תוניסיה מורשת אתר וורדפרס חדש
כתבות דומות
חודש אדר הוא החודש השנים עשר לחודש ניסן והשישי לחשבון השנה מחודש תשרי.
חודש אדר חסר בן כ"ט ימים, ראש חודש שני ימים.
ב' ראש חודש הוא א' אדר, הינו נופל אלא בימים זבד"ו ולא בימי אג"ה.
בשנה מעוברת יש אדר א' ואדר ב', אדר א' הוא מלא ל' ימים, ב' בראש חודש הוא א' אדר שנופל רק בימי בדה"ז ולא בימי אג"ו, אדר ב' לעולם חסר בין כ"ט ימים, ב' בראש חודש הוא א' אדר ב' נופל רק בימי זבד"ו ולא בימי אג"ה.
אדר סמוך לניסן לעולם חסר. הטעם הוא שמעבריין חודש אדר דווקא, לפי שכתוב לחודש השנים עשר הוא חודש אדר. ואם מעבריין אחד משאר החודשים לא היה אדר החודש השנים עשר.
בשנה מעוברת אדר ב' הוא העיקר ואדר א' טפל. בז' אדר יש המתענים בו כי הוא יום הולדתו ויום פטירתו של משה רבינו ע"ה, ז' אדר זמן פטירתו של משה נופל בשבוע שקוראים פרשת תצוה והיא הפרשה היחידה בתורה שלא נזכר בה שמו של משה, משום שאמר "מחני נא מספרך אשר כתבת" ודיבורו של צדיק עושה רושם.
שמו של חודש אדר באכדית הוא "אדרו" שמו של אל בבלי.
מזלו של חודש אדר הוא "דגים" בלשון רבים סימן ל2 אדרים אדר א' ואדר ב'.
ומדוע דגים? בחודש זה הדגים בנהרות ובאגמים פרים ורבים,
במסורת הדגים הינם סמל לברכה, הדגים מכוסים מן העין במים, "ואין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין" .
ישראל נמשלו לדגים: כשם שהדגים חייהם במים כך "ישראל חייהם בתורה".
התורה נמשלה למים המחיים את הנפש "ואן מים אלא תורה"
