תוניסיה מורשת אתר וורדפרס חדש
כתבות דומות
משפחת לומברוזו/לומברוסו היא משפחה עתיקת יומין שמקורה בספרד. בשנת רנ"ב-1492 עם תחילת הגרוש מספרד, פוזרה המשפחה לצרפת, טורקיה וארץ ישראל. לאיטליה ומשם לתוניס. בני המשפחה שימשו כרבנים, דיינים, רופאים ,חוקרים, מהנדסים ואנשי עסקים.
תולדות משפחת לומברוזו בתוניס
הראשון שבהם הוא רבי מאיר לומברוזו זצ"ל. למעשה אין בידי פרטים רבים למעת דברים הבאים:
בספר "משמרת כהונה" חלק ג' לרבי אברהם הכהן יצחקי זצ"ל. וכך כתוב: "בעיר תונס שנת תנ"ח (1689) היו שני ת"ח (תלמידי חכמים) אחד אברהם רומנו ואחד ר' מאיר לומברוזו ונתמנה ר' מאיר לומברוזו ז"ל וחלש דעתו של אברהם רומנו והמיר בדת הישמעאלים".
במחברת "חלקת מחוקק"-1 אשר ליב בריסק. עמוד 74 כתוב: "הר' יעקב בכמה"ר (בכבוד מורנו הרב רבי) מאיר לומברוזו".(הודפסו מספר מחברות ע"י אשר ליב בריסק ז"ל ובהם מצוינים שמות הנפטרים אשר נקברו בהר הזיתים לפי חלקות ושורות).
מתוך הדברים הנ"ל ניתן להניח 2 הנחות.
1. ניתן להניח כי רבי מאיר לומברוזו זצ"ל שימש כדין או כרב ראשי בתוניס.
2. שרבי מאיר לומברוזו זצ"ל הוא סבאו של רבי יצחק בר יעקב לומברוזו בעל "זרע יצחק"
רבי יעקב (הראשון) בר מאיר לומברוזו זצ"ל תלמיד חכם חי בן המאה ה17 למאה ה18. פרטים רבים לא ידועים עליו למעט מימה שכתוב בספר "זרע יצחק" שנפטר בר"ח סיון תפ"ג-1723.
רבי אברהם (הראשון) בר יעקב (הראשון) לומברוזו זצ"ל אחיו של "זרע יצחק" הרבה לא ידוע עליו למעט מה שכתב עליו רבי יהודה ג'רמון זצ"ל בספר "פרי קדש" "ובן הר' ז"ל ואחיו היו שמותיהם שווים בשם וקראו אברהם לאל עליון, אחיו של הר' נקרא אברהם החסיד זיע"ה אשר נגלה אליו אליהו ז"ל
רבי יעקב (השני) בר אברהם (הראשון) לומברוזו זצ"ל לא ידוע עליו הרבה למעט מה שכתוב בספר "חיים וחסד" בפרק "מערתא דחסידי" דרוש ג' "היינו צדיק היינו עבד אלוקים" נפטר בערך בשנת תק"ל-1770
רבי יצחק (ויטה) (הראשון) בר יעקב (הראשון) לומברוזו זצ"ל תלמיד חכם עצום, חי בן המאות 17-18. היה תלמידם של רבי אברהם הכהן (באבא רבי) זצ"ל ושל רבי צמח צרפתי זצ"ל. הוא מחבר הספר "זרע יצחק". העמיד תלמידים גדולים ועצומים. רבי מרדכי קאראבליו זצ"ל, רבי אברהם כטורזא זצ"ל,רבי נהוראי ג'רמון זצ"ל ורבי יוסף זרקא זצ"ל. רבי חיים יעקב זצ"ל שד"ר מצפת שבא לתוניס ומחבר הספר "סמא דחיי" כותב על עדות של עגון שנתקבלה בבית הכנסת הגדולה בתוניס יום ו' בשבת שילהי חודש אדר שני בשנת התע"ח-1718 בפני החכם השלם הדיין המצויין כמה"ר יצחק לומברוזו ה"י ולפני החכם שמואל הכהן והחכם משה נאג'אר. מזה ניתן ללמוד כי היה דיין בבית הדין של קהילת "התואנסא" ולא קהילת הגרנה. בשנת תק"א-1741 עם פטירתו של רבי אברהם טייב רבה הראשי של קהילת התואנסא מתמנה רבי יצחק לומברוזו לרב ראשי לשתי הקהילות גם יחד. רבי יצחק שימש בתפקיד זה עד פטירתו ביום ד' בשבת ח' שבט שנת תקי"ד-1754 (תולדות חכמי תוניס עמ' רי"ט)
רבי אברהם (ג'אקומו) (הראשון) בר יצחק(הראשון) לומברוזו זצ"ל הוא בנו של "זרע יצחק" תלמיד חכם וחסיד גדול דרשן בחסד עליון ומוכיח בשער ודבריו נשמעים. חתום בהקדמה לספר "זרע יצחק" בשנת תקכ"ח-1768 וחתום בשנת תקמ"ב-1782 בהסכמה לספר "יכין ובועז" יחד עם רבני קהילת הפורטוגיזים. נפטר בח' כסלו תקמ"ג-1783 (מתוך "חיים וחסד")
רבי יצחק (השני) בר אברהם (הראשון) לומברוזו זצ"ל תלמיד חכם דרשן בחסד עליון, כפי שכותב עליו רבי יהודה ג'רמון זצ"ל בספרו "פרי קדש" "ובן הר' ז"ל ואחיו היו שמותיהם שווים בשם וקראו אברהם לאל עליון, אחיו של הר' נקרא ר' אברהם החסיד זיע"ה אשר ניגלה אליו אליהו ז"ל". רבי יצחק לומברוזו זצ"ל היה סגי נהור על כן ציווה לחתום בשמו בשנת תקפ"ו-1826 יחד עם רבי חיים דוד ואלנסי זצ"ל על הסכמת הדיינים שלא יוודע שם הצנועים אלא לגזבר המתמנה ע"י הק"ק הי"ו. נפטר בי"א טבת שנת תקצ"ו-1836.
רבי אברהם(השני) בר יצחק (השני) לומברוזו זצ"ל בן דורו של רבי יצחק טייב זצ"ל שמש כדין בבית הדין הגורני , חתום על כמה הסכמות לספרים: בשנת תקע"ח-1818 חתום שלישי אחרי רבי יוסף אריכס זצ"ל בהסכמה לספר "מחנה לויה" לרבי יהודה הלוי זצ"ל.ובשנת תקפ"א-1821 חתום שני אחרי רבי חיים דוד ואלנסי זצ"ל בהסכמה לספר "אהלי יצחק" לרבי יצחק בונאן זצ"ל
רבי יוסף בר אברהם (השני) לומברוזו זצ"ל חי במאה ה19 תלמיד חכם עצום, תחילה שימש כדין בבית הדין הגורני ולאחר מיכן נתמנה לאב"ד . בשנת תקע"ט-1819 חתום שני אחרי רבי דוד בונאן על שטר לזכות הק"ק הי"ו בענין החלונות של "עולי חליילו" אשר ליד בית הכנסת ר' חיים. בשנת תקצ"א -1831חתום ביחד עם רבי אברהם אבוקארא על עדות אודות ספר תורה בכתב ידו של רבי יוסף זרקא זצ"ל אותו מכרו הגזברים של בית הכנסת ר חיים לסי משה סלוירה. בהסכמה לספר "פי המדבר" לרבי יוסף בר דוד גז זצ"ל חתום שני אחרי רבי דוד בונאן זצ"ל בשנת תרי"ט-1859, בשנת תר"כ-1860 נתמנה רבי יוסף לאב"ד הגורני וחתום ראשון בהסכמה לספר "עת לדבר" לרבי שמשון אבוקארא זצ"ל בשנת תק"כ- 1860 חתום כאב"ד לקהילת הגראנה על "הקדש פרנכיתי" יחד עם רבי דניאל קורטוזו ורבי אברהם אבוקארא..בשנת תרכ"א-1861 חתום על מעשה ב"ד ושובר אודות פרעון המשכונה של אברהם אלחאייך על בית המרחץ. בשנת תרכ"ב-1862 חתוםעל שטר הרשאהיחד עם הדיינים לגזבר סי דניאל בונאן הי"ו בענין בני תלמוד תורה של ק"ק פורטוגיזיס בדבר קביעת איש מבוגר ממונה עליהם שידאג להאכילם ולהשקותם ולהלבישם ולשלוט בהם כמו הורים.בשנת תרכ"ד-1864 חתום עם הדיינים וכלל הק"ק בדבר כיטול תפילה בישיבות במועדים רק בבתי הכנסת של הק"ק תותר התפילה.בשנת תרכ"ח-1868 חתום יחד עם עוד 105 ת"ח ועסקני ציבור על תקנה בדבר עלית הנשים לבית החיים כל ערב ראש חודש. בשנת תרל"א-1871 כבר לא היה בין החיים.
<
div dir="rtl">רבי אברהם מאיר לומברוזו זצ"ל מתלמידיו של רבי שלמה דאנה זצ"ל בהקדמה לספר "שלמי תודה" כותב הרב חיים סמאג'א זצ"ל שד"ר מעיה"ק טבריא בשנת תרע"ח-1918
"כמה"ר רבי דוד כטורזא ואשר ע"י השני רב פעלים, כל פריו קדש הלולים כמה"ר רבי אברהם מאיר לומברוזו הי"ו, גם את השלישי חכם בחוכמתו וצדיק באמונתו, כמה"ר ישועה אלמאליח הי"ו שלם הוא ושלמה משנתו".
אין ספק שהוא שייך לאותה שושלת שתחילתה במאיר והמשכה באברהם
רבי אברהם לומברוזו זצ"ל. דיין בקהילה הגורנית בתוניס,
חתום ראשון להסכמה בספר "סבר פנים" לרבי משה זקן מאזוז זצ"ל והשני הוא רבי אברהם פינסי זצ"ל בשנת תר"מ-1880.
חתום בשנת תר"מ-1880 יחד עם רבי אברהם חג'אג' זצ"ל ועם רבי אברהם פינסי זצ"ל על שטר בענין ההקדש "עץ חיים" תכב"ץ ובין חכמי "עץ חיים" הי"ו.
"פרי קדש" -רבי צמח בר' נתן הלוי זצ"ל מספר לנו "בשנות התמ"ר התמר"א-1880-1881 רבי אברהם לומברוזו יחד עם רבי אברהם חג'ג' ורבי אברהם אבוקארא נפטרו מן העולם.
רבי חיים לומברוזו זצ"ל שימש בקודש יחד עם רבי נסים טובייאנה זצ"ל בעיר סוסא. והם המגיהים והמסדרים של הספר "בגדי שש" לרבי שלמה שמאמא זצ"ל וחתומים על ההקדמה בספר משנת תרכ"ו-1866.
רבי יצחק חי לומברוזו זצ"ל תלמיד חכם ובן דורו של רבי עוזיאל אלחאייך זצ"ל ,למדו יחד אצל רבי נתן בורג'ל זצ"ל. דברים אלו מופעים בספר "חיים וחסד" לרבי עוזיאל
אלחאייך בדרוש שדרש עליו. מתוך הדרש אנו לומדים כי נפטר באיסרו חג הפסח שנת תקנ"ט-1799. שמו מוזכר גם בספר "אהלי יצחק" בעמוד 437 וכך כתוב "ומ"כ מכת"י הקדוש הרב מהר"ר יצחק חי לומברוזו ז"ל" (לא ברור להזה ענף הוא שייך)
רבי אליהו לומברוזו זצ"ל, ניראה כי היה מעתיק ומגיה ספרים, הספר "דעת קדושים" משנת תקס"ט-1809 לרבי דוד הכהן מרבני ירושלים הועתק והוגיה על ידו וכך כתוב בהקדמה לספר "להאי צורבא מרבנן החכם השלם והכולל בישראל להלל רחו"ם בעל טע"ם רחימא דנפשאי כמוה"ר אליהו לומברוזו נר"י מעיר ואם בישראל תונס יע"ה מדי עוברי דרך שם בשליחותי דרבנן קדוש מעה"ק ירושלים תובב"ה" , וגם בסוף הספר מצוין שמו "הצעיר אליהו לומברוזו ס"ט" רבי אליהו לומברוזו זצ"ל נמצא חתום מספר פעמים בפנקס הקהילה: בשנת תע"ה-1815 חתום יחד עם רבי מרדכי דרמון זצ"ל על מעשי ב"ד בדבר המשכונה שהייתה על בית בכנסת ר' חיים אותה שילמו הגזברים מכספי הק"ק.
בשנת תקע"ט-1819 חתום יחד עם רבי דוד בונאן זצ"ל על דרישת ר' יהודה עידן מורשה הק"ק לקבוע מחדש את שכירות הבתים בחצר "דאר גלאמז".
בשנת תקפ"א-1821 חתום יחד עם רבי מאיר לומברוזו זצ"ל ודוד ? על השבעת האלמנה אשת חיים די פאס.
בשנת תקפ"ג-1821 חתום יחיד על חוזה שכירות בית בעליה של בית הכנסת ר חיים לג'ודיכה אלמנת ר' אברהם טאפייא ז"ל שמשית בית הכנסת.
רבי דניאל לומברוזו זצ"ל חי במאה ה-18. בספר "עוד יוסף חי" לרבי יוסף זרקא זצ"ל משנת תצ"ט-1739 בעמוד קמ"ד כותב: הר' דניאל לומברוזו פי' דמאי דקאמר…" ובעמוד קנ"א כותב "מה שהקשה החבר הר' דניאל לומברוזו נ"ר.מזה ניתן לשער כי היה לומד עם או אצל רבי יוסף זרקא זצ"ל. על תפקידו כדין אנו רואים בספר "משכנות הרועים" לרבי עוזיאל אלחאייך זצ"ל משנת תקכ"א-1761 עמוד ק"נ פסק דין בנושא קרקעות, החתום הראשון הוא מוהר"י כהן ז"ל(יתכן וזה רבי יוסף הכהן יצחקי זצ"ל) ואחרון החתומים הוא ה' דניאל לומברוז ז"ל. .בשנת תקי"ד-1753 חתום על מעשה בית דין בענין הקיר שבין בית הכנסת רבי חיים ז"ל לבין בית גלאמז, על מעשה בית דין זה חתומים רבי שמואל דרמון זצ"ל בין קהילת הגראנה וכן רבי מסעוד אלפאסי זצ"ל מקהילת התוואנסה. בספר "משחא דרבותא" לרבי מסעוד אלפאסי זצ"ל משנת תקל"ב-1772 עמוד קנ"א פסק דין שהחתום הראשון הוא רבי מסעוד רפאל אלפאסי ואחרון החתומים הוא דניאל לומברוזו. על שנת פטירתו אנו לא יודעים בברור אך בספר "מקור ברוך" לרבי ברוך פיתוסי זצ"ל משנת תק"נ-1790 ישנו דרש בעמוד קמ"ב "על השמועה רעה שבאה מצפת תוב"ב שניפטר החכם השלם הדיין המצוין דניאל לומברוזו נ"ע ליל שבת קודש. נפטר בשנת תקל"ט-1778
אין ספק שהיו עוד מבני משפחת לומברוסו/לומברוזו אשר חלקם שרתו בקודש וחלקם עסקו בענייני ציבור. להלן רשימה של בני משפחה אשר אין בידי כדי לציין את שייכותם לענף זה או אחר :
בספר "פרי קדש" משנת תרנ"א-1891 כותב כך: כמהר"ר יעקב נר"ו בכ"ר החו"ש צדיק תמים כמהר"ר אברהם לומברוזו זצ"ל. לא ברור מי הוא.
באותו ספר : כמהר"ר יעקב בהר"ם (אולי מאיר) לומברוזו זצ"ל גם כן לא ברור למי הוא שייך.
בעמוד הראשון לספר "מקור ברוך" משנת תק"נ-1790 כך כתוב: "הגביר כה"ר יהושע כבה"ר אברהם לומברוזו יצ"י ה' איתו את הברכה ערוכה בכל לו להבן יקיר לי אברהם אוהבי.
בספר "חיים לישראל" משנת תרס"ט-1909 בהקדמה "אלמהדייא סי' דניאל לומברוזו הי"ו וסי' יצחק לומברוזו הי"ו.
בספר "אמרי שפר" משנת תרפ"ד-1924 רשימת התורמים. "שלמה סוריא הי"ו שהתנדב לעילוי נשמת גיסו הבחור העלוב יקר רוח ה"ר בן ציון לומברוזו נ"ע.
במחברת "חלקת מחוקק" עמוד 74: רודף צדקה הר' יאושע לומברוזו תקנ"ט-1830
אסתר די לומברוזו.
.
דוד לומברוזו: נולד בתוניס בשנת תקע"ז-1817 מדינאי נכבד היה מתווך דיפלומטי בין ממשלות תוניס ואיטליה. נפטר בשנת תר"מ-1880.
יהושע לומברוזו: מחו"ר(מחכמי ורבני) ירושלים באמצע המאה ה-18 נפ' יום כ"ג תשרי שנת תקנ"מ-1830 .
יעקב לומברוזו:רב ורופא מפורסם חי בתחילת המאה ה-17 בוונציה. תלמיד הרב מנחם עזריה מפאנו. כתב את הפרוש התנ"ך לספרדית בשנת שצ"ט-1638.
יעקב לומברוזו: היה בעל עסקים רחבים בענף התעשייה השונים במרשילייה (מרסי) בה בעת מילא תפקיד של קונסול תוניס עד כניסת של המדינה תחת חסות צרפתית.
יעקב לומברוזו : יליד ליוורנו התפרסם כרופא מובהק למחלות עצבים בפלורנס, היה אחראי על כל בתי החולים הממשלתיים בליוורנו.
אברהם לומברוזו: רופא ומלומד נולד בתוניס בשנת תקע"ג-1813 התחנך באיטליה, היה שר גדול בעיר מולדתו, הוכתר בתואר "ברון" על יד המלך לואיס פיליפ וקיבל אות כבוד על ידי המלך ויקטור עמנואל השני ועל ידי הסולטאן הטורקי. מת בפלורנציה בשנת תרמ"ז-1887
יעקב בן אברהם לומברוזו )זה שמעליו) נשא בתואר "ברון" גם אחרי מות אביו. היה שופט עליון בתוניס, מרצה להיסטוריה הקדומה, מחבר ספרי מחקר שונים על נושאים הסטורים ארכיאולוגים.
יצחק לומברוזו: יליד תוניס בשנת תקע"ג-1793 מת בליוורנו בשנת תרל"א-1871.
אברהם בן יצחק לומברוזו: נודע במעשיו הטובים וחסדיו המרובים היה נשאי קהילת היהודים בתוניס כשלושים שנה, השתתף כחבר בבית המשפט לערעורים בעיר מגוריו.
משה לומברוזו: יליד קושטא ואחר כך תושב אנגורה בטורקיה, היה מקורב וידיד לראשי השררה שם, מהנדס ואדריכל, בשנת תרצ"ה-1935 עלה לאה"ק והשתקע בירושלים.
מהספר "יהודי המזרח בארץ ישראל"
מ.ד. גאון.
תרצ"ח
ירושלים
כל הכיתוב באדום לקוח מהספר "פנקס הקהילה היהודית הפורטוגזית בתוניס-יצחק אברהמי
ליקט וערך יוסי פרי
ט.ל.ח
על רבי אברהם מאיר לומברוזו, מה שנכתב באדום, איך יכול להיות שיהיה תלמידו של ר"ש דנה שנפטר בשנת תרע"ג והחתימה כ90 שנה לפני זה?
לעת עתה, עוד על רבי יצחק לומברוזו הראשון מח"ס "זרע יצחק", חלק מהספר יצא לאור מחדש בירושלים ע"י מכון הכתב.
ומה שמובא בספר "אהלי יצחק" בונאן בשם רבי יצחק לומברוזו, הוא מביא גם את הראשון וגם את האחרון ועל האחרון כותב "עמיתי בתורה", עיין שם.
רבי יצחק רב שלומות
תודה עדכנתי את הטעון תיקון.
בברכת שבת שלום
יוסי פרי
שבוע טוב ומזל טוב, מצאתי בספר "חלקת מחוקק"1 לר' אשר ליב בריסק (נמצא בהיברו בוקס) על חלקות הקברים בהר הזיתים, כתוב הח' כה"ר יעקב בכמה"ר מאיר לומברוזו נ"ע, ולא כתוב שנת פטירה, אולי זה רבי יעקב הראשון או אחר.
יצחק שבוע טוב וחודש טוב המבורך.
הנתונים שעליהם אתה מדבר מופיעים במאמר. נא עיין שנית.
ראה משפחת בונאן חדש חדש.
בברכה
יוסי פרי
בס"ד
לגבי רבי דניאל לומברוזו לא מסתבר שהיה תלמידו של ה'עוד יוסף חי' כאשר הוא מכנהו חבר וכן מוהר"ר [בחידושי פסחים ק"ד, ע"א].
אגב, החיד"א כותב כי ה'זרע יצחק' היה "הרב המובהק אב"ד ור"מ דקק"י תונס" [שיורי ברכה יו"ד ס"ז ס"ק ב'].
עוד על לומברוזו: בשו"ת אדמת קודש א' חלק אבן העזר סימן מ"ז: "ומצאתי לבעל הלומברוזו שהיה חכם גדול ובקי בדיקדוק בכל הכ"ד ספרים וכל התיבות הקשי' לפותרן הוא פתרן בלשון לעז הנהוג בספרדים מיוסד על פי דרשת רז"ל ורוב הספרדי' נמשכו אחר פתרון אשר פתר החכם הנז'…". ובזרע יצחק [סנהדרין ל"ז, ע"א] כתב על ספר זה: "…דבלומברוזה פירש…", והמגיה נאמ"ן כתב על זה: כנראה תנ"ך עם פי' ר' יעקב לומברוזו.
בס"ד
הרב משמרות כהונה אינו המקור, הוא מביא את הדברים מכתב יד של רבי אברהם כלפון ז"ל מטריפולי.
זאת ועוד, היו כמה רבי מאיר לומברוזו ואחד מהם היה תלמידו של הר"ש דאנא זצ"ל:
ובספר טהרת יום טוב חלק ז' [לרב חנניא יו"ט ליפא דייטש, יצא בשנת תשל"ח] בסוגיית צינור שחקקו ואח"כ קבעו הביא בשם הרב שלמי תודה לרב שלמה דאנה שכתב: "ושמעתי מהבחור כמה"ר רבי מאיר לומברוזו הי"ו שראה בכיה"ק להרב כמה"ר קבי דוד וזאן זצ"ל…", הרי שחי בתקופתו והיה כנראה תלמידו. עוד מצאתי בהקדמת השד"ר הרב חיים סמאג'א ל'שלמי תודה' חי' תלמוד המונה את רבי מאיר לומברוזו כאחד משלושת דייני ורבני תוניס.
בס"ד
נראה כי היה חכם מלוברוזו שקדם למובא כאן, הלא הוא רבי יעקב לומברוזו, שהיה תלמידו של הרמ"ע מפאנו הרמ"ע נפטר בשנת הש"ף, הרי שלמד אצלו לפני כן [ע"פ החיד"א, שם הגדולים, מערכת גדולים י', תל"א. שם מ', נ"ט]. והובא חכם זה בקול הרמ"ז פסחים פ"י, מ"ג. ודבריו בספר הדקדוק הובאו בכמה מקומות עיין פירוש הרמ"ז על זוהר שמות – עמוד 413: "..ומפני קושי זה מלאו לבו לחכם לומברוז"ו לומר…". פירוש הרמ"ז על זוהר דברים – עמוד 791: "..ולפי מ"ש החכם לומברוזו ז"ל בפסוק…". פירוש הרמ"ז על זוהר – מפתחות – עמוד 145: "..החכם לומברוזו פי'…". ספר קורא הדורות דף נ עמוד א: "כאשר כתב הוא בהקדמתו לספר כ"ד שהדפיס החכם כה"ר יעקב לומברוזו ז"ל..". ויש עוד מה לכתוב אודות משפחה זו, ואכמ"ל.
בס"ד
ומצאתי כעת עוד חכם משפחת לורמבזו שחי סמוך מאוד לגירוש ספרד. ר"י קארו [ה'בית יוסף'] כותב "ביום ג' י"ד לחודש שבט שנת שכ"ה, נתקבצנו יחד אנחנו החתומים מטה לדון ע"ד יבמה אשכנזית, גם החכם דוד בן זמרה נר"ו ישב עמנו בדין. ובין החותמים נמצא יוסף לומברוסו הלוי [שו"ת מהר"י קארו ושיטותיו, מנטובא ת"צ]
מאיר ערב טוב
1. לגבי רבי דניאל לומברוזו זצ"ל כתבתי כי היה לומד עם/ אצל רבי יוסף זרקא זצ"ל. ולכן זאת לא קביעה חד משמעית.
2. מאמר זה שייך לתולדות משפחת לומברוזו בתוניס ולא לפזורת משפחת לומברוזו על פני הגלובוס ולכן נמצא מבני המשפחה במקומות אחרים על מפת העולם..
3. תלמידו של רבי שלמה דאנה זצ"ל הוא רבי אברהם מאיר לומברוזו ושמו מופיע במאמר.
מאיר אין ספק שאתה מעשיר את האתר באנפורמציה שאתה מוסיף.
תבורך מפי עליון.
בברכה
יוסי פרי
שלום וברכה ברשותי ספר עם כריכה מהודרת עם חריטה יוסף די יצחק לומברוזו ס"ט, הייתי שמח לדעת במי מדובר הספר עצמו זהר ליוורנו תרי"א. תודה רבה. הייתי שמח לתשובה במייל.
אולי זה של סבא שלי ר יוסף לומברוזו ואבא שלי ר יצחק לומברוזו הם מילוורנו היו , סבא שלי נפטר ביבנאל קבור בטבריה וידוע לי שלאחר מותו נעלמו הרבה מספרי הקודש שלו
מאיר שלום רב.
על פי הנתונים שיש בידי אין רבי יוסף די יצחק לומברוזו. מה שיש זה רבי יוסף בר/די אברהם לומברוזו שהיה דיין הקהילה ונפטר ב י"ח אייר שנת תרכ"ח-1868. אגב רק אחד מבני משפחת לומברוזו נשא את השם יוסף בניגוד לשמות אחרים כגון דניאל. יצחק ועוד. שהם שמות נפוצים בקרב בני משפחת לומברוזו
הנתונים הם מתוך התעודה מנוחת צדיקים מתוך הספרון "מיכאל מס' ט' המכון לחקר התפוצות תל-אביב תשמ"ה
בברכה
יוסי פרי
ר יוסף די יצחק לומברוזו זה סבא שלי הוא מליוורנו יש מצב שזה ספרים שנעלמו אחרי מותו ?
אני לא יודע להגיד לך צר לי.