יום פטירתו של רבי חיים מהדאר זצ"ל
יוסי פרי
2 בדצמבר 2023
חכמים/רבנים
139 צפיות
קוים לדמותו של מוה"ר רבי חיים מהדאר זצ"ל
רבה הראשי של תוניסיה
במלאת עשור שנים לפטירתו י"ט כסליו התשס"ה- התשע"ה
(נערך על ידי רבי אביה שמריה חדוק הי"ו ע"פ מה ששמע מפי תלמידו המובהק מר אביו רבי ישראל חדוק נר"ו
וכן ע"פ הקדמת מר בנו רבי מרדכי מאדאר נר"ו לשו"ת מקור חיים ועוד)
רבנו זצ"ל נולד בג'רבא בשנת התרצ"ג, לאביו ר' צמח מאדאר זצ"ל ואמו מרת טיטה ע"ה (בתו של שם, מר זקננו צדיק ונשגב ר' מרדכי סעדון זצ"ל המכונה "בבא מכאני"), ובצעירותו יצק מים על ידי מורנו הרב רבי מקיקץ שאול השלי זצ"ל המכונה המקי"ש שהרביץ תורה שנים רבות בג'רבא כידוע. כשהגיע לפרקו נשא לאשה את בתו של מוה"ר רבי בוגיד סעדון זצ"ל, אך נפטרה בדמי ימיה, ואחר כמה שנים נישא שנית לבתו של רבי בועז חדאד שתבדל לחיים טובים וארוכים אמן.
ככל תלמידי החכמים הצעירים של תוניס, סיים ללמוד את הש"ס ואת השולחן ערוך, והחל ללמד בישיבת רבי אברהם חדד בג'רבה. בן דודו של הרב, הרה"ג אליהו מדר, רב היישוב איתן שבדרום ובן דודו, מספר ל"משפחה שלמד עימו בחברותא לפני למעלה משלושים שנה." כולם אהבו אותו שכן מלבד היותו שקדן עצום, נועם הליכותיו התפרסם והיה לשם דבר. הוא התנהג בכבוד לצעירים ולמבוגרים בצורה יוצאת מגדר הרגיל".
רוב שנותיו הרביץ תורה לעדרים במסירות, בחשק ובהתמדה רבה, והיה מיוחד בחשקו ובאהבתו לתורה יומם ולילה, ובאהבתה ישגה תמיד. והחדיר זאת בקרב תלמידיו הי"ו (וכפי שזכינו לראות בעינינו). והיו לומדים גם בסוגיות עמוקות בעומק העיון, והיה לימודו עם התלמידים בדייקנות ובעומק, והיה מקפיד שכל תלמיד יבין את הסוגייה לאשורה, וירד לעומקם של דברים. בין היתר למדו גם מסכת שבועות עם ספר "אלפי יהודה" למהר"י נגא'ר זצ"ל בעל לימודי ה', אשר ספרו זה עמוק וקשה מאד כידוע וכמפורסם.
דרך אגב, סיפר לי מר אבי נר"ו שפעם הייתה לו קושיא בדברי הרב זרע ברוך, ואמר לו רבנו זצ"ל לשולחה לראב"ד תונס הגאון רבי מרדכי אמייס הכהן זצ"ל שהוא הגיה את הספר הנ"ל, ושלחה לו, ואחר זמן מה, ששהה רבי אמייס זצ"ל בג'רבא, בא רבי אמייס זצ"ל בעצמו רגלי עד מקום לימודם להביא למר אבי נר"ו את תשובתו למכתבו. ראה כמה גדולה ענווה, שהרב הראשי לתוניסיה מתייחס למכתב של בחור צעיר, ולא עוד אלא שהוא בעצמו טורח לבוא לישיבת הבחור, להביא לו תשובתו. זיע"א. לאורם נלך!
כפעם בפעם היה אומר רבנו זצ"ל לתלמידיו דברי מוסר ויראת שמים, כדרכם של רבותינו חכמי ג'רבא, ופעם סיפר להם אודות הרב החסיד רבי נסים נחום זצ"ל שהיה בעל תשובה, והיה מסתגף רבות כידוע . כמו כן היה נזהר רבנו מאד בכשרות המאכלות, ולא היה אוכל רק משחיטתו, והיה שוחט לעצמו עופות ואוכל, וגם בהגיעו לארץ, לא הקל בזה. וקרוב לעשרים שנה כמעט לא טעם בשר בהמה.
סיפר לי מר אבי נר"ו שכשנתיים לאחר שיצא למסחר, פגשו רבנו זצ"ל במנחה של ע"ש, שהיו ממתינים למניין, זמן שהכל דחוקים ולחוצים, ובאותו זמן הסביר לו דיבור באלפי יהודה עמוק, שלמדו באותה תקופה. והיה מאד חרד לכך שתלמידיו יישארו בלימוד גם אחר יציאתם למסחר.
עם פטירת הרב הראשי לתוניס, פה מפיק מרגליות, רבי פראזי וזאן זצ"ל, בשנת התשד"מ, נקרא רבנו אחר כבוד לכהן פאר כרבה הראשי של תוניסיה, שם כיהן עד פטירתו במשך למעלה מעשרים שנה, ועמד בתוקף על משמר הקודש לבל ינשבו רוחות זרות בקרב המחנה, והיה נזהר מאד לבלתי הושיט יד במנהגים ותקנות שהונהגו מקדמת דנא.
חיבה יתירה נודעת לו למרן הגר"ע יוסף זצ"ל והשתעשע הרבה בספריו ובפסיקיו והלך לאורם, ובעת שהגיע מרן זצ"ל לצרפת, נסע רבנו זצ"ל במיוחד לצרפת כדי לשמוע דברי אלוהים חיים מפי מרן מלכה זצ"ל.
גם הנהיג בביתו לברך קודם הדלקת נרות שבת, היפך המנהג הפשוט בחו"ל, אם כי לא מלאו לבו להורות כן לאחרים בחו"ל, ורק ליוצאי גרבה שעלו לארץ, הורה שינהגו לברך קודם ההדלקה וכדעת מרא דארעא ישראל מרן הגרעה יוסף זצ"ל.
וסיפר רבנו זצ"ל (שו"ת מקור חיים עמ' שכ"ב) שראה בגרבה דבר נפלא בליל מוצש"ק איך הקהל מקשיבים לשיעור הלוויין ושותים בצמא את דברי מרן, וזה הזכיר לו את התקופה שהיה הקהל מצטופף מאפס מקום על השטיחים והספסלים לשמוע את דרשתו המרכזית של מורנו רבי רחמים חי חויטה הכהן זצ"ל ברוב עם הדרת מלך.
כמה שנים לפני פטירתו חלה בעיניו, ואחר טיפול רפואי הרגיש שאינו רואה כלל, נשא עיניו לשמים ואמר: "ריבונו של עולם, אם יינטל מאור עיני, הספרים הללו מי ילמד בהם?" והתחיל להרגיש שיפור עד שלאט לאט (יחד עם טיפול רפואי) חזר מאור עיניו לחלוטין.
רבנו נלב"ע כבן ע"ב שנים, באשמורת יום השישי כ' כסליו התשס"ה, והובא למנוחות בו ביום ברוב עם והוספד ע"י מרן ראש הישיבה רבי מאיר מאזוז שליט"א, רבי נסיים חיים מאדאר נר"ו ועוד רבנים הי"ו. ונטמן בהר המנוחות בירושלים.
רבנו זצ"ל הניח אחריו, בנים ותלמידים, יראים ושלמים, ותלמידי חכמים. כמו כן, מכתביו יצא לאור אחר פטירתו שו"ת מקור חיים ח"א, בו מגוון תשובות יקרות בארבעה חלקי הש"ע, וביניהם גם פסקי הלכות בקיצור שכתב על המועדים, ועונג רוחני ללמוד בו, כפי אשר יראה הרואה. נפשו בטוב תלין וזרעו יירש ארץ. וזכותו תעמוד לנו ולכל ישראל.אמן.
רבי חיים מאדאר נתבקש בישיבה של מעלה ביום כ' לחודש כסליו שנת תשס"ה-2005 ת.נ.צ.ב.ה .
תוניסיה מורשת אתר וורדפרס חדש
