בס"ד
ראשון מבני משפחת כרטוזו/קרדוזו הוא אברהם מיכאל קרדוזו אשר נולד בשנת שפ"ז-1627 בריו סקו שבספרד למשפחה של אנוסים מפורטוגל. למד באוניברסיטה בסלמנקה ובשנת ת"ח- 1648 עזב את ספרד ועבר לאיטליה, שם התגורר בליוורנו והשלים את לימודיו ביהדות אצל רבני ונציה. עיקר עיסוקו היה במיסטיקה וקבלה. לאחר כעשר שנים עבר למצרים והתיישב בקהיר ושם התוודע לקבלת האר"י.
בשנת תכ"ד- 1664 עבר לטריפולי ושם מונה לרופא של הביי. עם התגלותו של שבתי צבי בשנת תכ"ה- 1665 התייצב אברהם מיכאל קרדוזו בראש התנועה השבתאית בצפון אפריקה, והכריז על עצמו כמשיח בן יוסף ושבתאי צבי הוא משיח בן דוד.בשנת תל"ג- 1673 גורש מטריפולי ונדד לתוניס אך גם משם גורש, והפעם לאיזמיר, ויש הטוענים כי גם לארץ ישראל הגיעה. את חיו הוא מסיים באופן טרגי כאשר נרצח בידי בן אחותו בשנת תס"ו- 1706.
בספר "תולדות ישראל במרוקו" לרבי יעקב משה טולידנו זצ"ל כותב המחבר כי גם למרוקו הגיעה אברהם מיכאל קרדוזו יחד עם אחיו יצחק.
רבי דניאל כרטוזו זצ"ל. אין בידי פרטים רבים עליו. ידוע ששימש תחילה כדין בבית הדין לקהילה הפורטוגזית (גרנה) בתוניס. בשנת תרכ"ח -1868 מונה לאב"ד.הוא חתום על מספר הסכמות :לספר "נר דוד" לרבי דוד גז זצ"ל. בחודש כסלו שנת תרכ"ו-1861 חתום אחר רבי יוסף לומברוזו זצ"ל. ואחריו חתום רבי אברהם אבוקארא זצ"ל. בספר "אהבת ה'" לרבי יוסף סידבון זצ"ל חתום ראשון בשנת תר"ל-1870.רבי דניאל קרטוזו חתום על מספר תקנות ותעודות בפנקס הקהילה:בשנת תר"ה-1845 חתום יחד עם רבי יהודה הלוי רבי דניאל חיים לומברוזו ורבי דוד בונאן על הנוסח השונה של מעשה ב"ד בדבר ביטול החרם וההכרזה מטעם הק"ק ושלושה אישים גדולים. בשנת תר"כ-1860 חתום יחד עם רבי יוסף לומברוזו ורבי אברהם בר חיים אבוקארא על הקדש פרנכיתי.בשנת תרכ"ב-1862 חתום יחד עם רבי יוסף לומברוזו ורבי אברהם בר חיים אבוקארא ורבי יצחק בונאן ורבי אברהם בר משה אבוקארא על שטר הרשאה מהדיינים וכלל הק"ק לגזבר סי דניאל בונאן בענין בני תלמוד תורה של הק"ק פורטוגיזיס בדבר קביעת איש מבוגר ממונה עליהם שידאג להאכילם להשקותם ולהלבישם ולשלוט בהם כמו הורים. בשנת תרכ"ד-1864 חתום יחד עם רבי יוסף לומברוזו ורבי אברהם אבוקארא על תקנה בדבר ביטול התפילות בישיבות במועדים רק בבתי הכנסת של הק"ק תותר תפילה במועדים. בשנת תרכ"ט-1869 חתום יחד עם רבי אברהם אבוקארא על מעשה ב"ד בענין בית הרחיצה אשר לפיו הסמכות לניהולו היא בידי ראש חברה קדישא המתמנה מטעם הק"ק הי"ו והנמצא בתפקיד ברם ראש החברה הקודם אין לו זכות יותר משאר האנשים. בשנת תרל"ב-1872 חתום יחד עם רבי אברהם אבוקארא על שובר הק"ק הי"ו ביד סי גבריאל ואלנסי הבן בענין כלי הכסף שהיו אצלו בפקדון ומסרם לידי הדיינים.
נפטר בי"ט ניסן תרל"ב–1872
בספר "שער רחמים" לרבי רחמים יוסף בר רפאל נסים פראנקו זצ"ל אשר הודפס בירושלים בשנת תרמ"א-1881 נמצאו תורמים להוצאת הספר עוד מבני משפחת כרטוזו והם: סי' יוסף כארטוזו מתוניס וכן רבי יצחק כרטוזו ורבי שלמה קרטוזו. בספר "אהבת ה' " לרבי יוסף סדבון זצ"ל משנת תרל"א-1871 נמצא רבי שלמה קרטוזו בין התורמים להוצאת הספר.
הכיתוב באדום לקוח מהספר "פנקס הקהילה היהודית הפורטוגזית בתוניס"-יצחק אברהמי
ליקט וערך יוסי פרי
ט.ל.ח