תוניסיה מורשת אתר וורדפרס חדש
כתבות דומות
העירה סוק אל-ארבע שוכנת כ150 ק"מ ממערב הבירה תוניס וכ 40 ק"מ מזרחית לגבול האלג'ירי. שמה ניתן לה משום שבכל יום רביעי בשבוע מתקיים במקום יום שוק.
שמה הפחות ידוע היה "ג'נדובה" על שם שבט נוודים "ג'נדובה" שחיי בסביבה.(משנת 1966 שונה שמה ל"ג'נדובה" באופן רשמי)
העירה נוסד בסוף המאה ה19 אם תחילת הפרוטקטוראט הצרפתי, כאשר הונחה מסילת הברזל שקישרה בן העיר תוניס לבין הגבול עם אלג'יר.
תחנת הרכבת
תחילת הישוב היהודי במקום שהיה בעקבות מסילת הברזל, יהודים מהעיר תוניס קנו אדמות מדרום למסילה ובנו בתים להשכרה עבור הסוחרים והמתווכים בתבואה.
אם השנים נוספו משפחות נוספות מנאבל, סוסא ובג'ה . אליהם יצטרוף גם יהודים מאלג'יר הסמוכה.
המהגרים החדשים גרו תחילה בדירות שכורות אשר בנו החלוצים ,ולאחר מכן בנו בתים משל עצמם.
מהגרים נוספים בעירה היו "הבחוצים" (ראה מאמר נפרד בנושא) יהודים נוודים אשר גרו בקרב הערבים משני עברי הגבול תוניסיה לאלג'יר, תחילה גרו באוהלים או צריפים אך אט אט חלקם השתלב בחיי הקהילה היהודית וחלקם האחר ויתר על הרעיון ושב לחיי הנוודות.
מצבם הכלכלי של יהודי סוק אל-ארבע היה טוב, הם שלטו בכל תחומי המסחר בעירה.היו מספר משפחות עשירות שהיו בעלי נכסים ובעלי אדמות חקלאיות אשר הושכרו לחקלאים שונים, וכן היו גם יהודים שהיו בעלי עדר צאן והיה גם בנק קטן בעירה שנוהל על ידי משפחת עשוש,
לעומתם היהודים הבחוצים נותרו כמשפחות עניות ועסקו בעיקר בשאר המלאכות האחרות נפחות סנדלרות וכ"ו.
העירה סוק אל-ארבע התפרסמה בזכות תעשיית שמן הזיית המשובח שלה שהיה בידי משפחת כהן טנוג'י ומשפחת ביסמוט
בשנת 1926 מונה חיים עשוש אחד מעשירה העירה לנשיא הקהילה על ידי השלטונות, ואלבר בן מוסה מונה לגזבר.
רב הקהילה היה רבי משה מעלוק זצ"ל אשר שימש בכל משרות הקודש חזן שוחט וכ"ו, אחריו שמשו בקודש רבי מכלוף זצ"ל מג'רבה ורבי מעתוק זצ"ל מגאבס , אחרון הרבנים היה רבי מאיר גז זצ"ל.
לבני הקהילה היה בית כנסת צנוע שנבנה בראשית שנות התשעים של המאה ה19, על קרקע שנתרמה, אך הבניה של בית הכנסת נעשתה על ידי תרומות של יהודי המקום.
כל חיי הקהילה סובבו סביב בית הכנסת, תלמוד תורה בשעות אחר הצהרים התקיים בבית הכנסת. שם נערכו גם השמחות של יהודי העירה ושם גם ניהלו את כל הדיונים הקשורים בחיי הקהילה במקום , שם גם שמעו מיד פעם חדשות על הנעשה בבירה או מחוצה לה על יד החזן שהיה מגיע מידי פעם מעיר הבירה.
היחסים בין התושבים היהודים אם שכניהם הערבים והצרפתים היו די טובים, למעט תקריות בודדות בין היהודים והערבים.
אם קבלת העצמאות בתוניסיה בשנת 1956 עזבו היהודים את העיירה רובם הגדול עלה לארץ ישראל, ומיעוט הגר לצרפת.
היו שרים אחרי מלחמת העולם השנייה :
פי סוק אל ארבע
הטנק יגרבע
היטלר אומקומבע
כלאתו אדבנה.
מתוך השיר : "כמוס זאנה"
אני נולדתי בעיר הזאת.והמוהל שלי היה הרב מאיר גז
ולך יוסף פרי ידידי
יישר כח על האתר שלך
יוסף ערב טוב וברוך הבא לאתר "תניסיה מורשת"
תודה על הפרגון, אתה מוזמן להכנכס ולכתוב בכל תחום.
בברכה
יוסי פרי
בשם הנהלת האתר
אם יש לכם את כל המילים של השיר כמוש זאנה הייתי רוצה את המילים כי אני מכירה חלק המשיר תודה ובברכת גמר חתימה טובה מתמי אליה בבליאן