תוניסיה מורשת אתר וורדפרס חדש
כתבות דומות
בהגדה של פסח חז"ל שואלים:
"מצה זו שאנו אוכלים על שום מה" ?
"מרור זה שאנו אוכלים על שום מה"?
וכאן אנחנו שואלים :סעודת יתרו שאנו עושים על שום מה?
סעודת יתרו שאנו חוגגים הוא לא חג שמופיע בכתובים ולא כולם חוגגים אותו,
זה שמנסים לקשור את זה לפסוק בספר שמות פרק י"ח פסוק י"ב וכך כתוב.
"ויקח יתרו חותן משה עולה וזבחים לאלוקים, ויבאו אהרן וכל זקני ישראל לאכול לחם עם חותן משה לפני האלוקים" תרוץ יפה אך לא זאת הסיבה.
למעשה קיימות שני סברות מרכזיות שבגללם אנו חוגגים סעודת יתרו.
נתחיל אם הסברה הראשונה והיא "מגפה"
מי יודע על הזה מגפה מדברים?
היסטוריון והיסטוריוגף המוסלמי תוניסאי עבד אלרחמן איבן חלדון חי בן המאה ה14 1332 למאה ה15 1406 כותב בספרו מוקדמת/הקדמות שבשנת 1383 הוא ברח מתוניס למצרים מפנה המגפה שפרצה בתוניס
משנת תס"ה-1705 שזה תחליט המאה ה18 ועד לשנת תרע"ב-1912 שזה תחילת המאה ה20 היו כ10 מגפות שונות ומשונות תוניס אם סימוכין. באף אחד מהם לא צוין שהמגפה הסתימה בפרשת יתרו.
בספר "תולדות חכמי תונס" לרבי יוסף הכהן טנוג'י זצ"ל בני ברק תשמ"ח-1988 עמ' ערה כותב לנו המחבר על קורות חייו של רבי צמח צרפתי זצ"ל : "עוד האגדה מספרת כי בימיו באה מגפה גדולה בעיר, וכאשר הרבתה להפיל חלליה אמר הרב ויאמר למלאך המשחית הרף, ותיקף המגפה נעצרה, המלאך המשחית בעצמו נגלה לעיני הרב בבית מדרשו, ויגער בו הרב ויגזור עליו בגזרת עיירין לעיני כל חכמי ישיבתו (אף כי לא ראוהו) כי יצא תכף מן העיר ולא יוסיף עוד לבוא עד כלות מספר השנים כמספר הפולין המונחים בסודר שם לפניו. ואז ידעו כל העם כי אין רשות למלאך המשחית לחזור אל העיר רק אחרי עבור פ' (80) שנה מעלה מטה כמספר הפולין אשר באו בחשבון בו בפרק, כי מקרא מלא דבר הכתוב "ותגזור אומר ויקום וילך" ורצון יראיו יעשה כתיב, וכן היה באמת כי בשנת תקמ"ה -1785. בקיץ חזרה מגפה גדולה לעיר כנודע, וכפי שכתב הרב עוזיאל אלחאייך בדרושיו (שנשארו בכ"י) על חללי המגפה כי לא באה המגפה לעיר זה שמונים שנה, ואם נבוא בחשבון נמצא שהיה זה בשנת התס"ה וכן היה באמת" שמונים שנה אחרי כנראה שזה מספר הפולים שהיו בסודר
בשנת תקמ"ה-1785 הייתה המגפה שעליה כותב רבי יצחק טייב זצ"ל בהקדמה לספרו "ערך השלחן" בחלק "אורח חיים" ליוורנו תקנ"א 1791. וכך הוא כותב "לשלמי נדרי אשר פצו שפתי מפני חמת המציק מדבר באופל, אם אחיה מחולי זה אשנה פרק זה" וחתום שם בשנת תק"נ-1790.
יודעי דבר אומרים שכנראה מדובר על המגפה מחורף התקמ"ו-1786 ומאז התחילו לערוך סעודת יתרו עד עצם היום הזה. אך אין לזה סימוכין בכתובים.
סעודת יתרו עורכים לקטנים ולא לגדולים, לגדולים עשינו בסעודת ט"ו בשבט וגם לא לבנות . לבנות עשינו בראש חדש טבת "ראש חודש לבנאת" רק לבנים לא נעשה דבר.
וכן נכנסת הסברה השנייה והיא קשורה לכותאב.. לחדר.
כידוע שבימים ההם למדו בכותאב כל שבוע את פרשת השבוע , ובאותו שבוע בו למדו את פרשת יתרו ואת עשרת הדברות ועל מנת לחבב את לימוד התורה עשו סעודה לבנים . המיוחד בסעודה הזאת היה שכל מה שקשור לסעודה היה בקטן.
צלחות קטנות סכום קטן יונים קטנות דברי מתיקה קטנים ובעצם הכל היה בקטן שזה מעיד עוד יותר שהסעודה הייתה מיועדת לקטנים ולא לגדולים..
השד"ר רבי נתן בר חיים עמרם זצ"ל בשנת 1835 יצא בשליחות קהילת חברון הספרדית ומטעם חסידי חב"ד לאירופה . אך הוא הסתובב הרבה בעולם: איטליה. תורכיה. צרפת. אמשטרדם וגם בצפון אפריקה .
כותב בספרו "תוצאות חיים" כי ראה בערים אחדות באפריקה וכן בתימן ובקוקז כי מנהג ישראל לעשות חגיגה בליל יום ששי של השבוע פרשת יתרו. לילדים אשר קראו לראשונה את "עשרת הדברות" מהפרשה, ויעשו להם סעודה קטנה לפני ארוחת הערב, אם יין דברי מתיקה ופרות, וטוב שהילד יחזור על העשר(הדברות) בעמידה, לפני הסעודה ויברך בסעודה לפחות עשר ברכות מן הברכות הנהנין על המזונות שאותם יאכל .
בתלמסאן במערב אלג'יריה חוגגים חג משפחה דומה לזה באותו יום חמישי של פרשת יתרו ונקרא שם החג "חג ציון" שזה שיבוש של המילה "סיום" ראשי תיבות "סעודת יתרו ומשה" אנציקלופדיה "אוצר ישראל" ערך סיום.
באי ג'רבה הגדילו לעשות וחיברו "וורקת יתרו" כמו וורקת אלעסל" שאנו מכירים מראש השנה , דף זה הכיל את ברכות הנהנין .קריאת שמעה לקטנים . ברכת המזון לנערים . וכמובן את עשרת הדיברות. דף זה הודפס בבית הדפוס של רבי דוד עידאן זצ"ל "דפוס הציוני" בשנת תרע"ג-1913.וחולק לילדים ביום חמישי לקראת הסעודה.
אשרנו שזכינו לקיים סעודה זאת למרות שאנחנו כבר לא כל כך קטנים ושנזכה כולנו לקיים סעודה זאת עוד הרבה שנים
ליקט וערך יוסי פרי
יוסי פרי ,
שבוע טוב ומבורך,
תודה מקרב לב על שליחת " וורקאת יתרו " אשמח לדעת האם זה דף משוחזר או מקורי ? ברור לי כי הוא הופץ בין הילדים והובא ע"י הרב חיים עמרם ז"צל, אך מי הראשונים שערכו והדפיסו אותו ? מסתבר שלא רק בתימן וקווקאז ותוניסיה חוגגים אלא גם בקהילת יוצאי אלג'ריה …..לא הכרתי מעולם דף זה בעבר וגם לא נזדמן לי להכירו
בארץ, רבים המגיעים לע.מ.י.ת שואלים עליו, עתה תהיה הזדמנות
מצויינת להציגו בערב סעודת יתרו בפני כל האורחים.
ושוב תודה ענקית,
בברכה מירי.
בנווה דקלים שבגוש קטיף הנהגנו סעודת יתרו המונית לבני העדה ולכל העדות.האירוע היה מלווה בסעודה ובליווי פייטן ידוע (יובל טייב, כדורה, האחים ברדה וכו') . שנה לאחר הגירוש (המכונה "התנתקות") חידשנו בקרווילות ניצן את המנהג והוספנו תוכן שמרחיב את היריעה אודות רבני ומנהגי העדה.
השנה הנושא יהיה "במעגל החיים" אודות אירועים שהמשפעה חווה: חתונה, ברית, בר מצווה וכו'.
אנו מחפשים חומר : צילומים, הקלטות שירים ופיוטים או כל חומר כתוב .
נשמח לקבל בהשאלה חומר שיוחזר אחרי סעודת יתרו הקרובה שתהיה במוצאי טו' בשבט (20.1.2011).
ניתן להתקשר לטלפון 050-6241600 או לשלוח למייל: gadad4@walla.co.il.
תודתי נתונה מראש