יום פטירתו של רבי יצחק טייב זצ"ל

 

רבי יצחק טייב היה מגדולי תלמידיו של הרב רבי יוסף זרקה, אשר לשבחו כותב החיד"א ביומנו "מעגל טוב", כי הרב יוסף זרקה חכם, וסופר, וחסיד ונקי וצדיק, והיו לו כשישים תלמידים.
לאחר פטירתו של רבי דוד חזקיה גג' בשנת תקע"ח-1818 נתמנה לראש רבני תוניס עד פטירתו בשנת תק"ץ-1830.
על גדולתו של רבי יצחק טייב תלמידו, מספרות המילים הבאות שנכתבו בהקדמה לספר "פרפראות חוכמה" לרבי יוסף זרקה: "ומגדולי תלמידיו, שתים כהלכתן, צריכה לימוד אפילו שיחתן, גדולי ישראל, רבי יצחק טייב, ושני בקודש נהדר רבי יהודה נג'רה".

רבי יצחק טייב היה פוסק הלכות עוד בצעירותו. מסופר כי פעם בביתו של הגביר שחטו כבשים לחג הפסח ובאחד הכבשים נמצא מים במוח. שאלו את יצחק הצעיר שלאחר עיון בפוסקים פסק להתיר את הכבש. דבר זה נודע לרב הראשי דאז רבי שלמה אלפסי, מיד שלח את שמשו להביא את יצחק הצעיר לפניו, וזאת שום שרבי שלמה אלפסי הקפיד מאוד שלא יורו הלכה ללא רשותו, אך כשהראה לו הפוסק הצעיר מחברת מלאה ובה כתוב פסק הדין המנומק עמד הרב ונשק לראשו, ומאז ניקרא רבי יצחק טייב.

בתחילת דרכו שימש כדיין בספר "יתר הבז" לרבי נהוראי ג'רמון זצ"ל ליוורנו תקמ"ז-1787 בסוף הספר ישנם פסקי דין בעניין בתו של רבי נהוראי ג'רמון זצ"ל, חתומים עליו כל אחד ונימוקיו הוא לפי הסדר הבא: רבי יוסף זרקא , רבי יוסף הכהן, רבי אברהם לומברוזו, רבי משה שלום ואחרון רבי יצחק טייב זצ"ל.

בשני פסקי דין משנת תקס"ג-1803 המופיעים בספר "משכנות הרועים" האחד בדף ק"ה ע"א והשני בדף שס"א ע"א. חתומים רבי שמואל הכהן יצחק, רבי עוזיאל אלחאייך, רבי אברהם טייב, רבי דוד טייב, רבי דוד גג', רבי אברהם אבוקארא, רבי חזקיה יצחק מזרחי דידיע שרעבי, רבי משה סוזין, רבי יצחק טייב ורבי אליהו חי בורג'יל זצ"ל.
בדף קפ"ב ע"ב חתום על תשובה בנושא קרקעות "מאתי הצעיר יצחק טייב ס"ט.
בדף רל"א ע"ב חתום על תשובה בנושא נכסים וירושות "הצעיר יצחק טייב ס"ט".
בדף רצ"ה ע"ב חתום על תשובה בעניין קטן שקידש לו אביו אישה "ע"ה יצחק טייב וצ"ו.

בספר "גנזי שלום" לרבי שלום שמעוני זצ"ל חתום על תשובות רבות פעמים יחיד ופעמים עם רבנים נוספים.
דף ח' ע"ב חתום בשנת תקפ"ה-1825 יחיד.
דף י' ע"א חתום על תשובה בנושא הגעלת כלים לפסח יחיד.
בדף י"א ע"ב חתום יחיד על תשובה בנושא אתרוגים. בדף י"ב ע"א חתום על תשובה בנושא הדסים יחיד.
בדף י"ג ע"א חתום על תשובה משנת תרע"ח-1818 בנושא בדיקת הריאה הוא חתום ראשון ואחריו רבי יהודה נג'אר ורבי יצחק הכהן.
בדף י"ד ע"א חתום על תשובה משנת תקפ"ה-1825 בעניין הפולין (פול) אחריו חתומים רבי שלמה זרקא ורבי יאודה בר אברהם הכהן טנוג'י זצ"ל. ועוד.

בספר "מעשה בית דין" בדף נ"ג ע"א "תשובה מיום י"א לחודש סיון שנת תק"ע וחמש-(1815 ) ליצירה." חתומים ע"ה חזקיה דוד גג' ס"ט, ע"ה חיים דוד ואלאנסי ס"ט וע"ה יצחק טייב ס"ט.
בדף ז' ע"א "בעשור אחרון לחודש אדר המהודר שנת חמשת אלפים וחמש מאות ושמונים ושלוש ליצירה" (תקפ"ג-1823) חתומים הצעיר יצחק טייב ס"ט וע"ה יאודה בר אברהם הכהן טנוג'י ס"ט זצ"ל. ועוד.
רבי יצחק טייב עמד בראש בית הדין בתוניס ושימש כראש רבני תוניסיה., הוא חיבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה והגדול מכולם הוא "ערך השולחן"

ערך השלחן - טייב, יצחק ב"ר בנימין

שחובר בשישה כרכים, והתפרסם כספר חשוב מאוד בהלכה והראשון לציון הרב עובדיה יוסף שליט"א מזכיר מדי פעם את דעתו בענייני הלכה.

ואת הספר "ווי העמודים" על היראים.

ווי העמודים חלק ב - טיב, יצחק בן בנימין

ואת הספר "חקת הפסח" על הלכות הפסח.

חקת הפסח - טיב, יצחק בן בנימין, 1750-1830

ואת הספר "ויזרע יצחק"על התורה דרך הפרד"ס.

ויזרע יצחק - טיב, יצחק בן בנימין

ואת הספר "ספר הזכרון"על כללים ומערכות בהלכה.

 

ספר הזכרון - טיב, יצחק בן בנימין, 1750-1830

רבי יצחק טייב זצ"ל מוזכר במספר רב של ספרים אשר מזכירים אותו ואת ספריו "ווי העמודים" "חקת הפסח" "וערך השולחן".          הציין מספר ספרים אשר בהם הוא מוזכר: "דברי דוד" לרבי דוד טהרני. "זכרון בצלאל" חלקים א' ב' לרבי אליעזר הכהן כהנאוו. "עמק יהושע" לרבי יהושע מאמאן. "גן יעקב" לרבי יעקב הכהן" "תורת המלך" לרבי יצחק דוד חיים הכהן טנוג'י. ועוד עשרות ספרים שבהם הוא מוזכר.                                                                                                                                                                                    רבי יצחק טייב העמיד תלמידים רבים ובתוכם את רבי ישועה בסיס.

רבי יצחק טייב נפטר ביום ח' לחודש שבט(צילום מצבה) שנת תק"צ-1830.(תולדת חכמי תוניס דף שס"ט)

ליקט וערך יוסי פרי

scan0029 
 מעשה נורא מהגאון הגדול מוהר"ר יצחק טייב זצ"ל

בעיר הבירה תוניס בדורות שעברו היה המלך ממנה על היהודים יהודי, אחד מגבירי העיר, בתור שר היהודים להיות הוא המוציא והמביא בכל ענייני הק"ק, וגם להיות להם לפה ולמליץ לפני המלך, בכל עניני הק"ק, והיה תופש משרה חשובה בענייני המלוכה, וכרגיל הוא נכבד מאוד בעיני המלך והשרים ובכל ענייני היהודים, לא היה איש שיכול להרים את ידו ואת רגלו מבלעדיו ומי שימרה את פיו היה לו הרשות מהמלך להענישו כפי ראות עיניו.

באחד הימים בא לפניו איש אחד קובל על נער אחד אשר ישא את שמו "ישועה בסיס" כי עבר על אחת מפקודות הנגיד, וישלח מיד את משרתו להביאו לפניו ומיד, הלך המשרת וישב בלוית הנער, ויעמידו לפניו ויוכיחהו קשה על כי עבר על פקודתו, וציוה עליו לחכות שם עד אשר יקבל עונשו במכות מרדות.

בימים ההם הייתה העיר תוניס עיר גדולה לאלוהים בתורה והיו גבירי ושועי העיר אוהבי התורה, וכל תלמיד חכם אשר יחפוץ להיות על התורה ועל העבודה היה מוצא מיד מי שמחזיק בידו לכל פרנסתו ומה שצריך לו, ומזה היה לכל הגבירים חדר אחד בביתם מיוחד לבית המדרש ומלא ספרים מכל המינים, ושם יבואו הרבנים ותלמדי חכמים ללמוד, וכמעט היו בתי המדרשות כאלה לאלפים.

והנגיד הזה היה לו גם כן בית מדרש כזה וכמה תלמדי חכמים ורבנים לומדים שם, ומכללם היה הרה"ג מוהר"ר נהוראי ג'רמון זצ"ל מחבר הספר "יתר הבז" על סדר קדשים. הרב ראה את כל אשר נעשה לנער ישועה בסיס וכי צפוי הוא לקבל מכות מרדות על פי פקודת הנגיד ויחר אפו מאוד כי כבר היה מכיר את גדולתו בתורה של הנער, אך מי יכול לדבר דבר לפני הנגיד כי בנפשו הוא.

 אך הרב זצ"ל לא היה יכול לעצור את עצמו ולשבת בחיבוק ידים, ולראות את הנער מוכה לנגד עיניו וידלג על אחד החלונות אשר היה בבית המדרש ופתוח אל הגג, וידלג מגג אל גג עד אשר הגיע אל בית הרב הגאון מוהר"י טייב ז"ל, ויספר לפניו את אשר קרה, ויחרד רבי יצחק חרדה גדולה עד מאוד ובחופזה לקח את מטהו וילך אל בית הנגיד.

 וידפוק במטהו פעם ושתים בחוזקה על הדלת עד כי רעשו אמות הספים, וישלח הנגיד משרתו לראות מי זה אשר הרהיב עז בנפשו לעשות כזאת, וכאשר פתח את הדלת וימצא כי הרב, מארי דאתרא, הוא הדופק נרתעו כולם לאחור ולא יכלו לדבר דבר ויכנס מוהר"י טייב אל החצר ויבוא אל בית המדרש אשר שם ויבחר משם איזה ספרים ויצא אל תוך החצר וימצא שם את הנער ישועה בסיס ויתנם לו ויבקשהו להוליכם אל ביתו.

הנגיד כאשר ראה כי נכזבה תוחלתו כי עתה לא יוכל להפיק את זממו בקש מהרב למען את הספרים יוליך משרתו כי הנער בסיס נחוץ להיות שם לאיזה עסק, כאשר שמע הרב מהר"י טייב ז"ל את דבריו נמלא חמה ויאמר אליו נבל וחצוף איך העזת פניך והרהבת עז בנפשך להמרות את דברי ויקצוף מאד.

אשת הגביר חרדה לקול ההמיה ותבוא ותראה כי מוהר"י טייב פניו כפני להבים וכועס על בעלה ותתבהל מאד ותיפול לפני רגלי הרב ותתחנן לו לאמור, אנא אדוני הרב שא נא לפשעו ואל תשית עליו אשם פן יבולע לו וביתה יחרב, ויען הרב ויאמר הלא לשווא תרבי דברים כי כבר מן השמים נגזר על ביתה שיחרב, וכן היה כי לא עברו ימים מעטים ונהפך עליו הגלגל וכל עושרו ונכסיו הלכו בתוהו ויאבדו ונצרך לבריות רח"ל, ומזה ידע האדם כמה יש ליזהר בכבוד תלמדי חכמים, כי עקיצתן עקיצת עקרב ונשיכתן נשיכת שועל וקב"ה תבע ביקרו.

 

(דברינו אלו לקוחים ככתבם

 מספר "פלאי הצדיקים")

Check Also

יום פטירתו של רבי יצחק בר דוד בונאן זצ"ל

רבי יצחק בר דוד בונאן זצ"ל. היה סופר בבית הדין ועסק בהוצאת ספריו של אביו …

2 תגובות

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    רומנו חיים – באיזה תאריך היתה ההפצצה על העיר מרסה בתוניס שבהפצצה זו נהרגו 12 איש מקרובי המשפחה שלי .

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    אני מחפש את המצבות של הקרובים שלי שנהרגו בהפצצה של
    בתוניס בשנת 1943, רומני עמוס, רומני חיים, רומני ברקנה, מאיר חורי, שרה רומני גואטה .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *