רבי שושן הכהן זצ"ל אשר הוציא לאור את סיפרו של רבי דוד חיים יצחק הכהן טנוג'י זצ"ל הנקרא "תורת המלך" ג'רבה תש"ה- 1845 . כותב את תולדות חיו של הרב וכך הוא כותב:
"על השם מגדורה מספרת האגדה כי כאשר היתה אמו שלרבנו מעוברת ממנו וימלאו ימיה ללדת אחזוה חבלי לידה ותקש מאוד בלדתה ובעוה"ר נפטרה לבית עולמה, ואחרי אשר קברוה כמנהג ישראל קדושים, עבר יהודי אחד בתוך בית העלמין סמוך לקבר הנז' וישמע קול נער בוכה, וכאשר פנה אנה ואנה לראות מי הוא הבוכה וירא כי אין איש, הוסיף להקשיב היטיב וירא כי הקול יוצא מתוך הקבר החדש. וכאשר הבהיל להסיר את מכס הקבר ראה והנה ילד נולד לאישה הקבורה שם, ויוציאהו משם ויתנהו ליד מינקת עד כי גדל, והוא ניהו רבינו המחבר ועל שם המאורע הנפלא קראו את בנה "מגדורה" אשר תרגמו לעברית "נבגדת" על כי בגד הזמן באמו ויורידוה בשגגה חיים שאולה".
זה סיפור חייו של רבי דוד חיים יצחק הכהן טנוג'י זצ"ל. יש מחלוקת אצל מי הוא למד, יש הטוענים כי למד אצל רבי יוסף זרקא זצ"ל ויש הטוענים כי למד אצל רבי יצחק טייב זצ"ל, מה שברור לכולם כי שימש כדיין בבית דינו של רבי יצחק טייב זצ"ל. שנת מינויו בתור דיין לא ברור כך כותב רבי שושן הכהן בספר "תורת המלך" נודעה לנו והסופר החכם ר' יוסף הכהן טנוג'י (מחבר הספר "רבני תונס וחכמיה) העיד שראה באחת מתשובותיו של רבנו שכותב "זה לי ארבעים שנה שאני דיין" ואני משער שנתמנה דיין אחר פטרת הרה"ג מוהר"ר שלמה אלפאסי זצ"ל שהיתה בשנת תקס"א"-1801. רבי דוד חיים יצחק הכהן טנוג'י זצ"ל חתום על מספר רב של פסקי דין והסכמות לספרים שונים.
בספר "בריתי עקב" לרבי יעקב פיתוסי זצ"ל ליוורנו תק"ס-1800 מוזכר רבנו מספר פעמים . בדף נ' ע"א " וידי"ן החה"ש כמה"ר יצחק הכהן טנוג'י הי"ו". בדף נ"ה ע"ב "וידין החה"ש כה"ר יצחק הכהן טנוג'י יצ"ו". בדף ס"ה ע"ב "וידין החה"ש כמה"ר יצחק הכהן טנוג'י הי"ו.
בהסכמה משנת תקע"ז-1816 לספר "אשל אברהם" לרבי אברהם חיות זצ"ל ליוורנו תקע"ט-1818 חתומים:רבי אברהם טייב,רבי יצחק הכהן,רבי אליהו בורג'יל, רבי יצחק הכהן טנוג'י, רבי יהודה נג'אר, רבי יצחק טייב, רבי יצחק נטף ורבי יהודה הכהן טנוג'י זצ"ל.
בהסכמה לספר "ישמח משה" לרבי משה גג' זצ"ל ליוורנו תרכ"ג-1863 חתומים: ע"ה ר' יהודה אנג'אר, ע"ה ר' יצחק הכהן טנוג'י, ע"ה ר' יצחק נטף בכ"ר שלמה, ע"ה ר' יהודה בר אברהם הכהן טנוג'י, ע"ה ר' יצחק הכהן זצ"ל.
בהסכמה משנת תקע"ט-1818 לספר "מחנה לויה" לרבי יהודה הלוי זצ"ל ליוורנו תקע"ט-1818 חתומים: רבי יצחק הכהן, רבי יהודה בר אברהם הכהן טנוג'י, רבי נתן בורג'יל, רבי שלמה זרקא ורבי חיים דוד יצחק הכהן טנוג'י זצ"ל.
בהסכמה משנת תקע"ט-1818 לספר "תוספות הרב רבי פרץ" זצ"ל ליוורנו תקע"ט-1818 חתומים רבי יצחק טייב, רבי יהודה נג'אר, רבי יצחק הכן, רבי יצחק הכהן טנוג'י, רבי יהודה ן אברהם הכהן טנוג'י ורבי יצחק ן שלמה נטף זצ"ל.
בהסכמה משנת תקפ"א- 1821 לספר "זרע אברהם" לרבי אברהם כטורזה זצ"ל ליוורנו תקפ"א-1821 חתומים רבי אברהם טייב, רבי יצחק הכהן, רבי יהודה נג'אר, רבי דוד יצחק הכהן טנוג'י, רבי יהודה בר אברהם הכהן טנוג'י, רבי יצחק בכ"ר שלמה נטף ורבי יצחק טייב זצ"ל.
בספר "צמח דוד" לרבי דוד נג'אר זצ"ל ליוורנו תקפ"ח-1829 כותב המחבר בתחילת הספר "שלא להוציא הנייר חלק ראיתי להעתיק פה תשובה אחת אהובה מאת אהובי ומיודעי זה דודי וזה רעי הרב ר' יצחק הכהן טנוג'י המכונה ר' חוגא נר"ו.
בספר "מעשה בית דין" בדף מ"ו ע"ב "והעושר והכבוד והשלום כירא כ"ד חתומים בפה מתא תונס יע"א בעשרת ימי תשובה שנת תקב"ץ" (תקצ"ב-1832) חתומים: ע"ה דוד הכהן טנוג'י ס"ט, ע"ה מרדכי גג' ס"ט וע"ה יהודה בורג'ל ס"ט.
בהסכמה משנת תקצ"ט-1839 לספר "ירך יעקב" לרבי יעקב פיתוסי זצ"ל ליוורנו תקצ"ט-1839 חתום ראשון ואחריו רבי אברהם הכהן, רבי שמואל צפג', רבי משה ברדע, רבי נתן בורג'יל ורבי ישועה בסיס.
רבי דוד חיים יצחק הכהן טנוג'י –רבי חוגא מגדורה נתבקש בישיבה של מעלה ביום ר"ח סיון שנת תר"ז-1847. ת.נ.צ.ב.ה (תולדות חכמי תונס דף רי"ג)
ליקט וערך יוסי פרי
נוסח המצבה שהועתק ע"י ר' רפאל ארדיטי בעיתון
1920 REVUE TUNISIENNE
על מצבה זה נכתב שנפטר בחודש טבת (מה נכון)