תוניסיה מורשת אתר וורדפרס חדש
כתבות דומות
בית הכנסת "אל-גריבה", ממוקם בעיר ג'רבה ב"חארה הצ'גירה" או בשמה הנוסף "דיגת" שהוא כנראה שיבוש של המילה דלת בשפה הברברית, ככל הנראה בשל המסורת על דלת מבית המקדש אותה הביאו עימם תושביה היהודים הראשונים של העיר, וכפי שיסופר בהמשך.
על שמו של בית הכנסת – "אל-גריבה" – קיימים סיפורים ואגדות למכביר, כל אחד וגרסתו, כל אחד ואמונתו. הגרסה המקובלת על רבים מיהודי ג'רבה ותוניסיה מספרת את האגדה הבאה:
בתקופה הברברית או בסמוך לה, במקום שבו עומד כיום בית הכנסת, הייתה מצוייה רמה שוממה ובודדה, בסמוך לחארה הצ'גירה. יום אחד גילו התושבים להפתעתם כי מאי שם הופיעה נערה יפה להפליא, ובמו ידיה הקימה לה סוכה מענפי העצים מסביב ושם ישבה לה בדד. אנשי המקום התפלאו ולא ידעו כיצד לנהוג בה. הוד הקדושה היה נסוך על פניה, ומתוך יראת כבוד לא העזו לגשת ולהתקרב אליה ולתהות על קנקנה ואורח חייה. אף אחד לא ידע מהיכן באה ולשם מה היא נמצאת שם.
אנשי העיר היו מגישים לה אוכל ממרחק מה ובשובם למחרת נימצא האוכל שהוגש כפי שהוא הוגש, מבלי שיד אדם נגעה בו, והנערה יושבת במקומה קורנת הילה ומחייכת. חלפו להם הימים ושום דבר לא השתנה, כל מה שהגישו לה, שתייה, דברי מתיקה וארוחות כיד המלך נותרו כפי שהוגשו ויד אדם לא נגעה בהם.
באחד הלילות פרצה סערה, גשם זלעפות ניתח ארצה, ברקים ורעמים ורוחות חזקות, ולפתע פגע ברק בסוכתה של הנערה והסוכה עלתה באש. למחרת בשוך הסערה התקרבו התושבים לראות מה עלה בגורלה של הנערה לאחר הלילה הסוער.
לתדהמתם גילו כי הסוכה נשרפה כליל וכל הצמחייה סביבה נכחדה מן השרפה. הנערה נמצאה ללא רוח חיים, אך פניה וגופה נותרו בשלמותם כי לא שלטה בהם האש, מיד הבינו אנשי המקום כי אישה קדושה חייתה במקום מגוריהם והם לא נזהרו בכבודה ולא הגישו לה עזרה בשעת סכנה.
כדי להנציח את זכרה של הנערה "הבודדה – המופלאה" בנו באותו מקום שבו עמדה סוכתה בית כנסת מפואר, מאחר ולא ידעו את שמה ומוצאה של הנערה קראו לבית הכנסת "צלאת אל-גריבה" בית כנסת הבודדה .
בבית הכנסת בנויים שבעה היכלות. האגדה מספרת כי באחד ההיכלות או בקיר העומד בצד ההיכל הראשון הייתה אבן ועליה חקוקות המלים:
"עד כאן הגיע ידו של יואב בן צרויה שר צבא דוד מלך ישראל"
אגדה אחרת מספרת כי בהיכל היה מונח ספר תורה בכתב ידו של עזרא הסופר. בשעת פטירתו של הגאון רבי שאול כהן זצ"ל נגנז יחד עמו גם ספר התורה אשר בלה כי כך נהגו באותם זמנים לגנוז כתבי קודש אשר בלו בתוך קברו של רב גדול וקדוש.
בית הכנסת בנוי משני אולמות, כאשר האולם הראשון משמש לישיבה והמתנה עד שהאולם הפנימי המקודש יתרוקן ממתפללים ומבקרים. האולם הפנימי הוא האולם "הקדוש" ולפני שנכנסים אליו פנימה חייבים בחליצת נעלים, וזאת משום הגרסה הפופולרית הקושרת את ראשית הישוב היהודי בג'רבה לחורבן הבית הראשון ב-586 לפנה"ס לפיה קבוצה של כוהנים ששרתו בקודש נמלטה מירושלים ומצאה את דרכה לאי ג'רבה והכוהנים נשאו עמם דלת וכמה אבנים מבית המקדש אשר שולבו בבניין בית הכנסת.
מידי שנה בל"ג בעומר מקיימים הילולה "ברוב עם והדרת מלך", אשר אליה מגיעים יהודים מכל קצוות תבל, ואף אנשי שררה מקומיים נוטלים בה חלק. בהילולה מקיימים תהלוכה, מלווה בפיוטים ושירה, שבה "מוליכים" את המנורה הגדולה היא "המנארה", מרחבת בית הכנסת לתוך בית הכנסת.
אם בשירה עסקינן אזי שירים רבים הושרו וחלקם אף נכתבו על בית הכנסת "אל-גריבה". לדעתה של ד"ר מרים גז – אביגל, היו שירים רבים שחוברו והושרו ע"י נשים אך שירת הנשים לא מצויה בידינו היות ושירת הגברים ברובה נכתבה אך מרבית שירת הנשים לא נכתבה.
להלן נביא שיר – פיוט בערבית יהודית "אנא גריבה" שהוא שיר שבח לשתי דמויות של נשים. האחת "לגריבה" המופלאה – הבודדה עליה סיפרנו למעלה, והשנייה סרח בת אשר. שתי הדמויות מתחברות יחד לדמות אחת בשיר. המשותף לשתי הדמויות הוא, שעל פי המסורת המקובלת בג'רבה שתי הדמויות עלו לשמים מבלי ל"טעום" את טעם המוות.
ליקט וערך יוסי פרי
בית הכנסת אל-גריבה
ההילולה בל"ג בעומר
התמונות באדיבותו של מר' יעקב כהן מאשקלון
כל הכבוד על האתר "המעז מנצח" יש לי חומר מהטיול האחרון "מהגריבה אל צעירה" מאל כאף בשמחה אם תרצה אני העביר לך
חיים דמרי טוניסטורס
חיים ידידי תודה על המחמאה השמח לקבל כל חומר שקשור לתוניסיה ולעלות אותו לאתר. אשמח לקבל גם מעט הסבר על בית הכנסת אלגריבה הקטן. מה היסטוריה המלווה אותו.
בברכה
יוסי פרי
סבא שלי רבי יתרו יוסף היה חזן ושמש בית הכנסת הזה למרות שהיה בגיל 18 והיה חזן בימים נרואים ובתקיעות שופר . גם אחר שעלה לארץ היה חזן ותוקע ושמש בטבריה בבת הכנסת אוהל מושה כמעט עד יום מותו
בס"ד
העתקי בתי כנסת 'אל ג,ריבא' יש בנתיבות, ביהכ"נ של הרב צבאן זצ"ל 'זרע יעקב'. ובאופקים.
*אין בכוונת דבריי שיובאו בהמשך לגרוע מהמאמר הנפלא שנכתב כאן חס וחלילה.
* "אל-ג'ריבה" משמעותה אחת היא = "הבודדה".
ברבים מאתרי האינטרנט, הספרים והתוספות למיניהם של החוקרים, הטיילים והתיירים נכתב והתווסף המושג… "המופלאה", הגדרה שאין לה כול קשר בהתייחס למקום הקדוש ולמאורעות שליוו אותו והתרחשו בו במשך הדורות הרבים.
* ישנה בהחלט הגדרה הרווחת " האי הפלאי" שמתייחסת לאי ז'רבא בכללותו.
* על ביהכ"נ "אל ג'ריבה" נכתב לא אחת שהוא בית הכנסת עתיק יומין ואחד העתיקים בעולם.
* אוליי נקודת הציון המרכזית שעליו היה מוקם מבנה העץ שבו התגוררה האישא הקדושה "אל ג'ריבה" הינו מקום ציון עתיקת יומין, למרות שבשום מקום לא נכתב, ואין ציון של תאריכים ותקופות שמאמתים את המועד המדוייק למאורעות שעליהם מדובר.
* ביהכ"נ "אל ג'ריבה" שופץ והורחב רבות לא אחת במאות האחרונות, וכול בר דעת שמבין בבניה והיה במקום מבחין בכך שהבניה של כול האתר הינה מהעידן המודרני ולא בנייה עתיקת יומין מלפני יותר מאלפיים וחמש מאות שנים ו/או פחות מכך.
* בחריטה על שיש אשר תלוי במקום בולט בהיכל הפנימי של "אל ג'ריבה" ישנה הקדשה והתייחסות להגעתם של היהודים הראשונים שהגיעו למקום עוד מתקופת בית שני.
* קורות העץ, דלת העץ והאבנים שהובאו מבית המקדש שנחרב שולבו אוליי בבניה המקורית הראשונית. אבל כיום אף אחד לא יודע להצביע על מיקומם המדוייק ו/או בוודאות.
* כול היתר הם דברים ונתונים שעברו מפה לאוזן, אבל, אין לכך תיעוד כתוב ומדוייק.
*שרלו
בס"ד
לגבי הילולת ל"ג בעומר, ידוע שרבי כ'לפון זצ"ל התנגד נמרצות בשל בעיות הצניעות שהיו שם. בספרו 'סתרי משה' [מצורף ל'דרש משה' ו'אגרת הפורים' בשני המהדורות] הוא מביא חלום בו הוא שולח מכתב למוהרמ"ז [רבי משה זקן מאזוז זצ"ל] על התקלות בחגיגות. כ"כ ידוע המובא ע"י בנו על רב שנקרא גנוס הכהן שעשה תענית חלום ביחס לאל'ג,ריבא והשיבוהו: "אמרתי להוללים אל תהולו ולרשעים אל תרימו קרן". זה יסביר את מה שלא ממש הבין הרב רבינוביץ', רב כוחות הברית, את התנהגות רכמ"ה להילולה. ופרשנותו, השגויה לענ"ד, להתנהגות הרב הנערץ. אין זה מפחית חלילה מקדושת המקום. קראתי בכת"י של מו"ר רבי מעתוק מאזוז זצ"ל שאמו היתה חולה ו'מכשף' בשם בן מושא דיבר עם הרוח שהיתה בה, ואמר להם: רק אם תישן באל-ג,ריבה לילה אחד תבריא, וכן היה.