רבי יוסף הכהן אברי"ש
יוסי פרי
8 במאי 2023
רבנים שתאריך פטירתם לא נודע
383 צפיות
רבי יוסף הכהן אברי"ש (אני בן רבי ישמעאל) רב ומקובל בן דורו של רבי יוסף סדבון זצ"ל ושניהם היו מבן תלמידיו של רבי יעקב סלאמה זצ"ל . שניהם יחד עם חבורת ת"ח העוסקים בחוכמת הקבלה, הם בני דורו של הרש"ש (רבי שלום שרעבי זצ"ל) מירושלים
האגדה מספרת כי הרבנים אי"ה (רבי יוסף הכהן אברי"ש) ויוס"ד(רבי יוסף סדבון) תלמידים בקבלה מהרב יעקב סלאמה ז"ל הוא מת בכפר נאבל רחוק יום אחד מתוניס כשנודע להם שמת רבם עשו קפיצת הדרך ורכבו על קנה או עב קל החקוק עליו שם המפורש ובאו לנאבל . (רבי יעקב סלאמה נפטר בשנת תקל"ה-1775 )(תולדות חכמי תונס דף קע"ח)
הר"ח אלול שנת "עד עת"-תקמ"ד-1784 חתום עם עוד חמישים ותשע ת"ח על אשרור "תקנת הבשר" אשר אושררה בשנת תק"א-1741 ע"י רבי אברהם טייב (באבא סידי) ורבי יצחק לומברוזו, התקנה מופיעה בספר "משכנות הרועים" לרבי עוזיאל אלחאייך ליוורנו תר"כ-1860 סימן קי"ב דף ק"ג-210 אותה תקנה מופיעה גם בספר "די השב" לרבי דוד בר יצחק בונאן ליוורנו תרי"ז-1857 סימן י"ג דף י"ז-37.
החיד"א בספרו "מעגל טוב" בדף 58 מספר לנו שבשנת תקל"ד-1774 היה בתוניס והתארח אצל הקאייד שלמה נטף ( הערה 1) והוא מספר עליו כי התקוטט עם ת"ח העוסקים בקבלה והושיבם בבית הסוהר ושלח לביתם ולקח את כל ספרי הקבלה שלהם. אין ספק שבניהם היו רבי יוסף סדבון ורבי יוסף הכהן אברי"ש
בספר "תולדות חכמי תונס" מספר לנו המחבר "במותו ציווה לבניו שלושה דברים: א' שיעשו לו במותו טבילה במי מקווה הסמוך לחצירו. ב' לבל ילכו בניו אחרי מיטתו. ג' לחפור קברו עמוק עמוק באדמה. ויעשו לו הקהל כן כאשר צום. וכאשר הורידוהו למקווה ראו שהיה טובל במקווה מעצמו כמנהגו בעודו בחיים חייתו ויתמהו החברים מאוד מאוד על גודל קדושתו וטהרתו. ומי מבניו אשר לא אבה לקיים דברי אביו וילך אחר המטה נאסר בו בפרק בבית האסורים ע"ע עלילת שווה. בשנת תקס"ב/ג' העתיקו המתים מקבריהם ע"פ פקודת שר הצבא (הבאי חמודה באשה) למען הקף את חומת העיר הפרוצה מקדמת דנא, הרבה מן המתים גולגלו והועלו מקברם ויקברו עצמותיהם בשדה אחר אבל עצמותיו של הרב לא גולגלו ולא נגעה בהם יד כלל כי לא מצאוהו יען שהיה עמוק מאוד.(תולדות חכמי תונס דף קע"ט)
רבי יוסף הכהן אברי"ש חיבר את הספר "צנצנת המן" הוא חיבור גדול שקלא וטריא על כל ספרי הרב האר"י זצ"ל. ספר זה נשאר בכ"י ולא עלה על מזבח הדפוס. בשנת תשמ"ו הדפיסו את הספר "יד יוסף" ובתוכו את הספר "נר יוסף"
בהקדמה לספר "יד יוסף" כותב בפתיחה הצעיר יעקב משה הלל שמדמיון חתימת בנו יצחק הכהן יצה"ך לחתימת האב יוה"ך מזה מוכח שזה יוסף הכהן. ועוד כותב שרבי יוסף הכהן בא בסימן יוה"ך ורבי יוסף סדבון בא בסימן יוס"ד ורבי יהודה הלוי בא בסימן אי"ה . אך בספר תולדות חכמי תוניס כותב שאי"ה ויוה"ך אחד הם רבי יוסף הכהן (תולדות חכמי תונס דף קע"ה)
ועוד כותב בפתיחה "ולעניין קביעת תאריך חיבור הספר מצאנו גילוי לקבוע זמנו ממה שהזכיר הרב המחבר ז"ל להר"מ שפירא שליח צפת שהרצה בפניו מחידושיו .וידוע שהרב הנזכר היה בשליחות בארצות המערב בערך בשנת התקט"ו (1755)
השדרים רבי משה שפירא ורבי יצחק פראג'י שלוחי צפת היו בתוניס בן השנים תק"ט-1749 לתק"י-1750 (שלוחי ארץ ישראל א.י דף 440)
רבי משה שפירא נפטר באיזמיר ביום כ"ה אייר שנת תק"י-1750 (עניני שבתי צבי אהרן פרייאמן ברלין תרע"ג דף 143 סימן ס"ג)
מזה יוצא כי רבי יוסף הכהן אברי"ש ורבי משה שפירא זצ"ל לא נפגשו בשנת התקט"ו-1755 (גם אם היא בערך)כי רבי משה שפירא לא היה בן החיים. אם הם נפגשו ככתוב בספר "יד יוסף" זה היה בן השנים תק"ט-1749 לתק"י-1750.
שנת פטירתו של רבי יוסף הכהן אברי"ש לא ידועה. בספר "תולדות חכמי תוניס" דף קע"ט כתוב שהוא נפטר קודם מהר"ש אלפאסי אך לא צוין תאריך.
ליקט וערך יוסי פרי