תוניסיה מורשת אתר וורדפרס חדש
כתבות דומות
ידידי הגולשים השלום והברכה לכם בתי כנסת תמיד ליוו את היהודים בנדודיהם במשך אלפי שנים ככל הנראה מאז חורבן בית המקדש הראשון ויש הטוענים אף לפני כן.
להלן מאמרים על בתי כנסת מיוחדים בתוניסיה שבחלקם הגדול אף נעלמו מזיכרונם הקולקטיבי והאישי של היהודים יוצאי תוניסיה.. בתי כנסת אלה מאופיינים על ידי השם שלהם המבדיל אותם מהאחרים: גריבה. בתי כנסת אלה מתאפיינים גם בעליות לרגל אליהם בתאריכים קבועים של אלפי מאמינים לזיארה מסורתית. במאמרים אלה אני מתבסס בין היתר, על ספרה של ד"ר חנה כהן פרז " אלגריבה בנתיבי הקדושה", שחקרה את הנושא במשך למעלה מעשרים שנה.
המעוניינים לרכוש להתקשר דרך האתר או לטלפון: 0528386613 )
ס
"גריבת סולימאן" סולימאן הוא כפר קטן בחצי האי כף-בון. 32 ק"מ מזרחית לתוניס הבירה ו3 ק"מ מחוף הים. בלב מישור של גפנים וזיתים. הכפר נוסד בערך בשנת 1600 על חורבות עתיקות מהתקופה הרומית. הכפר נושא את השם סולימאן על שם מיסדו של הכפר פיאודל תורכי בשם סולימאן שהיגע במאה ה17 יחד אם בני משפחתו מספרד שאר תושבי המקום היו מהגרים מספרד ואיטליה מוסלמים נוצרים ויהודים. תחילת ההתיישבות היהודית במקום הייתה בערך במאה ה17 אם בואם של מגורשי ספרד והליוורנזים מליוורנו שבאיטליה. לפי המסורת שבעל פה הייתה בסולימאן קהילה יהודית עשירה ומגוונת והיו בה 4 בתי כנסת. בראשית המאה ה19 סבל הכפר סולימאן מבצורת קשה וממגפות אשר הביאו להרס הכפר כמעת באופן מוחלט, רק בראשית המאה ה20 הכפר התאושש. בין משפחות המייסדים נשארו שבע משפחות. חמש משפחות שמוצאם מאלג'יר משפחת לוי, ראקח. מלול, ברדה ואזולאי. שתי משפחות ליוורנזים משפחת ממי ומשפחת פיורנטינו. היהודים בכפר לא גרו בשכונה משלהם אלה היו פזורים בכל הכפר, היהודים מצאו את פרנסתם במקצועות המקובלים בקרב היהודים מסחר חייטות סנדלרות נפחות ספרות ועוד. יהודי סולימאן עסקו גם בחקלאות ובגידולי צאן ובקר, המשפחות העשירות עסקו במסחר ובנכסי דלא נידי במשך כמה דורות היו מוסדות הקהילה נשלטים בידי משפחת לוי, אשר על אדמתם ומכספם בנו את בית הכנסת "צלאת אלגריבה" והקימו בית עלמין וחברה קדישא. בית הכנסת "צלאת אלגריבה" נבנה ברחוב הראשי של הכפר על שרידי בית תפילה עתיק והוא נחשב למקום מקודש ובעל סגולות מיוחדות בקרב היהודים וגם בקרב המוסלמים. זה היה מבנה נמוך עם כיפה ועם חצר פנימית שבה נמצאה באר ומקווה. בתוך המבנה עמד עמוד מרכזי ומימנו יצאו ארבע קשתות . בקיר הצפוני נמצאו שבעה היכלות ובתוכם ספרי תורה. ב9 למאי בשנת 1943 הופצץ הכפר ובו נספו כ730 איש ומקרב היהודים היו שבע הרוגים ממשפחת דוייב וממשפחת זגרון, חלק מהכפר נהרס ובכלל זה גם בית הכנסת "צלאת אלגריבה" (פנקס הקהיות לוב תוניסיה עירית אברמסקי -בליי) האם בשל קדושתה הייתה "גריבת סולימאן" בימים עברו מקום עליה לרגל? סיפורה נותר ברובו לא ידוע ועדיין רב הנסתר על הגלוי. (אלגריבה בנתיבי הקדושה דר' חנה כהן פרז )
ליקט וערך יוסי פרי
