יום פטירתו של רבי שלום לישע זצ"ל

רבי שלום לישע זצ"ל דיין בבית דינו של רבי נתן בורג'ל (השני). חתום על מספר פסקי דין והסכמות לספרים.
בהסכמת רבני תוניס משנת תרל"א-1871 לספר "אהבת ה'" לרבי יוסף סידבון זצ"ל ליוורנו תרל"א-1871 ראשון החתומים הוא ע"ה נתן בורג'ל ס"ט. ואחריו חתומים ע"ה אברהם חג'אג' ס"ט, ע"ה יוסף נטף ס"ט, ע"ה אליהו גאביזון ס"ט, ע"ה שלמה פיתוסי ס"ט, ע"ה אליהו חי בורג'יל ס"ט, ע"ה חיים בורג'יל ס"ט, ע"ה סעדאני נטף ס"ט, ע"ה שלום זרקא ס"ט, ע"ה שלום לישע ס"ט, ע"ה אברהם הכהן טנוג'י ס"ט, ע"ה מרדכי סמאג'א ס"ט, ע"ה משה שמאמא ס"ט.

בהסכמת רבני תוניס משנת תרל"ב-1872 לספר "זהר על התורה" לרבי אליהו חי גיג' ליוורנו תרל"ב-1872 ראשון החתומים הוא ע"ה נתן בורג'יל ס"ט (השני). ע"ה דוד ן עטר ס"ט, ע"ה חיים בורג'יל ס"ט, ע"ה אברהם ואכיל ס"ט, ע"ה יצחק פרג'ון ס"ט, ע"ה מרדכי סמאג'א ס"ט, ע"ה אברהם חג'אג' ס"ט, ע"ה שלמה פיתוסי ס"ט, ע"ה אברהם ן שמעון אשכנזי ס"ט. ע"ה שלום לישע ס"ט, ע"ה אברהם הכהן טנוג'י ס"ט, ע"ה משה שמאמא ס"ט, ע"ה משה זמור ס"ט, ע"ה אליהו גאביזון ס"ט, ע"ה אליהו בורג'יל ס"ט, ע"ה סעדיה נטף ס"ט, ע"ה שלום זרקא ס"ט, ע"ה יהודה ג'רמון ס"ט, ע"ה אליהו צפג' ס"ט.

בהסכמת רבני תוניס בשנת תרל"ב-1872 לספר "שירי זמרה" לרבי יוסף סלאמא ליוורנו תרל"ב -1872 ראשון החתומים הוא ע"ה נתן בורג'יל ס"ט (השני)ס"ט, ע"ה אברהם חג'אג' ס"ט, ע"ה אליהו גאביזון ס"ט, ע"ה שלמה פיתוסי ס"ט, ע"ה אליהו חי בורג'יל ס"ט, ע"ה חיים בורג'יל ס"ט, ע"ה אברהם ואכיל ס"ט, ע"ה סעדיה נטף ס"ט, ע"ה שלום לישע ס"ט, ע"ה שלום זרקא ס"ט, ע"ה אברהם אשכנזי ס"ט. ע"ה חיים אברהם הכהן ס"ט, ע"ה אברהם הכהן טנוג'י ס"ט, ע"ה יהודה ג'רמון ס"ט, ע"ה אליהו צפג' ס"ט, ע"ה משה שמאמא ס"ט, ע"ה מרדכי סמאג'א ס"ט.

בספר "נוסף על נחלת" לרבי יהודה ג'רמון ליוורנו תרמ"ב-1882. צוואתו של הקאיד נסים שמאמא חתומים ביום י"ט אדר א' שנת תרמ"א-1881 :הצעיר אליהו חי בורג'יל סיל"ט. ע"ה מרדכי סמאג'א ס"ט. ע"ה משה שמאמא הי"ו. הצעיר בן ציון גיג' ס"ט. הצעיר משה זמור ס"ט. ע"ה שלום לישע ס"ט. ע"ה יהודה ג'רמון סיל"ט.

בפסק דין המופיע בספר "נחלת אבות" לרבי יהודה ג'רמון ליוורנו תרל"ז-1877 צוואתו של הקאיד נסים שמאמא ביום שבע לחודש אייר הת"ר ושבע ושלושים ליצירה (תרל"ז-1877)חתומים: בגושפנקא דמלכא יר"ה ע"ה אברהם חג'אג' ס"ט. ע"ה אליהו חי בורג'יל סיל"ט, ע"ה סעדני נטף סיל"ט, ע"ה שלום זרקא ס"ט. ע"ה שלום לישע ס"ט, ע"ה אליהו צפג' ס"ט, ע"ה מרדכי סמאג'א ס"ט, ע"ה משה שמאמא ס"ט, ע"ה משה זמור ס"ט.

בהסכמת רבני תוניס משנת תרל"ח-1878 לספר "שיחות רבני התלמוד" לרבי אברהם דוב הכהן ירושלים תר"מ-1880 חתומים רבני תוניס: ע"ה אברהם חג'אג'. הצעיר ע"ה אליהו חי בורג'ל. משה שמאמא. יהודה זערמאון (ג'רמון). בן ציון גאז (גג') .יצחק פארגאן (פרג'ון). מרדכי שמדג'ה (סמאג'ה) . ישראל מענג'א (כהן טנוג'י) . שלום לישע זצ"ל.
בהסכמת רבני תוניס משנת תרל"ט-1879 לספר "שיר חדש" לרבי משה זקן מאזוז זצ"ל ליוורנו תרמ"ה-1885ראשון החתומים הוא ע"ה אברהם חג'אג' ס"ט. ואחריו חתומים הצעיר ע"ה אליהו חי בורג'ל סילט"א , ע"ה חיים בורג'ל ס"ט, ע"ה שלום זרקא ס"ט, ע"ה שלום לישע ס"ט, ע"ה ישראל כהן טנוג'י ס"ט, ע"ה מרדכי סמאג'ה ס"ט, ע"ה משה שמאמא ס"ט, ע"ה משה זמור ס"ט, ע"ה בן ציון גיג' ס"ט.

בהסכמת רבני תוניס מחודש זיו (אייר) שנת התרל"ט-1879 לספר "שלום ירושלם" לרבי שלום מזרחי עדני ירושלים תרנ"ט-1899 חתומים הצעיר אברהם חג'אג' ס"ט. הצעיר אליהו בורגיל ס"ט. הצ' חיים בורגיל ס"ט. הצ' אברהם ן הר"מ אבוקארא ס"ט. הצ' מרדכי סמאג'א ס"ט. הצ' שלום לישע ס"ט. הצ' משה שמאמא ס"ט. הצעיר אברהם לומברוזו ס"ט. הצעיר אברהם פינסי ס"ט.

בהסכמת רבני תוניס משנת תר"מ-1880 לספר "סבר פנים" לרבי משה זקן מאזוז זצ"ל ליוורנו תרמ"א-1881 ראשון החתומים הוא ע"ה אברהם חג'אג ס"ט, ואחריו ע"ה אליהו חי בורג'יל ס"ט, הצעיר אברהם חיים בורג'יל ס"ט, ע"ה אברהם ואכיל ס"ט, ע"ה סעדיה נטף ס"ט, ע"ה שלום לישע ס"ט, ע"ה מרדכי סאמג'א ס"ט, ע"ה משה שמאמא ס"ט, הצעיר משה זמור ס"ט, ע"ה בן ציון גג' ס"ט.

בפסק דין משנת תרמ"א-1881 הדן בנושא פתיחת בתי קפה בשבת המופיע בספר "מעיני ישועה" לרבי ישועה הכהן זצ"ל תוניס תרס"ו-1906 ראשון החתומים הוא רבי דוד בן עטר אשר בשמו חתום הצעיר שלמה בן עטר ובמקום השישי חתום רבי שלום לישע זצ"ל.
בספר "שובה ישראל" לרבי יהודה ג'רמון ליוורנו תרמ"ט חתומים ביום כ' לחודש אדר ראשון שנת התרמ"ג-1883 פ' תונס יע"א על מודעה בעניין הפריצות בדת בעיר תוניס שהתחילו להופיע באותה העת ההודעה נכתבה בשפה הערבית וראשון החתומים הוא אב ב"ד הזמן הרב כמה"ר דוד בן עטאר זלה"ה. ע"ה אליהו חי בורג'יל סליט"א. ע"ה חיים בורג'יל הי"ו. ע"ה אברהם ואכיל סיל'ט. ע"ה סעדיה נטף סילט"א. ע"ה שלום לישע ס"ט. ע"ה יהודה ג'רמון סיל'ט. ע"ה מרדכי סמאג'א . ע"ה הצעיר בן ציון גיז סילט.

בהסכמת רבני תוניס משנת תרמ"ד-1884 לספר "פסקי הראש" לרבי פינחס סעדון זצ"ל תונס תרס"ב-1902. "צוה לי לחתום בעדו מו"ה כמה"ר דוד ן' עטר" הצעיר שלמה ן' עטר ס"ט. ע"ה אברהם חיים בורג'ל ס"ט, ע"ה שלום לישע ס"ט הצעיר ע"ה אליהו חי בורג'ל ס"ט.
בהסכמת רבני תוניס משנת תרמ"ה-1885 לספר "מחזור ראש השנה" ליוורנו תרנ"ב-1892 ראשון החתומים הוא הצעיר ע"ה אליהו חי בורג'ל סילט"א, ע"ה סעדאני נטף סיל"ט, הצעיר משה זמור ס"ט, ע"ה מרדכי סמאג'א ס"ט, ע"ה שלום לישע ס"ט, הצעיר חיים בורג'יל ס"ט.
בהקדמה לספר "חלב חטים" לרבי יצחק חי טייב זצ"ל תוניס תרנ"ו-1896 כתובה עדות וכך כתוב: "עדותי זו נאמנה שהחיבור הלז הוא של הרב הגדול כמהר"ר ר' יצחק חי טייב זיע"א והמשתדל להדפיסו להוציאו לאורה הנה שכרו אתו כפול מן השמים וזכות המח' יעמוד לימינו כיר"א הכ"ר החתום בגושפנקא דמלכא יר"ה ע"ה אברהם חג'אג' ס"ט .ע"ה שלום לישע ס"ט. ע"ה מרדכי סמאג'א ס"ט. ע"ה בן ציון גג' ס"ט.
בספר "גן יעקב" לרבי יעקב כהן ג'רבה תרע"ב-1912 דף קכ"ד מערכת קו"ף חתומים הצעיר אליהו חי בורג'ל ס"ט. הצעיר שלום לישע. הצעיר אברהם חיים בורג'ל ס"ט.

בהקדמה לספר "חגי דוד" לרבי מקיקץ דוד סעדון זצ"ל ב"ב תשנ"ז-1997 כך כתב המחבר: "וגם בבחרותו קודם שהגיע לגיל עשרים רצה להוציא ספר אחד כ"י לרב אחד מחכמי ורבני תוניס יע"א שמו ר' שלום לישע זצוק"ל שחתם עם רבני תונס בהסכמותיהם בהרבה ספרים"…."וקרא שם הספר "אשד הנחלים" כולל שני חלקים הא' "נחלת שלום" למוה"ר לישע הנז' והב' "נחלת דוד". מזה יוצא שרבי שלום לישע זצ"ל חיבר ספר הושמו "נחלת שלום" אך כנראה שלא עלה על מזבח הדפוס.

בספר "פרי קדש" לרבי צמח בר נתן הלוי תונס תרנ"א דף מ"ב ע"ב כך כותב לנו המחבר "עלינא אולאד תונס לנחזנו אלחזן אלותיק יום אנפקד מנא אחד עאלם צדיק הו יום סבעטאש אדר ב' אנטפא אלנור וכבוד ה' מלא הדיין המצויין כמהר"ר רבי שלום לישע זלה"ה יום אלג'מעה נאדא עליה רבהו"

בדיקה יסודית שנעשתה אם התאריך החלקי הזה הגעתי למסכנה כי רבי שלום לישע זצ"ל נתבקש בישיבה של מעלה ביום י"ז לחודש אדר ב שנת תרנ"א-1891

בנוסח השכבה שאומרים בתונס בליל כפור מתוך הספר "תולדות חכמי תונס" דף שע"ד צ' וג"ן (וגם נפש) הרב ר' שלום לישע.

ליקט וערך יוסי פרי

אודות יוסי פרי

עוד כתבה שתעניין אתכם

יום פטירתו של רבי שאול הכהן אברי"ש זצ"ל

רבי שאול בר מוסא הכהן אברי"ש נחשב לראש רבני ג'רבה במאה ה-19. הוא היה בקי …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *