הקינה "קול ברמה"

פורסם ע"י יוסי פרי בתאריך יולי 10th, 2010 בקטגוריית מנהגים ומסורת | אין תגובות

קינה מפורסמת אשר לא נמצאת בחלק גדול מספרי הקינות לט' באב . בנאבל נהגו לומר אותה גם בבית הנפטר.

"קול ברמה"

קול ברמה נשמע ביללה, קול

נהי מציון המהוללה:

חשבתי ימים הייתי גברת,

היד ה' עטרת תפארת,

ועתה אני שחרחורת.

טבעתי בבור ביון מצולה:

יחידה רעיה אזי הייתי,

וכבוד עליון אני נקראתי.

ועתה לתחתיות ירדתי.

ודודי ורעי למרום עלה:

יחד יודעי בתולותי ורעותי.

בכו נא עמי כי רבות אנחותי.

אין נוטה עוד אהלי ומקים יריעותי.

כי דורי מני נסע ונגלה:

ממרום השלכתי ברוב מגינה.

שלח אש בעצמותי וירדנה.

יצאתי בגולה בדד כאלמנה.

הגלת יהודה הגלת שלומים כלה:

היתי כלה בתוך אפריון.

וענן יומם על מכון הר ציון.

הושלכתי לחוץ כעני ואביון.

בגדי לקח צר ואני אומללה:

כהני וזקני טבחו אויבי.

מחזיקים בבריתי זרע אוהבי.

בני היקרים ובחורי הלכו בשבי

ועוללי בגולה:

הן כל אלה אין דורש לנפשי.

המלאה החרבה ואל עמים ארים ראשי.

ואויבי אמר לא תקראי עוד אישי.

כי נפלתי לפני בני עולה:

נא אב רחמן תשוב לציון.

עין בעין נראה בבנין אפריון.

והבית הזה יהיה עליון.

ואז גאולים יפצחו צהלה: