תוניסיה מורשת אתר וורדפרס חדש
כתבות דומות
בס"ד
לטענת "מלכי תרשיש" ו"אוצר המכתבים" מוצאה של משפחת אלחאייך לא כל כך ברור. האחד טוען כי מוצאה ממרוקו והשני טוען כי מוצאה מתלמסאן שבצפון מערב אלג'יר.
אך למיטב הבנתי הענייה אין לפסול גם את האפשרות הבאה. מוצאם אכן מספרד אך בעת הגרוש התפזרה משפחת אלחאייך על פני הגלובוס ועל כן אנו מוצאים אותה באלג'יר במרוקו בליוורנו ואולי בעוד מקומות. ועוד חיזוק לטיעון זה והוא שהקהילה הפורטוגיזית/גורנית מינתה לדיינים או לאב"ד וכ"ו רק מבני הקהילה. כך שזה חיזקו נוסף לטענה שלי.
רבי דוד אלחאייך זצ"ל. הוא הראשון שאנו פוגשים למשפחה זאת וזה מתוך רמז של בנו רבי יצחק זצ"ל שחותם בהסכמה לספר "עין פנים בתורה" לרבי אברהם הכהן לאסק זצ"ל משנת תקנ"ז-1797 (ווארשא) "יצחק בכ"ר דוד אלחאייך".
מכאן ניתן ללמוד כי רבי דוד אלחאייך חיי בן המאה ה17 למאה ה18 .
רבי יצחק בר דוד אלחאייך זצ"ל היה תלמיד חכם עצום. בן דורם של רבי שלמה אלפאסי זצ"ל רבי אברהם טייב זצ"ל רבי אברהם אבוקארא זצ"ל . בשנת תקמ"ה-1785 כאשר נפטר רבי מרדכי ברוך קאראבליו שהיה רבה של הקהילה הגורנית נתמנה רבי יצחק בר דוד אלחאייך במקומו. ושימש בקודש עד לפטירתו בשנת תקס"ב-1802 .הוא חתום על מספר תעודות ותקנות המופעים בפנקס הקהילה.בשנת תקנ"ג-1793 הוא חתום יחד עם הדינים רבי דניאל פראנקו ורבי אברהם אבוקארא על התחיבויות הק"ק פורטוגיזיס לשים כל שנה שלושים ושש ריאל לכוללות עיה"ק טבריה. באותה שנה הוא חתום יחד עם עוד תשעה ת"ח משתי הקהילות על תקנה בענין החזקות. בשנת תקנ"ה-1795 חתום יחד עם רבי יוסף הכהן רבי נתן בורגל ורבי אברהם כייאט על תקנת אלמנה שמתה בלא שבועה.באותה שנה הוא חתום יחד עם עוד תשעה ת"ח משתי הקהילות על תקנה בענין המשכונת, כמה פרות למאה לחודש. בשנת תקנ"ט-1799 חתום יחד עם רבי אברהם אבוקארא על מינויו של יצחק בן בארון כאפוטרופוס על עזבון אביו דוד ודודו אברהם ועל שלושת אחיו ואחותו באישור בית הדין.
רבי יצחק אלחאייך זצ"ל חתום על מספר הסכמות בספרים אשר חוברו בעט היא.
"הלכות בכורות וחלה" לרבי יום טוב אלגזי זצ"ל אשר הודפס בשנת תרכ"ו-1866 כותב המחבר בהקדמה לספר. "ואנוכי בדרך נחני ה' ועברתי בארץ תוניס……הרבנים המובהקים המאירים כברקים כמה"ר יצחק אלחאייך נר"י וריבא ובר ריבא כמה"ר אליהו בורג'יל נר"י" בשנת תקי"ב-1752
"זרע יצחק" שנת תקמ"א-1781 חתום ראשון רבי מסעוד אלפאסי זצ"ל והאחרון רבי יצחק בר דוד אלחאייך.
"יכין ובועז" שנת תקמ"ב-1782 חתום שני אחרי רבי מרדכי ברוך קאראבליו זצ"ל. "לימודי ה' " בשנת תקנ"א-1791 חתום כאב"ד לקהילה הפורטוגזית.
"מירא דכיא" שנת תקנ"ב-1792 חתום כאב"ד לקהילה הפורטוגזית.
"משכנות הרועים" שנת תקנ"ג-1793 ראשון החתומים על פסק דין זה הוא רבי שלמה אלפאסי זצ"ל וסוגר את הרשימה (שמיני) רבי יצחק בר דוד אלחאייך .
"ברית יעקב" שנת תקנ"ז-1797 חתום שלישי אחרי רבי שלמה אלפאסי זצ"ל ורבי יוסף זרקא זצ"ל.נפטר בחודש סיון שנת תקס"ב-1802.(מנוחת צדיקים עמ' כ"ב)
רבי מרדכי אלחאייך זצ"ל גדול דייני תוניס בעט ההיה. למד יחד עם רבי נתן בורג'ל (הראשון) זצ"ל ועם רבי דוד נג'אר זצ"ל אצל רבי אברהם טייב זצ"ל "באבא סידי".
חתום בשנת תקכ"ח-1768 בהסכמה לספר "זרע יצחק" ראשון החותמים הוא רבי מסעוד אלפאסי זצ"ל ורבי מרדכי אלחאייך זצ"ל חתום שלישי.
בספר " משכנות הרועים" דף של"א: תשובה:"כתבתי וחתמתי שמי בסדר אלה החוקים והמשפטים בשנת אודך ביושר לבב היא שנת תקי"ח (1758) ע"ה מרדכי אלחאייך".
בספר "משחא דרבותא" פסק דין דף קנ"א "חתמנו בסדר וראה ועשה כתבניתם שנת התקל"ב(1772) ראשון החתומים רבי מסעוד רפאל אלפאסי ס"ט והשביעי הוא רבי מרדכי אלחאייך ס"ט."
בסוף ימיו עלה לארץ ישראל וישתקע בצפת ושם נפטר בכ' באב תקל"ז-1777
רבי עוזיאל בר מרדכי אלחאייך זצ"ל (המכונה רבי גזייל) מגדול דייני תוניס במאה ה18 -19 היה גדול ועצום בתורה. למד אצל אביו רבי מרדכי זצ"ל ואצל רבי דוד נג'אר זצ"ל ואצל רבי נתן בורג'ל (הראשון) זצ"ל (שלושת אלה מתלמידיו של רבי אברהם טייב זצ"ל באבא סידי). רבי עוזיאל חיבר שני ספרים ידועים ומפורסמים .
האחד "משכנות הרועים" –ליוורנו תר"כ-1860 הספר כולל פסקי הלכה ותשובות שהשיב בענייני הלכות "אבן העזר" "וחושן המשפט". בספר זה מופיעה בעמוד ק"ג תקנה שנקראת "תקנת קצמת דייאר אלחם מתע אלתוואנסה ומתע אלגראנה" תקנת הבשר לשתי הקהילות מי קונה ממי ומי מוכר למי וממי מותר לקנות וכ"ו. בשנת תרנ"ה-1795 חתום על תקנת מצוקת הדיור יחד עם תשע דינים נוספים ובראשם רבי שלמה אלפאסי זצ"ל
הספר השני הוא "חיים וחסד"- לדוורנו תרכ"ה-1865 ספר זה מחולק לשני חלקים האחד "מערתה דייני" הספדים על דייני תוניס . החלק השני הוא "מערתה שחסידי תשעה הספדים על חסידי תוניס.
הספר "משכנות הרועים" ידוע ומקובל מאוד בתוניסיה בפרט ובצפון אפריקה בכלל, הספר הוא אחד משלושת הספרים שעליהם מתבססים כל חכמי תוניס וצפון אפריקה בפסקי הלכה. השנים הנוספים, א. "שולחנו של אברהם" לרבי אברהם הכהן יצחקי זצ"ל לדוורנו תרכ"ה-1865. ב. "ערך השולחן" לרבי יצחק טייב זצ"ל לדוורנו לקנ"א-1791 . לשלושת הספרים נתנו סימן "שמ"ע ישרא"ל"- ש'-שולחן. מ'-משכנות, ע'- ערך.
לא ברור מתי נתמנה לדיין אך בשנת תקמ"א-1781 אנו פוגשים אותו לראשונה חתום על ההסכמה לספר "עץ החיים-אשל אברהם" כאשר הפותח הוא רבי יוסף הכהן זצ"ל והשישי שהוא האחרון רבי עוזיאל אלחאייך זצ"ל. שנה לאחר מכן בשנת תקמ"ב-1782 הוא נימצא חתום הסכמה לספר "יכין ובועז" כאשר הפותח הוא רבי יוסף הכהן זצ"ל והשישי הוא רבי עוזיאל אלחאייך זצ"ל. בספר "משכנות הרועים" כותב רבי עוזיאל אלחאייך זצ"ל במערכת שין דף שנ"ח ע"ב כי בשנת שמר"ה נפשי-תקמ"ה-1785 שהה בכפר נאבל בגלל המגפה שפרצה בתוניס ונישאר שם אולי כשנתיים ימים.
רבי יוסף הכהן טנוג'י זצ"ל בספרו "תולדות חכמי תונס" כותב על חיבורים נוספים אשר חלקם נשאר בכ"י וחלקם לא ברור. ישנו חיבור על הרמב"ם "שושנת המלך" אשר לא ברור מה עלה בגורלו, וכמו כן כ"י השלמה למערתא דחסידי אשר נמכר לבית מדרש לרבנים בניו יורק, וכן הספר "מערת המכפלה המוזכר בספר "משכנות הרועים בדפים. יד, צט, קו. ועוד כ"י חידושים על הש"ס וקונטרס בדיני מוקצה ונולד הנקרא "איילת השחר".
תאריך פטירתו לא ידוע במדויק אלה רק מהשערות בלד. ב"תולדות חכמי תוניס" כתוב כי ספרו "משכנות הרועים" הודפס כ40 שנה לאחר מות. הספר הודפס בשנת תר"כ-1860 יוצא שהוא נפטר בשנת תק"פ-1820 . ב"משכנות הרועים" בדף מ"א ע'ב חתום יחד עם רבי יצחק טייב זצ"ל "החתום בסדר עולה כמשפט ש' שלו"ם ר'ב ליצירה כי"ר". יוצא שנת תקע"ח-1818. וזאת חתימתו האחרונה שנמצאה.
לכן ניתן לקבוע בברור כי בן השנים תקע"ח-1818 לתק"פ-1820 לא היה בין החיים.
רבי יעקב בר יוסף אלחאייך זצ"ל.תלמיד חכם אשר חי בין השנים תר"ו- 1846 תרע"ד-1914 והיה דיין בבית הדין הגדול בתוניס בבית דינו של רבי משה זיתון זצ"ל. הוא העתיק עשרים וארבע תעודות מהפנקס הקהילה הפורטוגזית בתוניס הישן לפנקס חדש והוסיף תעודות אחרות מגנזך הקהילה. הוא חתום על הסכמות לספרים :
בשנת "וית"ן ע"ז למלכ"ו"-תרס"ט-1909 חתום בהסכמה לספר "שלום דוד" רבי דוד הכהן גישא זצ"ל, הפותח הוא רבי ישראל זיתון זצ"ל והסוגר הרביעי הוא רבי יעקב אלחאייך זצ"ל. ובאותה שנה "לחיים לישראל"-תרס"ט-1909 השתדל בהוצאת הספר "חיים לישראל" לרבי דוד חיים גז זצ"ל, כמו כן חיבר שיר/דרש אשר דרש על המחבר.
ביום י"ב שבט שנת תרע"א-1911 בספר "ישיב משה" לרבי משה שתרוג זצ"ל חתום בהסכמה של בית הדין על שאלה אשר נשאלו ע"י רבי חי הכהן זצ"ל מהעיר גפצה.
רבי מרדכי אלחאייך זצ"ל לא ברור מי הוא אך כך מסופר בספר "תולדות חכמי תונס"
מסופר על דיון שלם הקיים בספר "משכנות הרועים" בדבר מס שגבו על הבשר ובקנית בשר מבית המטבחים של העדה הגורנית. בדף ק"ג ע'א יש הסכמה על איסור גמור על קהילת התואנסה מלקנות בשר מבית המטבחים של הקהילה הגורנזית. על איסור זה חתום "רבי אברהם טייב זצ"ל דמתקרי ר' חסידי ת.נ.צ.ב.ה " בהמשך מסופר על כ"י מרבי יוסף זרקא זצ"ל שבו הוא כתב על זה שהוא נאלץ לקנות בשר אצל הקהילה הגורנית ועל מנת לחזק התר זה כך הוא כותב. "ואין זה מן התימה כי קדמני החו"ש הדו"מ כה"ר מרדכי חאייך (אלחאייך) ז"ל שהיה דיין על קהל אתואנסה…." נראה כי רבי מרדכי אלחאייך זה חי במאה ה18 אך לא ברור מי הוא.
כל הכיתוב באדום לקוח מהספר "פנקס הקהילה היהודית הפורטוגזית בתוניס"-יצחק אברהמי .
ט.ל.ח
יוסי שלום, תרשה לי להעיר: העיר תלמסאן איננה במרוקו היא נמצאת בבמערב-צפון אלג'יריה. היתה שם קהילה יהודית איתנה, שהתחילה להתקיים שם לאחר גירוש ספרד הראשון, עם התיישבותו של רבי אפריים אנקוואה במקום.
בברכה רות
בס"ד
יש בידי מחקר שלם על יהודים מכלל תפוצות בעולם ובעיקר גירוש ספרד למרוקו אלגיר תוניס ואילך.
יצא בקרוב גירוש יהודי מרוקו אלגיר ולאחר מכן תוניס ג'רבה טריפולי.
הנני מוסיף למקור השם מספרד.
בתודה אורי.
ר' יצחק עבד אל חק בן הרופא ר' אהרן עבד אל חק מחכמי ספרד וגיסו ותלמידו של הריב"ש. וגם ידוע משפחה זו שברחה מהגירוש הראשון של שנת קנ"א לאלגי'ר, כי יהודי ספרד לא באו לתוניס ולא למארוקו מפחד שליטי ספרד. ושם באלג'יר מופיע הרב ר' עלאל בן אלחייך מתלמאסאן, הוכחה על יישובם שם, ולאחר מכן יצאו לתוניס. ר' עוזיאל בן מרדכי מחבר ספר משכנות הרועים מגדולי חכמי תוניס משנת התק-תקפ 1820-1740. הראשון שבא לתוניס היה ר' מרדכי אלחאייך תלמידו של ר' אברהם טייב הראשון מחכמי תוניס. וידוע ר' יעקב בן יוסף אלחייאך שנולד בתוניס בשנת התר"ו ונתמנה לסופר ורב בתוך קהילת הפורוטוגזים בתוניס.
ראשית דבר, ואל יקויים בי "ודודי חמק עבר", הנני מאחל לכותב הנכבד הצלחה על מחקרו החשוב, "והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו ועלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח", שנית מה שכתב "גירוש יהודי מרוקו אלג'יר" צריך לומר "גירוש יהודי ספרד למרוקו ולאלג'יר". כמו כן גירוש יהודי ספרד לתוניס ג'רבה וטריפולי, שהרי יהודי מדינות אלו לא גורשו לשום מקום עד כמה שידוע לי.
עוד על משפחת "אלחאייך", לך נא ראה אוצר המכתבים חלק א' לרבי יוסף משאש זצ"ל מה שכתב על זה. (נמצא בהיברו בוקס).
רבי יעקב בר יוסף אלחאייך, היה חתנו של רבי אליהו חי גג' מחבר ספר "זה השלחן" על מנהגי אלג'יר.
תודה פתורתה לי תעלומה בעץ משפחה.
אורי ערב טוב
ראשתי ברוך הבא לאתר תוניסיה תורשת.
קבל תיקון לתגובתך: הראשון הידוע בתוניס ממשפחת אלחאייך הוא רבי יצחק בר דוד ולא רבי מרדכי אלחאייך. רבי יצחק בר דוד אלחאייך חתום על מספר תעודות ותקנות בפנקס הקהליה היהודית הפורטוגיזית בתוניס.
נא עיין שוב במאמר שיש לו סימוכין.
כדי לדעת שבמחקר יש לעשות "הצלבות" עם נתונים אשר מופעים במספר מקומות בכתובים.
בל נשכח שגרוש יהודי ספרד נעשה פעמיים: פעם אחד בשנת קנ"א-1391 ופעם השניה בשנת רנ"ב-1492.בשתי הגרושים הגיעו יהודי ספרד לתוניס.
גם זה עיין בספר "פנקס הקהילה היהודת הפורטוגיזית בתוניס מאת יצחק אברהמי.
אין להוסיף על דברי רבי יצחק גבריאל מימראן.
בברכה
יוסי פרי
האם אפשר להשיג את הספר של המחבר משכנות הרועים
יוסי שלום רב וברוך הבא לאתר תוניסיה מורשת.
לשאלתך : אין בידי פרטים על רכישת ספרים אולי רבי יצחק יוכל לעזור לך בנדון.
יש באתר ספריה תורנית המסודרת לפי שמות משפחת המחברים, הספר המבוקש נימצא בספריה, ניתן לפתוח ולדפדף בו כרצונך.
בברכה
יוסי פרי
ספר "משכנות הרועים" הוא אחד מהספרים הנדירים של חכמי תונס, שצולמו בארץ ע"י ישיבת חברת לימוד התלמוד בגבעת אולגה בעיר חדרה, ולא ידוע לי אם אפשר עדיין להשיגו הוא חולק חינם.