העיר גאבס שוכנת בחופה הדרומי של תוניסיה במוצאו של נהר הנשפך למפרץ רחב ידיים, המפרץ והנהר קרויים על שמה של העיר – מפרץ גאבס ונהר גאבס. גאבס קיימת מאז ימי הפיניקים, שאז הייתה למעשה נאות מדבר נפרדות ששכנו זו בסמוך לזו. במאה ה-7 נכבש האיזור על ידי המוסלמים, אשר חיברו את שלוש נאות המדבר – מנזל, ג'ארה הדכלנייא וג'ארה אלברנייא (אשר שכנה מחוץ לחומות העיר) לעיר גאבס. במאה ה-19, תחת השלטון הצרפתי נוסף רובע רביעי "אל-בחאר", אשר צמח לעיר המודרנית סביב לנמל ולמחנה הצבאי שהוקם על ידי הצרפתים לאורך החוף.
הראשון שהזכיר את היהודים תושבי גאבס היה הגיאוגרף הערבי בן המאה ה-9 אבן חוקל, לפיו בימיו חייתה בעיר קהילה יהודית גדולה. אבן חוקל מספר על רבי אברהם אל-קאבסי, שחי בעיר בשנת 829 לסה"נ, שעליו נאמר המשפט שמשמעותו אינה ברורה לגמרי:
"היה מכיר בשיחת דקלים והיה מודיע פליאות גדולות שמכיר בהם את האמת על בני אדם".
מסופר שהיה נוהג לנאום או לומר דברי תורה תחת הדקלים בנאות המדבר של גאבס. יתכן שאברהם אל-קאבסי הוא אברהם בר מר בר שרירה, שבתחילת המאה ה-9 היה פונה בשאלות אל גאוני ישיבת פומבדיתא שבבבל.
ממחציתה השניה של המאה ה-10 קיים קשר בין העיר גאבס לבין גאוני בבל בדרך של שו"ת ממנו עולה כי הקהילה היהודית התגוררה ברובע עירוני צפוף בתוך החומות – מעין גטו מרצון. עיקר עיסוקם של היהודים באותה תקופה היה בסחר פנים בנכסי דלא- ניידי, סחר חוץ, חקלאות, ובשאר המלאכות. התחום העיקרי שעסקו בו היה נכסי דלא- ניידי, בתחכום גבוה יחסית לתקופה.
יהודים רבים, בניגוד לקהילות יהודיות בסביבה היו בעלי אדמות, שדות ופרדסים. הם פיתחו מערכת השקיה מתוחכמת על ידי תעלות, חפרו בארות וכיו"ב. חלקם החכירו את שדותיהם, חלקם עסקו בחקלאות ממש, וחלקם גרו על אדמותיהם ונתנו לערבים לעבד את השדות. בתחילת המאה ה- 11 התפרסמה בגאבס שושלת חכמים בני משפחת "אבן-ג'אמע" שזכתה להערכה רבה של גאוני בבל. חכמי אבן-ג'אמע הפכו לנושאי השררה בגאבס, תפקיד זה עבר בירושה, נציגיה המשיכו לשמש ברי סמכא מבחינה הלכתית עד המאה ה-12 ונראה כי הייתה חבורה של תלמידי החכמים שאליהם שלחו גאוני בבל תשובות, הבולט שבהם רבי משה בר שמואל אבן-ג'אמע, ושאר התלמידים: רבי יונה בר יוסף לוי, רבי יצחק בר שמואל, ורבי שלמה בר יהודה.
אחד מבני משפחת אבן-ג'אמע רבי שמואל בן יעקב חיבר פירוש והערות לשולחן ערוך וספר בהלכות שחיטה, רבי שמואל היה דיין ואביו היה אב בית הדין בגאבס. בשנת 1159 נחרבה העיר על ידי שושלת "המֻוַחִדוּן". התחדשות הישוב היהודי בגאבס החלה במאה ה-18 כאשר מהגרים מג'רבה מן הדרום, והגורנים מהצפון באו להתגורר בגאבס וזאת לאור התייצבותו של האזור אשר נשלט על ידי הביי משושלת החוסיינית.
בראשית המאה ה-19 שמשו בזה אחר זה שלושה רבנים אך תקופות כהונתם המדויקת אינן ידועות בברור. רבי אברהם עלוש מחבר הפרוש לתורה "ברית ותורה" רבי פראג'י עלוש מחבר "אהב משפט" ורבי משה מימון מחבר "המלואים למשה".
מצבם הכלכלי של היהודים במנזל (אחת מהשכונות של גאבס) היה טוב למדי, הם גרו בבתים מרווחים בעלי שתי קומות, שהיו צבועים בלבן וניבנו מאבנים שנלקחו מהבניה הרומית העתיקה.
בשנת 1899 לפי צו הביי הוקם ועד קהילה אשר טיפל בצורכי הקהילה ובהם גביית מסים, תרומות, הקדשים ודמי שכירות מהבתים שהיו בבעלות הקהילה, וכן איחוד הרובעים מנזל וג'ארה שבהם גרו היהודים תחת ועד קהילה אחד. נשיא הקהילה הנבחר היה חואטי חדאד אשר כיהן בתפקיד זה עד סוף שנות השלושים של המאה ה-20 וזכה להערכה רבה בקרב הקהילה. אחריו ניבחר שמעון מימון ששירת את הקהילה בזמן מלחמת העולם השניה. בשנת 1945 נבחר כנשיא הקהילה חואטי זאנה.
המפורסמים ברבני גאבס היה רבי משה עידאן שמוצאו מג'רבה אשר שימש את קהילת גאבס כדיין וכמרביץ תורה. רבי יצחק חי בוכובזה, יליד גאבס ששימש רב ודיין. הרב יצחק חי בוכובזה החל את לימודי התורה אצל רבי אברהם עלוש, שהיה אב בית הדין בגאבס וחיבר שלושה חיבורים, "לחם לפי הטף" "ברית יצחק" ו"ברכה ותהילה". בשנת 1905 נקרא לשמש רב ראשי בקהילת מוכנין ונשאר בה כ- 15 שנה. בשנת 1911 ביקר בארץ ישראל ושב למוכנין ובשנת 1920 שב לגאבס ושימש כרב ודיין בבית בדין. הרב בוכובזה היה מועמד למשרת רב ראשי בעיר גאבס, אך מסיבות לא ברורות לא ניבחר, וועד הקהילה בחר ברב חיים חורי שמוצאו מג'רבה לרבה הראשי של גאבס.
לאחר מכן נבחר רבי יצחק חי בוכובזה לרבה הראשי של טריפולי שבלוב. רבי חיים חורי שניבחר למשרת הרב הראשי של גאבס היה דמות מרכזית מאוד בחיי קהילה ותיקן בה תקנות רבות, בין התקנות המיוחסות לו מציינים את תקנת ההפרדה המוחלטת בין נשים לגברים בחתונות ובאירועים ציבוריים, וכן את תקנת בדיקת השוחטים פעמיים בשנה על ידי רב מוסמך.
Hewlett-Packard
לבוש מסורתי של בנות גאבס
יישר כח על האתר מאד החכמתי על העיר שלי שבה נולדתי ולצערי הרבה לא ידעתי עליה .חובה עלינו לחזק ולשמר את המורשת שלנו ולא רק להשאיר אותה אלא ללמד את הילדים וגם את הנכדים .השבוע היה סעודת יתרו ואנחנו חגגנו ביחד גם אם הכלות לא טוניסאיות וזה יפה חג שמח
אריה שלום רב
ברוך הבאה לאתר תוניסיה מורשת
תודה על הפרגון תמשיך להכנס ולהנות מכל המאמרים וגם לכתוב
בברכה
יוסי פרי
מנהל האתר
שלום לך מר פרי הנכבד
אני נולדתי במנזל שבגאבס .כילד אני זוכר את הסימטאות של מנזלכאלה שיכולת לנגוע בשתי בשתי הקירות . הסבא של הסבא שלי קראו לו ר אברהם עלוש כנראה אני אחד מצאצאיו . אבל כאן בארץ בכדי להשתכנז החלפתי לאלוש עם א . מאוד נהניתי מהאתר וכל הכבוד על יוזמתך הברוכה. קניתי גם את הספר שלך ומאוד נהניתי. עזבת את גאבס בגיל 16 ואני היום בן 79 ומאוד הייתי רוצה לחזור לגאבס ולראות את מקום הולדתי . לעשות טיול לטוניסיה עם אדם כמוך זה יהיה טיול פנטסטי
אלוש פרץ
רי
ריגשה אותי התמונה הזאת ממנזל היא אופיינית למה שאני זוכר
אלוש פרץ
אדון פרץ הנכבד שלום רב
תודה תודה על הפרגון והערכה . לגבי טיול לגאבס אני מציע שתפנה לד"ר מרים גז יש פרסום באתר ראה קטגורית פרסום יש שם טיול לתוניסיה. צור קשר בטלפון המצוין ותוכל להתייעץ . עם מרים.
תודה על הפרגון אתה מוזמן כשאר החברים להגיב ולכתוב.
לשם כך נועד האתר"תוניסיה מורשת"
בברכה
יוסי פרי
שלום וברכה לכולם
אימי זקלין (פאל.phal ) בעדש ז"ל נולדה בעיר גאבס עד לנישואיה
עם אבי ראובן בעדש.ילדת 1925
בתקופת היותה בגאבס היתה אחות בבית חולים במקום.
אנחנו במשפחה מנסים למצא מי שיודע פרטים על התקופה הנ"ל
ידוע לנו כי כעסו עליה שנאלצה לטפל בבית החולים במקום בחיילים גרמנים.והיא כהיותה יהודיה ציפו מימנה לא לטפל בהם.
לאחר המלחמה עברה להתגורר עם אבי בגפסה .
אשמח לקבל כל מידע על התקופה ובעיקר מי שהכיר את אימי
תודה יוסף בדש
ערים רבות לא מופיעות באתר למרות שחיו בהן יהודים רבים וטובים.
שמי רונן תייר ומוצא אבי וסבי הוא בגאבס . סבי אבי נולד בזליטאן שבלוב . לאחר מחקר שערכתי נראה לי שרוב אוכלוסיית או חלק נרחב באוכלוסיית גאבס מוצאה מלוב . וזאת לפי הקרבה בשפה המדוברת ובמאכלים שלא דומים כל כך בצורתם למאכלים ולשפה המדוברת בערים אחרות בתוניסיה כגון עיר הבירה תוניס . האם יש שחר לסברתי ? אשמח לשמוע תגובות .
רונן ערב טוב וברוך הבא לאתר "תוניסיה מורשת"
לשאלתך: אין ספק שיש חילוק בן תושבי דרום תוניס לתושבי צפון תוניס בניב במאכלים בלבוש וכ"י ישנה השפעה סביבתי מחד ומאידך בל נשכח את הקרבה הגאוגרפית בן תוניסיה ללוב, כמו כן הייתה נדידה בן הערים והמדינות הקרובות לצורכי מסחר ועבודה וכ"י, אומנם אתה מציין כי חלק נרחב בקהילת יהודי גאבס מוצאם מלוב, הסברה נכונה בחלקה כי כפי שצינתי בראשית דברי הייתה נדידה קטנה יחסית בן המדינות אך ההשפעה הסביבתי והקירבה ללוב נתנו את אותותיהם בקרב קהילת גאבס
ישר כח על השאלה האתר נועד לזה ונשמח לענות על כל מה תרצה
בברכה
יוסי פרי
הנהלת האתר
ליוסי פרי שלום רב האם תוכל לעזור לי מי היו אנשי ועד הקהילה בגבאס ואו במנזל שבגאבס תודה וחג שבועות שמח
רות ערב טוב
מהנתונים שיש לי להלן ראשי הועד: 1899-חואתי חדאד. 1930 שמעון מימון. 1945-חואתי זאנה..
ניתן לחפש בפנקס הקהילות תוניסיה ולוב אולי יש שם פרוט גדול יותר של כל חברי הועד.
בהצלחה
חג שבועות שמח לנו ולכל עם ישראל
יוסי פרי
הנהלת האתר
לגולשים בני העיר גאבס שלום רב
אנו מחפשים משפחת טייב בעיר גאבס או ברובע מנזל שבו גרו רוב היהודים. האם מי שהוא שמע יודע על שם משפחה זה נשמח להתעדכן כאן באתר או דרך המייל שלי
בברכה
יוסי פרי
הנהלת האתר
אהלן ,
אבי סיפר לי שבגאבס סבי היה מכין שיכר שנקרא לאגמי שעשוי ממי הדקל . ברצוני לדעת האם ניתן להשיג משקה זה בישראל .
רונן שלום רב לך!!!
נכון יש משקה כזה וטעמנו אותו בביקורינו בטוניס מכינם אותו מלבבות הדקלים והוא אינו משכר.
בארץ נידמה לי שמוכרים אותו בירושלים העתיקה
בברכה הנהלת האתר
יוסי פרי
למרפרישלוםהרב אברהם אבן עזרא ביקר בטוניס וביחוד בעיר גאבס
ומאוד שיבח את אנשי גבס
בקשר ללאגמי זה משקה שחולבים ממרכז הצמרת של עץ הדקלוהוא מטפטף טיפותטיפות כמו הקאוצוק במזרח הרחוק אם שותים אותו באותו יום הוא מרווה אבל אם נשאר יום לאחר מכן הוא מתחיל לתסוס והופך להיות משקה משקר חריף וולפי עניות דעתי זה לא אותו משקה מירושליםהמשקה הזה ידוע רק בדרום טוניס ולוב ובנאות המדבר של אלג'יר כמו טאיטו
בנסיעה האחרונה שלנו הבאנו לאגמי לארץ הקבוצה ממושב יציץ
למר פרי , לשאלתך על משפחת טייב שגרו במאנזל , משפחה זו גרה כיום בלוד ,ורות טייב היא שייכת למשפחה זו.
ידוע לי מאימי , שהיא ממשפחת טייב שגרו במנזאל ועלו ארצה בשנת 1949, אביה (הסבא שלי)היה חבר בוועד של יהדות גאבסו, הוא עבד עם הסוכנות היהודית.
כדי לבסס עובדות אלה גברת רות טייב (היא נשואה עם בן דודי ויקטור טייב מלוד)כתבה את השאלה שלה על הוועד היהודי.
רות עורכת ספר שושלת על משפחת טייב רבתי.
דוד ברזילי
יוסי שלום,
שמי מלי ,שם נעורי מלכה זאנה ואני נכדתו של חוותי זאנה שהיה ראש קהילת גאבס האחרון. אביי מתגורר בתל אביב – יפו ויש לו 2 אחיות נוספות בצרפת. יש לו ספורים יפים ומתרתקים.
אשמח להיות בקשר ולהשלים את הפאזל
מלי
מלי שלום רב לך!!!
ברוכה הבאה לאתרינו "תוניסיה מורשת"
נישמח על כל סיפור שניתן לעלות לאתר
בכדי שסיפורים אלה לא יאבדו
האתר נועד בדיוק להדברים האלה
כך נוכל לשמר ולהנות מהמורשת הניכבדה שלנו
שילחי לנו סיפורים "בצור קשר"או כיתבי ישירות באתר
אפשר גם תמונות כמובן
נישמח לראותך בין גולשינו
בברכה לבנה פריאנטי בשם הנהלת האתר
שלו מלי
שמי אבי זאנה והגעתי לעמוד הז בעקבות חיפוש בגוגל. שמו של סבי הוא כמוס זאנה והוא היה מגאבס. אבא שלי (ישראל מנני) זאנה ברח מגאבס בגיל 13 (1943) ולצערי נפטר . האם את יודעת לספר אם יש קשר בין המשפחה שלך לבין כמוס זאנה . נ.ב שם אשתו (סבתא שלי) היה כמונה
שלום לכולם ושנה טובה
אני מחפשת מקורות ומידע על חוואטי חדאד שמוזכר בכתבה הזאת כראש הקהילה, הוא היה סבי ואני רוצה לדעת עליו ועל פועלו
אשמח לכל מידע
גם רבי דוד הכהן השלישי [עי' מלכי תרשיש עמו' רפב] היה רבה הראשי של גאבס, לפני רבי פראג'י עלוש, וגאבס נגררת במנהגיה אחרי ג'רבה, כי עיקרה של גאבס הוא מג'רבה כידוע, עי' שו"ת שואל ונשאל לרבי כלפון משה הכהן זצ"ל ועוד.
ובאשר לתקופות כהונתם של הרבנים רבי אברהם עלוש וכו' הדבר טעון בדיקה יסודית ועוד חזון למועד בעז"ה
יצחק ערב עוב
הכל פתוח והמלאכה מרובה. מי יתן ונזכה לזכות את הרבים בידע מדויק יותר המעוגן בסימוכין.
ברכה והצלחה
יוסי פרי
מלי צייגר (זאנה) שלום,
יש סיכוי שסבך שהיה ראש הקהילה האחרון הכיר את סבי שהיה ראש הקהילה הראשון – אשמח לדעת אם אביך ומקורביו יודעים דבר על פועליו – כל מידע עליו יתקבל בברכה
יוסי פרי שלום,
היכן אפשר למצא את בפנקס הקהילות תוניסיה ולוב , אני רוצה למצא מקורות על חוואטי חדאד – שהוא סבי
אריאלה ערב טוב
פנקס הקהילות לוב תוניסיה ניתן לרכוש דרך "יד ושם" ניתן לבדוק דרך גוגל את מספר הטלפון שלהם להתקשר והם ישלחו לך את הספר.
בברכה
יוסי פרי
שלום רב,
מבקשת את עזרתכם כדי לקבל אינפורמציה על משפחתי.
היות והורי כבר לא בחיים, אני מבקשת אינפורמציה לגבי משפחת אהרון ומסעודה מימון מגבס (הורי של אימי)או ג'רבה וגם היה להם מינימרקט בתונסיה.וכמו כן קמחי שמחה וכמוס(הוריו של אבי) שמעתי בזמנו מהדודה שבתקופת מלחמת העולם השניה הגברים היו במחנות והנשים ברחו לישובים מרוחקים,
מאוד רוצה לדעת יותר!!! הלואי והיה מכשיר של מכונת זמן !!!
תודה
שושנה קמחי בן גיגי
שלום, ברצוני לדעת קצת אודות הסבא של אימי שייח' ניסים סרוסי, הבנתי שהוא היה מראשי הקהילה של גאבס. אשמח לשמוע גם על סבה השני רחמין (רחמים) אוזן גם הוא תושב גאבס, אשמח אם תעזרו לי בתודה מראש
ישר כח על האתר מאוד אהבתילשמוע על עיר בה נולדתי אבא שלי זל"שמוכמוס וסבא שלידוד מימון הם עסקו במסחר בזהב והיה להם אדמות ופרדסים והתוצרת שלנו היה לה שם בשווקים של העיר גאבס שמעתי שהרב ה קדוש רבי חיים חורי
בן בית אצלינו….. ובמלחמת עולם השניה הגרמנים לקחו לנו 48 קילו זהב עד עכשו לא הוחזר דבריו ואבא ואימא תמיד דברו על זה אשמח מאוד אם משהו זוכר או יודע דבר יכתוב לאימיל שלי תודה רבה ואני תקווה שיהיו חדשות וגם נוסטלגיה מה עבר על אבותי וחשוב לא לשכוח
מפגש מרגש וטעון של יוצאי גאבס בישראל.
כבר כיום נרשמו מעל 50 משתתפים לאירוע מיוחד זה שיתקיים בבאר שבע.
במרכז האירוע הפוגרום בגאבס ועדיות חיות מהאירוע,וכן תוכנית עשירה ומגוונת.
נא שתפו את הנוער והילדים שלא הכירו ולא יודעים דבר על העבר העשיר וה….
לפרטים במייל או באתר
Barriahy@Gmail.Com
אני ילידת גאבס.
מזה מספר שנים שאני חוקרת את נשות קאבס וממש היום אני מוסרת את עבודת המחקר(דוקטוראת) באוניברסיטה העברית בירושלים.
אשמח להיות בקשר עם האתר.
צביה ברוכה הבאה
ובהצלחה רבה
נישמח לראותך בן גולשינו
ולכל הערה או רעיון
אתר שלנו נועד לכם גולשינו היקרים
בברכה לבנה פריאנטי
בשם הנהלת האתר
שלום לכלם ראשי הקהילה האחרונים בגאבס האחרון בעצם הוא מחזיק את התוהר עד היום זה ראזלאן עזריה לפניו היה מבורך ברביז"ל ולפנהם היה כמוסי דמרי שהיה מורה בגאבס עד 62 וגר היום באשדוד 0544340050
מרגש מוד לקרוא את אשר נכתב מעלה, אני שמח שעדיין מחפשים שורשים , יהדות גאבס ידועה בחריצות ובשיאיפה למצויינות , הדבר בא לידי ביטוי בכשרונות של הצאצאים תרומתם ותרומתם לחברה.
למלי(מלכה)צייגר שלום.
מאוד מאוד אשמח לדעת אם מדובר במלי המחנכת
מחיפה.
אם כן יש מצב שהיית המחנכת של בני יותם-יהונתן אליאס. (חבר של יקיר זוהר ועוד).
מה שמזכיר לי שאת בת עדת תוניסיה בשמחה וכמו שנאמר
"העולם עגול וקטן מאוד".
סוף שבוע עם בשורות טובות לכל עם ישראל–
—— לו יהי ——–
שלום לכולם
מנסה לברר פרטים על סבי מושי ברבי מהעיר גבס שלפי מיטב ידיעתי נהרג בשנת 1944 ממוקש ( אותה שנה שנולד אבי),סבתי ורדה ברבי ז"ל כפי שידוע לי היא ביתו של רבי מעתוק ואחותם של רבי פנחס בר מעתוק ורבי אברהם משה ( תקנו אותי אם אני טועה) אשמח לפרטים.
תודה מראש
Leh Moshe, shalom. Ani david yelid Gabes.hikarti kol hamishpaha shel sabba ve hasavta shelkha Warda bat Hanna (savta ravta shelkha). Hem hayoo garim birkhov Rabbi Braminoo Demri z"l. Letsaari hassaba shelkha z"l halakh leh olamo begil tsa ir hoo haya nahag massa it.hoo haya tsadik mimishpakhat tsadikim,anashim tovim meod. Gam ishto Warda hayta eshet khayel habbat shel Hanna (kol ha ir karoo lah Immi Hanna) hee hayta meyaledet veh merappet. Hadoda shelkha ghozlana kemo akhota Warda,tamid hitnadvoo lehatsil nefashot. Ani zokher, paam akhat kaftsa letokh be er amoka vehitsila yalda lelo hakkara,veh hikhziroo otah lakhayim. Drishat shalom lekhol hamishpakha shelkha veh harbeh ahava mimeni, ani david ben Hasna
ייעקב מיימון שלום התגובה שלך מאוד אשמח אם תתקשר אליי 0545244707 תודה אריה ראקח
אשמח לקבל עוד מידע על יהדות גאבס ועל סבא שלי יוסף ראקח תתתודה מראש אריה ראקח
היום כבר חודש מאי 2013 וזה הרגע קראתי את הרשימות שנכתבו לפני שנה על ידי יהודים מגאבס וממנזל. אני לא יודע אם זה עדיין אקטואלי לכתוב אבל לנסות תמיד אפשר.
אני עלוש פרץ בן למסעוד עלוש ואימא שלי נסריה לבית לביוד. אבא שלי מסעוד עלוש היה נגר ולאחרונה עבד בכפרים הערבים תבלבו ושנני. אחי מצליח עלוש היה פלומביי בלבחר והיה לו שותף רחמים דמרי מצד אמי לסבי אב אמי קראו לו נסים לבייוד ולו עוד שלושה או ארבעה אחים לאחד קראו מאמש ולעו אח קראו יצחק ואינני זוכר את שני השמות הנותרים. אני למדתי אצל רבי סוסו אתל רבי שמייל במנזל ואצל ר ינון חורי בזארה ב1947 עזבתי את גאבס והייתי בהכשרה בצרפת עם עוד גאביסאים שאני כבר לא זוכר. עכשיו בגיל 82 אשמח מאוד אם יכירו לי אנשים שהכירו אותי או את אבי או את אחי או בכלל זאת התרגשות עצומה לפגוש אנשים מהסביבה בה גדלת או אנשים המכירים את אחד מקרוביך
האימייל שלי הוא alper70@bezeqint.net
אני חרות שטרית, אימי עלתה מגאבס- משפחת אלוש/עלוש. סבא שלי ז"ל – שמו אליהו עלוש וסבתא שלי- שמחה (מימון לפני נישואיה) הם עלו לישראל והתיישבו בבאר שבע.
האם את מכירה את רבי שמואל עלוש?
רבי שמיאל עלוש הוא סבא רבא שלי, אני ביתו של רב ישראל עלוש בן של רבי פראזי עלוש מבאר שבע.
שלום, שמי חגי סרוסי ואבי ז"ל היה רחמים סרוסי שעלה מגאבס לישראל בשנת 1948 . שמו של סבי היה סרוסי סרוסי ושם אישתו שנפטרה כשאבי היה תינוק, דז'ריה. אחותה של דז'ריה נקראה עזיזה והייתה גרה בישראל. סבי התחתן פעם שנייה עם פורטונה. אני מחפש מקור מידע על מקום קבורת סבתי דז'ריה בגאבס ואשמח ואודה למי שיוכל להדריך אותי כיצד להתחיל לחפש.
שמי אורי אלוש (עלוש) henri allouche
נולדתי בגבס שבטוניסיה באוגוסט 1931 וגדלתי בגבס עד 1948 .הסבא שלי מצד אבא היה פנחס עלוש וסבא מצד אימא היה שמעון סרור משפחת אבא היו אנשי עבודה, ומשפחת מצד אימא היו מאוד עשירים והיתה שכונה בשם שכונת סרור כי רוב המבנים היו בתים של המשפחה ובשכונה זו גרו רק יהודים.
בהיותי ילד בן חמש היו בעיר פוגרומים בשכונת זרה והרגו 6 יהודים בנאם היה אחד ממשחת הסבתא שלי אדם שהיה שמש של בית כנסת בזרה ועוד אחד שאני עוד זוכר את שמו בשם משה ככמון ועוד 4 שאנני זוכר את שמם.
בפרוץ מלחמת העולם השנייה ב1939 הרבה יהודים מגבס עזבו את העיר וברחו לאזורים אחרים,לאזורי הרים ,פנים המדינה כי גבס הייתה מפרץ ופחדו שהגרמנים יגיעו בתחילה לגבס אנחנו ביחד עם משפחת הסבא העשיר הגלנו לעיר סבייטלה שבצפון מזרח תוניסיה ,היות והיהודים בגבס היו דתיים אזי גם בסביטלה הלכנו לישיבה והרב שם היה הרב פרץ עלוש שהיה גם רב בבאר שבע ונפתר לפני מספר שנים והשאיר משפחה מכובדת בנאם העיתונאי צבי אלוש.
ב1943 הגיעו הגרמנים לגבס והתחילו בגיוס יהודים לעבודות מגיל 16 לקחו יהודי לעבודות בבסיס שלהם, בשדה תעופה ובכול המקומות הנדרשים להם ,היות והיה צנע בתקופה זו ולא היה אוכל נדרשנו לעמוד שעות בתור כדי לקבל 100 גרם לחם לנפש.
בהגיעם של הגרמנים היו מספר יהודים שעזבו את העיר והלכו לעיירות בהרים שמאוכלסות בערבים בתקוה שהגרמנים לא יגיעו לשם ובנאם הייתה משפחה שגרה בשכונה שלנו והבית שלהם היה ברחוב הראשי מול בית הספר יסודי של הנוצרים נטשו את הבית ובקשו מאתנו לגור בבית שלהם עד שיעבור זעם וכך היה , למזלנו הרע הגרמנים הקימו ממול הבית שלנו מחסן הספקה שלהם ודרשו מהאימא שלי לתחזק את הניקיון של המחסן היה מחסן גדול וכל יום הייתה צריכה לנקות אותו ובהזדמנות זו הייתה אוספת קמח מהרצפה ומזה הייתה מכינה לעצמה לחם בכדי לשור לנו את המנה שלה שמקבלים כול יום.
באחד הימים הגיע רומל לגבס והתגורר ב hotel Atlantic והבריטים ידעו מזה ושלחו מטוסים להפציץ את המלון את המלון לא הצליחו לפוצץ אבל החריבו את כל האזור הזה וכמובן היו נפגעים בנפש ושכונה שלמה נהרסה.
אני חושב שמסרתי מספיק מדע ובעיקר על תקופת המלחמה .
אם יש מישהו שמעוניין במידע נוסף ואני יכול לעזור לו אשמח לעשות זאת
תודה
אורי
שלום אורי אלוש.שמי אריה מימון.יליד 1959.נולדתי בישראל.הוריי נולדו בגאבס.גליה(רליה)מימון ז"ל ומיכאל מימון ז"ל.לפי סיפורים מאימי הם גרו לייד הכנסיה הנוצרית.אמא של אמי כנראה נפטרה בלידת אמי.אמי גודלה על ידי סבתה עזיזה מימון.שהיא ביתו של הדיין רב משה בישי מימון (מנישואיו הראשונים היו לו 11 ילדים) שנפטר ב1927 .שם האב של אמי הוא חנון שהיה חייט.אבי מיכאל מימון הוא בנו של דווד מימון.בזמן מלחמת העולם השניה גוייס אבי מיכאל לעבודות כפיה אצל הגרמנים ואפילו נפצע שם.הורי עלו לארץ בשנת 1949 עברו דרך מרסיי צרפת לאחר מכן מחנה שער עלייה בעתלית ולאחר מכן התמקמו במושב גילת בדרום.
האם הכרתה את הורי?
אשמח לקבל ממך תגובה. אריה.
שלום,
אבי ז״ל נולד בגאבס בשנת 1928 ועלה לארץ בסוף שנת 1948 במסגרת עליית הנוער. במעוניין במידע אודות משפחת אנקרי שחייה שם, ידוע לי שלסבי, עמאר אנקרי היה איזשהו דוכן מזון שם.
אשמח לכל מידע.
רוני
leh roni, shalom. Koreim li david. Ani yelid gabes.hassaba shelkha Amar Ankri,hoo hadod shelli, ha akh shel imma shelli: Hasna z"l.hikarti oto tov,hikarti gam kol hamishpaha shellanoo. Ledod Amar,hayta lo misaada lo rehooka meh hakhanoot shel abba shelli:Shlomo Luzon sheh haya khayat (tofer khalifot). Dod Amar haya ish tsadik,kharoots veh anav,tabbakh hakhi tov ba ir, kemo hah abba shello momo (sabba rabba shelkha).sabba Momo haya habashlan hakhi tov beh Gabes im ishto vikiya,(savta ravta, shelkha).leh Momo veh leh Vikia hayoo shlosha banim:Makhloof sheh hayta lo konditoorya,ofeh oogot im ishto Regina,Amar hassaba shelkha im ishto jolika veh khamus sheh haya sandlar,baala shel Worida. Hayoo lo gam shtei banot: Biya veh baala Menakhem,veh imma shelli:Hasna veh kamovan abba shelli,Shlomo z"l.aleihem hashalom koolam veh zikhram livrakha. Ani David mitgorer beh artsot habrit, im atta rotse od in formatsia al Gabes, tikhtov li.dash lekhol hamishpakha. Nb.hamikledet beh ivrit lo metafkedet.
שלום דוד,
נעים להכיר!
מתנצל על התשובה המאוחרת, רק עכשיו ראיתי שכתבת בחזרה.המייל שלי הוא
ronia9@gmail.com אשמח אם תיצור איתי קשר על מנת שנוכל לדבר עוד קצת על משפחתנו.
בברכה,
רוני אנקרי
יוסי שבוע טוב
האם יש מידע על משפחת טרבלסי יהודה (מעתוק) וכמיסה
אלו הורי של אימי חורי מרים ושל ברימה טרבלסי וכן חבקה חורי
חורי רפי
שלום רב, סבי הוא רבי מצליח מימון שעלה מגאבס וגר בבאר שבע [נפטר לפני כ 26 שנה] אביו ר' משה בישי מימון היה דיין בעיר, לאחרונה זכינו להוציא כתבי יד שלו לאור [מצ"ב קישור להקדמת הספר באתר ישיבת כסא רחמים http://www.ykr.org.il/modules/Articles/article/225%5D
אשמח למצוא מידע נוסף על המשפחה והשושלת או סיפורים על רבי בישי או רבי מצליח וכן אם מישהו מכיר את ההשתלשלות המשפחתית ומקורה [יש לי יסוד סביר להאמין שמקורה באיטליה או בספרד]
תודה רבה
בס"ד
יש ספר 'כמוס עמדי' מימון, של תושב נתיבות. בחידושים שבספר, פזורים פה ושם הערות רבי מצליח מימון ז"ל הנ"ל. קחנו משם.
אני קרוי על שם הסבא שלך ביבי מימון
שבת שלום אני דליה הנינה של פלילה הבת של רבי מימון 🙏🙏
מחפש מידע על הסבא רבה שלי.
רבי שלמה חדד זצ"ל יש לו גם כינוי הבבא שלמה