תוניסיה מורשת אתר וורדפרס חדש
כתבות דומות
משפחת הכוהנים בתוניסיה מאוד מסובכת ומסועפת, בג'רבה כמובן ובשאר ערי תוניסיה. יש קושי גדול לחבר את קצות החוטים לאגודה אחד,
ראשית הקדים ואומר כי יש משפחות כהונה אשר הוסיפו לעצמם או הוסיפו להם שם נוסף, וזאת כדי שניתן לזהות את הייחוס, להלן משפחות הכוהנים אשר הוסיפו שם נוסף לשם משפחתם:
כהן אברי"ש-אני בן ר' ישמעאל, יחוס לרבי ישמעאל הכהן זצ"ל. ויש להם מגילת יוחסין שמגיעה עד לעזרא הסופר (ראה מאמר רבי שאול הכהן זצ"ל).
כהן ירמו"ש– יורו משפטך,יחוס לכהונה, יורו משפטך ליעקב…….
כהן יהונתן– מוצאם מאלג'ר וראש המשפחה הוסיף/ הוסיפו את שמו לשם משפחתו.
כהן יצחקי-ראש המשפחה הוסיף/ הוסיפו את שמו לשם משפחתו.
כהן אלמג'רבי– מוצאם מהמג'רב-מערב, מרוקו, ע"מ לשמר את ייחודם הוסיפו את מוצאם.
כהן טנוג'י– מוצאם מהעיר טנג'יר,ע"מ לשמר את ייחודם הוסיפו את שם עיר הולדתם.
כהן גדישא –תרגום מערבית"ערימה".
כהן בולקאייה-ע"ש פרבר בקהיר.
כהן אלרו-ע"ש עיר בספרד.
כהן זארדי-סרדי– ע"ש ארץ מוצאם סרדיניה.
כהן חדירה-מוצאם מאלג'יר.
כהן קודר-תרגום מערבית "כוח עוצמה".
כהן דריהם-אין פרוש.
כהן גלי-אין פרוש.
כהן מאמו-אין פרוש.
כהן רוזה-אין פרוש.
כהן סקאלי-אין פרוש.
כהן סולל-אין פרוש..
כהן גנונה-אין פרוש.
כהן "חף" הוא כהן אשר לא הודבק לו שום תוספת לשם יחוס או יחוד.
התחיל בכוהנים שאין להם תוספת לשם כהן, וכאן אני מאוד נזהר ומראש אני כותב:
ליקט וערך יוסי פרי
ט.ל.ח
תוניס
רבי אברהם הכהן (באבא רבי) (הראשון) זצ"ל מגדול דיני תוניס בדורו. חי במאה ה17-18 ראב"ד בתוניסיה, כיהן יחד אם רבי צמח צרפתי זצ"ל, בספר "משכנות הרועים" מתוארים הוא ועמיתו רבי צמח צרפתי זצ"ל "שני צינתרות הזהב קדושי עליונים גדולי הדור מוה"ר אברהם הכהן ומוה"ר צמח צרפתי" רבי אברהם טייב (הראשון) היה מתלמידיו. נפטר בשנת תע"ה-1715.
רבי אברהם הכהן (השני) זצ"ל בן דורו של רבי יצחק טייב זצ"ל, מחבר הספר "אברהם יגל" בהסכמה לספר כותב הראשל"צ רבי שלמה משה סוזין זצ"ל בשנת תצ"ו-1736."אור תורה מחייהו קולע אל השערה" הספר יצא לאור ע"י בנו רבי דוד הכהן זצ"ל בשנת תק"ג-1743.
רבי אברהם הכהן (השלישי) זצ"ל תלמיד חכם ודיין בעיר תוניס, חתום בהסכמה שבספר "מעייני הישועה" בעניין פתיחת בתי קפה בשבת משנת תרמ"א-1881,ונראה כי הוא אחיו של רבי נסים הכהן זצ"ל בעל הספר "מעשה נסים"
רבי דוד הכהן זצ"ל תלמיד חכם בתוניס אשר היה בקשרי ידידות ומסחר עם רבי שלום שמעוני מהעיר גפסא, חמיו של רבי אברהם הכהן יצחקי זצ"ל בספרו "חסדי כהונה" כותב שדרשו על "מורי חמי כמהר"ר דוד הכהן ז"ל בשנת תר"ט-1849.
רבי יצחק (חוגא) בר ברכה הכהן זצ"ל תלמיד חכם בתוניס מחבר הספר "מנחת יצחק" משנת תרס"ה-1905, בן דורו של רבי יאודה גז זצ"ל מהעיר נאבל ורבי יעקב לומברוזו זצ"ל
רבי ישועה הכהן זצ"ל מרבני תוניס המכונה בפי רבים "החסיד" "העניו" מחבר הספר "מעייני הישועה" ואביו של רבי יצחק הכהן זצ"ל, העמיד תלמידי חכמים רבים יחד אם רבי שלמה דאנה זצ"ל נפטר בשנת תרס"ג-1903.
רבי יצחק בר ישועה הכהן זצ"ל תלמיד חכם מהעיר תוניס מחבר הספר "פתח הדביר-ויצחק ורנן", היה המוציא לאור את הספרים "זרעו של אברהם" בשנת תרפ"ח-1928, "חוקי חיים" בשנת תשי"ב-1952.
רבי יצחק הכהן (הראשון) זצ"ל מדיני תוניס במאה ה 17-18 חתום בשנת תצ"ד-1738 בהסכמה לספר "התשב"ץ"
רבי יצחק הכהן (השני) זצ"ל מדיני העיר תוניס בן דורו של רבי יצחק טייב זצ"ל, חתומים יחד בהרבה פסקי דין ובהרבה הסכמות לספרים שונים.
רבי יוסף הכהן זצ"ל תלמיד חכם בתוניס ואחיו של רבי נסים הכהן זצ"ל בעל "מעשה נסים"
רבי נסים הכהן זצ"ל תלמיד חכם בעיר תוניס מחבר הספר "מעשה נסים" משנת תרס"ז-1907, בספרו מציין כי הוא אחיו של רבי יוסף הכהן זצ"ל וכך כתוב "שמעתי מפי אחי יפ"ת הגדול מהר"ר יוסף הכהן נר"י . וכן מצוין כי הוא אחיו של רבי אברהם הכהן זצ"ל וכך כתוב."אחיטו"ב מהרא"ה, אולי הכוונה לרבי אברהם הכהן (השלישי) זצ"ל, ובהמשך ראית ציון "וראיתי בכתבי למר זקני הרי"ה (רבי יוסף הכהן) בן הרי"ה (רבי יצחק הכהן) אך לא ברור מי הם. בעמוד הראשון לספר "מעשה נסים" מצוין כי רבי יהודה מעארך היה חתנו.
רבי אברהם בר יעקב הכהן זצ"ל תלמיד חכם ודין בעיר תוניס ובן דורו של רבי נסים הכהן זצ"ל בעל "מעשה נסים"
רבי שלמה הכהן (הראשון) זצ"ל תלמיד חכם בתוניס ושימש כסופר בית הדין בתוניס, חתום יחד אם רבי יצחק הכהן זצ"ל כעדים בספר "משכנות הרועים" בשנת תקס"ה-1805.
רבי שלמה הכהן (השני) זצ"ל תלמיד חכם בתוניס, נכדו של רבי אברהם הכהן(השני) זצ"ל בעל "אברהם יגל" שמו מופיע בספר "מעשה נסים" לרבי נסים הכהן זצ"ל בדף כ"ב עמוד ד' "מסופק אני אם הפ"י הזה פירשתיו אנוכ"י או כי שמעתיו מקרובי החו"ש כמה"ר שלמה הכהן…. מזה ניתן להבין כי היו קרובי משפחה.
רבי שמואל הכהן זצ"ל מגדולי דייני תוניס במאה החמישית, בן דורו של רבי יצחק לומברוזו זצ"ל, יתכן כי הוא כיהן כ ראב"ד בתוניס כפי שראיתי בספר "משכנות הרועים" בפסק דין משנת תפ"ג-1723 ומוזכר שם ראשון ואחריו רבי אברהם טייב זצ"ל ורבי יצחק לומברוזו זצ"ל, יתכן כי הוא בנו של רבי אברהם הכהן (הראשון) זצ"ל, יש גם סברות נוספות אך די בזה.
ליקט וערך יוסי פרי
משפחת כהן טנוג'י
תוניס
הראשון המוזכר בשם זה הוא רבי ישמעאל הכהן טנוג'י זצ"ל בעל ספר "הזכרון" אשר הודפס במצרים בשנת ש"ג-1543. בהקדמה לספר כך הוא כותב. "ושמעתי כי מראש מקדם היה כהן אחד מעיר טאנג'א שנתיישב בתוניס וממנו היא מוצאת משפחת טנוג'י.
רבי ישועה הכהן טנוג'י זצ"ל תלמיד חכם ועשיר גדול, שימש בתפקיד "הקאיד" ליהודים בתוניס. יש מחלוקת אצל מי הוא למד,לדברי החיד"א למד אצל רבי אברהם טייב (באבא סידי) זצ"ל. ולדברי רבי עוזיאל אלחאייך זצ"ל למד אצל רבי אברהם נטף זצ"ל דיין בבית דינו של רבי אברהם טייב זצ"ל.בשנת תקכ"ח-1768 הקים את בית הדפוס הראשון בתוניס ובו נדפס הספר הראשון "זרע יצחק" לרבי יצחק לומברוזו זצ"ל. היה לו בן בשם משה ואח בשם אברהם. בסוף ימיו עלה לירושלים ונפטר בשנת תקנ"ו-1796.
רבי שלמה בר שמואל הכהן טנוג'י זצ"ל מו"צ ודיין בתוניס, חתום בהסכמה לספר "בני יוסף" לרבי יוסף בר שלום הכהן טנוג'י זצ"ל יחד עם רבי יוסף בר אהרון הכהן טנוג'י זצ"ל ורבי יוסף הכהן טנוג'י זצ"ל, ורבי יהודה הכהן טנוג'י זצ"ל. נפטר בשנת תקס"ח-1808 ללא זרע של קימה.
רבי יהודה (הראשון) בר אברהם הכהן טנוג'י זצ"ל מרבני תוניס שימש כדיין בבית דינו של רבי יצחק טייב זצ"ל מחבר הספרים "ארץ יהודה" בשנת תקנ"ז-1797. "אדמת יהודה" בשנת תקפ"ח-1828 הוא אחיו של רבי שמואל הכהן טנוג'י זצ"ל. בסוף ימיו עלה לארץ ישראל ונפטר בצפת.
רבי יהודה הכהן טנוג'י (השני) זצ"ל מדיני תוניס חתום יחד אם רבי ישועה בסיס זצ"ל ורבי שמואל צפג' זצ"ל בהרבה פסקי דין.
רבי שמואל ובנו רבי יהודה הכהן טנוג'י זצ"ל , נראה כי הם צאצאים לרבי ישמעאל הכהן טנוג'י זצ"ל שמוצאם מתוניס שהיו מרבני ירושלים בזמנו של רבי אברהם יצחקי זצ"ל בעל הספר "זרע אברהם" שהיה אב"ד בירושלים,רבי יהודה הכהן טנוג'י זצ"ל היה ר"מ בישיבת "בית יעקב" בירושלים, נפטר בשנת ת"ע-1710
רבי שמואל בר אברהם הכהן טנוג'י זצ"ל אחיו של רבי יהודה הכהן טנוג'י (הראשון)זצ"ל חתום בהסכמה לספר "בני יוסף" לרבי יוסף הכהן טנוג'י (הראשון) זצ"ל בשנת תקנ"ג-1793.
רבי יוסף (הראשון) בר שלום הכהן טנוג'י זצ" בעל הספר "בני יוסף" אשר יצא לאור שבעים שנה אחי מותו בשנת תקנ"ג-1793 . יוצא שרבי יוסף הכהן טנוג'י זצ"ל נפטר בשנת תקפ"ג-1703, עפ"י זה ניראה כי הוא חיי במאה ה-16.
רבי יוסף(השני) בר אהרון הכהן טנוג'י זצ"ל חתום בשנת תקנ"ג-1793 בהסכה לספר "בני יוסף" לרבי יוסף (הראשון) בר שלום הכהן טנוג'י זצ"ל
רבי יוסף הכהן טנוג'י (השלישי) זצ"ל חתום גם הוא בהסכמה לספר "בני יוסף" לרבי יוסף(הראשון) בר שלום הכהן טנוג'י זצ"ל.
סביר להניח כי שני האחרונים הם צאצאים של רבי יוסף (הראשון) בר שלום הכהן טנוג'י, מאחר והספר "בני יוסף" יצא שבעים שנה אחרי מותו יש סבירות גבוה שהם נכדיו.
רבי פינחס בר דוד הכהן טנוג'י זצ"ל תלמיד חכם יליד העיר מוכנין אשר בתוניסיה נולד בשנת תקע"ז-1817, בשנת תרמ"ב-1882 עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר טבריה, נפטר בשנת תר"ס-1900.
רבי ישראל הכהן טנוג'י זצ"ל מדייני העיר סוסא חתום בהקדמה לספר "אהבת ה'" משנת תרל"א-1871,לרבי יוסף סדבון זצ"ל בשם ישראל הכהן, ובספר "שם יוסף" משנת תרל"ט-1879, לרבי יוסף מועטי זצ"ל חתום בשם רבי ישראל הכהן טנוג'י.
רבי חיים דוד יצחק הכהן טנוג'י זצ"ל (המכונה חוגא מג'דורה) מגדול רבני תוניס, בסוף ימיו שימש הראב"ד בתוניס בן השנים תק"צ-1830 –תר"ז-1847 בעל הספר "תורת מלך".סיפורו של רבי חיים דוד יצחק הכהן טנוג'י זצ"ל הוא סיפור מיוחד במינו, מסופר שאמו התקשתה ללדת מאוד ובשלב מסוים חשבו המיילדות כי החזירה את נשמתה לבורא וקברוה, זמן מה אחרי הקבורה עבר יהודי אחד ליד בית העלמין ושמע קול בכי של תינוק, חפש סביבו אך לא מצא דבר. אבל קול הבכי המשיך והיהודי הלך אחרי הקול על שהגיע לקבר חדש, ומשם שמע את קול הבכי של התינוק, תחילה נבהל מאוד אך מיד התעשת פתח את הקבר ומצא תינוק בוכה הוציאו במהרה ומסרו למינקת עד שגדל, על כן נקרא חוגא "מג'דורה" פירושו "נבגדת".( נקברה מבלי שנקבע מותה באופן וודאי)
נירא כי רבי חיים דוד יצחק הכהן טנוג'י זצ"ל היה תלמידו של רבי יצחק טייב זצ"ל. לאחר שגדל בתורה נתמנה לדיין בבית הדין בתוניס. בשנת תק"צ-1830 לאחר מותו של רבי יצחק טייב זצ"ל נתמנה לראב"ד בתוניס עד פטירתו בשנת תר"ז-1847.
רבי אברהם הכהן טנוג'י זצ"ל חתום בהסכמה לספר "אהבת ה'" של רבי יוסף סדבון זצ"ל בשנת תרל"א-1871.
רבי יוסף הכהן טנוג'י זצ"ל מחבר הספר "שירת מרים" ע"ש ביתו אשר מתה עליו קרוב לחופתה, היא עזרה לו בחיבור הספר משנת תרפ"ד-1924. בשער הספר יש תאור של השושלת וכך כתוב "מאת יוסף בר יהודה הכהן טנוג'י בר משה בר יהודה בעל ארץ יהודה אדמת יהודה"
ליקט וערך יוסי פרי
משפחת הכהן יצחקי
תוניס
רבי יוסף הכהן יצחקי זצ"ל מגדול חכמי תוניס נצר למשפחת רבנים גדולים, אבותיו שימשו כדינים ואבות בתי דין בתוניס. רבי יוסף הכהן יצחקי זצ"ל היה תלמיד חכם עצום בתורת הקבלה והתכתב אם המקובלים בירושלים בניהם הרש"ש זצ"ל ורבי יוסף קאלאמרו זצ"ל.מסופר כי את הסמיכה לדיינות קיבל בהיותו בן 17 שנה ע"י גדולי הדור שראו שכתב פסק דין אחד "קולע אל השערה".חתום על הסכמות לספרים רבים ."בני שמואל" "זרע יצחק" לרבי יצחק חדאד זצ"ל, "זרע יצחק" לרבי יצחק לומברוזו זצ"ל ועוד. בשנת תקל"ה-1775 אחרי פטירתו של רבי מסעוד רפאל אלפאסי זצ"ל נתמנה לראב"ד עד לפטירתו בשנת תקמ"ו-1786 .
רבי שמואל בר יוסף הכהן יצחקי זצ"ל תלמיד חכם ודיין שימש באותה תקופה שאביו שימש כראב"ד , חתום יחד עם אביו בהסכמות "יכין ובועז", "זרע אברהם" לרבי אברהם טובייאנה זצ"ל "לימודי ה'" לרבי יהודה נג'אר זצ"ל. בסוף ימיו בשנת תקס"א-1801 נתמנה לראב"ד עד לתקס"ד-1804 שנה בא נפטר.
רבי יצחק חי בר שמואל הכהן יצחקי זצ"ל תלמיד חכם וסופר בבית הדין בתוניס הוא אביהם של רבי אברהם בעל "משמרות כהונה" ורבי יהודה ממחברי הספר "בני סמיכי"
רבי אברהם בר יצחק חי הכהן יצחקי זצ"ל גאון עצום ובקי בכל תחומי התורה מגדול דייני תוניס בדורו. בן דורו של רבי ישועה בסיס זצ"ל העמיד תלמידי חכמים גדולים ,רבי שלמה דאנה זצ"ל, רבי חיים דוד גז זצ"ל, רבי דוד אוזן זצ"ל ועוד. מחבר הספרים "משמרת כהונה" בשלושה חלקים, "כף כהן" "חסדי כהונה" "כתר כהונה" "שולחנו של אברהם" "עיני הכהן" "מצוות כהונה".נפטר בשנת תרכ"ה-1864
רבי יהודה בר יצחק חי הכהן יצחקי זצ"ל. אחיו של רבי אברהם בעל "משמרת כהונה" היה תלמיד חכם אשר חיבר את הספר "בני סמיכי" יחד עם רבי יעקב ארטבי זצ"ל. נפטר בצעירותו ללא זרע של קימה.
"מלכי תרשיש" מביא שושלת יוחסין למשפחת "הכהן יצחקי" מרבי אברהם הכהן(הראשון) זצ"ל המכונה "באבא רבי".בנו רבי שמואל הכהן, בנו רבי יצחק הכהן(הראשון),בנו רבי יוסף הכהן יצחקי . מימנו מתחילה שושלת "יצחקי" נראה כי בתקופתו היה חכם נוסף בשם רבי יוסף הכהן וכדי להבדיל בניהם הוסיפו לאחד מהם את שם אביו יצחק-יצחקי. וכך נוצרה שושלת כוהנים עם יחוס/יחוד משלהם.
ליקט וערך יוסי פרי
משפחת הכהן אברי"ש
ג'רבה
רבי מרדכי הכהן אברי"ש זצ"ל תלמיד חכם עצום בדורו בג'רבה, נתמנה לדיין בבית דינו של רבי אהרון פרץ זצ"ל. חתום בהסכמות לספרים "תולדות יצחק" תקכ"א-1761. "קרני ראם" תקכ"ה-1765 לרבי יצחק חדאד הראשון זצ"ל
רבי עמרם בר מרדכי הכהן אברי"ש זצ"ל תלמיד חכם ובעל נכסים רבים בג'רבה, נפטר בחיי אביו רבי מרדכי הכהן זצ"ל
רבי צמח בר סעייד הכהן אברי"ש זצ"ל נולד בשנת ת"ק-1740 בחארה הזגירה לאביו ר' "סעייד בר שלמה-עד יצחק הכהן הבא מן הגולה". זאת למעשה מגילת היוחסין המופיעה בספר "נאוה קודש" לרבי צמח הכהן זצ"ל.מגילת יוחסין זאת מגיעה עד לעזרא הסופר, מרוב ישנותה של המגילה הכתב כמעת נמחק ומה שנשאר קראי הוא "עד יצחק הבא מן הגולה". רבי צמח למד אצל רבי אהרון פרץ זצ"ל. והיה מו"צ בחארה הזגירה, העמיד תלמידים רבים בניהם רבי שאול הכהן זצ"ל, חיבר ספרים רבים בניהם "נואה קודש" "תורי זהב" "נקודות הכסף" ועוד. נפטר בערך בשנת תק"ע-1810.
רבי נסים בר מרדכי הכהן אברי"ש זצ"ל למד אצל רבי אהרון פרץ זצ"ל, מחבר הספר "מעשה נסים", שימש כ46 שנים בקודש כדיין מו"צ והראב"ד בג'רבה נפטר בשנת תקע"ד-1814.
רבי רחמים בר מרדכי הכהן אברי"ש זצ"ל מגדולי רבני ג'רבה בדורו,בילדותו היה ילד אם קשייה למידה, מסופר כי פעם אחד כעס עליו אביו מאוד על כי אינו מצליח ללמוד ולהבין קושיא זו או אחרת, מרוב כלימה עזב את הבית והלך לשון במתבן. עם הזמן התגבר על הקושי והיה לתלמיד חכם גדול ועצום, בשנת תקע"ד-1814 נפטר אחיו רבי נסים הכהן זצ"ל שהיה הראב"ד בחארה לכבירה נתמנה במקומו עד לעלייתו לארץ ישראל ושם נפטר.
רבי שאול בר מוסא(משה) הכהן אברי"ש זצ"ל נולד בשנת תקל"ב-1772 למד אצל רבי צמח הכהן זצ"ל בשנת תקנ"א-1791 חיבר את ספרו הראשון "בינה לעתים". בהמשך חיבר ספרים רבים "יד שאול-נהר שלום" "לחם הבכורים" "נתיב מצותך" "ערבי פסח" ועוד, משנת תקע"ב-1812 התחיל לשמש כדיין בחארה הזגירה. אחרי עליתו של דודו רבי רחמים הכהן זצ"ל הראב"ד לארץ ישראל, נתמנה רבי שאול לראב"ד בחארה הזגירה ורבי יוסף הכהן זצ"ל לראב"ד בחארה אלכבירה. רבי שאול הכהן זצ"ל נפטר בשנת תר"ח-1848.
רבי יוסף בר נסים הכהן אברי"ש זצ"ל, למד אצל אביו רבי נסים זצ"ל שהיה הראב"ד בג'רבה, שימש כעשר שנים כרב באחד הערים בטריפולי, לאחר ששב לג'רבה נתמנה לדיין ומו"צ בחארה לכבירה, רבי יוסף העמיד תלמידים רבים ומבניהם רבי נסים ביתן זצ"ל שהיה להראב"ד בג'רבה. רבי יוסף התפרנס ממלאכת הצורפות ולא נהנה מכספי ציבור כלל וכלל. מחבר הספר "שארית יוסף" נפטר בשנת תרי"ח-1858.
רבי חיים בר שלמה הכהן אברי"ש זצ"ל מגדול רבני ג'רבה ,למד אצל רבי שאול הכהן זצ"ל ואצל רבי אברהם הכהן זצ"ל, מחבר הספרים "מצות מלך" תרל"ט- 1879"לב שומע" תרמ"ה-1885 ועוד, רבי משה זקן מאזוז זצ"ל היה מתלמידיו, רבי חיים זצ"ל עבר לטריפולי, תחילה שימש כדיין ולאחר מיכן בלחץ הציבור נתמנה לרבה הראשי של יהדות טריפולי. נפטר בשנת תרס"ה-1905.
רבי משה כלפון בר שלום הכהן אברי"ש זצ"ל גדול הרבנים בג'רבה בדורו, נולד בשנת תרל"ד-1874, למד אצל רבי יוסף ברבי זצ"ל. כאשר עזב אביו לזרזיס לשמש כרב העיר הצטרף אליו רבי משה כשו"ב, בהיותו בן כ"ה שנים נתבקש לשמש דיין בבית הדין בג'רבה אך סירב. בשנת תרס"ד-1904 היה מבן מקימי חברת "ברית ותורה" להוצאת כת"י עתיקים של הרבנים הראשונים, בשנת תרע"ה-1915 כאשר נפטר הראב"ד רבי משה זקן מאזוז זצ"ל הסכים לקבל על עצמו תפקיד של דיין. רבי משה חיבר ספרים רבים, מבן ספריו המפורסמים "שאול ונשאל" 5 חלקים."ברית כהונה" 4 חלקים "הלכה למשה" חוקת משה" ועוד רבים רבי משה היה מגדול מרביצי התורה בג'רבה העמיד תלמידי חכמים רבים אשר נשלחו לשמש בקודש בקהילות רבות בתוניסיה.בשנת תרצ"ה-1935 כאשר הפסיק רבי מרדכי כמוס (אמייס) הכהן זצ"ל מלשמש כהראב"ד בג'רבה נתמנה רבי משה כלפון הכהן זצ"ל במקומו עד לפטירתו בשנת תש"י-1950
רבי רחמים חי חויתא בר חנינה הכהן אברי"ש זצ"ל, נולד בשנת תרס"א-1901, תחילה למד אצל אביו ולאחר מכן למד אצל רבי דוד (דידו) הכהן זצ"ל. בהיותו כבן 16 שנה התחיל ללמוד בשיעור קבוע אצל רבי משה כלפון הכהן זצ"ל, כשנה לאחר מכן היה כבר מתכתב אם הראב"ד רבי משה שתרוג זצ"ל בשו"ת. בהמשך נסע לתוניס ללמוד את מלאכת השחיטה, בשנת תר"פ-1920 נתמנה לסופר בבית הדין בג'רבה וכן כמלמד תינוקות של בית רבן., העמיד תלמידי חכמים רבים, אשר שמשו בקודש בקהילות רבות בתוניסיה, בשנת תרצ"ב-1932 נתמנה לדיין בבית הדין בג'רבה, בשנת תש"י-1950 לאחר פטירתו של רבי משה כלפון הכהן זצ"ל נתמנה במקומו כאב"ד, בשנת תשי"ד-1954 עלה לארץ ישראל והתיישב במושב ברכיה, רבי רחמים חי חויתא הכהן זצ"ל חיבר ספרים רבים בניהם "שו"ת שמחת כהן" ב7 חלקים, "זכרי כהונה" גרש כרמל" ועוד. נפטר י' שבט בשנת תשי"ט-1959.
רבי מרדכי כמוס (אמייס) בר יצחק הכהן אברי"ש זצ"ל. למד אצל רבי יוסף ברבי זצ"ל ואצל רבי משה זקן מאזוז זצ"ל, מגיל י"ח שנים התכבד בתואר "רב" בהיותו בן כ"ו שנים נתבקש על ידי רבי משה זקן מאזוז זצ"ל לשבת בבית הדין הדן בעניינה גיטין. בשנת תרע"ה-1915 נתמנה לראש רבני ג'רבה ובשנת תשט"ו-1955 נתמנה להראב"ד בתוניס. נפטר בשנת תשל"ד-1974.
ליקט וערך יוסי פרי
משפחת הכהן יהונתן
ג'רבה
רבי ציון (הראשון) בר שושן הכהן יהונתן זצ"ל נולד בשנת תרל"ב-1872 בהיותו בן כ"ה שנים נתמנה לדיין בג'רבה יחד עם רבו רבי יוסף ברבי זצ"ל ורבי יעקב הכהן גדישא זצ"ל.בשנת תער"ב-1912 בהיותו כבן 40 שנה נתמנה לראב"ד בג'רבה יחד עם חבריו ללימודים רבי משה כלפון הכהן זצ"ל ורבי מרדכי אמייס הכהן זצ"ל כולם תלמידיו של רבי יוסף ברבי זצ"ל.
רבי ציון הכהן יהונתן זצ"ל חיבר כמה ספרים "שערי ציון" על הש"ס "ציון במשפט תפדה" בשלושה חלקים. ואת "שיבת ציון". ספריו יצאו לאור על ידי בניו רבי דוד ורבי יוסף זצ"ל. בספר "פקד משה" ורבי משה כלפון הכהן זצ"ל כותב עליו כי היה ענותן גדול אוהב שלום ורודף שלום, במשך כל שנותיו כדין וכראב"ד בג'רבה לא קם לו שום מתנגד. נפטר בכ"ו אב תרצ"א-1931
רבי דוד בר ציון הכהן יהונתן זצ"ל נולד בשנת תרמ"ז-1887 למד אצל רבי יוסף ברבי זצ"ל ושימש בקודש כרב ראשי בעיר זרזיס כ50 שנה שלא על מנת לקבל פרס. למחייתו יתפרנס ממסחר והיה סוגר את חנותו בצהרי היום מספר ימים בשבוע כדי ללמד תלמידים דרכי עיון ומלבד זאת בלילות החורף הארוכים שלוש לילות בשבוע היו לומדים אצלו עד חצות הלילה. באחרית ימיו עלה לארץ והתיישב בעיר אשדוד. לאחר פטירתו יצא לאור סיפרו "דברי דוד" נפטר ב ג' תמוז תשכ"ה-1965
רבי יוסף בר ציון הכהן יהונתן זצ"ל היה תלמיד חכם ושקדן בתורה, למחייתו עסק במלאכת הצורפות, היה ממנהיגי החברה הציונית הדתית "עטרת ציון", מחבר הספר "לספר בציון". עלה לארץ שלא על מנת להשתקע אלה לחזור לג'רבה אך באמצע הביקור ב י"ד סיוון תשט"ז-1956 נפטר בקיצור שנים.
רבי יעקב בר שלום (ג'אתו) הכהן יהונתן זצ"ל תלמיד חכם פייטן ונגן איש של גמילות חסדים בגוף ובממון הקדיש את רוב ימיו בלימוד התורה, היה משמח חתן וכלה בבריתות ובר מצווה וכן בסעודות מצווה. והכל שלא על מנת לקבל פרס חינם אין כסף, מחבר הספר "זרע שלום".בעת זקנתו חפצה נפשו להעלות לארץ ישראל, הלך להתגורר בעיר זוארה שבטריפולי אצל בנו רבי ציון שהיה רבה של העיר, וכוונתו הייתה להפליג משם לאלכסנדריה ומשם לארץ ישראל, אך קברניט אונית הקיטור סרב להעלותו בגלל זקנתו והסכנות הכרוכות בכך, מחוסר בררה שב לעיר הולדתו העיר ג'רבה ומקץ כחודש ימים השיב את נשמתו לבורה ב ב' אב תרצ"ו-1936 לאחר פטירתו הודפס סיפרו "זרע יעקב" עם חידושים מאשתו הרבנית מזאלה זצ"ל, שהייתה למדנית גדולה, ויש אומרים כי הייתה מתעטפת בטלית ומניחה תפילין,
רבי שלום בר יעקב הכהן יהונתן זצ"ל נולד בשנת תר"ס-1900 למד אצל רבי דוד הכהן זצ"ל והיה תלמיד חכם בתחילת דרכו עסק במסחר, ולאחר מכן עסק בכתיבת ס"ת, וכן כסופר בבית הדיין בג'רבה, נפטר בשנת תשכ"ט-1969.
רבי ציון (השני) בר יעקב הכהן יהונתן רבה של העיר זוארה שבטריפולי במשך כעשרים שנה, היה מרביץ שעורי תורה ביום ובלילה בקרב גדולים וקטנים דרשן בחסד עליון ומנהיג. מחבר הספרים "לספר בציון" "קרן הצבי" "בני ציון" "אומר לציון". בסוף ימיו עלה לארץ ישראל והשתקע בעיר אשקלון ושם נפטר.
רבי סאסי מעתוק הכהן יהונתן זצ"ל נולד בערך בשנת תקצ"א-1831 היה תלמידו של רבי כליפה עידאן זצ"ל, וכשגדל למד בישיבה אצל רבי יצחק חורי זצ"ל בתחילת דרכו שימש כמלמד תינוקות של בית רבן, והיה רבו של רבי יוסף ברבי זצ"ל, בשנת תרכ"ח-1868 נתמנה לדיין עם רבי נסים ביתאן זצ"ל, כשנפטר הראב"ד בג'רבה רבי רחמים חדאד זצ"ל בשנת תרס"א-1901 נתמנה רבי סאסי במקומו. חבר את הספרים "ברכת ה'" "זרע דוד" שלושה חיבורים. "זכות יצחק" ארבע חיבורים. נפטר בשנת תרס"ה-1905.
ליקט מוערך יוסי פרי
מי שמתעניין – כדאי לקרוא את הספר/אנציקלופדיה שנכתבה ע"י ר' בנימין רפאל כהן , רב מושב ברכיה "מלכי תרשיש" . אמור לצאת מהודרה יותר מעודכנת.
שלום.
יש גם כהן קאבו.
לפרטים… 0527651325 0552526818
מה המשמעות של כהן "קאבו" לדעתי מה שחשוב בתוספות כגון "קאבו" וכ"ו מה המשמעות של התוספת.\האם אתה יודע מה המשמעות?
תודה
יוסי פרי