מראשית המאה ה-17 היגרו לתוניס יהודים מצאצאי מגורשי ספרד ופורטוגל, ששהו מספר שנים באיטליה, ובמיוחד בערים ליבורנו ופלרמו, שכונו ליבורנזים, גורנים או גראנה, שזה שיבוש של השם ליגורנו שמה הישן של העיר ליבורנו. ובתוכם גם משפחת אבוקארא ומשפחות נוספות אשר את תולדתם אפרסם בע"ה באתר.
רבי אברהם אבוקארא (הראשון) מכונה "הגדול" זצ"ל תלמיד חכם, חי בין המאה ה-18 למאה ה-19.שמש כאב בית הדין הרבני הגורני בתוניס.
חתום בשנת תקנ"ז-1797 בהסכמה לספר "ברית יעקב" לרבי יעקב פיתוסי זצ"ל, יחד עם רבי שלמה אלפאסי זצ"ל.
וכן בספר "משכנות הרועים" לרבי עוזיאל אלחייך זצ"ל בשנת תקס"ג-1803 בעמוד ק"ה יחד עם רבי אליהו חי בורג'ל זצ"ל ורבי עוזיאל אלחייך זצ"ל בשם בית הדין הגורני שבתוניס.
"אנחנו צעירי הצאן שתי בתי דינין בעיר א". וכן בעמוד שס"א יחד עם רבי שמואל כהן יצחקי זצ"ל ורבי חזקיה יצחק מזרחי ידיעי שרעפי זצ"ל ועם רבי משה סוזין זצ"ל.
רבי אברהם אבוקארא זצ"ל חתום על מספר רב של תעודות ותקנות בספר הקהילה היהודית הפורטוגזית בתוניס. בשנת תקנ"ג -1793 חתום יחד עם רבי יצחק בר דוד אלחאייך ורבי דניאל פרנקו על התחייבות הק"ק הפורטוגיזיס לשם בכל שנה שלושים וששה ריאל לכוללות עיה"ק טבריא. באותה שנה חתום יחד עם עוד תשעה ת"ח משתי הקהילות על תקנה בענין ההחזקות. בשנת תקנ"ה-1795 חתום יחד עם עוד תשעה ת"ח משתי הקהילות על התקנה בענין המשכונות. כמה פרות למאה לחודש.בשנת תקנ"ט-1799 חתום יחד עם רבי יצחק בר דוד אלחאייך על מינויו של יצחק בן בארון כאפוטרופוס על עיזבון אביו דוד ודודו אברהם ועל שלושת אחיו ואחותו באישור ב"ד. בשנת תקס"ג-1803 חתום יחד עם עוד שבעה ת"ח משתי הקהילות על תקנה לפיה לא ימכור איש את ביתו אלה לאחר שנועץ עם שותפו או המצרן. והסופר אשר יכתוב את שטר המכר מבלי לשאול לדעתם ייענש ע"י הדיינים. נפטר בכ"ד תשרי תקע"ח-1817 (מנוחת צדיקים עמ' כ"ג)
*רבי אברהם (השני) בר חיים אבוקארא זצ"ל חי במאה ה-18-19 ושימש כדין בבית הדין הגורני בתוניס, בן דורם של הדיינים רבי דניאל קרטוזו זצ"ל וחתום בהסכמה לספר "אהבת ה' " לרבי יוסף סדבון זצ"ל בשנת תרל"א-1871 יחד עם רבי אברהם בר משה אבוקארא זצ"ל ורבי אברהם לומברוזו זצ"ל בשם הקהילה הפורטוגזית בתוניס. רבי אברהם בר חיים אבוקארא זצ"ל חתום על מספר רב של תעודות ותקנות בפנקס הקהילה הפורטוגזית בתוניס.בשנת תקפ"א-1821 חתום יחד עם רבי חייםדוד ואלנסי ועם רבי יוסף אריכס על רשימה בדבר ההיטל שהוטל בפקודת הבאי משנת תקפ"א וחלוקתו ע"י הדיינים כראות עיניהם. בשנת תקצ"א-1831 חתום יחד עם רבי יוסף לומברוזו על עדות אודות לס"ת בכתב ידו של רבי יוסף זרקא זצ"ל אותו מכרו הגזברים של בית הכנסת ר' חיים לסי' משה סלוירה. בשנת תר"י-1850 חתום יחד עם רבי יצחק בונאן על מעשה ב"ד בענין העיזבון של ר יעקב בן ארוש ז"ל ובין האחים ובין האלמנה ובתה. באותה שנה חתום יחד עם ? (ל"ב) על שובר בין יצחק פלוס אשר יש לו חזקה בבית הקאיד יהודה בדריבת אלגראנה ובין הק"ק הי"ו בנוגע לחנות היוצאת מבית הבשר. בשנת תרי"ו-1856 נחתום יחד עם רבי יצחק בונאן על שטר משכונה על יעקב לוי די ליאון נ"ע מאחותו רחל ולאחר מותה יירש אותה ויישא בהוצאות הנחוצות לה. בשנת תרי"ח-1858 חתום יחד עם רבי יצחק בונאן על שטר קנית בית המרחץ אותו קנו הגזברים לזכות הק"ק הפורטוגיזיס.בשנת תרכ"א-1861 חתום יחד עם רבי אברהם די יוסף אריכס ורבי יצחק סלוירה על שובר מאברהם אריכס ז"ל אודות הפרעון הק"ק הי"ו עבור כל ההוצאות שהוצאו לבניית הבית החדש שניבנה בבית החיים בשנת תרכ"א.בשנת תרכ"ב-1862 חתום יחד עם רבי יוסף לומברוזו ורבי דניאל קרטוזו ורבי יצחק בונאן ורבי אברהם בר משה אבוקארא על שטר הרשאה מהדיינים וכלל הק"ק הי"ו לגזבר סי דניאל בונאן הי"ו בענין בני תלמוד תורה של הק"ק הפוטוגיזיס הי"ו בדבר קביעת איש מבוגר ממונה עליהם שידאג להאכילם להשקותם ולהלבישם ולשלוט בהם כמו הורים.בשנת תרכ"ד-1864 חתום יחד עם רבי יוסף לומברוזו ורבי דניאל קרטוזו על תנה בדבר ביטול התפילות בישיבות במועדים רק בבית הכנסת של הק"ק תותר התפילה במועדים. בשנת תרכ"ט-1869 חתום יחד עם רבי דניאל קרטוזו במעשה ב"ד בענין בית הרחיצה אשר לפיו הסמכות לניהול היא בידי ראש החברה קדישא המתמנה מטעם הק"ק והנמצא בתפקיד. ברם ראש החברה הודם אין לו זכות יותר משאר האנשים. בשנת תרל"ב-1872 חתום יחד עם רבי דניאל קרטוזו על שובר הק"ק בידי סי גבריאל ואלנסי הבן בענין כלי הכסף שהיו אצלו בפיקדון לידי הדיינים. נפטר בשנת תרל"ב-1872
*רבי אברהם (השלישי) בר משה אבוקארא זצ"ל חי במאה ה-19 ובין דורו של רבי אברהם אבוקארא השני. מחבר הספר "בן אברהם" אשר הודפס בשנת תרמ"ב-1882 כשנתיים לאחר פטירתו על ידי רבי יעקב בר אליהו אבוקארא זצ"ל.
רבי אברהם אבוקארא שימש תחילה כדין בבית הדין הגורני , ולאחר פטירתו של רבי דניאל כרטוזו זצ"ל נתמנה לאב בית הדין הגורני בתוניס.רבי אברהם אבוקארא זצ"ל חתום על מספר תעודות ותקנות בפנקס הקהילה הפורטוגזית כדיין וכאב"ד של הקהילה. בשנת תרכ"ב-1862 חתום יחד עם רבי אברהם בר חיים אבוקארא ועם רבי יוסף לומברוזו ועם רבי דניאל קרטוזו ורבי יצחק בונאן על שטר הרשאה מהדיינים וכלל הק"ק לגזבר סי' דניאל בונאן הי"ו בענין בני תלמוד תורה של הק"ק הפורטוגיזיס בדבר קביעת איש מבוגר ממונה עליהם שידאג להאכילם להשקותם ולהלבישם ולשלוט בהם כמו הורים.בשנת תרל"ו-1876 חתום יחד עם עוד תשע עשר ת"ח ועסקני ציבור מהקהילה הפורטוגיזיס על סדר עבודתם של הרוחצים בחברה קדישא. באותה שנה חתום יחד עם ר' שאול בובליל ורבי גבריאל הלוי די ליאון על שטר בענין סידור בית הרחיצה ואך ינהג כל אחד לפי התור.
בשנת תרל"ח-1878 חתום יחד עם רבי אברהם חג'ג' זצ"ל שני הרבנים הראשים האחד לקהילה התואנסא והשני לקהילת הגרנה על הסכמה לפתיחת בית הספר כי"ח בתוניס.
בעמוד הראשון בספר "בן אברהם" כותב רבי יעקב בר אליהו אבוקארא שרבי אברהם נתבקש לישיבה של מעלה בי' כסלו תר"מ-1880. רבי אברהם אבוקארא זצ"ל לא השאיר זרע אחריו.
* התכן וחל בלבול כלשהו בין שתי הרבנים בדבר התאריכים שהם חתומים בפנקס ט.ל.ח
רבי גבריאל אבוקארא זצ"ל חי בין המאה ה-17 למאה ה-18 בתוניס שימש כמלמד תינוקות של בית רבן, אחד מתלמידיו היה רבי יצחק קאראבליו זצ"ל בנו של רבי מרדכי ברוך קאראבליו זצ"ל מחבר הספרים "תעופות ראם" "מירא דכיא". רבי גבריאל אבוקארא נפטר בכ"א כסלו תקי"א-1751.
רבי יעקב בר אליהו אבוקארא זצ"ל נולד בשנת תר"ג-1843. היה תלמיד חכם ודרשן ידוע ומפורסם, איש של תוכחה. השתדל בהוצאת הספר "בן אברהם" לרבי אברהם אבוקארא (השלישי) זצ"ל ,והיה נכד דודתו של המחבר כפי שמופיע בהקדמה לספר. שימש כרבה של הקהילה הגורנית בתוניס בן השנים תרע"ד-1914 לתש"א-1941.בשנת 1910 יסד את האגודה הציונית הראשונה יחד אם אלפרד ואלנסי ויוסף ברמי. בשנת 1911 היה ציר של יהודי תוניסיה בקונגרס ה10 בבזל, ומזכירו היה ר, יצחק מאמו מהעיר נאבל.נפטר בהיותו בן 98 בשנת תש"א-1941
רבי יעקב אבוקארא זצוק"ל אב"ד דק"ק הפורטוגיזית (גורנית) בתוניס
מודעת אבל לפטירתו של רבי יעקב אבוקארא זצ"ל
רבי משה אבוקארא זצ"ל הוא אביו של רבי אברהם אבוקארא (השלישי) זצ"ל, עליו כותב רבי יעקבו אבוקארא זצ"ל בספר "בן אברהם" "בן לאותו צדיק זה דודי החו"ש ויכולל כמהר"ר משה אבוקארא זצוק"ל קרא הרבה שנה הרבה….".
רבי שמשון אבוקארא (הראשון) זצ"ל תלמיד חכם ודין בבית הדין הגורני בתוניס, בן דורו של רבי מסעוד רפאל אלפאסי זצ"ל, חתום יחד איתו על ההסכמה לספר "זרע יצחק לרבי יצחק לומברוזו זצ"ל ועם רבי מרדכי קראבאליו זצ"ל בשנת תקכ"ח-1768. למד בבית מדרשו של רבי יצחק לומברוזו. כאשר נפטר רבי יצחק לומברוזו זצ"ל שהיה רב ראשי לקהילת התואנסה ולקהילת הגרנה כאחד רצו למנותו תחתיו, אך זה סירב ולא שמע אליהם. בשנת תקכ"ט-1769 השיב את נשמתו לבורא.
רבי שמשון (השני) בר גבריאל אבוקארא זצ"ל תלמיד חכם ומחבר הספר "עת לדבר" שיצא לאור בשנת תר"כ-1860. בהסכמה לספר שחתום עליו רבי נתן בורג'ל זצ"ל ראש רבני קהילת התואנסה כתוב "גבר יאיר סופר מהיר, כותב ספרי תורה תפילין ומזוזות מעשה ידי אומן". בהסכמה של הקהילת הגורנית שעלה חתום רבי יוסף לומברוזו זצ"ל כתוב "סופר מהיר ספרא רבא ויקרא, את האלוקים ירא, והיד כותבת תורה ה' תמימה, ספרי תורה תפילין ומזוזות כתיבה תמה".בפנקס הקהילה מופיע שטר משנת תקפ"ט-1829 הדן במעשה ב"ד בענין רבי שמשון אבוקארא אשר מתה עליו אשתו וגם בתו בת שמונה חודשים והדיינים פסקו שאין מגיע ליורשים דבר כי אם הבעל הוא היורש מאשתו כדין תוה"ק. בשנת תרל"ו-1876 שמו מופיע בסדר עבודתם של הרוחצים בחברה קדישא והוא גם חתום על שטר זה. היה חותנו של רבי אברהם אבוקארא השלישי. מתוך הספר "בן אברהם" יוצא שבשנת תרמ"ב-1882 כבר לא היה בין החיים.
הכיתוב באדום לקוח מהספר "פנקס הקהילה היהודית הפורטוגזית בתוניס"-יצחק אברהמי
ט.ל.ח
בס"ד
רבי שמשון אבוקארא מח"ס 'עת לדבר' על ההגדה. בהסכמות, כפי שהיה מקובל בעבר הרבנים היו מעניקים הסכמה [ולא רב אחד], כך שהציטוט הוא מהסכמת הרב בורג'יל ועמו 7 רבנים. והסכמת הרב לומברוזו ועמו עוד 2 רבנים.
רבי אברהם בוקארא השלישי אכן היה חתנו ונשא את בתו רבקה. ובהקדמה שבספר 'בן אברהם' יוצא שבשנה תרמ"ב גם רבי אברהם חתנו לא היה בן החיים [ספר זה יצא לע"נ כשם ושארית במקום בנים או בנות שלא נולדו לו].