תוניסיה מורשת אתר וורדפרס חדש
כתבות דומות
תוניסיה תחת כיבוש הנאצי 1942-43
היחסים בין היהודים למוסלמים בני המקום היו תקינים בדרך כלל, הם עבדו וסחרו יחד תוך שיתוף פעולה הדדי וכבוד בן איש לרעהו, כך גם לגבי הנוצרים שבעיקרם היו צרפתים ואיטלקים. בתקופת מלחמת העולם השנייה שובשו יחסים אלה בגלל האנטישמיות שהתפרצה, למרות השוויון שהשיגו היהודים בתקופת השלטון הצרפתי פקדו את יהודי תוניסיה זמנים קשים בעיקר כאשר עבר השלטון הצרפתי לידי ממשלת וישי בראשותו של גנרל פיליפ פטן, שהפעילה חוקים אנטי-יהודים.
ניהול המשא ומתן עם השלטונות הצרפתים של ממשלת וישי נוהלו על ידי מר מואיז בורג'ל בנו של הרב הראשי רבי אליהו בורג'ל, ששימש ראש ועד הקהילה היהודית בתוניס. ב-8 לנובמבר 1942 הודיעו ברדיו כי כוחות צבא בנות הברית נחתו באלג'ריה, ידיעה זו שמחה מאוד את יהודי תוניסיה, שקיוו להשתחרר סוף סוף מעולה של ממשלת וישי. אך שמחה זו הייתה מוקדמת מדי, ונמשכה רק שלושה ימים. גייסות הצבא הגרמני פלשו לתוניסיה דרך אלג'ריה ודרך לוב וכבשוה בלי כל התנגדות מצד ממשלת וישי.
כאן התגלה פרצופם האמיתי של ערביי המקום שמיהרו לשתף פעולה עם הכובשים הגרמנים. מצבם של היהודים הורע מאוד, מעתה עבר הפיקוח על עניני היהודים לידי המפקדה הגרמנית -איטלקית. ב-23 לנובמבר 1942 נאסר ראש הקהילה היהודית מר מואיז בורג'ל שהיה כבן שבעים ויחד עמו שאר ראשי הקהילה בכל תוניסיה, מואיז בורג'ל שוחרר רק לאחר התערבותו הנמרצת של הנציב הכללי הצרפתי.
ב-6 לדצמבר 1942 הוזמן מואיז בורג'ל יחד עם הרב הראשי רבי חיים בלעאיש אל המפקדה הגרמנית, כאן הודיע להם מפקד הס"ד של יחידת הס"ס המקומית ולטר ראוף כי בשל מחסור בידיים עובדות יש לגייס את היהודים לעבודה.
כמובן שאיש לא היה מוכן לצאת מרצונו החופשי לעבודות הביצורים לכן הוקם וועד לגיוס פועלים מתוך ה"קומיטה"-משרדי הקהילה שתפקידיו היו זהים ל"יודנרט" שהעמידו הגרמנים בערי מזרח אירופה. בראש הוועד לגיוס פועלים עמד העורך דין מר פול גז, אשר היה גיבור מלחמת העולם הראשונה ויו"ר אגוד החיילים המשוחררים. יחד איתו פעלו גם העו"ד ז'ורז' קרייף וויקטור ביסמוט, במסגרת זו נשלחו יהודים רבים לעבודות כפיה במקומות שונים בתוניסיה כאשר את כלכלתם מימנה "הקומיטה". ידוע שקבוצה בת 200 איש נשלחה מהעיר נאבל לעבודות כפיה במקומות שונים, וראש הקהילה מרדכי קוסקס דאג לכל מחסורם הכלכלי, ואף דאג לצרף לקבוצת העובדים רופא את ד"ר שמאמה אשר טיפל בחולים ובהשפעתו של אחד המנהיגים – מיכאל פריאנטי – אף נטל חלק בעבודת הביצורים על מנת לשמש דוגמה לאחרים.
כדי לזרז ולהבטיח את מילוי הפקודה החדשה עצרו הגרמנים כמה עשרות בני ערובה מנכבדי העדה אשר הושמו במעצר. המצב הלך והחמיר מיום ליום, כל יום היו עוברים כיתות חיילים גרמנים מלווים בבני המקום מוסלמים ואיטלקים מבית יהודי אחד למשנהו כדי לעצורם, לבזוז את רכושם ולאנוס את בנותיהם. משפחות רבות שהיו להם בנות היו מבריחות אותן דרך הגגות כדי שלא ימצאו. השנאה ליהודים גברה מיום ליום, האנטישמיות התעוררה אצל כל הנוכרים בכל חריפותה, ובעיקר אצל המוסלמים. למעשה עם כיבושה של תוניסיה על ידי הגרמנים התפוררה בן רגע כל מערכת היחסים שהיו בין היהודים לבין המוסלמים.
מעטים היו שלא שיתפו פעולה עם הנאצים, היו אלה הצרפתים אשר תמכו והזדהו עם הגנרל דה-גול הללו עזרו ליהודים תוך כדי סיכונים לא מעטים. האווירה הייתה קודרת ועצובה כמו בשאר הגטאות ברחבי אירופה, הפחד וחוסר הביטחון שרר בקרב היהודים לאחר שנפוצה שמועה כי יהודים רבים נטבחו בדרום תוניסיה. כל מקלטי הרדיו שהיו ברשות היהודים הוחרמו, זאת כדי למנוע אפשרות לשמוע חדשות ממקורות חיצונים על הנעשה בחזיתות השונות בעולם, עיתון מיוחד שיצא בהשפעת הגרמנים מסר בעיקר ידיעות כוזבות ומסולפות. בנוסף הטילו הגרמנים על היהודים במספר ערים, אך לא באופן גורף, להתהלך עם הטלאי הצהוב לצורך זיהוי. כל מי שהפר את אחת מההוראות הללו הומת.
איומים רבים היו על ראשי הקהילה ועל הרב הראשי שיעמידו אותם מול כיתת יורים אם לא ימשיכו לגייס יהודים נוספים למחנות העבודה. בלית ברירה תלו הנכבדים בעצמם את המודעות שלפיהן קראו לאחיהם להתייצב במקומות שנקבעו מראש כדי להצטרף למחנות העבודה. קריאה זו, שבאה דווקא מקרב הנהגת הקהילה סייעה בשמירת אחדותה של הקהילה וכלל האוכלוסייה היהודית בתוניסיה. היהודים שהתייצבו נשלחו חלקם למחנות עבודה במקומות מרוחקים ומסוכנים שהיו מופגזים על ידי בנות הברית, וחלקם למקומות עבודה קרובים יותר למקום מגוריהם, כך שבסוף יום העבודה שבו לבתיהם, בכך חסכו לעצמם הגרמנים את דאגתם לכלכלה ולמגורים, מספר יהודים לא קטן מצאו את מותם במחנות העבודה, מהפגזות של בנות הברית על העיר תוניס וכן לא מעת מצאו את מותם במחנות ההשמדה ברחבי אירופה.
ידוע שבמהלך ששת חודשי הכיבוש הנאצי נכלאו יהודים מתוניס, ספקס וג'רבה, ונאלצו לשלם קנסות כבדים בעיקר בזהב, וכתוצאה מכך הפסידו היהודים חלק גדול מעושרם.
ליקט וערך יוסי פרי
לזכר הנופלים בתקופת הכיבוש הנאצי
עם שחרורה של תוניסיה מהכיבוש הגרמני ומהמשטר הנאצי, הורתה הרבנות הראשית לכל בתי הכנסת ברחבי תוניסיה לערוך תפילת השכבה, בכל ערב יום כיפור לאחר "כל נדרי" לנופלים בתקופת המלחמה.
נביא כאן רשימה חלקית של קורבנות המלחמה בתוניסיה:
חיים נטף בן 19 נרצח ע"י הנאצים ב- 21.12.42.
שמעון שלום גז בן 24 נפצע ונהרג ב- 24.2.43.
לילי אמיל חבאבו בן 25 נרצח ע"י הנאצים ב- 27.1.43 בבנזרט.
מרדכי ג'לברט מאזוז בן 19 הוצא להורג ב- 9.12.42.
אליהו סעדון בן 19 הוצא להורג ב- 9.2.43 בבנזרט.
אברהם עמרם (רוברט) בן 26 נהרג ב- 1.1.43.
פרג'י גסטון בוכובזה בן 19 נהרג ב- 8.4.43 בבנזרט.
יעקב כאכו כהן בן 20 נהרג ב- 11.4.43.
שמעון כהן בן 28 נהרג ב- 24.2.43 בבנזרט.
יוסף אשלילי בן 19 נהרג ב- 5.4.43 באל-עיונה.
אהרון דרמוני בן 28 נהרג ב- 4.2.43 בבנזרט.
אברהם פיטוסי בן 22 נהרג ב- 24.1.43 בבנזרט.
אברהם (אלברט) גז בן 20 נפטר מטיפול רפואי לקוי ב- 16.3.43.
דוד אונדרי חדאד בן 22 נהרג ב- 5.4.43 באל-עיונה.
אברהם סלאמה בן 22 נהרג ב- 16.2.43.
יוסף אסויד בן 22 נפטר מטיפול רפואי לקוי ב- 20.1.43.
אברהם (אלברט) טיבי בן 20 נהרג ב- 11.4.43.
משה כלפון בן 28 נהרג ב- 5.4.43 באל-עוינה.
דוד אדוארד זיתון בן 22 נהרג ב- 6.1.43.
נסים שמעון אלהלאלי בן 24 נהרג ב- 23.4.43 בבנזרט.
אברהם רוברט כהן בן 24 נפטר ממחלות במחנה.
משה כרובי בן 21 נפטר מטיפול רפואי לקוי ב- 10.10.43.
אשר ג'ינו אוזן בן 25 נפטר מטיפול רפואי לקוי ב- 12.7.43.
אברהם תמאם בן 22 תושב העיר נאבל נהרג בתאונה.
משה מויז סברור בן 22 נהרג כתוצאה מהפצצות.
אליהו דאדי בן 24 נהרג במחנה כפייה.
אברהם אלברט אריס בן 13 נפטר מהעדר טיפול רפואי
יצחק גוזלן בן 25 נעדר וגופתו נמצאה לאחר שנה ב- 5.5.44.
חיים ויקטור ללוש נרצח ב- 28.3.43 בבנזרט.
יעקוב קיקי עתאל בן 25 נהרג ב- 2.2.43 בבנזרט.
דוד אדמונד עזרייה בן 21 נהרג ב- 6.2.43.
חיים חי ויקטור גז בן 30 נהרג במחנות.
שלמה חורי בן 28 נהרג ב- 28.2.43 בבנזרט.
מאיר ג'אוי בן 29 מת מפצעיו ב- 28.1.43.
יצחק ג'אק מימון בן 30 נהרג ב- 10.3.43 בבנזרט.
מרדכי חקון בן 34 נהרג ב- 22.2.43 בבנזרט.
יוסף סעדה נורה ע"י חיילים איטלקים
אליהו לוסיאן בוכובזה נהרג כתוצאה מהפגזה
יהי זכרם ברוך
ליקט וערך יוסי פרי
רשימת חלקית של יהודי תוניסיה הי"ד אשר נספו במחנות ההשמדה
נתונים אלה הם מתוך אתר "יד ושם"
|
בתאריך 27.3.42 משלוח 1 אושוויץ
בכר מוריס-תוניס
גז ג'ק-תוניס
דואני מרדכי-תוניס
קאלבו דוד-תוניס
|
בתאריך 5.6.42 משלוח 2 אושוויץ
דיז'י סימון-ביזרט
כהן יוסף-סוסא
ללוש מוריס-ביזרט
סיטבון אלברט-ביזרט
|
|
בתאריך 22.6.42 משלוח 3 אושוויץ
בראמי רוז'ה-תוניס
|
בתאריך 18.9.42 משלוח 34 אושוויץ
סטרוק בנימין-תוניס
|
|
בתאריך21.9.42 משלוח 35 אושוויץ
בורג'ל ג'ק-תוניס
סמדג'ה דוד-תוניס
|
בתאריך 23.9.42 משלוח 36 אושוויץ
טבקה ארנסט-תוניס
קרייף ראשל-תוניס
|
|
בתאריך 28.9.42 משלוח 38 אושוויץ
טבקה מרגריט-תוניס
|
בתאריך 11.11.42 משלוח 45 אושויץ
הלוי מואיז- מונסטיר
הלוי פרלה מונסטיר
|
|
בתאריך 13.2.43 משלוח 48 אושוויץ
לוצאטו ז'אק- תוניס
פלוס דניאל-תוניס
קאלבו מארי-תוניס
חדאדה גסטון-סוסא
חורי דוד-מוקנין
קסין אסתר-תוניס
|
בתאריך23.3.43 משלוח 52 סביבור
אמאולה הנרייט-סוסא
בוג'נח קלמונט (ציון)-נאבל
בוקובזה דוד-סוסא
ביתן ז'ק-תוניס
אנקרי מרסל-תוניס
ברבי ויקטור-ספאקס
ג'אקוב קלמונט-סוסא
ולנסי אלברט-תוניס
ולנסי אלפרד-תוניס
ולנסי ז'ק-תוניס
זאנב ז'ק-תוניס
זיתון שלום-תוניס
לוי ז'ורז'-תוניס
ללוש ויקטור-תוניס
מימון ז'ק-תוניס
קטן ז'ורז'ט-סוסא
שמחה ברכה-תוניס
חדאד אלברט-סוסא
|
|
בתאריך23.6.43 משלוח 55 אושוויץ
אזולאי אלברט-תוניס
גונרסני אפרים-מהדיה
כהן ויקטור-תוניס
לוי דוד-תוניס
פלוס ז'ק-תוניס
שיש אלי-תוניס
קרייף יעקב-תוניס
|
בתאריך 18.7.43 משלוח 57 אושוויץ
אוזן יוסף-תוניס
סבג יוסף-תוניס
פדידה סימון-ביזרט
|
|
בתאריך 31.7.43 משלוח 58 אושוויץ
דרמוני שרל-סוסא
|
בתאריך 2.9.43 משלוח 59 אושוויץ
אביטבול שמעון- תוניס
ברבי רחל-תוניס
סופר דובה-תוניס
ארוט יוסף-סוסא
גלולה מתילדה-סוסא
פריינטי מתילדה-סוסא
צרפתי ויקטור-תוניס
|
|
בתאריך 7.10.43 משלוח 60 אושוויץ
דאנה סובר-תוניס
כהן סלומון-תוניס
מוסה ז'ליס-תוניס
פרץ ויקטור-תוניס
|
בתאריך 28.10.43 משלוח 61 אושוויץ
פיקס רחל-תוניס
|
|
בתאריך 20.11.43 משלוח 62 אושוויץ
ברכה אדוארד-תוניס
דאנה אלי-תוניס
ולנסי יוסף-תוניס
ולנסי רחל תוניס
חדד מואיז-תוניס
טבאקה יעקב-תוניס
לוי שרל-תוניס
קסין מננה-תוניס
|
בתאריך 17.12.43 משלוח 63 אושוויץ
בורג'ל אלברט-תוניס
כהן ויטה-תוניס
לימבורגר מריאט-תוניס
נטף יוסף-ספאקס
בוקרה אלי-תוניס
גרגור אלפרד-תוניס
|
|
בתאריך 7.12.43 משלוח 64 אושוויץ
לטיק מארי-תוניס
בראנס אמיל-קורואן
טאורל ז'ורז'-תוניס
|
בתאריך 20.1.44 משלוח 66 אושוויץ
דאנה אלברט-תוניס
דאנה נינה-תוניס
כהן מוריס-תוניס
כהן פרוספר-סוסא
חדד ויקטור-תוניס
קסומטיני יצחק-תוניס
|
|
בתאריך 3.2.44 משלוח 67 אושוויץ
בן הרוש רוזלי-תומיס
בסיס ג'יל-תוניס
לוי בנימין-תוניס
סרוסי פרונסואה-תוניס
|
בתאריך 7.3.44 משלוח 69 אושוויץ
בוקובזה אלברט-ספאקס
בוקובזה ג'ק-תוניס
בסיס אירן-תוניס
סבג ז'יל-תוניס
סלרינו רוזריו-תוניס
|
|
בתאריך 27.3.44 משלוח 70 אושוויץ
ביתן בלאנש-ספאקס
חיון ויקטור-תוניס
חיון שמשון-תוניס
|
בתאריך 13.4.44 משלוח 71 אושוויץ
דלסם סוזן-תוניס
חג'ג' רוזה-תוניס
סלה מארי-לה גולט
סלה נינה-לה גולט
קטן אימה-סוסה
|
|
בתאריך 15.5.44 משלוח 73 אושויץ
כהן אלברט-תוניס
|
בתאריך 20.5.44 משלוח 74 אוושוויץ
בוני מתילדה-ספאקס
בוקרה ז'אק-תוניס
בוקרה סימון-תוניס
בנאדי מכלוף-לה-מרסא
זיתון הנריט-תוניס
זיתון ויקטור-תוניס
לומברוזו ארי-סוסא
שלום ג'ק-תוניס
שמואל אליס-תוניס
|
|
בתאריך 30.5.44 משלוח 75 אושוויץ
דריאי אימה-תוניס
דריאי אלי-תוניס
לוי בנימין-תוניס
|
בתאריך 30.6.44 משלוח 76 אושוויץ
אוסונו דריו-תוניס
באקוש קנטה-תוניס
גדז' (גז) נינה-תוניס
ואלאך אידה-תוניס
מואטי מוריס-סוסא
מיסלם רוז-תוניס
סיטרוק איבון-תוניס
סיטרוק גלאדיס-תוניס
סיטרוק רחל-תוניס
סממה יוסף-תוניס
כהן רחל-תוניס
|
|
בתאריך 31.7.44 משלוח 77 אושוויץ
בוקרה אברהם-תוניס
בוקרה דאריו-תוניס
ברכה פורטונה-תוניס
נטף גסטון-תוניס
סטבון אלי-תוניס
סמדז'ה אמיל-תוניס
זרח פליקס-תוניס
פרנטו יוסף-תוניס
שכנזי גסטון-תוניס
|
|
ליקט וערך יוסי פרי
יוסי ולבנה לום רב,
למעלה מחודש ויותר שלא נכנסתי לאתר, ועתה לאחר שיטוט אני מגלה את שתי רשימת הקורבנות של המלחמה שפרסמתם , ברשימה הראשונה ניתן להוסיף את שמו שלאחי אברהם ( אלברט ) אריס ז"ל בן 13 שנפטר אף הוא מהעדר טיפול רפואי ….., בעת ההפצצות על העיר בג'ה , הוריי נטשו את ביתם בסוק -אל- כמיס לעבר כפר נידח שליד גבול אלג'ריה הם מצאו מקלט במבנה ששימש כרפת , הוריי וששת ילדיהם חלו כולם עקב תנאים סנטריים ירודים ותנאי מגורים קשים מנשוא ורעב,אחי אלברט ז"ל חלה במחלה שלא ניתנה להגדרה משום העדר טיפול רפואי, ( כפי הנראה ממחלת הטיפוס שהתפשטה בכל איזור צפון מערב תוניסיה שליד גבול אלג'ריה ), אחי היה בן שלושה עשר שנים, הואי לא זכה לחגוג את מסיבת הבר מצווה שלו ,הוריי הביאו אותו לקבורה קרוב לסיום המלחמה , טמנו אותו בבית העלמין בסוק אלכמיס, אחי היה לעוד קורבן של המלחמה, הוא לא נורה או נרצח או נשלח למחנה העבודה או למחנות ריכוז , אך הוא מצא את מותו כתוצאה מהכיבוש הנאצי והשלכותיו, אין זה אינו סוף הסיפור בשובם לביתם הוריי גילו אותו הרוס , כל התכולה שרופה, מסתבר שהבית שימש כמפקדה לבנות הברית ( הצבא הבריטי ) הם הבעירו את הרהיטים לחימומם האישי בחודשי החורף ,הבית נהרס כליל,הוריי חוו טרגדיה נוראית של אובדן בן ורכוש , הם מעולם לא זכו לפיצויים לא ממשלת צרפת ולא ממשלת ישראל יהי זכרם ברוך… במאמר שכתבה פרו'פ אדית שקד נכדתו של הרב מושי חאדד , כיום תושבת ארה"ב, חוקרת השואה בארצות צפון אפריקה, היא מציינת שהסך הכל קורבנות המלחמה היה 2575 במספר , אנו יודעים על הרשימות חלקיות בלבד , אך על קורבנות המלחמה שמתו כדוגמת אחי ואחרים איש לא ידע איש לא שמע…. לידיעתך יוסי באתר של עמית מופיעה עצומה ל תיקון ושינוי זכויותיהם של ניצולי שואה שעלו לאחר שנת 1953 , ולא זכו לתגמולים שווים לאחיהם שעלו עד אוקטובר 1953.בשל העוול וחוסר צדק מצד הממסד הישראלי…המטרה להגיע ל- 10.000 חתימות ויותר יוזם תיקון החקיקה הינו יוסי בריח מרכז וועד הפעולה. באר – שבע טל' 052-6340033 …. ד"ש לאחותך לבנה בברכה . מירי.
אחותי אמלי הזז נהרגה בטוניס בעיר טוניס בככר המרכזית נהרגה מכדור של חייל אמריקאי שירה לכיוון חייל גרמני בת 22 ואני אחותה רחל הזז ההיתי בת 10 אני מבקשת להכניס לרשימות ההרוגים אנחנו גרנו בכפר קרמיויל וגירשו אותנו מהבית לכיוון העיר טוניס ביום שישי ולקראת הערב אחותי נהרגה.
רחל ערב טוב וברוכה הבאה לאתר "תוניסיה מורשת"
העברתי את בקשתך ליוסי בריח אשר מטפל בכל נושא השואה בתוניסיהההנושא יטופל
בברכה
יוסי פרי
אבא שלי ז"ל היה במחנה עבודה בכפיה וניצל בנס מהפגזת מטוסי קרב על המשאית שהובילה אותם למקום העבודה
כל הכבוד ששמתם את כל שמות ההרוגים!!!
יש להוסיף מחנה עבודות הכפיה בגאבס ובריחת יהודי גאבס להרים ולכפרים ולמערות ולבתים התת קרקעים וגזילת הרכוש היהודי עי' המקומיים אני מוכרח לספר2 סיפורים
1בשנת 43 שבנות הברית פלשו לצפון אפריקה והגנרל רומל ניגף באל עלמין בגבול מצרים ובקסרין אשר במרכז טוניסיה חיילי צבא צרפת וישי שהיו חלק מהצבא הגרמני ממוצא טוניסאי חזרו לביתם מוגפים יצאו לפרעות ביהודים יהודי טוניסיה יצאו כנגד ותקפו את הפורעים והמנובלים נסוגו מרעיונות הזוועה
הסיפור השני זה של דוד שלי אח של אמא סוסו בן כמוס לבית בוקבזה מפלג "חבראלה"הדוג נחשב לגבר מאוד חזק והיה מגן על יהודי העיר גבאס מכל מיני חוליגנים ופורעים במלחמה גויס למחנה כפיה באחד הימים ראה שומר ערבי משתף של הגרמנים מרביץ לרב יהודי במחנה דודי לא יכל לשאת זאות ויצא להגנת הרב והתחיל להתקותט עם השמר הערבי ומרחוק ראה את המפקד הגרמני רץ לכיונו עם נשק שלוף דודי חשב שזה הסוף להפתעתו הקצין הגרמני אמר שיהיה קרב הוגן וימשיכו לריב דודי שמע זאות בכוחות מחודשים תקף את השומר הערבי והפליא בו את נחת זרועו שהערבי כוסח לגמרי הרב ניגש לדודי ואמר לו הערבי לא יוותר ולא יסלח על הבושה לכן עליו לברוח ובאמת ברח להרים עד תום המלחמה עלה לארץ גר בבאר שבע ונפטר לפני כמה שנים ז"ל
נא כנסו ליו טיוב ותקבלו מעל 45 סרטונים בנידון.
מי שלא יודע שייעזר בבניו או נכדיו.
די לציין מורשת תוניסיה או ללחוץ על שמי ותקבלו את כל הסרטונים
יוסף בריח
052-6340033
אני רוצה למחות על החלטת הממשלה לגבי ניצולי השואה ,
מדוע הם מחליטים בצורה שרירותית כי התאריך הקובע לקבל קיצבה יהיה 10/1953 התאריך לא אומר דבר
הורי עלו מטוניס לאחר התאריך הנקוב והם סבלו מרדיפות הנאצים ימח שמם ,מדוע יוצאי טוניס מופלים לרעה
כמה עוד נותר להם לחיות הרי רובם ככולם מבוגרים מאוד , שיתנו להם לחיוב בכבוד את שארית חייהם,בושה וכלימה למדינה שמפלה את תושביה
חובה לקרוא…! תיעוד נדיר שבו ניתן לראות חיילים מוסלמים מצפון אפריקה, ובפרט טוניסיה במהלך מלחמת העולם השנייה, שאומנו ולחמו בשירות הוורמאכט. שרלו
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4644884,00.html
שרלו ערב טוב.
באמת תיעוד נדיר לא שמעתי אף פעם
תודה
יוסי פרי
מחפשת את הדוד שלי גסטון סרוסי שנעדר בטוניס במלחמת העולם
הבן של שאול ושלביה סרוסי
אח של אסתר, גוליט,גורגט ויצחק סרוסי משוק אל ערבא