שלוחי ארץ ישראל בתוניס

 

&n
1. רבי יצחק אבואלעפיא (השלישי) זצ"ל
רבי יצחק אבואלעפיא זצ"ל הוא בנו של רבי חיים נסים אבואלעפיא זצ"ל המכונה "חנ"א". רבי יצחק מוצאו מירושלים אך יצא בשליחות טבריה לטריפולי ולתוניס, חתום בהסכמה לספר "ויקן יוסף" לרבי יוסף בורג'ל זצ"ל, הספר הודפס בליוורנו בשנת תרי"ב-1852. וכך הוא כותב: "צעיר אנוכי מצעירי צאן ירושלים והעם היושב עליה, בדרך נחני ה' דרכי נועם וכל נתיבותיה, צעיר המשתלח מעיק"ות אמ"ת זו טבריה יכננה זרועיה….. ויביאני אל המקום הזה העיר הזאת נעמ"י תוניס ומהוללה" הצעיר יצחק אבואלעפיא ס"ט.

2. רבי חיים שלמה אבואלעפייא זצ"ל
רבי חיים שלמה אבואלעפייא בן ה"ר יחזקאל ז"ל ונכד הרב עץ חיים אב"א ז"ל היה תלמיד חכם עצום ומלומד בניסים ..
בהקדמה לספר "זמרת הארץ" לרבי יעקב בירב זצ"ל ליוורנו תק"ף כך נכתב ,המאור הגדול חוטר מגזע הרב הגדול המחבר זצוק"ל ה' הרב המובהק שד"ר מנה"ר כמוהר"ר חיים שלמה אבואלעפייא נר"ו יאיר וחי וה' יצליח דרכו דרך הקדש אכי"ר נס"ו" ומסיים "פי המדבר מתא ליוורנוי יע"א בחודש סיון שנת ורוח נדיבה תסמכני בהר שפר לפ"ק (תק"פ ) מזה ניראה לי כי בשנת תק"ף היה בליוורנו שבאיטליה ולאחר מכן בשנת תקפ"ט. 1829 הוא יוצא כשד"ר לאיטליה ותוניס ושם כונה "בעל הניסים"
-בספר "שי למורא" ח"ב לרבי שלמה זרקא זצ"ל ליוורנו תרכ"ד דף מ"ג ע"א פרשת וארא "ודרש עליה הרב חיים שלמה אבואלעפייא ז"ל שד"ר" (תוניס)
בספר "שו"ת שער שלמה" לרבי חיים דוד שלמה זוראפה ליוורנו תרל"ח-1878 בהקדמת בני ברב המחבר "ואחריו האיר הרב הקדוש רב משרשייא. המלומד בניסים מבני עליה . כמוהר"ר חיים שלמה אבואלעפייא זצוק"ל לבד משרי הנצבים" (אלג'יר)
רבי חיים שלמה בר יחזקאל אבואלעפייא כנראה נתבקש לישיבה של מעלה בשנת תקפ"ט בתוניס ונטמן בכפר דסתור. כי על פי השמועה קבור שם רב גדול ממשפחת אבואלעפייא שד"ר טבריה ואולי זה הוא הרח"ש הנ"ל (בספר "אוצרות יוסף טוב רואי" דף פ,א ע"א)

3. רבי יוסף שמואל אבואלעפייא זצ"ל
רבי יוסף שמואל בר מאיר יששכר אבואלעפייא זצ"ל ז"ל יליד עיר הקודש טבריה מתלמידיו של הרב חיים שמואל הכהן זצ"ל .
בשנת תרל"ב יצא שד"ר עי"ק טבריה ת"ו לערי תוניס ובהיותו שם הוא נותן יחד אם רבני תוניס הסכמה לספר "זהר על התורה" לרבי אליהו חי בר יוסף גג' זצ"ל ליוורנו תרל"ב. ביום ב' לחודש אב הרחמן יה"ל משנת "ולירושלים" (לפ"ק) תרל"ב
"דרך הרבים אנא עבידנא שפר קדמי לאחויא אי"ש צעיר המשתלח מעיה"ק טבריא צעיר אנוכי מן חבריא יוסף שמואל אבואלעאפיה נר"ו ואני בתוך הגולה וה' אלהים הנחני בדרך אמת"
רבי יוסף שמואל אבואלעפייא זצ"ל הוא נסע שד"ר לערי מערב הפנימי (מרוקו גיברלטר מלטה)ובהיותו בעיר מוגאדור שבמרוקו נפטר ביום כ"א תשרי תרנ"ד חיבוריו הם ס' שו"ת וס' יש"א ברכה כללי דינים ע"ס א"ב עדיין בכ"י ביד אחיו הרה"ג ר' אליהו חיים אב"א . אשר לא עלה על מזבח הדפוס. רבי יוסף שמואל בר מאיר יששכר אבואלעפייא נתבקש בישיבה של מעלה ביום כ"א לחודש תשרי שנת תרנ"ד-1894

4 רבי אברהם אזולאי זצ"ל
רבי אברהם אזולאי זצ"ל הוא בנו של רבי חיים יוסף דוד אזולאי זצ"ל המכונה החיד"א. בשנת תקמ"ב-1782
נישלח בשליחות ירושלים לצפון אפריקה. רבי אברהם יוצא לצפון אפריקה דרך איטליה-ליווורנו ולשם הוא מגיע ביום ה' אייר שנת תקמ"ב-1782. שם הוא נשאר למעלה מארבעה חודשים. ביום י' אלול תקמ"ב-1782 מפליג באוניה לטריפולי. לשם הוא מגיע סמוך לערב יום כיפור. מטריפולי הוא שב לליוורנו. בשנת תקמ"ד-1784 הוא שוב מפליג מליוורנו לצפון אפריקה ומגיע לתוניס ולאלג'יר.משם הוא שב לליוורנו ומשם חוזר לארץ ישראל. אחרי ארבע שנים הוא שוב יוצא בשליחות מיוחדת בקשה לעזרה להקמת בית כנסת שהתמוטט ביום שלג בירושלים. הפעם הוא נשלח לאירופה המערבית. את שליחותו זאת הוא מתחיל באיטליה ומשם הוא ממשיך להולנד ולארצות אשכנז. מארצות אשכנז-פולין הוא שב לאיטליה ומשם הוא ממשיך לתוניס. מתוניס הוא שוב יוצא לארצות אשכנז וחוזר לליוורנו. ביום כ"ז אדר שנת תקנ"ד-1794 הוא שוב נמצא בתוניס. מתוניס הוא חוזר לליוורנו. בשנת תקנ"ט-1799 הוא כבר נמצא בירושלים. חתום שם באותה שנה על מספר אגרות שליחות. באותה שנה תקנ"ט-1799 הוא משיב את נשמתו לבורא.

5.רבי אהרן אלחדיף (השלישי)זצ"ל
רבי אהרן בכור בר חיים אלחדיף זצ"ל המכונה אב"א (אהרן בכור אלחדיף) זצ"ל נולד בטבריא בשנת תקצ"ה-1835 תלמיד חכם וגדול בתורה. היה אחד מרבני העיר טבריא , היה אחד מהרבנים המייסדים את ישיבת "בית יעקב" לאחר פטירתו של חכם באשי רבי יוסף דוד אבואלעפייא זצ"ל נתמנה תחתיו. רבי אהרן אלחדיף יצא מטעם הכוללי טבריא כשד"ר לתוניס, טריפולי, טורקיה ומצרים.. רבי אהרן אלחדיף זצ"ל חיבר מספר חיבורים אך רובם נשארו בכ"י ואלה הם :"תנוך אזן אהרן" "ראש אהרן" "מצח אהרון" "ויקרא אהרן " "והניף אהרן" "בשנה יראה" "זכר עשה". הספר היחיד שעלה על מזבח הדפוס הוא "מפי אהרן" נדפס בירושלים בשנת תרס"ז-1907. רבי אהרן אלחדיף זצ"ל חתום על מספר הסכמות לספרים:
בהסכמה רבני טבריה לספר ה"בגדי שרד" לרבי יעקב אבוחצירה זצ"ל נתיבות מחודש סיון מוכתר בכתר תורה התרמ"ד בס' ויתברכו בו לפ"ק הלכ"ד (הרהור לאו כדבור דמי) רועים צאן קדושים בעה"ק טבריא החתום השלישי הוא הצעיר בכור אהרן אלחדיף ס"ט". בהסכמת רבני טבריה מחודש זיו בשנת תר"ס לספר "מי מנוחות" לרבי רפאל ברדוגו ירושלים תשס"ט חתומים אהרן אלחדיף ס"ט. חביב חיים דוד סתהון ס"ט בספר "מעשה חייא" לרבי חייא רופא זצ"ל ירושלים תשנ"ז דף 523 ישנו מסמך מיסדי ישיבת "בית יעקב" ועליו חתומים בחודש תשרי שנת כי נר מצוה "ותורה" אור לפ"ק (תרי"ז ראשון החתומים הוא חיים שמואל הכהן ס"ט רב ומו"ץ וחכם באשי בעה"ק טבריא ת"ו ובמקום השתים עשרה חתום אהרן אלחדיף ס"ט . בהסכמת רבני טבריא משנת תרס"ה לספר "מראה הילדים" לרבי רפאל אוחנא ירושלים תשל"ח חתומים הצעיר אהרן אלחאדיף ס"ט, רב ומו"ץ וחכם באשי בעה"ק טבריא. הצעיר חיים דוד סתהון ס"ט הצעיר שלמה רחמים אבואלעפייא ס"ט בן אדמו"ר ועט"ר רב חנ"א .
בספר "כסא רחמים" שיטה על מסכת כתובות לרבי רחמים בר יעקב חורי זצ"ל ירושלים תשל"ב דף י"ט "הקשה החכם השלם שליחה דטבריא ר' אהרן אלחדיף נר"ו". רבי אהרן בכור בר חיים אלחדיף נתבקש בישיבה של מעלה ביום ו"י (ט"ז) לחודש אב שנת תרס"ט

6 .רבי אברהם אלחדיף זצ"ל
רבי אברהם אלחדיף זצ"ל היה שליח ירושלים בצפון אפריקה יחד אם רבי יצחק הלוי אשכנזי. רבי אברהם אלחדיף היה בשנת תקמ"ז בטריפולי כפי שנכתב בספר " ספר הדורות" (כ"י) לרבי אברהם כלפון "בא שליח מירושלים תוב"ב החכם השלם מורי ורבי כמהר"ר אברהם אלחאדיף שנת התקמ"ז . בשנת תקנ"א- 1790 היה גם באלג'יר והסכים לספר "ברית אברהם" לרבי אברהם בושערה ליוורנו תקנ"א. בספר "מועדי ה'" לרבי יהודה נג'אר ליוורנו תקס"ח דף נ' ע"א "והחכם השלם והכולל שד"ר ידי"ן כמה"ר אברהם אלחדיף נר"ו "

7. רבי רפאל ישראל אליקים זצ"ל.
רבי רפאל ישראל זצ"ל היה בנו של רבי יום טוב אליקים זצ"ל, רב גדול ושקדן בתורה, רבי אברהם ריבלין זצ"ל סבור שהוא הרב המופלא ישראל אליקים שהיה סופר ומזכיר ופקיד ראשי לכוללות הספרדים בירושלים שעליו מדובר בספר "המעלות לשלמה" לרבי שלמה חזן זצ"ל. וכן מזכירים את שליחותו בשם חברון לערי המערב החיצון,תוניס, טריפולי ואלג'יר. בין השנים תר"י-1850 לתרי"ז 1857 חתום בשנת תרי"א-1851 על הסכמה לספר "ויקן יוסף" לרבי יוסף בורג'ל. ליוורנו תרי"ב-1852"קדוש יושב תהילות ישראל שד"ר מעיקו"ת חב"ת הקד"ש בנש"ק אר"י ן' אר"י הרב השקדן בתורה מופלא הסמוך כמהר"ר רפאל ישראל אליקים בהילו נר"ו יאיר ויזהיר.
חתום על תשובה בעניין זכות הירושה של מומר בספר "די השיב" לרבי דוד בונאן זצ"ל הספר הודפס בשנת תרי"ז-1857.
"גדולה תשובה מהרב המופלא וכבוד ה' מלא שד"ר לן בנש"ק כמוהר"ר ישראל אליקים בהלו נר"ו לא יכבה ויהי רצון דתירוס רישיה אכולי ברכה וגם עד זקנה ושיבה"
וחותם את תשובתו " הכ"ר איש צעיר גלה כריש גולים מארצו יצא ארץ מרחקים עמ"ק חכרון שושנת העמקים הלומד תירה לפרקים בין צוקו'ת וכן צרת'ן נותן ריווח בן הדבקים שפיל ואזיל בשליחותייהו דרבנן קדישי להחיות נפשית עצובות הנאנחים והנאנקים שם בה' מבטחו שליחי מצוה אינם ניזוקים הצעיר ישראל אליקים ס"ט "
בשנת תרי"ט -1859 הוא יוצא בשליחות חברון לאיטליה
רבי רפאל ישראל אליקים נפטר בירושלים ביום י"ז תשרי תרכ"ה-1865.

8. רבי בכור אלמוסנינו זצ"ל
רבי בכור אלמוסנינו זצ"ל נשלח בשליחות ירושלים לצפון אפריקה למערב החיצון. בשנת תקל"ד-1774 הוא נימצא בתוניס. החיד"א שנזדמן באותה עת בתוניס כותב ביומנו ביום ר"ח ניסן תקל"ד-1774 היה כמה חודשים קודם שבאתי ח"ר בכור אלמוסנינו שליח ירושלים והיה מבזה את עצמו, משם הוא נדד לטריפולי ושם הוא מוסיף לעצמו את השם רפאל מפאת חוליו.

9. רבי בן ציון אלקלעי זצ"ל
רבי בן ציון בר משה אלקלעי זצ"ל יליד העיר רבאט שבמרוקו בשנת תרי"ח-1858. בשנת תרל"ג-1873 עלה עם הוריו לארץ ישראל ונתיישב בעיר טבריה, בהיות במרוקו חלה במחלת אבעבועות ונתעוור. בשנת תרמ"ח -1888הוא יוצא כשד"ר למערב הפנימי. ובהמשך הוא יוצא גם כשליח של עצמו למערב החיצוני לאלג'יר, תוניס וטריפולי. בהמשך הוא יוצא כשד"ר מכולל המערבים ירושלים למערב הפנימי. בשובו מהשליחות הוא עוקר את ביתו מטבריה לירושלים , ואחר כך משתקע בחברון .אחרי מותו של הרה"ג בעל "שדי חמד" (רבי חיים חזקיה מדיני זצ"ל) חזר לירושלים ושם נפטר.
בספר "המאסף" בעריכת הרב בן ציון אברהם קואינקה זצ"ל ירושלים שנת תרע"ה-1912 כרך א' שנה י"ז חוברת ב' דף י"ח ע"ב סימן כ' "אחדשו"ט (אחרי דרישת שלומו הטוב) באה"ר (באחדות הרבנים)אבקש להדפיס בירחונו הקדוש את הפסק הזה אשר כןנן בתבונתו הרחבה ידידינו הרב הג' המפורסם ר' בן ציון אלקלעי נר"ו" הפסק פותח "אנוכי בדרך נחני ה' ודרכתי ובאתי לעוב"י אלג'יר יע"א" וחתום על הפסק "הצב"י (הצעיר בישראל) בן ציון אלקלעי ס"ט "
רבי בין ציון אלקלעי זצ"ל מחבר הספרים : "שו"ת הלכות קטנות" ירושלים תרנ"ה. "חמדת ירושלים" ירושלים תרע"ד. "כסאות למשפט" ירושלים תרס"ג. .
רבי בן ציון אלקלעי זצ"ל נתבקש בישיבה של מעלה ביום כ' לחודש מנחם אב שנת תרע"ג

10. רבי אברהם אשכנזי זצ"ל
רבי אברהם אשכנזי זצ"ל בנו של רבי שמעון אשכנזי זצ"ל. יצא בשליחות צפת בשנת תרכ"ז-1867 למערב החיצון. בספר "נר דוד" לרבי דוד גז זצ"ל אשר הודפס בליוורנו בשנת תרכ"ח-1868 ישנה הסכמה של רבני תוניס, אך ניראה לי כי מפאת כבודו נתנו לו לחתום ראשון וכך הוא כותב "ואני בתוך הגולה גולה ונידח דרך זו אלך בסליחותיי הו דרבנן קדישי ההר הטוב צפ"ת היא"ור ת"ו אורה ושמחה, הבוטח בה' עוזו….הצעיר אברהם בכ"ר שמעון אשכנזי.זלה"ה ס"ט

11. רבי עזריה חיים אשכנזי זצ"ל
רבי עזריה חיים אשכנזי זצ"ל (בר אלישע אחיו של נתן העזתי) היה בצפון אפריקה בתחילת המאה ה18 יחד אם בן אם בן זוגו רבי אברהם ביטון זצ"ל. כפי שמספר לנו א. יערי בספרו "שלוחי ארץ ישראל" ח"א דף 331. רבי עזריה חיים אשכנזי מוזכר בספר "בגדי אהרן" ליוורנו תקס"ו בדף רצ"ז "שמעתי על שם רבי עזריה שליח ירושלים תובב"א שדקדק דמאי נפקא מינה" אין ספק שרבי עזריה זה הוא רבי עזריה חיים אשכנזי כי שנהם חיו באותה מאה .

12.רבי שמעון אשריקי זצ"ל
רבי שמעון אשריקי נולד בשנת תר"ך-1860 בעיר סאפי שבמרוקו. בהיותו בן חמש שנים עלתה משפחתו לארץ ישראל והתישבה בעיר יפו. שם למד רבי שמעון אשריקי אצל הרה"ג רבי שלמה חזו זצ"ל. לא עברו מספר השנים ואביו של רבי שמעון הלך לעולמו. רבי שמעון אשריקי מעתיק את מקום מגוריו לירושלים, בינתיים הוא מתפרס שם כעילוי ולמדן מופלג. הוא נושא את בתו של רבי אברהם פינסו שהיה אחד ממנהגי העדה וראשיה, עד מהר הוא נשלח בשליחות הכולל לערי הודו ובבל. בשובו הוא נשלח פעם נוספת כשד"ר למערב החיצון (טריפולי תוניסיה ואלג'יר) בשנת תרס"ח-1908 הוא נמצא בתוניס. בשובו מהשליחות הוא מתמנה לחבר בבי"ד הספרדי בירושלים. בחודש טבת בשנת תרפ"א-1921 אחרי פטירתו של הראב"ד יוסף חיים כהן הוא מתמנה כממלא מקומו.
רבי שמעון אשריקי נתבקש בישיבה של מעלה ביום כ"ו לחודש סיון בשנת תר"ץ-1930 בירושלים.

.13רבי יוסף נסים בורלא זצ"ל
רבי יוסף נסים בורלא זצ"ל נולד בירושלים בשנת תקפ"ח-1828 לרבי חיים יעקב בורלא זצ"ל. נשלח כשד"ר בפעם הראשונה מטעם כוללות הספרדים בירושלים לתורכיה. בשנת תרי"ט-1859 נשלח יחד עם רבי ברוך פינטו זצ"ל למרוקו. בשנת תרכ"ג-1863 נשלח למערב החיצון (תוניס אלג'יר טריפולי)
בשנת תרל"ח-1878 נשלח יחד עם בנו רבי חיים שוב למערב החיצון.
בשנת תרמ"ב-1882 מבאי לדפוס בירושלים את הספר "מקור ישראל ונחלת יהודה" לסבו רבי ישראל יעקב בורלא זצ"ל ולאבי סבו רבי יהודה בכור בורלא זצ"ל. בהקדמה לספר זה מספר רבי יוסף נסים בורלא זצ"ל שכאשר היה" בשליחות דרבנן קדישי לכונן את ירושלים דדהב'א נחני ה' הרועה אותי בעוע"י מתא מחסיא תונס מהוללה יע"א התאכסנתי בבית המלך שר בשרים ונגיד נגידים החכם השלם והכולל ענותן כהלל חפץ חסד….סי' חי מאיר סאבג זלה"ה….הייתי בביתו ובחומותיו כמו שישה חודשים".
רבי יוסף נסים בורלא נפטר בירושלים בשנת תרס"ג-1903 .

14 רבי חיים בן ואליד זצ"ל
רבי חיים בן ואליד זצ"ל היה שליח של כוללות עדת המערבים בירושלים.בשנת תרל"ז-1877 בתוניס. שם יזם וכונן קרן מיוחדת לייסוד ישיבה בירושלים. שלושים שנה לאחר מכן בשנת תרס"ז-1907 שב לתוניס באותו עניין. ואז מסרו בידו חכמי תוניס אגרת המלצה לקהילות קטנות יותר בתוניס וכך נכתב בה: "שכל גבירי ושועי העיר וכל חכמיה תמכו בידו ובראשם רבי אברהם חג'אג' זלה"ה ומעלת השר המנוח ר' מיכאל ווזאן ז"ל ואיתו מעלת הרב כמה"ר יצחק דאנה ז"ל הטילו חוק קבוע על בית המטבחיים ס"ך חמשה עשר פרנק בשבוע והיו שולחים שנה בשנה למעלת הרב השד"ר הנ"ל ויהי כאשר נתקלקל עניין מכירת הבשר ונקבע מקולין עפ"י חוקי השררה יר"ה נתבטל הפרס הנ"ל".

15.. רבי אפרים בן משה זצ"ל
רבי אפרים בן משה זצ"ל מאנשי בית המדרש של המקובלים "בית אל" בירושלים, יצא בשליחות ירושלים למערב החיצון (טריפולי אלג'יר ותוניס)בשובו משליחות זו לפני שנת תרל"ח-1878 הדפיס בירושלים את הספר "דת יהודית" לרבי אברהם לארידו ורבי יצחק הלוי זצ"ל בלאדינו, לזכר אשתו מזל טוב שמתה.וכך הוא כותב: בהיותי שד"ר מעה"ק ירושלים בערי אפריקה …..בסוף הספר הדפיס סגולות למחלות שונות שעל ידן נתרפאו כמה בני אדם בהיותי שד"ר מעה"ק ירושלים בעיר תוניס ואגפיה.בהקדמה לספר "ספר התכונות" לרבי חיים ויטאל זצ"ל נכתב עליו ועל אחיו רבי ששון בן משה זצ"ל "רבנים מפורסמים בתורה ובמצוות, מבני עליה מרישומי יחדי ק"ק בית אל היודעים והמכוונים"
רבי אפרים בן משה נפטר בירושלים ביום י"ד טבת תרמ"ב -1882 .

b
16. רבי שמואל בן דוד בן קיקי זצ"ל
רבי שמואל בן דוד בן קיקי ז"ל נולד בעיר רבאט שנת תר"ב ועלה עם אביו והוא בן עשר שנים והיה מגדולי רבני העיר טבריה והיה חתנו של הרה"ג ר"מ ור"מ ר' יוסף דוד אב"א ז"ל והיה אחד הדינים מבית הדין בטבריה. באחרית ימיו היה לאב"ד טבריא ומנהיג הקהילה היהודית בעיר. רבי שמואל בן קיקי זצ"ל היה גם משורר ופייטן. רבי שמואל בן קיקי חיבר את הספר "מערכות שמואל" מערכות וציונים בהלכה ירושלים תשנ"ד. כמו כן חיבר את הספרים "שם דוד" "קודש ישראל" שעדין לא עלו על מזבח הדפוס.
רבי שמואל בן קיקי זצ"ל יצא כשד"ר שלוש פעמים למערב החיצוני (תוניס, טריפולי ואלג'יר) בשנת תרנ"ג-1893 הוא נמצא בתוניס ביום ט"ו לחודש תמוז הוא מאשר קבלה של מאה עשרים ותשע פרנק ושישים סנטי הקצבה שנועדה לעיר טבריא מאת קהילת הגראנה בתוניס ונמסרה על ידי דניאל די רפאל שלום. ועל החתום: הלא כ"ד שד"ר עה"ק טבריא ת"ו והוא הצעיר שמואל בן קיקי ס"ט"(פנקס הקהילה היהודית הפורטוגיזית בתוניס דר' יצחק אברהמי לוד תשנ"ז עמוד 245 סימן ק"ו-1893)
בספר "נחלת אבות" אסופת גנזים מבית משפחת ששון ירושלים תשס"ז דף 445 "אגרת נוספת בעניינו של השד"ר הרב דוד אסודרי "ללא תאריך חתומים הצעיר יוסף דוד אבואלעפייא ס"ט, הצעיר יהודה רבוח ס"ט, הצעיר שמואל בן קיקי ס"ט, הצעיר יצחק אברהם בקוריה ס"ט, הצעיר שלמה רחמים אבואלעפייא ס"ט, הצעיר משה חמווי ס"ט, ע"ה ברוך טולידנו ס"ט. כמו כן בדף 462 חתום ביום ח' לחודש טבת שנת תרס"ג עם דבוקה של רבנים על מכתב תודה על קבלת צדקה לעניי טבריה.
בספר "קהילת צפרו" חלק ה' דוד עובדיה ירושלים תשנ"ב דף תנ"ז ע"ב חתום על תעודת מיניו השד"ר כמהר"ר אליהו אדהאן ללא תאריך יחד אם דבוקה של רבנים.
רבי שמואל בין קיקי זצ"ל מגיע לאלג'יר שנת תרס"ז-1907 לווהראן נתן הסכמה לספר "שמו יוסף" לרבי יוסף ן' וואלד ירושלים תרס"ז וכך נכתב בהסכמה: " הסכמת הרב המופלא מר דיינא, סולת נקיה, מן המהדרין דעיה"ק טבריא ת"ו כמהר"ר שמואל בו קיקי יצ"ו כ"ח מרחשון תרס"ז" ומסיים "שד"ר מעה"ק טבריא קראת דשופרייה המצפה לאל מנת חלקי, יטרפני לחם חקי והוא הצעיר זעירא דרדרקי הצעיר שמואל בן קיקי שד"ר עה"ק טבריא ת"ו"
רבי שמואל בר דוד בן קיקי נתבקש בישיבה של מעלה ביום י"ג לחודש טבת שנת תרע"ט-1919

17. רבי שלום משה חי גאגין זצ"ל
רבי שלום משה חי גאגין זצ"ל נולד לרבי חיים אברהם גאגין ב כ"ה אלול שנת תקצ"ד-1833. בן השנים תרכ"ב-1862 לתרכ"ה-1865 היה בשליחות ירושלים למערב החיצון טריפולי, תוניס ואלג'יר. בשובו משליחות זאת שב דרך פריז, בעיתון "הלבנון" נכתבה ידיעה זאת. "זה ימים אחדים עבר דרך פאריש ירושלימה הרב שלום משה חי גאגין הי"ו, חכם זה בא מן המערב…. בהיותו בתוניס עוד ישב שמה על כסא כבוד הקאיד נסים שמאמא הי"ו. והשר הצדיק הזה מלבד נדבת ידו המלאה ומלבד התנדבו להדפיס ספר אחד על הקבלה הספר "שער הפסוקים" לרבי חיים ויטאל זצ"ל. ספר זה נדפס בירושלים בשנת תרכ"ג -1863. בדף השער כתוב: "איש צדיק תמים דורש טוב לעמו רצ"ו השר והטפסר כמהר"ר קאיץ (קאיד) נסים שמאמא יצ"ו . פרי צדק זרע רב מעלת הגביר המרומם החכם השלם עוצר סיני ועוקר הרים השר והטפסר כמו הר"ר שלמה שמאמא זלה"ה על בעל המחבר "שורש יש" תנצב"ה איתן מושבו נשיא ישראל במתא מחסייא תוניס יע"א.
רבי שלום משה חי גאגין נפטר בירושלים ביום י"ב אלול תרמ"ג-1883.

18.רבי אליעזר גאלימידי זצ"ל
רבי אליעזר גאלימידי זצ"ל היה בשליחות ירושלים למערב החיצון.בזמן שהותו בתוניס נהרג באחד הכפרים בן השנים תקס"ד-1804 לתקס"ו-1806 . זאת אנו למדים מהדרוש בספר "חיים וחסד" לרבי עוזיאל אלחאייך זצ"ל בחל "מערתא דדייני" דרוש י"א "ואת הדבר הקשה כי נפקד ממנו איש אחד מן הרמתים בני ציון היקרים שד"ר הרב הכולל כמוהר"ר אליעזר גאלימידי שנעלם מן העין בן כפר לכפר.

19. רבי חיים דוד גבאי זצ"ל
רבי חיים דוד גבאי זצ"ל שליח חברון בצפון אפריקה בתחילת המאה ה18. חיבר בדרך שליחותו בשנת תפ"ה-1725 ספר בשם "מזכיר לדוד" בהקדמה לספר הוא מספר על שליחותו לצפון אפריקה. רבי חיים דוד גבאי זצ"ל מוזכר בספר "בגדי אהרן" ליוורנו תקס"ו מהדורה חדשה תשס"ד. דף ע"ד "עוד שמעתי משליח חברון תוב"ב ה"ר דוד גבאי שפירש כי ענין התמר נראה כרע ומר" דף קמ"ט "שמעתי משליח חברון תוב"ב ה"ר דוד גבאי שמה שהקשה הרא"ם"

20 .רבי מאיר גדילייא זצ"ל
רבי מאיר גדילייא זצ"ל יצא בשליחות חברון לצפון אפריקה למערב החיצון. בתוניס הוא נושא ונותן בתורה עם רבי מרדכי ברוך קאראבליו זצ"ל בעל "תועפות ראם" אשר הודפס בליוורנו בשנת תקכ"א-1761. בדף א' הוא מבאי כמה חידושים בשמו ,הקשה לי החכם השלם הר"ר מאיר גדיליא וצ"ו שליחא דארעא קדישה דחברון תובב"א כשהיה כאן, בספר "בגדי אהרן" לרבי אהרן פרץ זצ"ל ליוורנו תקס"ו מהדורה חדשה תשס"ד דף כ"ב "שמעתי מהרב מאיר גדיליא נר"ו שהכוונה על (פי)מש' התוס'." דף פ' "ושמעתי מהרב ר' מאיר גדיליא נר"ו שליחא דרחמנא"

21. רבי יעקב דאנון זצ"ל
רבי יעקב בר יוסף דאנון נולד בשאראי שבבוסניה בשנת תרט"ו—1855 בימי נעוריו למד בישיבות ירושלים. אחר כך היה חבר ביה"ד לעדה הספרדית. בעודו צעיר החל נודד מארץ לארץ בשליחות מצוה של הכולל ומוסדות שונים. רוב שנות חייו עברו עליו בנסיעות. הוא מגיע למדינות בצפון אפריקה לתורכיה וערי הבלקן. בשנת תרנ"א-1891 יוצא רבי יעקב דאנון כשד"ר חברת "עזרת נדחים" בן השנים תר"ס-1900 לתרס"א הוא נמצא בתוניס. בשנת תרע"ד-1910 הוא מוזמן לכהן במשרת הרב הראשי לעדת יהודי דמשק שבסוריה. בסוף שנת תרפ"ה-1925 הוא שב לירושלים . רבי יעקב בר יוסף דאנון נתבקש בישיבה של מעלה ביום כ"ב לחודש אלול שנת תרפ"ט-1929

22. רבי נסים יהודה דאנון (דנון) זצ"ל
רבי נסים יהודה בר מנחם דאנון נולד בירושלים בשנת תרל"ד-1874. למד בישיבת "תפארת ירושלים" בן י"ט נסמך להוראה ומיד נסע לצרפת במגמה להשתלם בבית המדרש לרבנים בפריז. תוך כדי הוא לומד את שפת המקום צרפתית עד כדי לכתוב ולנאום בה. אז הוא שב לירושלים ועוסק בצורכי ציבור ונחשב לאחד הטובים שבהם. בחודש תמוז בשנת תרס"ו-1906 הוא מתמנה לרב ראשי בקהילת יהודי בירות, בחודש סיון שנת תר"ע-1910 הוא מסיים את תפקידו שם . במהלך חייו שימש בכל מיני משרות רבנות. בשנת תרע"ז-1917 הוא מתמנה לממלא מקום חכם באשי בירושלים. בתפקיד זה הוא משמש עד לשנת תרע"ח-1918 ואז הוא יוצא כשד"ר מוסדות צדקה וחסד. בשנת תר"צ-1930 הוא יוצא בשליחות העדה המערבית למערב החיצון (טריפולי. תוניס ואלג'יר) בהיותו בעיר ספאקס אשר בתוניס הוא נתקף בחולי ושם הוא נפטר. רבי נסים יהודה בר מנחם נתבקש בישיבה של מעלה ביום ט"ו לחודש שבט שנת תר"צ-1930.

23. רבי רפאל הכהן ארזי זצ"ל
רבי רפאל ארזי הכהן נולד בדמשק בשנת תקנ"א ועלה בשנת תקס"ט והתיישב בעיר טבריה בשנת תק"ץ-1830 יוצא כשדר תחליה למערב החיצון ולאחר מיכן הוא ממשיך למערב הפנימי. בשנת תק"ץ-1830 הוא נימצא בעיר תוניס כפי שמופיע בספר "צפונות י"ט מהר מ.א.ז קונסטליכער בני ברק תשנ"ד. וכך הוא כותב : "את זה העתקתי מכ"י הרב המופלג, וכבוד ה' מלא כמהר"ר רפאל ארזי הכהן נר"ו כשהיה בעי"ת תונס יע"א שד"ר בעיה"ק טבריה זו חמד וכאן נמצא וכאן היה בפטירת הגאון כמהר"ר יצחק טייב זי"ע"
רבי רפאל ארזי הכהן חתום בהסכמה מיום כ"ו לחודש אדר ב' שנת "מי חכם וישמר"-תרכ"ד-1864 יחד אם רבני טבריה על הספר "מאמר שברי לוחות" ממנחם עזריה מפאנו ושלומה אלקבץ צפת.
רבי רפאל ארזי הכהן נתבקש בישיבה של מעלה בחודש אדר ב' שנת תרכ"ט-1869.

.24. רבי מנשה הכהן ארזי זצ"ל
רבי מנשה בר רפאל ארזי הכהן זצ"ל נולד בטבריה בשנת תקפ"ז לאביו רבי רפאל ארזי הכהן זצ"ל ידוע שיצא בשליחות טבריה בשנת תרי"ג -1853 למרוקו ושם הוא שהה עד שנת תרכ"ג. בשנת תרל"ד יוצא שוב לאלג'יר ובאותה שנה הוא נמצא בגאבס הוא נותן הסכמה לספר "לחם לפי הטף" לרבי יצחק בוכובזא זצ"ל וכך נכתב "הסכמת הרב הכולל בישראל להלל כמהר"ר מנשה ארזי הכהן בן ברב הגדול. מעוז ומגדול. המלאך רפאל זיע"א ראשון לציון בעיה"ק טבריא תובב"א " בסוף ההסכמה הוא כותב "דברי המדבר לכבוד הרב המחבר אנא בריה קלה עמוס התלאות. שתי אותות"י והיו לאו"ת מזכרת אהבה או"ת הוא צבא כו"ח (כותב וחותם) פה עי"ת (עיר תהילה) גאבס יע"א בחודש אדר שנת התרל"ד אפר כירה העומד לשרת ולכהן . הצעיר מנשה ארזי הכהן ס"ט"
רבי מנשה בר רפאל ארזי הכהן נתבקש בישיבה של מעלה בטבריה ביום י"ד לחודש שבט שנת תרס"ב-1902

25. רבי בן ציון (פריסיאדו) הכהן זצ"ל
רבי בן ציון המכונה פריסיאדו הכהן זצ"ל נשלח בפעם הראשונה בשנת תרכ"ה-1865 על ידי קהילת המקובלים "בית אל" ירושלים למצרים. בשליחותו השנייה יצא מטעם עדת המערביים בירושלים לערי המערב החיצון תוניס טריפולי אלג'יר.

26. רבי דוד הכהן זצ"ל
רבי דוד הכהן זצ"ל שליח ירושלים בצפון אפריקה בשנת תפ"ג-1723 נמצא במרוקו וחותם בתמוז שנת תפ"ג-1723 בפאס על תקנות יחד עם רבני העיר. תקנה זאת מופיעה בספר "כרם חמר" חלק ב' לרבי אברהם בן מרדכי אנקאווא זצ"ל הודפס בליוורנו בשנת תרכ"ט-1869 דף כ"ח ע"ב. בהמשך הוא מגיע לתוניס. בספר "תועפות ראם לרבי מרדכי ברוך קאראבליו זצ"ל הודפס בליוורנו בשנת תקכ"א-1761 דף י"א כך כתב: "בספר קרני ראם הק' משם החכם דוד כהן שליחא דירושלים תובב"א על הפסוק…" לא ברור מי הוא זה.

27. רבי חיים הכהן דוויך זצ"ל
רבי חיים הכהן דוויך זצ"ל היה שליח טבריה לצפון אפריקה, בשליחות זו עבר את תוניס לפני שנת תק"כ-1760. ושם נשא-ונתן בהלכה עם רבי מרדכי ברוך קארבליו זצ"ל בעל "תעופות ראם" ודפס בליוורנו תקכ"א. ומביא בספרו זה קושיה בשמו:"הק' לי הכם השלם כה"ר חיים הכהן הי"ו מתושבי א"ק(ארעא קדישא) טבריה תוב"ב כשעבר עלינו" דף נ"ז.

28. רבי יהודה הכהן זצ"ל
רבי יהודה בר שלמה הכהן זצ"ל תלמיד חכם מחבר הספר "אהלי יהודה" נדפס בירושלים בשנת תר"ג-1843 . רבי יהודה חתום בשנת תר"ד-1844 על אגרת שליחות לרבי אברהם אשכנזי
רבי יהודה הכהן מחכמי ישיבת המקובלים "בית אל" יוצא בחודש ניסן שנת תר"ז-1847 כשד"ר למערב החיצון (טריפולי תוניסיה ואלג'יר) .וזאת לו הפעם הראשונה שהוא יוצא את ירושלים מאחר והיה אדם זקן הלך אתו שארו רבי נסים אשכנזי זצ"ל. רבי יהודה הכהן מוזכר בספר "ויקרא אברהם" לרבי אברהם חיים אדאדי זצ"ל ליוורנו תרכ"ה א"ח דף ב' ע"ב סימן ב'
" וכן השתא דקשישנא כחסדו יתברך אירע לי כן כעיר טראבלס עם הרב המקובל זר"ח שלוח מעה"ק ירושלים תובב"א מהר"י הכהן זלה"ה שבא יום חוה"מ של פסח להתפלל עמנו בבית מדרשי ושמע קדושת י"ח וקדושת כתר דמוסף עמנו וכשהסדיר תפלתו כהגיע לתפלת י"ח אמר תפלתו בקו"ר ער גמר כרכת אתה קדוש וכן כמוסף ואליך אמרתי כלשון רכה ונחת רוח לישרי לן מר שאין זה מן הצורך כיון שכבר שמע עמנו ושתק ולא ענני ומוכחא מלתא דנקיט ליה כלביה עלי ואני מוחל וסולח לכל והכי איבעי לן למילף נפשין בניחותא ומלי האי ואולי"
רבי יהודה בר שלמה הכהן נפטר בדרך שליחותו בתוניס בחודש ניסן בשנת תר"י-1850

.29. רבי רפאל יהושע הכהן שאקו
הרב רפאל בר דוד יהודה יהושע הכהן שאקו זצ"ל נולד ירושלים התרי"ז-1857 נמנה בין רבני ירושלים שנים רבות היה מטובי עסקנה שנים רבות היה חבר בוועד הכללי לעדת הספרדים .וגזבר משנת תר"ע -1910 ואילך עבד שלא על מנת לקבל פרס פעמים אחדות היה שד"ר הכולל לקהילות ישראל תחליה בשנת תרמ"ה-1885 לתורכיה ולאחר מכן נסע מטעם כלולות עדת המערבים, וכולל חברון ,ובית החולים "משגב לדך" ,וקהילת החסידים "בית אל" , בשנת תרע"ב בחודש כסלו הוא נמצא בתוניס משם הוא נוסע לאלג'יר ולאחר מכן הוא נוסע למערב הפנימי. היה חבר בית דינו של הראב"ד וידאל חנוך אנג"ל זצ"ל העמיד תלמידים הרבה כתב חידושי תורה שמהם פורסמו ב "המאסף" השאיר בכתב יד פסק הלכה ודרשות . רבי רפאל בר דוד יהודה יהושע הכהן שאקו נתבקש בישיבה של מעלה ביום ט"ז לחודש שבט בשנת תרפ"ד—1929

30. רבי יעקב הכהן זצ"ל
רבי יעקב הכהן זצ"ל יצא בשליחות צפת למערב החיצון , בהגיעו לתוניס התאכסן בביתו של הגביר מאיר חי סבאג כפי שמופיע בספר "חיים וחסד" לרבי עוזיאל אלחאייך זצ"ל, בהסכמה לספר כך הוא כותב."אנכי בדרך נחני ה' בית הח"י שר וגדול ליאודים….אנא קטינא דארעא, צעיר המשתלח בשליחותיי הו דרבנן ער' וקדיש דרבנן נה"ר דע"ה עיה"ק צפת היאור, מנורת המאור…..והוא הצעיר יעקב הכהן נר"ו יאיר. הסכמה זאת משנת תרל"ג-1876 שבה חתומים גם רבני תוניס.
(לא ברור מי הוא רבי יעקב הכהן זה ניראה כי הוא רבי יעקב הכהן סקילי שנולד בטבריה בשנת תר"ו-1846 גם הוא היה שד"ר, בערוב ימיו היה ראב"ד בטבריה. נפטר בכ"א חשוון תרע"ט-1919.).

31. רבי יעקב דוד יקותיאל הכהן זצ"ל.
רבי יעקב דוד יקותיאל הכהן זצ"ל יצא בשליחות ירושלים בשנת תקס"ו-1806 יחד עם רבי רפאל יעקב מאטאלון זצ"ל לאירופה המערבית. בתום שליחותו שב לירושלים ומשם יצא לקושטא. שם קיבל בשנת תקס"ז-1807 אגרת שליחות לצפון אפריקה למערב החיצון. בהקדמה לספרו "דעת קדושים" הודפס בליוורנו בשנת תקס"ט-1809 כך הוא כותב. "צורבא מרבנן החכם השלם והכולל בישראל… כמוה"ר אליהו לומברוזו נר"ו מעיר ואם בישראל תוניס יע"א מדי עוברי דרך שם בשליחותיי הו דרבנן קדישי מעה"ק ירושלים תובב"ה.

32.רבי אברהם הכהן מלאסק זצ"ל
רבי אברהם הכהן מלאסק זצ"ל היה בן זוגו של רבי הלל מזרחי זצ"ל זוג שליחים האחד אשכנזי והאחד ספרדי אשר נשלחו לאירופה המזרחית. בשנת תקמ"ד-1784 הם נפרדים, רבי הלל מזרחי המשך לנדוד עד לשנת תקמ"ח-1788 ואז שב לירושלים. רבי אברהם הכהן מלאסק זצ"ל ממשיך גם הוא בנדודיו וחי חיי סיגופים, בדרך הוא מספיק להדפיס את סיפרו "וחשב לו הכהן" הספר הודפס בפיורדא בשנת תקמ"ד-1784. בן השנים תקמ"ז-1787 לשנת תקמ"ח-1788 היה בליוורנו והדפיס שם את ספרו "ושב הכהן". מליוורנו עבר לניצה ושם ישב קרוב לארבע שנים בבית הגביר יעקב טריויש. אולם באותו פרק זמן היה גם בתוניס וישב שם זמן מה, שם חיבר ביום י' תמוז שנת תקנ"א-1791 את הספר "בית יעקב" וקיבל הכמה של רבני תוניס. ראשון החותמים הוא רבי שלמה אלפאסי זצ"ל ואחרון החותמים שהוא העשירי רבי דניאל פראנקו זצ"ל. הספר הודפס בליוורנו בשנת תקנ"ב-1792.
רבי אברהם הכהן מלאסק מסיים את חיו באופן טרגי ביותר. כאשר שב לירושלים נקלע למחלוקת בין היהודים לתוגרמים ובעת מרדף הוא נופל ונחבט בראשו ומת.

33. רבי משה נחום הכהן זצ"ל
רבי משה נחום הכהן זצ"ל חריף ובקי בכל מקצעות התורה ובפרט בחוכמת הדיקדוק על בוריה. היה גם סופר מהיר, יצא בשליחות לעצמו לערי תוניס, היה חותנו של רבי ידידיה הכהן זצ"ל עם אישתו השניה ואחד מבניו הוא החכם ר' דוד נחום הכהן ומנוחתו כבוד שם בעיר תוניס תנצב"ה

34. רבי נסים אברהם הכהן זצ"ל
רבי נסים אברהם הכהן זצ"ל שליח מירושלים יש חידושי תורה ממנו הובאו בספר "מראה עיניים" לרבי אלעזר בהלול מחכמי מקנאס שנתחבר בשנת ת"ע-1710. השליח ביקר בתוניס וכתב שם שאלה-תשובה לרבי יצחק לומברוזו זצ"ל ועליה חתום. "צעיר המשתלח מעה"ק ירושלים תוב"ב נסים אברהם הכהן ס"ט. בספר "בני יוסף" לרבי יוסף הכהן טנוג'י בחלק "זרע יצחק" בדף ע"ג

35 רבי צדוק הלוי זצ"ל
רבי צדוק הלוי נולד לאביו רבי ירחמיאל הלוי במאהלב ועלה בשנת תקפ"ב-1822 לירושלים. בן השנים תקפ"ט-1829 לתקצ"ז-1837 יצא בשליחות הפורשים בירושלים למערב החיצון (טריפולי, אלג'יר ותוניס).

36.רבי רפאל שלמה הלוי זצ"ל
רבי רפאל שלמה בר יוסף הלוי שליח ירושלים בתוניס. עליו סיפר שנים רבות לאחר מיכן רבי אברהם בלעיש זצ"ל "בהיותי קטן בן י"ד שנה כשבא לעוב"י תוניס יע"א בשליחות מצווה הוא הרב…..חיד"א זיע"א ותרעש ארץ תונס מקול בן לוי זצוק"ל וחכמי תונס יע"א הידועים בכל תפוצות ישראל בחוכמה ובינה נעשו כקליפת השום לפניו" .
בשובו משליחות זאת יצא לשליחות נוספת מטעם כולל הו"ד בשנת תר"ט-1849 יחד עם רבי יהוסף שווארץ לאמריקה . בשנת תרי"ב-1852 שב לירושלים. רבי צדוק הלוי נפטר ביום ה' בניסן תרכ"א-1861.

37.. רבי שמואל הלוי זצ"ל
רבי שמואל הלוי זצ"ל נמצא בשנת ת"ע-1710 בשליחות חברון במרוקו, שם הוא פוגש את רבי יעקב בן צור זצ"ל מחכמי מכנס, מוסר בידו כתב אישור על כל הכספים שאסף בצפון אפריקה.בראש האיגרת כך כתב: "פרי שליחות של כה"ר שמואל הלוי נר"ו שליח חברון" סדר הקהילות שמהם מאסף הכסף. טריפולי, ג'רבה, תוניס תלמסין צפרו ועוד.

38.רבי אליהו בכור חזן זצ"ל
רבי אליהו בכור חזן זצ"ל נולד באיזמיר שבתורכיה לרבי יוסף רפאל חזן זצ"ל בשנת תר"ח-1848. בהיותו בן עשר שנים נפרד מהוריו שבאיזמיר על מנת לבקש תורה מציון עיר אלוקים.זאת עפ"י עצת זקנו הרה"ג רבי חיים דוד חזן זצ"ל.
בשנת תרכ"ה-1865 הוסמך להוראה ע"י זקנו הראש"ל רבי חיים דוד חזן. בשנת תרכ"ו-1866 נתמנה לסופר ומזכיר ראשי של הכוללות עיה"ק ירושלים. מלבד היותו גדול בתורה היה חכם ומשכיל, שלט בשפות צרפתית איטלקית וערבית על בורין. בשנת תרל"א-1871 יצא לשליחות מצווה מטעם כוללות הספרדים בירושלים לצפון אפריקה, אלג'יר תוניס וטריפולי. בעוברו בטריפולי מונה לראב"ד עד שנת תרמ"ח-1888. רבי אליהו בכור חזן זצ"ל חיבר את הספר "תעלומות לב" בארבע חלקים. בדף ק"ג כותב המחבר" בהיותי בעוה"י תוניס יה"א בשנת תרל"ב-1872 בשליחותיי הו דרבנן קדישי חסידי דארעא דישראל תבו"א הקשה אלי אחד מדייני העיר חסיד שבכהונה הרב השלם הדה"מ כמה"ר אברהם הכהן טנוג'י נר"ו. באותו ספר בדף ס"א ישנה הסכמה של פסק הלכה מרבי נתן בורג'יל ורבי אברהם חג'אג' זצ"ל מחודש ניסן תרל"ח-1878.
נפטר באלכסנדריה ביום כ"א סיון תרס"ח-1908.

39. רבי אברהם חלואה זצ"ל.
רבי אברהם חלואה זצ"ל נולד בירושלים בשנת תרי"ח-1858 לרבי יצחק חלואה זצ"ל. היה שליח של כוללות הספרדים בירושלים. עדת המערבים בירושלים וקהל המקובלים בית אל. בהיותו בן כ"ט שנים נשלח לארצות ערב, פרס, צפון אפריקה, אטליה וארצות הבלקן. בשנת תר"ס-1900 התאכסן בתוניס בביתו של רבי יהודה ג'רמון זצ"ל כפי שמופיע בהסכמה לספרו "מנחת אברהם" אשר הודפס בליוורנו בשנת תרס"א-1901. בהקדמה לספר זה יש הסכמה מרבני תוניס משנת תר"ס-1900 מרבי מרדכי סמאג'ה, רבי ישראל זיתון, רבי חיים זיתון, רבי יעקב סלוירה ורבי דוד בר נתן ג'אוי. רבני סוסא: רבי נסים טובייאנה ורבי דוד ג'אוי. בהקדמה הוא מזכיר את רבי נסים חדאד זצ"ל מהעיר נאבל. בשנת תר"ס-1900 הוא מעתיק את דירתו מירושלים לליוורנו,.
רבי אברהם חלואה נפטר במרסי ב י"ט אדר א' תרפ"א- 1921.

40. רבי מנשה חמווי זצ"ל
רבי מנשה בר עזרא חמווי זצ"ל נולד בטבריה בשנת הת"ר-1845 והיה תלמיד חכם וחסיד גדול. רבי מנשה חמווי זצ"ל יצא כשד"ר לערי אלג'יר . בבואו לשם לא הסכימו לקבלו ורצו לדחותו בשנה לאחר הפצרות רבות ניאותו לו לתת לו קדימה . ביני וביני בא השד"ר מחברון הרה"ג החסיד רבי אליהו מאני זצ"ל ומרוב גדולתו הוכרחו להקדימו על פני רבי מנשה חמווי . רבי מנשה בכה והצטער על זה הרבה. בעל האכסניה שבה התגורר נכמרו רחמיו והלך לרבי אליהו מאני זצ"ל וסיפר לו את אשר עניו ראו בקש רבי אליהו מאני שיביאו לפניו את רבי מנשה חמווי . בבואו אליו הכיר בפניו (הוא היה מכיר חוכמת הפרצוף) תכף ומיד מחל על כבודו והודיע לקהל לתת לו קדימה .
בשנת תרמ"א-1881 נבחר ליציג את הקהילה היהודית במועצת טבריה ופעל בתפקיד זה עד לשנת תר"נ, בשנת תרס"ב-1902 יוצא שוב כשד"ר למערב החיצון תוניס וטריפולי והיה שם עד לשנת תרס"ד -1904 באותה שנה נתבשר על מות בנו רבי עזרא חיים שגם הוא היה שד"ר בערי סוריה והוא בל ל"ב שנים.. באותה עת הוא מוצאי לזכרו ספר "זיכרון ירושלים" תוניס תרס"ד-.1904
רבי מנשה בר עזרא חמווי נתבקש בישיבה של מעלה ביום א' לחודש אדר שנת תרצ"א 1931. והוא בן פז.

s41. רבי יונה משה טאג'יר זצ"ל
רבי יונה משה בר יצחק טאג'יר זצ"ל יוצא בשנת תרל"ג -1873 בשליחות ירושלים למערב החיצון (טריפולי תוניס אלג'יר) בשליחות זאת הוא מצליח יותר מקודמו . רבי יונה משה תיקן תקנה בטריפולי שכל הכספים שניגבם לטובת ארץ ישראל ימסרו לידי פקיד מיוחד והוא רבי ציון רקח. על פקיד זה היה לחלק את הכספים מדי שנה כך. לירושלים 40 חלקי מאה. ולשאר הערים, חברון. צפת וטבריה 20 חלקי מאה. הוא גם יסד את "קופת רחל אימנו" שהופעלה על ידי המיילדות במקום. בשובו של רבי יונה משה טאג'יר לירושלים הוצאי עליו אחד האנשים לעז כאילו מעל בכספי התרומות. חכמי ירושלים כתבו בחודש טבת שנת תרל"ח-1878 אל ראשי הקהילות בהם ביקר והם ניכו אותו מכל חשד. אגרת נדפסה בתוניס ונשלחה אל כל הקהילות שעבר בהם כשליח. בשנת תרנ"א הוא נשלח שוב בשליחות ירושלים והפעם לתורכיה
רבי יונה משה בר יצחק טאג'יר נתבקש בישיבה של מעלה ביום י"ז לחודש חשון שנת תרע"א-1910 בירושלים

42. רבי אברהם טריוי(ס) זצ"ל
רבי אברהם טריוי(ס) זצ"ל שליח חברון. בשנת תק"ח-1748 הוא נמצא באלג'יר ושם הוא פוגש את רבי חיים אברהם סורנאגה זצ"ל. רבי אהרן פרף זצ"ל מזכירו בספרו "בגדי אהרן" ליוורנו תקס"ו מהדורה חדשה תשס"ד דף שע"א "שמעתי בשם ר' אברהם טריוי שליח חברון תוב"ב טעם לחמישים אמה" גם רבי יהודה עייאש זצ"ל מזכירו בספרו בני יהודה" ליוורנו תקי"ח-1758 דף קל"ב ע"ב " ואחרי כן אסתייעא מילתא והלך החכם השליח כהר"ר אברהם סוראנגה נר"ו הוא והחכם מהר"ר אברהם טריוי נר"ו שליח צפת תוב"ב לעיר ליוורנו יע"א"

43. רבי יעקב פיתוסי זצ"ל
רבי יעקב פיתוסי זצ"ל עלה לארץ ישראל מתוניס, נשלח בשליחות למערב החיצון. טרם צאתו לשליחות זאת קבל בשנת תקס"ו-1806 הסכמה של חכמי ירושלים לשני ספריו "מזבח כפרה" ו"מראה האופנים" אשר הודפסו בליוורנו בשנת תק"ע-1810.בהקדמה לספרים הוא חותם "הלא כה דברי צעיר המשתלח בשליחותיי הו דרבנן תקיפי ארעא ירושלים תוב"ב יעקב בלא"א אברהם פיתוסי זלה"ה" במסגרת שליחותו הגיע לתוניס ושם השאר את בנו יחידו חיים דוד והמשיך בשליחותו לאלג'יר.
רבי יעקב פיתוסי נפטר באלג'יר בשנת תקע"ב-1812.

44. . רבי חיים יעקב זצ"ל
רבי חיים יעקב זצ"ל נולד באיזמיר לרבי יעקב דוד זצ"ל. למד בקושטא אצל רבי חיים אלפנדרי זצ"ל. בשנת תע"ז-1717 כבר ישב בצפת. בשליחות צפת יצא פעמים, פעם אחד יצא לצפון אפריקה לבד והשניה יצא כבן זוגו של רבי מאיר די שיגורא זצ"ל לאירופה. בשליחותו לצפון אפריקה עבר במרוקו אלג'יר ותוניס. בספרו "סמא דחיי, נדפס באמשטרדם בשנת תצ"ט-1739 בחלק ג' אהע"ז סימן א' הלכות עיגונא דאתתא שאלה א' "נדרשתי לאשר שאלוני פה תוניס יה"א על ענין עיגונא דאתתא בטופס זיכרון עדות". חתום בסוף השאלה "יום ו בשבת שילהי חודש אדר שני שנת התע"ח-1718 ליצירה. באותו ספר פרק או"ח חלק א' שאלה ט' בהילכות פסח "נשאלתי פה טוניס יע"א ניסן שנת התפ"א-1721 ליצירה.

45רבי שמואל מאג'אר זצ"ל.
רבי שמואל בבן בנו של רבי דוד מאג'אר זצ"ל מגיע לתוניס בשנת תקפ"ז-1827 בשליחות ירושלים. חתום בהסכמה לספר "מחנה לויה" לרבי יהודה בר נתן הלוי זצ"ל. הספר הודפס בליוורנו בשנת תקע"ט-1819 "כ"ד צעיר המשתלח מרבנן תקיפי עה"ק ירושלים תובב"א משום עשה דכבוד התורה על החתום הצעיר שמואל בכ"ר דוד דידיע מאג'אר ס"ט.וכן חתום בהסכמה לספר "מועד דוד" לרבי דוד בונאן זצ"ל, הספר הודפס בירושלים בשנת תרמ"ז-1887 "אנוכי בדרך נחני ה' לסובב נתיבות בשליחותיי הו דרבנן קדישי ירושלים דדהבא וחזקת שליח עושה שליחותו, ויביאני ה' אל עיר הזאת נעמי מתא מחסיא רבתי בדעות היא תוניס יע"א" הסכמה זאת ניתן בשנת תקפ"ז-1827 ונעתקה לספר זה על ידי ע"ה יוסף ארוואץ.
נפטר בשנת תר"ח-1848 .

46.רבי יעקב מאיר זצ"ל
רבי יעקב מאיר נולד בז' אייר שנת תרט"ז בירושלים בילדותו למד אצל רבי מנחם בכר יצחק ולאחר מכן למד אצל רבי אהרן עזריאל מישיבת המקובלים "בית אל" בשנת תרמ"ב -1882 נשלח בשליחות כוללות ירושלים לבוכארה הוא היה ראשון לשלוחי ירושלים לארץ ההיא. בשליחות זאת הצליח מאוד יהודי בוכרה קבלו אות כמלאך האלוקים אף קראו בשמו את כל הילדים שנולדו בימי שהותו במקום. הוא תיקן להם כמה תיקונים בענייני דת. בשנת תרמ"ה-1885 הוא יוצא בשליחות ישיבת המקובלים "בית אל" למערב החיצון (טריפולי תוניסיה אלג'יר) משהצליח בשליחותו זאת הוא נשלח שוב על ידי כולל הספרדים לאותן מדינות . בחודש טבת שנת תרמ"ו-1886 הוא באלג'יר ומסכים לספר "פתשגן הכתב" לרבי אברהם לעסרי. בחודש תמוז שנת תרמ"ז הוא שב לירושלים . בשנת תרמ"ח-1888 הוא נבחר לוועד העדה הספרדית ומתמנה לחבר בית הדין של רבי יעקב שאול אלישר זצ"ל רבה של ירושלים .לאחר פטירתו של רבי יעקב שאול אלישר הוא מתמנה ביום כ' לחודש אלול שנת תרס"ו-1906 לרבה הראשי הספרדי של ירושלים. לאחר מחלוקות רבות הוא נאלץ להתפטר מתפקידו כרבה של ירושלים. בשנת תרס"ז הוא מוזמן לסלוניקי ומתמנה לרב הקהילה היהודית בעיר. בשנת תרע"ט-1919 עוזב רבי יעקב את משרתו ושב לירושלים .ביום ט"ז לחודש אדר א' שנת תרפ"א-1921 הוא נבחר לשמש כרב ראשי לארץ ישראל ומוכתר בתואר "הראשון לציון" רבי יעקב מאיר נתבקש בישיבה של מעלה ביום ט' לחודש סיון שנת תרצ"ט-1939

47. רבי יצחק מוטרו זצ"ל
רבי יצחק מוטרו זצ"ל נשלח בשליחות חברון בשנת תר"ח-1847 לצפון אפריקה למערב החיצון. בידו הייתה אגרת לקאיד בתוניס נסים שמאמה, באגרת מתוארים חייהם הקשים של יהודי חברון ועל החובות הרבים שבהם הייתה שרויה הקהילה.

48. רבי מרדכי חיים מיוחס זצ"ל
רבי מרדכי חיים מיוחס זצ"ל המכונה "מחני"ם" בנו של רבי יוסף מיוחס מרבני ירושלים,יוצא בשליחות ירושלים למערב החיצון. "מגנזי ירושלים" חוברת ט"ו. ישנו שטר התחיבות משנת לקצ"ח-1838 אשר חתום עליו שלמה סילוירה מתוניס. וזה נוסח השטר."מודה אני הח"מ ותא חתימת יד נאמנה עלי אשרי עדים אשרכם איך קבלתי עלי נדר גמור לשלם לה' לשלוח לו לעצמו למעלת רב חביבנו ואור מכירו רב משרשאי מגזע מיוחס והמעלה לו נאבה תהילה רב שהד"ר הרב הכולל חן ערכו מי ימלל כמוהר"ר מרדכי חיים מיוחס הי"ו בכל שנה ושנה……לשלם סך מאה חמש ועשרים ריאל מ"ט תוניס……..באתי על החתום בש"א לח' סיון שנת "על גורל הצדיקים" תקצ"ח-1838…. הצעיר שלמה סילוירה.

49.רבי יונה נבון זצ"ל
רבי יונה נבון זצ"ל נולד בירושלים בשנת תע"ג-1713 לרבי חנון נבון זצ"ל. למד בישיבת "בית יעקב" ובישיבת "כנסת ישראל" בשנת תצ"ז-1737 יוצא בשליחות ירושלים לצפון אפריקה. בשנת תצ"ח-1738 היה בתוניס ונפגש עם רבי יצחק לומברוזו זצ"ל בעל "זרע יצחק" כפי שמספר לנו תלמידו רבי חיים יוסף דוד אזולאי- החיד"א זצ"ל בספרו "מעגל טוב" בדף 57. באתה שנה היה גם בטריפולי, ישנו שו"ת בספרו "נחפה בכסף" נדפס בקושטאנדינא בשנת תק"ח-1748 חלק י"ד סימן א' דף כ"א. בשובו מהשליחות נתמנה לראש ישיבת "גדולת מרדכי". רבי יונה נבון נפטר בן מ"ו (47) שנים בירושלים ביום ט"ז שבט תק"כ-1760.

50. רבי בנימין נחמד זצ"ל
רבי בנימין בר משה נחמד זצ"ל תלמיד חכם אשר עלה מארם צובה לטבריה והיה לאחד הרבנים הגדולים שם.
בספר "אוצר הגנזים" ירושלים תש"ך דף 163 אגרת שנכתבה ביום כ"ח לחודש אב שנת תרי"ח על ידי השד"ר רבי יצחק רפאל זאבי זצ"ל ובו הוא מספר על יום הגעתו לעיר ראבט שבמרוקו שבעל האכסניה התעקש שיתארח אצלו למרות שהוא כבר מארח את רבי מאיר אבואלעפייא ורבי בנימין נחמד זצ"ל. בשנת תרכ"א-p;1861 יוצא רבי בנימין נחמד כשד"ר למערב החיצון תוניס לטריפולי . בשנת תרכ"ג יצא לטריפולי בהיותו בעיר זו חתם על הסכמה לספר מעשה רוקח לרבי מסעוד חי רוקח בסוף הסכמתו כותב:
"הלא כ"ד אנכי בדרן נחני אלקים צעיר המשתלח בשליחותייהו דרבנן קדישי תקיפי ארעא עה"ק טבריה תיו החונה פה טראבלס יע"א אתן שנת כי ירחם ה' את יעקב ובחר עוד בישראל תרכ"ג לפיק וחותם ומקוי רחמי האל יח' יצליח דרכי והיה אלקים עמדי בדרך הזה לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה ושבתי בשלום לחטויל חי ומלא לעבודתו וליראתו אורך ימים שנים כחול הים אשר לא ימד והוא הצעיר בנימין נחמד ס"ט "
בשנת תרכ"ה יצא כשד"ר לערי כורדיסתן בגדד תימן ועוד בהיותו בערי כורדיסתן ראה את מצבם הקשה של יהודי המקום הנתונים לתעלוליהם של שכניהם ואז עורר את דעת הציבור בעולם לבא לעזרת אחיהם ולהגיש להם סיוע ועזרה במכתבו לחברת כל ישראל חברים בבגדד כותב בין היתר אנכי בדרך נחני ה' בשליחות מצוה ואני בבואי עיר ארבל יע"א בבית ישראל ראיתי שערוריה והנה הנם מוכים ומעונים ביד השכנים זה רודה וזה מרדה וזה רוקק על פניהם לבי טרף על צער בת עמי כי מזה שתי שנים עד היום הרגו מהם שבעה אנשים קומו השרים לעזרת ה' בגמרם וחותם בנימין נחמד שליח מצוה מעיהיק טבריה ת"ו ודורש כל טוב בני ישראל .
רבי בנימין בר משה נחמד באחרית ימיו הוא משתקע בירושלים ושם נתבקש בישיבה של מעלה ביום י"ג לחודש ניסן בשנת תרצ"א

51. רבי חיים ישראל רפאל סגרי זצ"ל.
רבי חיים ישראל רפאל סגרי זצ"ל הוא בנו של רבי אברהם סגרי זצ"ל. נשלח בשליחות חברון בשנת תקנ"ו-1796 לצפון אפריקה למערב החיצון. באותה שנה היה בטריפולי ומשם המשך לתוניס. בספר "ויקן יוסף" הודפס בליוורנו בשנת תרי"א-1852 מובא חידוש תורה בשמו בדף קס"ג ע"ב "וזה חזותי ואספרה בהגלות נגלות עלינו החכם השלם הרב הכולל שד"ר ישראל חיים רפאל סגרי נר"ו"
נפטר בירושלים כ"ג טבת שנת תקצ"ג-1833.

52. . רבי שלמה משה סוזין זצ"ל.
רבי שלמה משה סוזין זצ"ל היה מחשובי חכמי ירושלים, שמו מופיע על מספר תעודות רב מאוד. יצא בשליחות חברון יחד עם רבי אליהו הלוי זצ"ל לתורכיה, עוד לפני כן היה בשליחות בתורכיה לבד, אחרי שובו משליחות זאת יוצא רבי שלמה משה סוזין בשליחות ירושלים לצפון אפריקה למערב החיצון. בשנת תקס"ב-1802 היה בטריפולי ובתוניס. בספר "משכנות הרועים" לרבי עוזיאל אלחאייך זצ"ל אשר הודפס בליוורנו בשנת תר"כ-1860 בדף קנ"א ע"ב "ר' משה סוזין נר"ו שד"ר אר"ץ ירושלים תובב"א וערער……… בדף ק"ה ע"א חתום בהסכמה משנת תקס"ג-1803 תשעי מתוך אחד עשרה רבנים על תקנת "מכירת חזקה" ראשון החותמים הוא רבי שמואל הכהן יצחקי זצ"ל. ואחרון החותמים הוא רבי אליהו חי בורג'ל זצ"ל . בספר "מועדי ה' " לרבי יהודה נג'אר זצ"ל אשר הודפס בליוורנו בשנת תקס"ח-1808 ישנה הסכמה שלו משנת תקס"ט-1809. "הסכמת הרב המובהק ונוגה לו ברק שד"ר כמוהר"ר משה סוזין נר"ו". בקונטריס "שבות יהודה" בדף י' ע"ב " הנה הרב המובהק שד"ר לי נפש כמהר"ר משה סוזין נר"ו הקשה אלי לדבריהם….." בספר "ויקן יוסף" לרבי יוסף בורג'ל זצ"ל אשר הודפס בליוורנו בשנת תרי"ב-1852 דף ל"ב ע"ב סימן ב' "ומידי עבו"ר בזה זכר אזכרנו מה ששמעתי כד הוינא טליה בר תליסר מהרב ראשון לציון מהר"ם סוזין זצ"ל כד נגה עלינו אור פנו עליון בשליחותי הו דרבנן דארעא קדישה תובב"א ". בשנת תקפ"ד-1824 נתמנה רבי משה שלמה סוזין לראשון לציון ושימש בקודש שתים עשרה שנה עד לפטירתו ביום כ"ח כסלו תקצ"ו-1836.

53. רבי חיים אברהם סורנאגה זצ"ל
רבי חיים אברהם סוראנגה זצ"ל נולד בירושלים בשנת תע"א-1711. בשנת תק"ח-1748 הוא כבר נימצא בשליחות ירושלים בצפון אפריקה.עובר במרוקו תוניס אלג'יר וטריפולי.לטריפולי הוא מגיע בסוף שליחותו בחודש אלול שנת תק"ח-1748 כך כותב רבי אברהם כלפון בסיפור "סדר הדורות" "בא שליח מארץ ישראל תוב"ב החכם השלם הדיין המצויין מורי ורבי במוהר"ר אברהם סורנאגה אלול שנת תק"ח". בתוניס הוא נושא ונותן בהלכה עם רבי מרדכי ברוך קאראבליו זצ"ל אשר מבאי חידושי תורה מפיו בספר "תועפות ראם" לרבי מרדכי ברוך קאראבליו נדפס בליוורנו בשנת תקכ"א-1761 בדף ל"ג "מהחכם אברהם חיים סורנאגא הי"ו שליחא דע"ק ירושלים שמעתי ששמע מהרב זאבי שפי'".

54. רבי חביב דוד חיים סתהון זצ"ל.
רבי חביב דוד חיים סתהון זצ"ל תלמיד חכם עצום ומפורסם. עסק בתורת הנגלה ובתורת הנסתר, מגדול דייני טבריה. השמועה מספרת כי נולד בשנת תקצ"ה-1835 , אימו נתאלמנה פעמים, בפעם הראשונה נתאלמנה מבעלה הראשון ששמו היה חביב ולא היה לו זרע ולכן נפלה ליבום לאחיו דוד שגם הוא נפטר אך היא נתעבר מימנו . ולנולד קראו חביב דוד על שם אביו ודודו אחי אב רבי חביב דוד חיים סתהון זצ"ל שמש כאב"ד טבריה מספר שנים. הוא נהג להתבודד פעם בכפר פקיעין ופעם בכפר שפרעם ופעם במערת אליהו שבכרמל. רבי חביב דוד חיים סתהון זצ"ל חיבר כמה ספרים : "שמש ומגן" ירושלים תרנ"א. "תוקפו של נס" ירושלים תרנ"ד. "כרסיא דאליהו" ירושלים תרס"ו ועוד.
רבי חביב דוד חיים סתהון זצ"ל יצא כשד"ר לערי תורכיה מצרים . תוניס ומרוקו. בתוניס מצא חן בעני הקהל ותרמו לו בעין יפה. בשנת תרל"ג הוא יוצא שוב כשד"ר למערב הפנימי למרוקו.
בספר "מי מנוחות ח"א לרבי רפאל ברדוגו זצ"ל ירושלים תשס"ט ישנה הסכמה של רבני טבריה מחודש זי שנת תרס"ה ועלה חתומים אהרן אלחדיף ס"ט . חביב חיים דוד סתהון ס"ט.
בספר "קרן בן שמן" המהדיר יצחק גרשון ירושלים תשנ"ד דף רכ"ז ע"א ישנה אגרת תנחומים שנישלח מהעיר טבריה ביום כ"ג מרחשון שנת התרס"א לעיר טיטואן ועלה חתומים דייני העיר טבריה ובהם גם ע"ה חביב חיים דוד סתהון ס"ט.
בהסכמה רבני טבריה לספר "מראה הילדים" לרבי רפאל אוחנה ירושלים תשל"ח. משנת תרס"ה חתומים הצעיר אהרן אלתאדיף ס"ט רב ומו"ץ וחכם באשי בעה"ק טבריה. הצעיר חיים דוד סתהון ס"ט. הצעיר שלמה רחמים אבואלעפייה ס"ט בן אדמו"ר ועט"ר רב חנ"א ז"ל.
בשנת תרס"ז רבי חביב דוד חיים סתהון זצ"ל הולך כמנהגו לעיר חיפה בדרכו לכרמל למערת אליהו ושם נפטר.
רבי חביב דוד חיים סתהון נתבקש בישיבה של מעלה ביום י"ב לחודש טבת שנת תרס"ז-1902 ונתמן בבית העלמין הישן "כנסת ישראל" בחיפה במערת קבורה שמיוחסת לאמורא רב אבדימי דמן זצ"ל.

55. רבי אהרון עזריאל זצ"ל
רבי אהרון עזריאל נולד בירושלים בשנת תקע"ט-1819 לאביו רבי עזריאל המכונה קונורטי.במשך שישים שנות חייו יצא רבי אהרון כמה פעמים בשליחות כוללות ירושלים וחברון ובשליחות קהל "בית אל" שבירושלים.
בן השנים תר"ט-1849 תרי"ג-1853 עבר במערב החיצון טריפולי תוניס ואלג'יר. בהקדמה לספרו "מקוה מים" אשר הודפס בירושלים בשנת תרס"ב-1902 הוא מציין את שמות הנדבנים אשר התנדבו להוצאת הספר. מהעיר נאבל שבתוניסיה הוא מציין את הגביר ס' יעקב מאמו ועוד 13 תורמים נוספים. וכן מהעיר סוסא, מונסתיר.מוכנין ובאז'ה ואל-כף. בדף ע"ו ישנו דרוש שדרש בתוניס לתשלום השנה לרבי אברהם הכהן יצחקי זצ"ל בשנת תרכ"ו-1866. בדף פ"ב ישנו עוד דרוש שדרש בתוניס בשנת תרכ"ג-1863 על פטירתו של רבי יאושע (ישועה) צפיג' זצ"ל ועוד .
בספרו "כפי אהרן" מזכיר את הספר "משכנות הרועים" לרבי עוזיאל אלחאייך זצ"ל .
רבי אהרון עוזיאל נפטר ביפו ביום ט' סיון שנת תרל"ט-1879.

56. רבי רפאל יהושע עזריאל זצ"ל
רבי רפאל יהושע בר אהרן עזריאל נולד ביום י"ז טבת שנת תרל"ה-1875 בהיותו בן ארבע נפטר עליו אביו והוא גדל אצל רבי יעקב מאיר זצ"ל בשנת תרנ"ב הוא נושאי את בתו יחידתו של רבי יעקב מאיר לונה לאישה. רבי רפאל יהושע עזריאל היה ממייסדה בית היתומים לעדת הספרדים בירושלים. פעמים מספר יוצא רבי רפאל בשליחות הכולל הספרדי ומוסדות אחרים לקהילות ישראל בתפוצות . בשנת תרס"א-1901 הוא נשלח למערב החיצון (טריפולי תוניסיה ואלג'יר). בשנת תר"פ-1920 הוא יוצא בשליחות מטעם כוללות ירושלים לתוניסיה . בשנת תרפ"ח-1928 יוצא בשליחות מטעם ישיבת "חיזוק התורה" לארצות-הברית. הוא גם מבקר בפרס ובמצרים. רבי רפאל יהושע עזריאל נתבקש בישיבה של מעלה ביום י"ז לחודש מנחם אב בשנת תשי"ט-1959.

57. רבי חיים יהודה עייאש זצ"ל
רבי חיים יהודה עייאש הוא בנו של רבי יעקב משה עייאש זצ"ל. היה שליח מטעם ישיבת "כנסת ישראל" אשר נוסדה על ידי רבי חיים בן עטר זצ"ל. ראשית נשלח לאיטליה ומשם נתבקש בשנת תק"ע-1810 לצאת בשליחות חברון למערב החיצון. תוניס אלג'יר וטריפולי. את שליחותו הוא מסים בשנת תקע"ז-1816.

58. . רבי רפאל מאיר פאניז'יל זצ"ל
רבי רפאל מאיר פאניז'יל המכונה "מרפ"א" נולד בבולגריה בשנת תקס"ד-1804 לרבי יהודה פאניז'יל זצ"ל.
בשנת תקס"ז-1807 עלה לארץ ישראל ולמד תורה בירושלים. בהיותו בן 27 יצא בשליחות רבני ירושלים למערב הפנימי(מרוקו). בשנת תרכ"ג-1863 יש הסכמה שלו לספר "מעשה רקח" לרבי מסעוד חי רקח זצ"ל בטריפולי. בספרו "לב מרפ"א בדף צ"ח ישנו דרוש שדרש בתוניס על פטירתו של רבי יאושע (ישועה) בסיס זצ"ל. בדף ק"ז יש דרוש נוסף שדרש בתוניס על הגביר יום טוב דאנה זצ"ל.לאחר פטירתו של רבי אברהם אשכנזי זצ"ל ראש"ל עלה על כסא הרבנות ביום ט"ו מנ"א שנת תר"מ-1880.כעבור מספר שבועות נשלחו אליו מקושטא הגלימה והמצנפת כנהוג. שימש בקודש כי"ג שנים עד פטירתו.
רבי רפאל מאיר פאניז'יל נפטר בירושלים ביום י"ד שבט שנת תרנ"ג-1893.

59. . רבי דוד פאפו זצ"ל
רבי דוד פאפו זצ"ל נולד לרבי שלמה פאפו בכ"ג אייר שנת תר"ח-1848 בקושטא, בהיותו בן שבע שנים עלה עם הוריו לארץ ישראל,בשנת תרמ"ד-1884 יצא בשליחות ירושלים לתורכיה ומצרים, אחר שובו משליחות זאת , יצא שוב בשליחות חברון לתורכיה גרוזיה וצפון אפריקה. בספר דרושיו "בני מאיר" בדף ל"ד כותב: "דרוש למעלת עיר בתי אבות חברון תוב"א אשר דרשתי בעוב"י תוניס בהיותי שד"ר מעיה"ק חברון ת"ו". בשנת תרס"א-1901 נתמנה לרב במוניסטיר שבתוניס, ושימש בכהונה זאת שנתיים ימים. משם נתמנה לרב ראשי בבגדד. בשנת תר"ע-1910 שב לירושלים ונתמנה לראש בית הדין.
רבי דוד פאפו נפטר בירושלים ביום כ"ב ניסן תרפ"ז-1927.

60. רבי יצחק פראג'י זצ"ל ורבי משה שפירא זצ"ל
בשנת תק"כ-1760 נמצאים זוג השדרי"ם שלוחי צפת, רבי יצחק פראג'י ורבי משה שפירא זצ"ל בתוניס. שנהם חתומים בהסכמה לספר "תולדות יצחק" לרבי יצחק חדאד זצ"ל אשר הודפס בליוורנו בשנת תקכ"ב-1762 וכך כתוב: "הסכמת שלוחי גליל עליון תוב"ב הצעיר יצחק פראג'י. משה שפירא ס"ט". בספר "קרני ראם" לרבי יצחק חדאד זצ"ל אשר הודפס בליוורנו בשנת תקכ"ה-1766 כך כתוב: "הסכמת שלוחי גליל עליון תוב"ב….. נאום המתגורר פה בעיר תוניס יה"א רבתי בדעות בשליחות דתקיפי דארעא ורבי גליל עליון כה דברי החתום. הצעיר יצחק פראג'י. משה שפירא ס"ט" בספר "משכנות הרועים" לרבי עוזיאל אלחאייך זצ"ל נדפס בליוורנו בשנת תר"כ-1860 בדף קנ"ג ע"ב סעיף ט"ו "כתב יד נשאלתי מרוחמו דנפשין החו"ש והכולל שד"ר מאר"ק צפת תוב"ב כה"ר יצחק נר"ו זרע רב מוהר"י פראג'י ז"ל. אם תביעתם של יורשי המלווים לקבל לידים את הכנסות קהילת אלג'יר המיועדת לצפת הן בעלות תוקף על פי התחייבותם של מנהגי צפת משנת ת"ס או שמא הן בטלות. לפיכך יהיה רשאי לקבל לידיו כשליח צפת את תרומת אלג'יר" רבי משה שפירא נפטר בדרך חזרה מהשליחות באיזמיר. בספר "חיים וחסד" לרבי עוזיאל אלחאייך זצ"ל נדפס בליוורנו בשנת תרכ"ה-1865 דף ו' ע"ב דרוש ג' "דו"ד מלך ישראל בר מיניה דמר ניהו רבא סבא דנשפטי ר"מ ור"מ משה שפיר רבא דישראל…..בר אוריין ובר אבהן זיע"א שניפטר בליל יה"ך שנת טו"ב ויש"ר לפ"ק" (תקלג-1773 )
רבי יצחק פראג'י שב לצפת.

61. רבי רחמים יוסף פראנקו זצ"ל
רבי רחמים יוסף פראנקו זצ"ל נולד לרבי רפאל נסים פראנקו זצ"ל אשר נודע בשם "החרי"ף" כך היה חותם ברוב תשובותיו ברודוס בשנת תקצ"ה-1835. בשנת תרכ"ח-1868 עלה לירושלים, בשנת תר"ל-1870 נשלח מטעם כוללות הספרדים בירושלים לפריז ולונדון, בשובו משליחות זאת יצא שוב לשליחות לקושטא ולווינה. שם נפגש עם הקיסר פרנץ יוסף הראשון. בשובו משם יצא בשליחות חברון לצפון אפריקה למערב החיצון. בספרו "שער רחמים" שהודפס בירושלים בשנת תרמ"א-1881 בסימן ג' דף ה' ע"ב עונה תשובה בהלכה וכך הוא כותב."אנכי הדל באלפי מצעירי ירושלים, יושב ומצפה רחמי האל אותי ישיב על כני ועל מי מנוחות ינהלני, על הארץ הטובה רחבת ידיים, הכותב בנחוצה רבה פה תוניס המעטירה בש"א לח' תמוז ….התרל"ה"-1875.בשנת תרל"ח-1878 נתמנה ע"י הראש"ל לרב העיר חברון ושימש בקודש עד יום מותו.
נפטר בחברון ביום כ"ט מרחשוון תרס"א-1900.

62. רבי ישועה צבי זצ"ל
רבי ישועה צבי זצ"ל שליח מירושלים, בשנת תקמ"ו-1786 היה בתוניס והתאכסן בביתו של רבי עוזיאל אלחאייך זצ"ל. אישר לו תשובה בהלכה בספר "משכנות הרועים" לרבי עוזיאל אלחאייך דף של"ח של"ט. וחותם: מקטני ארץ הצבי, הצעיר ישועה צבי ס"ט.
.
63. . רבי שמריה קאטאריואס זצ"ל
רבי שמריה קאטאריואס זצ"ל. חתום על אגרת שליחות לרבי מסעוד בונאן זצ"ל משנת תק"ח-1748 יחד עם חכמי טבריה.בחלוף הזמן היה גם הוא שליח טבריה לצפון אפריקה, בשנת תקט"ו-1755 היה באלג'יר ושם נשא-ונתן בהלכה עם רבי יהודה עייאש זצ"ל, השליח הראה לרבי יהודה עייאש תשובה בהלכה שהשיב לרבי יצחק בונאן זצ"ל בעל "אהלי יצחק" ודפס בליוורנו תקפ"א-1821 בשולי התשובה הדף קע"ד הוא כותב: "בהיותי בעיר ארג'יל הרציתי הדברים לפני הרב הכולל מהר"י עייאש". בסוף תשרי תקי"ט-1758 עבר לפאס אשר במרוקו ואישר תשובה בהלכה מאת רבי יעקב בן צור זצ"ל בעל הספר "משפט וצדקה ביעקב" הודפס בנא-אמן-אלכסנדריה תרנ"ד-1894. "גם אנוכי הבא מעה"ק טבריא ראיתי את פס"ד הכתוב לעיל וכל דבריו אמת וצדק" דף קי"א. באותה שנה היה בתוניס והסכים לספרים "תולדות יצחק" הודפס בליוורנו בשנת תקכ"ב-1762. ולספר "קרני ראם" הודפס בליוורנו תקכ"ה-1765. לרבי יצחק חדאד זצ"ל. חתום בהכמה לספר "תעופות ראה" לרבי מרדכי ברוך קארבאליו זצ"ל הודפס בליוורנו בשנת תקכ"א-1761. הרב שמריה קאטאריואס זצ"ל ונתחבב מאוד על חכמי העיר תוניס ובקשו מימנו לשמש להם כרב והוא נענה לבקשתם והחליט להשתקע בתוניס. נשארו ממנו תשובות וחידושים רבים בספרים הנ"ל: "משחא דרבותא" דף קמ"ז. "משכנות הרועים" דף רס"א "אברהם יגל" בסוף הספר ישנו קונטרס בשם "זכר צדיק" פרוש על המשניות בסדר זרעים ממנו, "ירך יעקב" דף קט"ו "ברית אברהם" דף כ"ד ע"ב."קורבן אהרון" דף ל"ח.
רבי שמריה קאטאריואס נפטר בתוניס בראש חודש ניסן בשנת תקל"ד-1774.

64. רבי יום טוב קריספי(ו) זצ"ל
רבי יום טוב קריספי(ו) זצ"ל שליח דרבנן מירושלים , בן זוגו של רבי מאיר גדיליה שיצאו יחד בשליחויות גם לארצות אשכנז וגם לאיטליה. כשם שאנו מוצאים את רבי מאיר גדיליה בצפון אפריקה בתוניס כך אנו פוגשים גם את בן זוגו רבי יום טוב קריספי בתוניס .כך כותב לנו רבי אהרן פרף בספרו "בגדי אהרן" ליוורנו תקס"ו בדף קנ"ג " ושמעתי מהחכם הרב אהרן פרץ י"ץ (יצרהו צוריהו) ששמע מהחכם הרב יום טוב קריספו דאיתא בחושן המשפט"

65. רבי דוד נתנאל רופא זצ"ל
רבי דוד בר יחזקאל שאול רופא זצ"ל נולד בדמשק בשנת התק"ץ-1830 ועלה בשנת הת"ר-1840 לעיר טבריה רבי דוד נתנאל רופא זצ"ל היה תלמיד חכם עצום כמו שכותב ר' יוסף חיים ילוז בספרו טוב רואי שהיה מפורסם בתמימותו וצדקותיו וענוותנותו וקדושתו ואף היה משבעה טובי העיר עובר על התלמוד בכל שנה מחדש ועשה זאת גם כשנסע בעגלה או באוניה כישוריו אלו הפכו אותו ממשיך דרכם של אבותיו גם בעזרה העצומה הארגונית והכספית שהגיש לבני קהילתו בטבריה . דומה שבלעדי ר' דוד נתנאל הייתה הקהילה קורסת כליל מבחינה כלכלית . ורק נסיעותיו כשד"ר לערי צפון אפריקה בתרל"א לערי תוניס ואלג'יר בתרל"ב לקוצטנטינא בתרס"א תרס"ג שוב לערי תוניס והתרומות שאסף עבור מוסדות העיר וקופת ר' מאיר בעל הנס הם שאוששו את הקהילה וחכמיה כך עלה גם ממחקרו של מ ד גאון יהודי המזרח בא"י המשרטט דמות מיוחדת למשפחת רופא גם תלמיד חכם גם עירני למצוקות הציבור וגם בעל כושר לארגנן וליחסי ציבור המצליח לפתוח לבבות וכיסים ולהציל את הקהילה ששלחה אותו בלב כה מסור ותמים עשה ר' דוד נתנאל את שליחותו עד שלא ידע לחשב את כסף הנדבות והיה מניח בכיס פרטי את מה שגבה ואמר זאת גביתי בעיר פלונית טוב רואי לר' חיים ילוז על משמרת שליחותו גם נפל היה זה בתוניס ב"ד טבת תרס"ג והוא אף נקבר שם וביום הזכירון עורכים שם הילולא לזכרו הסכמת רבני טבריה על הספר "כנסיה לשם שמים" לרבי מנשה מטלוב סתהון זצ"ל ירושלים תרל"ד, בחודש מנחם אב בשנת תרכ"ח חתומים עשרים ושלושה רבני העיר טבריה ובניהם דוד נתנאל רופא ס"ט.
בסכמה לספר "קול יעקב" לרבי יעקב בר שלמה רקח ליוורנו תרנ"ג בחודש טבת שנת תרנ"ג חתומים שבעה מרבני טבריה ובניהם ע"ה דוד נתנאל רופא ס"ט. בהמשך בדף ק"י ע"ב "שמעתי על שמו מהחו"ש והכלל רבי דוד נתנאל רופא הי"ו"
בכתב יד של יהודי המגרב במכון בן צבי כרך א' יצירה רבנית יוסף אביב"י תשנ"ג "חידושים על מסכתות הש"ס מאת ר' דניאל די שלמה לומברוזו דף ז' ע"ב "שמעתי משלוחא דרחמנא החו"ש הד"מ כמה"ר ר' דוד רופא יצ"ו"
רבי דוד נתנאל בר יחזקאל שאול רופא נתבקש בישיבה של מעלה ביום י"ד לחודש טבת שנת תרס"ג =1903 ונטמן בבית העלמין לה בורג'ל שבתוניס.

.