מוצאי שביעי של פסח

בס"ד

"כדרנא ולעם אכדאר"

מנהגינו בתוניסיה (ובשאר ארצות המזרח) בליל מוצאי פסח לפזר מעל הדלתות והמיטות ובשאר פינות הבית עלי חסה ולומר "כדרנא ולעאם אכדאר" (פיזרנו ירק שהשנה תהיה ירוקה).

לדעת "עלי הדס" מנהג זה היה נפוץ גם בתורכיה, בבל, מצרים, אלג'יר, סוריה וארץ ישראל.

יש שנהגו לקחת עשבים או שיבולים ומניחים אותם בראשיהם או מפזרים אותם בפינות הבית. יש שנהגו לאגוד ירק כל שהו ולחבוט בהם את בני המשפחה, ואומרים את המשפט הבא "סנתק כדראה/חצ'רה" (שנתך תהיה ירוקה). או שהיו אוגדים  עלומה של שיבולים וחובטים בהם את בני המשפחה ואומרים "יהי רצון כי תהיה לך שנה ירוקה ורעננה".

מנהג נוסף הוא שהיו מדליקים עששית שמן (קנדיל) ומעטרים אותו בשיבולים ומניחן בתוכו מטבעות זהב (כמנהגינו בליל ראש חודש ניסן).

הטעם לכך הוא שבחודש ניסן נידוני על התבואה "לסימנא טבא שיהיה שנת שובע" 

 

אודות יוסי פרי

עוד כתבה שתעניין אתכם

וורקת אל-הבשישה/בסיסיה

בס"ד סימוכין לייחודו של ראש חודש ניסן: א.מסכת ראש השנה משנה א': " אַרְבָּעָה רָאשֵׁי …

2 תגובות

  1. מלכה דעי

    אם זיכרוני לא מטעני גם ב-הושענה רבה היו מעירים עם הערבה…זה מה שאבי ז"ל היה עושה כשחוזר מבית הכנסת לאחר תפילה כל הלילה…..יום מבורך

  2. חבל מאוד מנהג שכמעט נכחד.
    זוכרת מבית סבי שם לראשונה נוכחתי במנהג.
    האוירה היתה קסומה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *