תוניסיה מורשת אתר וורדפרס חדש
כתבות דומות
בס"ד
משפחת ואלנסי מוצאה מספרד. במחצית השנה של המאה ה-15(לפני גרוש ספרד) אנו פוגשים את רבי אברהם ואלנסי זצ"ל מתלמידיו של רבי יצחק בר יעקב קנפנטו זצ"ל מחבר הספר "דרכי התלמוד".
תולדות ישראל במרוקו-רבי יעקב משה טולידאנו-תרע"א-1911
"התקנה* השנית שבספר התקנות נעשתה אחרי כשנתיים וחצי, ביום שבת י"ב שבט שנת רנ"ז- (1490) שאז התחילו כבר ימי טובה לבוא. על תקנה הזאת השנית חתמו רק שנים שכנראה היו סופרי הב"ד (בית דין) (התקנה שתיקנו מגורשי ספרד במרוקו)
רבי משה בלאנסי(ואלנסי) ורבי יעקב פריינטי זה היה משורר גדול וחיבר קינות בכי.
*תקנה שתיקנו מגורשי ספרד בהגיעם למרוקו.
בשנת תי"ח-1658 אנו מוצאים את רבי שמואל בר אברהם ואלנסי זצ"ל אשר הגה את הספר "ראש יוסף" לרבי יוסף בן שאול זצ"ל.
מתחילת המאה ה-19 אנו פוגשים את בני משפחת ואלנסי במספר הסכמות או הקדמות לספרים שונים:
בספר "חמדת ישראל" לרבי אברהם אלמליח משנת תש"ו-1946 כותב בעמוד 46 כי גם באלג'יר היו מבני משפחת ואלנסי. בשנת תקל"ו-1806 רבי יעקב מרעלי זצ"ל בנו של רבי זרחיה מרעלי זצ"ל. חותנו היה משה לוי ואלנסי ומחותנו אהרון לוי ואלנסי
את רבי חיים דוד ואלנסי זצ"ל אב"ד לקהילה הפורטוגזית (גורנית). לראשונה אנו פוגשים אותו חתום במעשה בית דין-חלק ראשון בדף נ"ג . "ביום י"א לחודש סיון המקודש בשנת התק"ע וחמש" – 1815 חתומים ראשון רבי חזקיה דוד גג' (האב"ד לקהילה התוניסאית). שני רבי חיים דוד ואלאנסי (האב"ד לקהילה הגורנית) ורבי יצחק טייב .
הוא חתום גם על ההסכמות לספר "מחנה לויה" לרבי יהודה הלוי זצ"ל בשנת תקע"ט-1819. בספר "רבי פרץ" מסכת ב"ק בשנת תקע"ט-1819 .
ובספר "אהלי יצחק" לרבי יצחק בונאן זצ"ל בשנת תקפ"א-.1821.
בשנת תקפ"א-1821 חתום יחד יחד עם רבי אברהם אבוקארא ורבי יוסף ארכיס על רשימה בדבר ההיטל שהוטל בפקודת הבאי באותה שנה וחלוקתו ע"י הדיינים כראות עיניהם. בשנת תקפ"ו-1826 יחד עם רבי יצחק לומברוזו על הסכמת הדיינים שלא יוודע שם הצנועים אלא לגזבר המתמנה ע"י הק"ק הי"ו. נפטר בשנת תקפ"ו-1826
בספר "שולחן ערוך אורח חיים-עם שתילי זיתים" לרבי יוסף קארו זצ"ל משנת תרי"ב-1852 בעמוד פ"ח דיון בעניין קריאה בתורה : "גדולי הדור הרבנים ה"ר יצחק אבואב בה"ר אברהם ואלנסי בה"ר שמואל ואלנסי בנו"
בהקדמה לספר "אשמורת הבוקר" לרבי יהודה בר שלמה הכהן זצ"ל משנת תרי"ב-1852 מופיע כמוה"ר סניור ראובן ואלנסי נר"י , המנוח סניור גבריאל ואלנסי , ובהמשך מופיע גם כמוה"ר אברהם ואלנסי ומשה חיים ואלנסי. הסכמה זאת נכתבה בתוניס בזמנו של שר השרים יוסף שאמאמה זצ"ל וחתום עליה כמוה"ר סי' נסים שמאמאה.
בהקדמה לספר "בן אברהם" לרבי אברהם בר משה אבוקארא זצ"ל משנת תרמ"ב-1882 מופיעים שמות התורמים, ראובן ואלנסי ז"ל בן גבריאל זלה"ה יצחק אחיו של גבריאל. יוסף ומשה חיים.
.
בספר "קורא הדורות" לרבי דוד אשכנזי זצ"ל משנת תרנ"ה-1895 בעמוד 50 מופיע שמם של רבי אברהם ואלנסי וכן בנו רבי שמואל ואלנסי זצ"ל. שהם מתלמידיו של רבי יצחק קנפנטון זצ"ל.
כל הכיתוב באדום לקוח מהספר "פנקס הקהילה היהודית הפורטוגזית בתוניס"-יצחק אברהמי .
ליקט וערך יוסי פרי
ט.ל.ח
למשפחת ולנסי דמויות חשובות מאוד במורשת יהודי תוניסיה מייסד התנועה הציונית בתוניס מתכנן בית הכנסת הגדול
בס"ד
בספר היוחסין [לרבי אברהם זכותא] מובא כי רבי שמואל בלאנסי היה קרובו מצד אמו, מתלמידי רבי יצחק אבוהב ונפטר חמש שנים לפני גירוש ספרד בהיותו בן 52 כמניין שנות שמואל הנביא, ששמו כשמו. "בר אוריין ובר אבהן, לא פסקה מכל משפחתו תורה…".
רשימת גבירים תומכי תורה ממשפחת באלנסי מובאים בספר ימים אחדים לרבי יוסף אזוביב.
תולדות חכמי ירושלים עמ' 138: רבי שמואל בלאנסי היה רבו של הר"מ אלאשקאר. וברנ"ב יצא בגירוש ספרד לתוניס [יכין ובועז ח"ב סימן כ"ג). וע"ע מלכי רבנן אות א' שם הביא באיזהו מקומן נזכר.
רבי יעקב בן רבי שמואל בלאנסי היה בעל בית דפוס באזמיר תקי"ד – תקכ"ז.
תיקון: תולדות ישראל במרוקו: התקנה תוקנה בי"ב בטבת ולא בשבט.
במקום הציטוט מספר "שולחן ערוך אורח חיים-עם שתילי זיתים" משנת תרי"ב-1852
יש לצטט מ"שולחן ערוך אורח חיים" לרבי יוסף קארו שחובר הרבה לפני שנת תרי"ב-1852
סוף סימן קמא
לשון השולחן ערוך:
ומעשה באחד שקרא כמו שהיא כתובה בפני גדולי הדור ה"ר יצחק אבוהב והר"ר אברהם ואלאנסי והר"ר שמואל ואלאנסי בנו ז"ל והתרו בו שיקרא כפי המסורה ולא רצה ונדוהו והורידוהו מהתיבה.
מחילה לא הבנתי את הסוגיה