רבי שלמה בן עטר זצ"ל תלמיד חכם לא ברור מה מוצאות ומהיכן הוא הגיע לתוניס. מהזכורים למטה יוצא שרבי שלמה אבן עטאר זצ"ל היה רבם של רבי יעקב פיתוסי ורבי אברהם בר שלום בלעיש זצ"ל.
הר"ח אלול שנת "עד עת"-תקמ"ד-1784 חתום רבי שלמה בן עטר עם עוד חמישים ותשע ת"ח על אשרור "תקנת הבשר" אשר אושררה בשנת תק"א-1741 ע"י רבי אברהם טייב (באבא סידי) ורבי יצחק לומברוזו, התקנה מופיעה בספר "משכנות הרועים" לרבי עוזיאל אלחאייך ליוורנו תר"כ-1860 סימן קי"ב דף ק"ג-210 אותה תקנה מופיעה גם בספר "די השב" לרבי דוד בר יצחק בונאן ליוורנו תרי"ז-1857 סימן י"ג דף י"ז-37.
בספר "תולדות חכמי תונס" לרבי יוסף הכהן טנוג'י זצ"ל דף ר"צ כך כותב לנו המחבר "מהר"ר שלמה בן עטאר החו"ש הדו"מ (ראיתי כתביו שני קבצים) בנו החו"ש ר' אליהו ובנו החו"ש ר' אברהם כ"כ ר"א מגדורה ברשימתו".
בהקדמה המחבר לספר "ברית יעקב" לרבי יעקב פיתוסי זצ"ל ליוורנו תק"ס-1800 כך כתב " דומה למלאך כל העם עונים אחריו מקודש הרב המופלא ח"ק כמוהר"ר יוסף זרקא זלה"ה, ומשנהו כמעשהו ממנו הוא מורי גם הוא החה"ש רב ועצום כמוה"ר שלמה אבן עטאר הי"ו משם תורה יוצאה יורו משפטך -ליעקב" הזכורים נוספים בספר הם:
דף ס"א ע"א "ומו"ר החה"ש רב ועצום כמהר"ר שלמה א"ן עטאר הי"ו."
דף פ"ג ע"א ומו"ר החה"ש רב ועצום כמהר"ר שלמה אבן עטאר הי"ו השיבני בזה…"
בהקדמת המחבר לספר "יד אבישלום" לרבי אברהם ב"ר שלום בלעיש ליוורנו תקפ"ט-1829 כך כותב "ויוליכני לבית מדרשו של מורי ורבי כמהר"ר שלמה אבן עטאר נפשו בעדן צרורה ושם בבית מדרשו"
בנוסח השכבה שאומרים בתונס בליל כפור מתוך הספר "תולדות חכמי תונס" דף שע"ד נ"ט וג"ן (וגם נפש) הרב ר' שלמה בן עטאר.
רבי שלמה בן עטר נתבקש בישיבה של מעלה ביום י"ב לחודש אייר שנת תקע"ו-1816(ת.ח.ת דף שס"ט)
ליקט וערך יוסי פרי