תוניסיה מורשת אתר וורדפרס חדש
כתבות דומות
בשנת 1923 נוסדה בלה-מרסה עיירת קיט השוכנת צפונית מזרחית לתוניס אגודה ושמה "קרן ישועה" על שם הפילנתרופ הנודע ישועה סובר קיסראוי, אשר תרם את חלקת האדמה שעליה יבנה בית הכנסת. פילנתרופ זה הקים גם, בין היתר, כותאב בעיירה אריאנה הנקרא "כותאב קיסראוי". בית הכנסת תוכנן על ידי האדריכל דוד רקח .הנחת אבן הפינה לבנית בית הכנסת הייתה בשנת 1925, תהליך הבניה לקח כשנתיים ימים עד לשנת 1927 שבו נחנך בית
הכנסת אשר נקרא "קרן ישועה" על שמו כמובן של ישועה סובר קסראוי. בית הכנסת נבנה ברחוב rue slim-haider 4 la-marsa בית הכנסת נבנה בסגנון אנדלוסי-ניאו מורי דומיננטי (אדריכלות ניאו מורית היא סגנון אדריכלי שהיה נפוץ מן המחצית השנייה של המאה ה19 שכלל אלמנטים ועיטורים ספרדים אסלמי סטים של ימי הביניים) . כיאה לסגנון האנדלוסי הוא נצבע בצבעים כחול לבן שהם הצבעים המקובלים בתוניסיה. בית הכנסת ניבנה בשתי קומות עיקריות, (בנוסף למרתף שבקומה התחתונה ולקומת עזרת הנשים שבקומה העליונה). בקומה התחתונה היו חדרי לימוד לילדי הכותאב וגם מקום תפילה לימות החול ולשבתות החורף וכן דירת מגורים לשמש בית הכנסת. ,
בית הכנסת הוא למעשה בקומה העליונה עם אולם תפילה גדול המכיל מקום לכמה מאות מתפללים ובו התפללו בחגים ובכל תקופת הקיץ. מה שיחד את בית הכנסת היא המרפסת הפונה אל הים שבה נערכו שעורי תורה, סעודות שלישית וכי"ב .היכל הקודש שניבנה בצורה עגולה המזכיר תיק ספר תורה טיפוסי של יהודי תוניסיה הוא בעל ארבע פתחים (כמו שרואים בתמונה) . מספר ספרי התורה היה כעשרה ספרי תורה. בהיכל העגול בקומה העליונה היה כארבעה ספרי תורה ובהיכל בקומה התחתונה היו כשישה ספרי תורה. . התיבה העומדת מול פני ארון הקודש עשויה מעץ מעוצב עם פיתוחים בית הכנסת שימש את הקהילה לכל צרכיה ויתקיימו בו בר מצוות וחופות ובריתות.
בית הכנסת שימש כאבן שואבת לסביבה וכולם באו לראות את המבנה המפואר כולל הבייה של תוניס שהתלהב מאוד מהסגנון. הרב וממייסדי בית הכנסת היה רבי יום-טוב כלפון זצ"ל. מיום היוסדו הוא היה הכל בכל מכל כל של בית הכנסת. הש"ץ של הקהילה וגם רבה של העיירה לה-מרסה. בימות החורף כאשר העביר את משכנו לעיר תוניס מינה תחתיו ממלא מקום אשר שימש כחזן ואחראי על בית הכנסת. ההגדה מספרת שבזמן מלחמת העולם השנייה בעת הכיבוש הגרמני ניצל בית הכנסת מהפצצה אמריקאית בזכות מגן דוד שהיה על כיפת גגו. הטייס זיהה את המקום כמקום קדוש ליהודים והשליך את הפצצה במרחק כ200 מטר משם. בתום הקרבות הגיעו חיילי בנות הברית היהודים למקום כדי להתפלל, האירוע הזה הונצח בתמונה אשר נשמרה במקום. חשובי רבני תוניסיה כמו רבי חיים בלעיש ורבי דוד בן-בארון זצ"ל היו פוקדים בתדירות רבה ובמיוחד בחודשי הקיץ, את בית הכנסת.
אחד מהמאורעות המרתקים שהתרחשו בבית הכנסת היה בשנת התשנ"ב -1992 כאשר הגיעה אישה לא יהודייה לבית הכנסת ופוגשת שם את רבי יצחק כלפון, אשר המשיך את דרכו של אביו רבי יום-טוב זצ"ל בניהול בית הכנסת, והציעה לו לרכוש ספר תורה , רבי יצחק נאות להצעה והצטרף אל אישה כדי לראות את ספר התורה אצלה בבית, בהגיעם הביתה הוצג ספר התורה בפניו ורבי יצחק נדהם לגלות כי מדובר בספר התורה שנגנב מבית הכנסת מספר שנים לפניכן. הוא מיד עירב את השלטונות ואת המשטרה והאבדה הושבה לבית הכנסת. בחורף שנת התשנ"ד-1994 שהיה חורף קשה ניזוק גג בית הכנסת והכיפה שהתנוססה מעליו קרסה וגרמה לנזק גדול בתוך בית הכנסת. בעזרתם האדיבה של מתפללי המקום שוקם בית הכנסת ושב לפעול כהרגלו. בלילה בין ה11 ל12 באפריל 2002 הושחת בית הכנסת, המקום נפרץ ספרי תורה וסידורים הושלכו וניזוקו .נכתבו כתובות נאצה על קירות בית הכנסת , הוצג דיוקנו של יאסר ערפאת ודגלי אש"ף . שלטונות תוניסיה התנצלו על האירוע, שיפצו את המקום והעמידו שמירה במקום .
בית הכנסת הוא אחד מבתי כנסת האחרונים אשר המשיך לפעול ולקיים מנייני תפילה גם שנים רבות לאחר עזיבת רוב יהודי תוניסיה. עד לעשור השני של המאה ה-21, בית הכנסת המשיך לפתוח את שעריו מדי קיץ ולהתמלא מהנופשים היהודים אשר נפשו במלונות לה מרסה- גמארת, אזור תיירות בולט במדינה. בניו ובני בניו של רבי יום-טוב כלפון זצ"ל רב בית הכנסת מהקמתו ועד פטירתו של הרב בשנת 1977, המשיכו וממשיכים ב"ה עד היום את מפעל חייו של הרב, ובעזרת ידידי בית הכנסת ממשיכים לתחזק את המקום ולפתוח אותו לביקורים ותפילות.
מאמר זה נכתב ע"י יום טוב כלפון נכדו של מיסד בית הכנסת רבי יום טוב כלפון זצ"ל
התיבה בתוך בית הכנסת
ארון הקודש המיוחד
