החודש השני לסדר החודשים מניסן, והשמיני לחודשי השנה מתשרי. הוא לעולם חסר כ"ט יום, וראש חודש הוא לעולם ב' ימים, ב' דראש חודש הוא א' אייר הוקבע בימי בגה"ז ולא אד"ו.
י"ד אייר בזמן הבית היה פסח שני כי בו שחטו את הפסח לטמאים ולמי שהיה בדרך רחוקה או נאנס, ועכשיו נוהגים שלא לומר בו תחנון.
יש נוהגין לאכול מצה ביום י"ד אייר מפני שאז פסקה החררה שהוציאו אבותינו ממצרים שעשו אותם עוגות מצות וטעמו ישראל בהם טעם המן. י"ח אייר ל"ג בעומר.
סמלו של חודש אייר הוא שור.
איכרים קדמונים יחסו את ברכת השדה באביב לשור.
השור הרתום למחרשה פלח את האדמה לזריעה.
שמו של החודש כיתר החודשים הועלה מבבל ונקרא במקור "איארו" באכדית משמעו "אור".
במקרא נקרא חודש אייר "ירח זיו" (מלכים א') ע"ש זיו החמה הזוהרת בחודש זה.