בכל שבוע אנו מתעסקים בפרשת השבוע ומוציאים ממנה את מיטב החידושים, אך מה קורה לגבי חידושים על התפילות שאנו מתפללים ביום יום? בתחילת תפילת שחרית אנו אומרים את פרשת העקדה, ויהי אחר הדברים האלה ו-ה' נסה את אברהם, ופרשת העקדה היתה למעשה הנסיון העשירי והאחרון בו נתנסה אברהם אבינו, ויאמר קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המריה (בכוונה בלי האות ו') נשאלת השאלה וכי לאברהם היה בן אחד? התשובה היא כמובן לא, ידוע לנו שגם ישמעאל היה בנו, אך הוא למעשה אהב את בנו מאשתו אשר אהב מ-שרה, וכאן זה מתקשר לנסיון העשירי אשר התנסה, שכן "יחידך"עולה בגימט' 52 "יצחק"עולה 208 סה"כ 260 כמנין 10 פעמים שם הויה, ועוד רמז, בתחילה כתבתי "המריה" שכן גם זה עולה 260, לכן מילה זו נכתבה בלי האות ו' בהמשך "וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו", ידוע שצדיקים יכולים לעמוד בקצה העולם ולראות את קצהו השני, לאברהם היתה מעלה יותר גדולה שיכל לראות גם את כל הדורות הבאים אחריו, וכשאברהם עמד ונשא את עיניו הוא נחרד "וירא" גם ראה וגם פחד, "והנה איל אחר" ידוע שבני ישראל משולים לאיילים, והוא ראה אותם נגררים "אחר" הערברב "נאחז בסבך" מלשון תסבוכת, הולך ומסתבך בבניית העגל ומחזיק בקרניו ומהלל ומשבח את האלוקים החדשים, וכפי שכתבתי אברהםראה זאת ממדרגה אחת גבוהה יותר, שכן אם ניקח את המילה "סבך" ובכל אות ממנה נעלה מדרגה לאות הבאה אחריה נמצא שה-ס הופכת ל-ע וה-ב הופכת ל-ג וה-כ הופכת ל-ל וכך מתוך ה-סבך יוצא עגל, וכשראה זאת אמר אם אלה בניי מוטב היה לי להעלות את יצחק לעולה ושלא יצאו לי ממנו ילדים כאלה, יהי רצון שהקב"ה לא יעמיד אותנו בנסיונות כאלה וישלח לנו את משיח צדקנו במהרה בימינו אמן ואמן, ודברים אלה יהיו לעילוי נשמת אימי מורתי חיה בת רחל,