מנהגים ומסורת

בס"ד "כדרנא ולעם אכדאר" מנהגינו בתוניסיה (ובשאר ארצות המזרח) בליל מוצאי פסח לפזר מעל הדלתות והמיטות ובשאר פינות הבית עלי חסה ולומר "כדרנא ולעאם אכדאר" (פיזרנו ירק שהשנה תהיה ירוקה). לדעת "עלי הדס" מנהג זה היה נפוץ גם בתורכיה, בבל, מצרים, אלג'יר, סוריה וארץ ישראל. יש שנהגו לקחת עשבים או …

   מנהגינו לאחר סיום מקרא ההגדה ולאחר אמירת שיר השירים לשיר פיוט זה.  

  פרופסור נחום סלושץ אשר ביקר באי ג'רבה בשנת תרס"ו-1906 כותב בספרו "האי  פֶלִיא" על מנהג זה בפרק "במנהגים בקהילות ג'רבה" עמוד 164 "כבר בימי הביניים היו שני נוסחים של קידוש לפסח: האחד מיסוד התנאים הוא שבידינו, אבל בסידורו של רב עמרם גאון (דף מ"א ב' ) נמצא נוסח אחר …

בס"ד מעשה בשני אחים האחד עשיר מופלג ובעל נכסים רבים, והאח השני עני מרוד אשר בקושי הצליח להביא פת לחם לילדיו ומדי פעם האח העשיר היה שולח עם אחד המשרתים שאריות של אוכל לאחיו העני. חג הפורים עבר וחג הפסח עומד בפתח ובשכונה היהודית פעילות רבה סביב ההכנות לקראת החג, …

בס"ד סימוכין לייחודו של ראש חודש ניסן: א.מסכת ראש השנה משנה א': " אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵם. בְּאֶחָד בְּנִיסָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים וְלָרְגָלִים." ב. שמות פרק מ' פס' י"ז: " וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן" לראש חודש ניסן ייחודים רבים במקורותינו כמו יציאת מצרים, נתעטר בעשרה …

המראין הוא בני גדעון  הי"ד אשר נרצח ע"י בן בליעל ביום י"ד לחודש מנחם אב שנת תשפ"ד ת.נ.צ.ב.ה בהגדה של פסח חז"ל שואלים: "מצה זו שאנו אוכלים על שום מה" ? "מרור זה שאנו אוכלים על שום מה"? וכאן אנחנו שואלים :סעודת יתרו שאנו עושים על שום מה? סעודת  יתרו …

בס"ד "ראש חודש טבת"   ראש חודש טבת ניקרא בתוניסאית "ראש חודש אל-אבנת" – ראש חודש הבנות. בראש חודש טבת נהגו לקיים בקרב הבנות הרווקות טכסים שונים, כגון גזירת קצוות השער, להתייפות ולהתאפר ולשלוח משלוחי מנות של דברי מתיקה ודבש אישה אל חברתה. יש שנהגו לקיים סעודות על טהרת הנשים, בשלו תבשילים …

"קימאן אל-ספרים" או "החזרת הספרים להיכל" ד"ר ויקטור חיון  בתוניסיה, כמו בכל מקום, נהגו להוציא את ספרי התורה בחג שמחת תורה. המתפללים היו נושאים אותם על כפיהם, רקדו בבית הכנסת ושרו פיוטים. אך בתום הריקודים והשירה בתוניסיה נהגו אחרת ולא החזירו את ספרי התורה להיכל אלא השאירו אותם בחוץ, הניחו אותם …

בס"ד

 בס"ד בחג הסוכות אנו מצווים במצוות סוכה ואומר שאדם יהפוך את ביתו לעראי וסוכתו לקבע וכן ישן וילמד ויסעד את ארוחותיו בסוכה. "בסוכות תשבו שבעת ימים" כך אנו מצווים. ולמה שבעת ימים ולא יותר או פחות? זאת כנגד שבעה ענני כבוד אשר ליוו את בני ישראל ביציאתם ממצרים. ארבע עננים כנגד ארבע רוחות …