מנהגים ומסורת

בס"ד "כדרנא ולעם אכדאר" מנהגינו בתוניסיה (ובשאר ארצות המזרח) בליל מוצאי פסח לפזר מעל הדלתות והמיטות ובשאר פינות הבית עלי חסה ולומר "כדרנא ולעאם אכדאר" (פיזרנו ירק שהשנה תהיה ירוקה). לדעת "עלי הדס" מנהג זה היה נפוץ גם בתורכיה, בבל, מצרים, אלג'יר, סוריה וארץ ישראל. יש שנהגו לקחת עשבים או …

  פרופסור נחום סלושץ אשר ביקר באי ג'רבה בשנת תרס"ו-1906 כותב בספרו "האי  פֶלִיא" על מנהג זה בפרק "במנהגים בקהילות ג'רבה" עמוד 164 "כבר בימי הביניים היו שני נוסחים של קידוש לפסח: האחד מיסוד התנאים הוא שבידינו, אבל בסידורו של רב עמרם גאון (דף מ"א ב' ) נמצא נוסח אחר …

בס"ד מעשה בשני אחים האחד עשיר מופלג ובעל נכסים רבים, והאח השני עני מרוד אשר בקושי הצליח להביא פת לחם לילדיו ומדי פעם האח העשיר היה שולח עם אחד המשרתים שאריות של אוכל לאחיו העני. חג הפורים עבר וחג הפסח עומד בפתח ובשכונה היהודית פעילות רבה סביב ההכנות לקראת החג, …

   מנהגינו לאחר סיום מקרא ההגדה ולאחר אמירת שיר השירים לשיר פיוט זה.  

בס"ד סימוכין לייחודו של ראש חודש ניסן: א.מסכת ראש השנה משנה א': " אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵם. בְּאֶחָד בְּנִיסָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים וְלָרְגָלִים." ב. שמות פרק מ' פס' י"ז: " וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן" לראש חודש ניסן ייחודים רבים במקורותינו כמו יציאת מצרים, נתעטר בעשרה …

לסדר הסימנים קראו בג'רבה "וורקאת אלקרע" ובתוניס וסביבותיה קראו לזה "וורקאת אלעסל". יש גרסאות שונות ונוסחים שונים יש המוסיפים ויש הגורעים וכל אחד ינהג לפי מנהג אבותיו ובשם השם יעשה ויצליח ניתן להעתיק מבלי לבקש רשות            

לתקופה הזאת קראנו בערבית-יהודית תוניסאית "אגין" [Agein] או "איאמאת-אל-ת'קאל" [Ayamat-El-Tkal] (בתרגום מילולי : הימים הכבדים). אלה היו הביטויים ששימשו את הורינו כשדיברו על 9 באב והימים שקודמים לו. הימים האלה היו כבדים מחששות ואיסורים, ימים חמורי סבר, מלאי איפוק, ללא חגיגות וללא ביטויי שמחה, בלי להסתפר, בלי לקנות בגדים חדשים או כל …