תוניסיה מורשת אתר וורדפרס חדש
כתבות דומות
בס"ד
בני משפחת בונאן מוצאם מספרד כפי שכותב הרב טולדנו זצ"ל. בספרו "נר המערב". בני משפחת בונאן אשר הגיעו לארץ ישראל מוצאם מתוניס כפי שכותב רבי יוסף ילוז זצ"ל בספרו "אוצרות יוסף" חלק "טוב רואי".נראה לי כי הגלגול הוא מספרד לאיטליה. מאיטליה לתוניס ומתוניס לארץ ישראל.
בספר "חוברת מאה וארבע" לרבי פינחס מרדכי בן צבי גראיבסקי זצ"ל משנת תרצ"ג-1933 בתעודה ד' כתוב "אגרת שליחות מזמן הרעש שהיה בצפת בשנת ת"ק-1740 .והחתום הראשון על האגרת הוא רבי מסעוד בונאן
בספר "מורה נבוכים" עם פרושי: האפודי וקרשקש. משנת תק"ב-1742 בדף נ"ב בסוף הדף כך נכתב:
"אני אשר בר רבי אברהם המכונה בונאן קרשקש כתבתי ביאור כפי אשר תשיג ידי ולפי קוצר שכלי ונסמכתי בזה במה שאמר הכתוב עת לעשות לה' הפרו תורתך ומה שאמרו ז"ל וכל מעשיך יהיה לשם שמים"
הספר "אוצרות יוסף" של המחבר רבי יוסף חיים בר אליהו ילוז זצ"ל אשר יצא לאור בשנת תשס"א-2001 מאגד בתוכו חמשה ספרים: טועמיה חיים. טוב רואי.שם טוב. מצבת אבן ושם יוסף.
בספר "טוב רואי" אנו פוגשים את רבי מסעוד בונאן זצ"ל. כך כותב המחבר:
"הרה"ג ר' מסעוד בונאן ז"ל מרבני תונס עלה לטבריה שנת תק"ז- 1747. מצאתי שמו חתום בשליחותו של הרב השד"ר מטבריה ר' משה מג'אר זצ"ל לערי איטליה. בשנת התקס"ב-1802 הנמצא ת"י(תיקון ישן?) בכ"י ממש ובדף כ"ג מהפנקס הנז' כתב הרמ"מ ז"ל בהיותו בעיר לוגן איטליה באדר התקס"ב-1802 קבלתי מקופת עיה"ק טב"ת הנהוג להם במפ' שקלים שתיקן להם הרב השד"ר כמהר"ר מסעוד בונאן ז"ל. בשנת התקי"א-1751. מזה נראה שהיה הרב בונאן הנז' שד"ר שם בשנת התקי"א 1751 .
בהסכמה לספר "מקדש מלך" חלק ראשון לרבי שלום בוזאגלו זצ"ל משנת ושר"ה-תקי"א-1751 .כך כתוב "החכם השלם הדיין המצוין רב ועצום סיני ועוקר הרים שליח טבריה עיר הקודש תוב"ב אשר שם בצל שדי יתלונן הלא הוא כמוהר"ר מסעוד בונאן נר"ו.
בפסק דין המופיע בספר "בית דינו של שלמה" לרבי רפאל שלמה בן שמואל לאניאדו זצ"ל . חושן משפט סימן ח' מיום י"ח כסלו שנת התקי"ח-1758 ראשון החתומים רבי מסעוד בונאן.
בספר "מלל אברהם" לרבי אברהם סתהון זצ"ל משנת תשמ"א-1981 בעמוד י' כך כתוב " רבני צפת כתבו אגרת מיוחדת לתאר את מצב צפת בימים ההם(אחרי רעידת האדמה) האגרת נכתבה באייר תקכ"א-1761 בעכו מפאת המצב ששר בצפת" וראשון החתומים הוא רבי מסעוד בונאן זצ"ל.
בספר "טל אורות"-חלק א' לרבי יוסף בן ג'וייא זצ"ל משנת תק"נ-1790 בתולדות המחבר "נודע כאחד מחשובי הרבנים בצפת בתקופת הגאונים רבי מסעוד בונאן……."
רבי חיים מרדכי בונאן זצ"ל: בספר "שלוחי ארץ ישראל " כותב המחבר כך "זוג השלחים ר' ישראל בנבנישתי ור' חיים מרדכי בונאן בשנת תקכ"ז-1767 לידינו הגיעה האגרת שנכתבה בענין שליחותם לקהל פיסה באיטליה" בהמשך כותב המחבר "ר' חיים מרדכי בונאן נשלח אחר כך שנית לארצות ערב ופרס הגיעה לידינו אגרת בענין שליחותו שנשלחה מצפת בשנת תקל"ד-1774 לנדיב בכורדיסתאן באגרת נאמר בקול ……. ושלחנו ציר אמונים כמה"ר חיים מרדכי בונאן.
ומשער אני שהוא בנו של ר' מסעוד בונאן שעמד אז בראש הישוב בצפת וחתם ראשון על אגרת שליחות ולפיכך לא נזכר שם אביו בתוך אגרת השליחות.
רבי בן ציון בונאן זצ"ל וכך כתוב "באוצרות יוסף"."יש לשער שהר' בן ציון בונאן אחד מרבני טבריה בשנת התק"ץ-1830 הוא מזרע הרב מסעוד בונאן הנז' ואולי נכדו הוא". ועוד כותב המחבר " הרב ציון בונאן ז"ל ראיתי חתימתו שניה על מכתב השד"ר רבי יאודא ז"ל לדמשק וארם צובה באב תקצ"א-1831 ואיני יודע אם עלה לטבריה הוא בעצמו מעיר אבותיו והוא יליד טבריה כי משפחה זאת כבר נמצאת בטבריה משנת התק"י-1750 הוא מסעוד בונאן ואולי זה נכדו. מתי נלב"ע לא ידוע ואולי בשנת הרעש הגדול ששנת התקצ"ז-1837 לתפ"ץ(לא תקום פעמים צרה)
בספר "קרית ארבע" "זרע אב" לרבי מנחם חורי נדפס בשנת תרנ"ו-1896 כותב המחבר בדף נ"ה "שמעתי מהשד"ר החה"ש כה"ר ציון בונאן נר"ו.
ביום י"ב חשון תרנ"ו-1896 בתוניס חתום רבי ציון בונאן יחד עם אהרן כהן כעדים על הכתובה של החתן-ציון בן ישראל בשמוט והכלה שמחה בת סאסי כרייף.
הרב חיים בונאן אחד מהרבנים שנקברו ע"י המפולת ברעש טבריה שהיה ביום כ"ב טבת שנת התקצ"ז-1837 לתפ"ץ (לא תקום פעמים צרה)
הרב חיים בונאן אחד מהרבנים שנקברו ע"י המפולת ברעש טבריה שהיה ביום כ"ב טבת שנת התקצ"ז-1837 לתפ"ץ (לא תקום פעמים צרה)
רבי יצחק בונאן זצ"ל. תלמיד חכם גדול ועצום נולד בשנת תקכ"ט- 1769(בערך) מתלמידיו של רבי אברהם לומברוזו זצ"ל בנו של "זרע יצחק" בן דורו של רבי משה כרייף זצ"ל ורבי יעקב פיתוסי זצ"ל ורבי יצחק טייב זצ"ל. שמש כדיין בקהילה הגורנית בתוניס. מחבר הספרים "אהלי יצחק" שנת תקפ"א-1821 "אהל ישרים" שנת תר"ו-1846 ואת קונטריס "ברית יצחק" שנת תר"ו-1846. רבי יצחק בונאן נמצא חתום בשנת תקס"ו-1806 על שטר של עמנואל כאריליו בענין לימודי רפואה שלו בפיסה, בכספי ירושת אביו יוסף כאריליו הרופא המובהק, קבל על עצמו להשיא את אחיותיו על חשבונו כשתגדלנה.
נפטר בהיותו בן נ"ב שנים כפי שכותב בנו בהקדמה לספר "אהלי צחק". נפטר בחודש אדר שנת תקע"ד-1814.
רבי דוד בר יצחק בונאן זצ"ל תלמיד חכם וגדול בתורה, למד אצל רבי יצחק טייב זצ"ל שימש כדיין בבית הדין הגורני יחד עם ידידו רבי יהודה הלוי זצ"ל. ולאחר מכן מונה לאב"ד לקהילה הפורטוגיזים(גורנים) בתוניס.רבי דוד נמצא חתום על מספר תעודות ותקנות בפנקס הקהילה. בשנת תקע"ה-1815 חתום יחד עם רבי יוסף אריכס על שובר מהגזבר הק"ק ליורשי שרה אשת רפאל אנריקס (אריכס) ז"ל בענין המתנה שנתנה לק"ק בחייה. בשנת תקע"ט-1819 חתום יחד עם רבי יוסף לומברוזו על שטר לזכות הק"ק בענין החלונות של "עולי חליילו" אשר ליד בית הכנסת ר' חיים ז"ל הפונים לבית הכנסת, לפי שטר זה הק"ק הי"ו רשאים בכל עט שירצו לבטלו. באותה שנה הוא חתום יחד עם רבי אליהו לומברוזו על דרישת ר' יהודה עדן מורשה הק"ק לקבוע מחדש את שכירות הבתים בחצר "דאר גלאמז" בה מוחזקים הק"ק הפורטוגיזיס, וקביעה בגורל מי ישכון בכל בית שבחצר.בשנת תקפ"א חתום יחיד על תזכורת שלקחו את החוזים הנוגעים לבית הכנסת ר' חיים ובית הבשר מסי' יצחק חי לומברוזו, לצורך המשכונה אלף ריאל מר חיים בר אברהם טייב. בשנת תר"ה-1845 חתום יחיד על מעשה ב"ד בדבר ביטול החרם וההכרזה מטעם הק"ק פורטוגיזיס, הדבר יקום בנוכחות ובהסכמת כל הדיינים ושלושה אישים מגדולי הק"ק.
אותו מעשה ב"ד בנוסח שונה חתום ע"י ארבע דיינים: רבי יהודה הלוי, רבי דניאל חיים לומברוזו, רבי דניאל קרטוזו ורבי דוד בונאן. רבי דוד בונאן חיבר את הספרים : "שו"ת די השב" יחד עם ידידו רבי יהודה הלוי זצ"ל אשר הודפס בליוורנו בשנת תרי"ז-1857. ואת הספר "מועד דוד" אשר הודפס בירושלים בשנת תרמ"ז-1887 ואת הספר "מחנה דוד" אשר הודפס בירושלים בשנת תרמ"ט-1889 .
חתום בהסכמה לספר "ירך יעקב" לרבי יעקב פיתוסי זצ"ל.בשם ק"ק הפורטוגיזים בשנת תר"א -1841 שני אחרי רבי יהודה הלוי זצ"ל.
כתב את ההקדמה לספר "באר משה" לרבי משה כרייף זצ"ל "…….ר"מ דוד ס"ט בלא"א רב הכולל בישראל להלל כמהר"ר יצחק בונאן זלה"ה .." בחודש תמוז בשנת תרי"ו-1856.
החודש סיון בשנת תרי"ט-1859 חתום ראשון(כאב"ד של ק"ק הגורנים) להסכמה שבספר "פי המדבר" לרבי יוסף גז זצ"ל ואחריו חתומים רבי יוסף לומברוזו ורבי דניאל כרטוזו זצ"ל.
רבי דוד בונאן זצ"ל עסק בהדפסת ספרי אביו רבי יצחק בונאן זצ"ל "אהלי יצחק" "אהל ישרים" ו"ברית יצחק".
לא ברור שנת פטירתי למרות ש"מלכי תרשיש" כותב שנפטר סמוך לשנת תרי"ז-1857 אנו מוצאים אותו חתום בשנת תרי"ט 1859 להסכמה לספר "פי מדבר" ולכן אולי נפטר לאחר מכן.(נפטר בי' אדר שנת תרט"ו-1855)
לרבי דוד בונאן זצ"ל היו שני בנים שם האחד רבי יצחק בונאן ושם השני ר' משה בונאן.
רבי יצחק בר דוד בונאן זצ"ל. היה סופר בבית הדין ועסק בהוצאת ספריו של אביו רבי דוד בונאן זצ"ל ואלה הם הספרים:"שו"ת די השב" שנדפס בליוורנו בשנת תרי"ז-1857.
"מועד דוד" נדפס בירושלים בשנת תרמ"ז-1887.
"מחנה דוד" נדפס בירושלים בשנת תרמ"ט-1889 סמוך לשנה זאת כך כותב בהקדמה רבי יוסף אורוויץ זצ"ל "החכם השלם כולל תהלה כמוהר"ר ר' יצחק בונאן ז"ל פרי יפה תואר להרב המחבר זלה"ה. בפנקס הקהילה נמצא חתום על מספר רב של תקנות ותעודות: בשנת ת"ר-1840 חתום יחיד על מעשה ב"ד בענין העזבון של ר' אליהו לומברוזו ז"ל ואפוטרופסות הדיינים אביהם של היתומים.בשנת תר"י-1850 חתום יחד עם רבי אברהם בר חיים אבוקארא על מעשה ב"ד בענין העזבון של ר יעקב בן ארוש ז"ל בין האחים ובין האלמנה ובתה.בשנת תרי"ג-1853 חתום יחד עם רבי דוד טייב על מעשה ב"ד בענין המנוח יעקב בן ארוש ושובר לקביעת אפוטרופוסים את שני האחים הגדולים על הקטנים הבת ואמה.בשנת תרי"ו-1856 חתום יחד עם רבי אברהם בר חיים אבוקארא על שטר משכונה על יעקב לוי די ליאון נ"ע מאחותו רחל ולאחר מותה יירש אותה ויישא בהוצאות הנחוצות לה.בשנת תרי"ח-1858 חתום יחד עם רבי אברהם בר חיים אבוקארא על שטר קנית בית המרחץ אותו קנו הגזברים לזכות הק"ק פורטוגיזיס. בשנת תרי"ט-1859 חתום יחיד על שטר משכונה על הק"ק אותו שלמו הגזברים.בשנת תרכ"א-1861 חתום יחד עם רבי יוסף לומברוזו ורבי יצחק סלוירה על מעשה ב"ד ושובר אודות פרעון המשכונה של אברהם אלחאייך על בית המרחץ.בשנת תרכ"ב-1862 חתום יחד עם רבי יוסף לומברוזו ורבי אברהם בר חיים אבוקארא ורבי דניאל קרטוזו ורבי אברהם בר משה אבוקארא על שטר הרשאה מהדיינים וכלל הק"ק לגזבר סי' דניאל בונאן הי"ו בענין בני תלמוד תורה של הק"ק הפורטוגיזיס בדבר קביעת איש מבוגר ממונה עליהם שידאג להאכילם ולהשקותם ולהלבישם ולשלוט בהם כמו הורים.שמו מופיע בשנת תרל"ו-1876 על שטר הרוחצים בחברה קדישא והוא גם חתום על שטר זה יחד עם 19 ת"ח.בשנת תר"מ-1880 חתום יחד עם עוד שלושה (ל"ב) על שטר משכונה על יוסף באיץ ז"ל אפוטרופוס על יעקב אנקאש נכדו אותו שטר הוא שילם. נפטר בירושלים בח' תשרי תרמ"ז-1886.
משה בן שלמה חיים בונאן ספרא ספינת מאלוף 1877
ר' דניאל בונאן ז"ל שמו מופיע מספר פעמים בפנקס הקהילה. תחילה שמש כראש החברה קדישא בין השנים תרכ"ז-1867 תרל"ט-1879 . לאחר מכן שימש כחבר וועד הקהילה ונמצא חתום על כמה מסמכים שונים יחד עם נשיא הקהילה גבריאל ואלנסי הבן ועם חבר ועד דניאל די רפאל שלום.
רבי אברהם בר יצחק (בעל אהלי יצחק)בונאן זצ"ל.השתדל בהוצאת הספרים : ,"ירך יעקב" לרבי יעקב פיתוסי זצ"ל והספר "באר משה" לרבי משה כרייף זצ"ל. כותב מחבר הספר "תולדות חכמי ירושלים" משנת תרפ"ח."הרב המובהק ר' אברהם בונאן מעיר טוניס בן הרב הצדיק ר' יצחק בונאן מחבר הספר "אהלי יצחק" נלב"ע ביום כ"ב חשון תרכ"ו-1866(נקבר בירושלים)
בספר "פתח עינים" חלק רביעי לרבי ששון בן משה משנת תרמ"ט-1888 כך מופיע:
רחל בת כה"ר יעקב בונאן
סי' יצחק (המכונה יזאכי) בונאן בן לאותו צדיק הישיש המנוח אברהם בונאן ז"ל.
בהקדמת המחבר: אברהם בונאן ובניו ואחיו חיים בונאן ובניו ואחיו ישועה בונאן ובניו ואחיו משה בונאן
הגזבר הנאמן סי' דניאל בונאן ובניו ואחיו משה בונאן ובניו.
בספר "מעיני הישועה" לרבי ישועה הכהן זצ"ל משנת תרס"ו-1906 מוזכרת מרים בת המו"ן כה"ר אברהם בונאן ההי"ו
הכיתוב באדום לקוח מהספר "פנקס הקהילה היהודית הפורטוגזית בתוניס"-יצחק אברהמי
ט.ל.ח
ליקט וערך יוסי פרי
שמחתי להתוודע לשורשי משפחתי לצערי אבי נפטר שמו שלמה בונאן אביו נפטר בגיל צעיר ושמו מכלוף בונאן .סבי אבי שמו מסעוד בונאן.ואנוכי שמעון בונאן יישר כח על הכתבה
רבי מסעוד בונאן, כמו כן חתום עם השד"ר רבי אברהם ריוח על הסכמה לספר "אוצרות יוסף" לרבי יוסף דמילאב מוסקאט (ליוורנו).
ספריו של רבי יצחק בונאן אהל ישרים ברית יצחק ודי השב, יצאו לאור מחדש במהדורת צילום ע"י צאצא המחבר ר' מיכאל בונאן.