תוניסיה מורשת אתר וורדפרס חדש
כתבות דומות
הפעם, זו אינה תגובה, זהו הסיפור המובטח על שורשיה של משפחתנו – אמרוסי, עמרוסי או עמרוצי וגם אלעמרוצי. הסכיתו ושמעו:
בעיירה עמרוס שבטריפולי (לוב), חי יהודי עשיר ששם משפחתו כנראה גואטה. הוא היה צורף והיו לו ידי זהב. לעבודותיו היה ערך מיוחד וגם עשירים ונכבדים מהערים הגדולות הגיעו אליו למסור לו את בקשותיהם וכן לדרוש שייצור בידיו האמונות משכיות חמדה כדי לפנק בהן את נשותיהם, אהובותיהם או את עצמם.
אצל אותו צורף, היה מועסק בחור צעיר שאביו ביקש ממר גואטה ללמד את בנו את מלאכת הצורפות בתקווה שכאשר יגדל, לא יידע מחסור ועוני. וכך, הבחור ששמו אהרון, עבד ולמד אצל מר גואטה. הוא היה אסיר תודה במידה רבה ונאמנותו למעסיקו, מלמדו היה מוחלטת.
יום אחד הופיע בבית המלאכה של מר גואטה שייך ערבי בליווי שניים מידידיו, ובידו צרור שהכיל כמות גדולה מאד של זהב ואבני חן. את הצרור הניח על הדלפק וביקש ממר גואטה לעזוב הכל ולהתייחס לבקשותיו. הצורף, שראה לפניו כמות עצומה של זהב והבין שערכה רב מאד וכמובן התועלת שתצמח לו ממנה היא רבה שכן, מחצית משכר עבודתו היה אמור להיות משולם מיד והוא כבר תכנן את צעדיו הבאים להכפיל את הונו. השייך, ביקש ממנו לרשום מה בדיוק הוא רוצה מכל ערמת הזהב שהונחה על הדלפק. טבעות, נזמים, שרשראות, סיכות, ועוד… באותו מעמד, התייצב גם אהרון ושקל את הסחורה ואף בדק את טיבה. לבסוף סוכם על שכר הצורפות עבור ייצור כל התכשיטים שמר גואטה הבטיח לייצר, הסכום עבור מחצית משכר הטרחה הונח על השולחן והערבי יחד עם חבריו, יצאו לא לפני שקבעו את המועד להשלמת העבודה ולמסירתה ללקוח העשיר.
בעודו ממיין את סוגי הזהב, ראה גואטה כי השייך הערבי נכנס ובפיו צעקות וגידופים על נוכלותו של הצורף. "אתה לא מתבייש??", צרח השייך בקולי קולות, "לתת לי הצעת מחיר מוגזמת ומופקעת כזו, מזל שהסכמתי לעצת חבריי ונכנסתי לצורף הערבי מאחיי היקרים שביקש ממני רק שליש ממה שאתה הצעת!!!" מרוב אכזבה ובלבול, צרר גואטה את הצרור והחזירו לשייך הערבי, שלקח את זהבו ויצא מהחנות תוך כדי קללות וגידופים על חמדנותם של היהודים המקוללים האלה…
עברו ימים והנה מופיע אותו שייך בלוויית אותם שניים מחביריו ואומר לצורף, אני כבר סקרן מאד לראות את היצירות שהכנת לנו. אישתי כבר לא יכולה להתאפק עד מחר, תן לי היום מה שיש לך, ומחר אקח את השאר, הלא מחר זה היום שהבטחת לי להשלים את כל הסחורה… פניו של גואטה הלבינו, לשונו דבקה לחיקו ופיו נאלם באחת. הוא כבר הבין מה מחכה לו. הפעם, הוא נפל ברשת שטמן לו השייך הנוכל. בדיוק באותו רגע, נחלץ אהרון הצעיר לעזרת אדונו וניגש לשייך באמרו כי, אדונו ציווה עליו לבצע את כל העבודה בבית מלאכה סודי והכל נמצא שם מפני החשש שמא יחמוד מישהו את הרכוש הרב הזה ויגנוב אותו. תבוא מחר בשעה הזו בדיוק ותקבל את כל המגיע לך. השייך, ידע
כי הצורף לא יסכים בשום אופן להיות מואשם בגנבה והפרת אמונים של אחד מלקוחותיו והביע בפני הצורף את אכזבתו מכך שרק מחר יוכל לראות את היצירות הנפלאות. הוא חזר למחרת לבדו וביקש את הסחורה. בוא איתי אמר לו אהרון. הם יצאו לעבר השכונה בה התגורר אהרון, כאשר הגיעו לביתו, אמר לו בא איתי למטה. הם ירדו למרתף ושם באופן פתאומי פנה אליו בעצבים והכהו למוות. הוא חזר לאדונו וסיפר לו איך נפטר אויבו. בשמעו את הסיפור, החליט גואטה כי אסור לאהרון להמשיך לגור בעיר. כולם ראו אותך הולך יחד עם השייך, יאשימו אותך בהעלמותו ואחת דינך להיות מוצא להורג בעוון רצח. קום ברח לך מכאן. קח לך כסף להוצאות הדרך והקב"ה ישמור עליך.
כך יצא אהרון למסעו, בנמל טריפולי ראה אוניה המפליגה לכיוון טוניס, עלה וביקש להגיע לקהילה של יהודים כדי שיוכל להתחיל בחיים חדשים. באותה אוניה, היה נוסע, סוחר בדים, מהעיירה מדנין שבא לקנות סחורה מאיטליה. הוא התעניין מי הבחור ולאחר שתהה על קנקנו החליט שהוא יאמץ אותו לבן. בהיותו בעל אמצעים, הציע לו להיות עוזר שלו וכך הוא הגיע למדנין. הקהילה שאלה מי הבחור והסוחר אמר להם שהוא אהרון אלעמרוצי. לאחר זמן, התחתן אהרון עם בת המקום ונולדו לו חמשה בנים. הם המייסדים של משפחת עמרוצי וכל גילגוליה. כאמור, כל מי ששם משפחתו עמרוסי, הוא נצר למשפחה זו וכיום רוב בני המשפחה נמצאים בישראל, למעט כמה שנשארו בטוניס הבירה, בעיר ג'רבה, בצרפת, באוסטרליה, בארצות הברית, באנגליה, בקנדה ואף בספרד ואיטליה.
עד כאן הסיפור. מכאן והלאה , אני מאד מבקש ממי שמכיר עמרוסי, אמרוסי, עמרוצי, או כאלה שעיברתו
למשל לעמוס, אלמגור, מרום, אמיר, עמיצור ועוד
נא ליצור איתי קשר בדחיפות, אנחנו מכינים מיפוי של אילן היוחסין ורצוי לעשותו מלא ככל האפשר.
אני מודה לכם על הבמה הנהדרת שאתם מציעים כאן ומי ייתן וישלם לכם הקב"ה במילי דמיטב !!! תודה רבה
מאת אריה אמרוסי
ישלי משפחה גדולה וגם יש קשר לביתן,יש כמה נשואים בין המשפחות.
גם לסגרון.ניראלי שיש משו משותף….
בדיקה מהנההה!!!
לאחר שאבי (חנון אמרוסי) ראה את הסיפור .
אמר שהסיפור לא נכון . מאחר והעיר מדנין לא היתה קיימת (היתה מדבר) וכל משפחת עמרוסי אמרוסי אל עמרוצי הגיעו מהעיר ג'רבה – הסבא של אבא שלי קראו אליהו אלעמרוצי שעדיין קבור בג'רבה
אנא חפש את הסיפור האמיתי ובדוק את כל הנתונים במלואם בלי המצאות וסיפורי "בדים"
רבקה, שלום. אם את קשורה לשלום ביתן שהיו לו כמה בנות , אשמח לקבל מייל שלך למייל שלי benifene@gmail.com. תודה.
לידיעת הקוראים, הסיפור שסופר אינו פרי דמיון. שמעתי אותו מסבי ז"ל ומעוד כמה מקורות נוספים במשפחה. אני ערכתי את אילן היוחסין של משפחת אמרוסי – עמרוצי -עמרוסי על כל גלגוליה. אכן הענף של משפחת חנון עמרוסי, כמעט ולא נמצא בקשר רצוף עם ענפי המשפחה האחרים. לי אישית היה עונג ושמחה לפגוש את משה ולהחכים ממנו על פרטי הענף שלו. חבל שלא נוצר קשר מאז כתיבת ההערה דרך המייל או דרך העורך שהיה שמח לחבר את הקצוות. (לא שאלתי אותו, אך אני בטוח באמירתי זו !!!) ולידיעת הכותבים, אשמח לקבל תגובות בטלפון :0525990181 או במייל aryeam@gmail.com ניתן לבקר באתר המשפחה על ידי כניסה ל:www.Heritage.co.il/amrusi אני מאחל להם הרבה הנאה וכייף עם גילוי כל שורש שאינו פורה ראש ולענה… חיזקו ואימצו.
רבקה צודקת בהחלט !!! ישנן משפחות נוספות הקשורות בקשרי נישואין עם משפחתנו, למרות שבמקרים רבים אנו מוצאים נישואי בני דודים בתוך המשחה לפעמים הרבה יותר מהמקובל, ישנו פתגם בערבית יהודו-טוניסאית שאומר: "ענדנה ז'וואז' דשישנה מע דקיקנה" ועוד: "ותאלת תוף, מהבול מן יאכד בנת הנאש ויכלה בנת עמו תשוף…" והפירוש: הראשון – אצלנו בנישואין מערבבים את הקמח שלנו עם הסולת… השני – יש שלושה כללים, השלישי הוא טיפש מי שנושא בת זרים ומשאיר את בת דודו מביטה בהם.
חח על הסיפור שסוף סוף מסביר את התהוותה של משפחת אמרוסי
יש לי שאילה מה היה שם המשפחה של ארון לפני אלעמרוצי לפי שמועה יש אומרים שהיה לוי אבל בתקופה ההיא לויים לא חיו בג'רבה אשמח לתשובה
בתודה
חנון אמרוסי
אני שם לב שאף אחד לא מגיב לנקודה החשובה שאבי מורי חנון נתן פה מה שאומר דרשני למרות הסיפור היפה שמתאים אולי לטום סוייר
חבל עד שמנסים לאמת דברים ככה מתקפלים כשמחדדים פרטים חשובים