תוניסיה מורשת אתר וורדפרס חדש
כתבות דומות
דידי הגולשים השלום והברכה לכם
בתי כנסת תמיד ליוו את היהודים בנדודיהם במשך אלפי שנים ככל הנראה מאז חורבן בית המקדש הראשון ויש הטוענים אף לפני כן.
להלן מאמרים על בתי כנסת מיוחדים בתוניסיה שבחלקם הגדול אף נעלמו מזיכרונם הקולקטיבי והאישי של היהודים יוצאי תוניסיה.
בתי כנסת אלה מאופיינים על ידי השם שלהם המבדיל אותם מהאחרים: גריבה. בתי כנסת אלה מתאפיינים גם בעליות לרגל אליהם בתאריכים קבועים של אלפי מאמינים לזיארה מסורתית.
במאמרים אלה אני מתבסס בין היתר, על ספרה של ד"ר חנה כהן פרז " אלגריבה בנתיבי הקדושה", שחקרה את הנושא במשך למעלה מעשרים שנה.
המעוניינים לרכוש להתקשר דרך האתר או לטלפון: 0528386613
רבי ישראל בן יוסף בנימין זצ"ל המכונה "בנימין השני" בספרו "מסעי ישראל" תרי"ט-1859 כותב בע"מ 113 "מקום מושב היהודים יקרא בשם "חארא" ושערים סביב לו, וכבא לילה יסגרו ובשעה החמישית בבוקר יפתחו".
אם כן החארא היא רובע היהודים בעיר תוניס וחלק "מהחפצייה"
שמה של גריבת אל-חפצייה מוזכר בשיר "אנא גריבה"
"פי אלבלדאן אנא וחדי מגרבה.
כצלאתי הומאן מגרבה .
פי אל-כף ועונאבה וג'רבה .
ופי תונס פי אל-חפצייה".
מעבר לאזכור הזה לא נמצא בכתובים שום הזכור נוסף. על כן נתן באופן מוחלט לקבוע שכאן מדובר על בית הכנסת הגדול שניבנה ברובע היהודי, שהוא בחארא /בחפצייה אשר לפי המסורת את מיקומו קבע סידי מחרז איש דת קדוש מוסלמי, כאשר השליך את מקלו מין הצריח של המסגד הראשי ושם נבנה בית הכנסת הגדול . ניראה לי השם חפצייה נגזר משמה של שושלת החפציית אשר שלטה בתוניס מהמאה ה13 ועד למאה ה16 כאשר נכבשה תוניס על ידי העות'מאניים.
בספר "תולדות חכמי תונס" לרבי יוסף הכהן טנוג'י זצ"ל בני ברק תשמ"ח-1988 בדף ס"ד מספר לנו המחבר על רבי אברהם בן מוסא זצ"ל ובסוף המאמר כותב המחבר: "ובית מדרשו נודע עד היום בשם בית תפילת "אלגריבה" ברחוב "האלחפצייה" בתונס יע"א" (אלגריבה-הבודדה).
דר' חנה כהן פרז בספרה "אלגריבה בנתיבי הקדושה" מספרת לנו על בית הכנסת זה שכדי להיכנס אליו היה צריך לרדת אחת עשרה מדרגות . ספר תורה מיוחד נשמר בו בקפדנות בחדר הנושא את השם "אליהו הנביא" . באותו חדר היו תלויים שני קנדילים. האחד לזכרו של רבי מאיר בעל הנס, והשני לזכרו של רבי אברהם איבן עזרא שהיגיע להתפלל במקום כשהיה בביקור בתוניס בכניסת החדר הזה ניתן היה להבחין בדלת שפתחה נסתם ומאחוריו נשמר ספר תורה שנכתב בכתב ידו של איבן עזרא, פרשן פילוסוף ומשורר מימי הבינים.
גריבת חפציה מוזכרת גם על ידי ברנאר אללי במאמרו על העיר אל-כף (אומנויות ומנהגים עממים של יהודי תוניסיה 1995. בהתייחסם לגריבת אל-כף הוא מציין כי לפי המסורת מדובר בשלוש יתומות שנפרדו ויסדו שלוש גריבות: גריבת בון (עונאבה)גריבת אל-כף וגריבת ג'רבה. אללי מוסיף שקיימות עוד שתי גריבות- זו של לאריאנה וזו של תוניס, גריבת אל חפסייה המכונה גם "לאם מדאפה". הוא עוד מוסיף שבתי כנסת אלה מיוחדים בשל היותם בעלי סגולות לעשות ניסים ובהם מתקיימים מדי שנה הילולה וסעודה. הייתכן כי בית הכנסת הגדול של תוניס, שנבנה ברובע החפצייה "אומץ" בהמשך בחום על ידי הגריבה שבג'רבה ולכן קיבל את קדושתה? "(אלגריבה בנתיבי הקדושה חנה כהן פרז ע"מ141-142 )
פיוט באלערבי "אנא גריבה"
אנא גריבה נכאפי באלכיר אנא סרח בנת אשר
אלדי יזורני ויג'ני לייא דכלת ללג'ננה ואנא חייה
באבא יעקב צמנלי ואלדי יזור מקאמי ויצללי
מלך אלמות מא יוצללי עמרהו מא ישוף חתא שייה
פי אלבלדאן אנא וחדי מגרבה פי אלכאף ועונאבה וג'רבה
כצלאתי הומאן מג'רבה ופי תונס פי אלחפצייה
זורוני בנסאכם וצגארכם אנא נצללי ונתצררע ליכם
חתה דוני מא יג'רא לכם קודאם ראבי אלעאלייה
אלעקימה תג'יני ותועד מראה מליחה נעטיהא ולייד
נתצררע עליהא קודאם אלסייד ואלקביחה נעטיהא בנייה
פי כל עאם זורוני מררה מא תכממושי עלא אלכסארה
מא תשופושי חתא מצררה נרד לכם אלפרנך במייה
יא זאירין ראבי יזאהיכם רבי מאיר יחאציכם
אלגריבה תצררע עליכם פי כל מצרב ופי כל תנייה
קום מן כרסי אלמחכמה וארחם חן עלא אלאממה
ואגלס עלא כרסי אלרחמה ואבעת להם ינון ואליה
ליקט וערך יוסי פרי
