יום פטירתו של רבי יהודה ג'רמון זצ"ל

כתבות דומות

יום פטירתו של רבי אבא שאול חדאד זצ"ל

4 ימים לפני

יום פטירתו של רבי ישועה צפג' זצ"ל

7 ימים לפני

יום בו נרצחו רבי יום טוב גז ושלושת בניו הי"ד נאבל

7 במרץ 2024

רבי יהודה ג'רמון זצ"ל נולד בשנת תקע"ב-1812 (משפט כתוב לרבי ישראל זיתון ) בהקדמה לספר נחלת אבות כך כותב המחבר.
"הכ"ד הצעיר באלפי יהודה בלא"א הרב המובהק ביושר העיון כמה"ר מאיר ג'רמון זלה"ה. בן רבין חסידא הרב המובהק כמה"ר פנחס ג'רמון זיע"א. בכמהר"ר הרב הגדול המופלג בחוכמה ובזקנה סבא קדישא כמהר"ר נהוראי ג'רמון זיע"א בעל המחבר ספר "יתר הבז". רבי יהודה ג'רמון זצ"ל שימש כדיין בבית הדין בתוניס. רבי יהודה ג'רמון זצ"ל חתום בהסכמת יחיד על הספר "מנחת אברהם" לרבי אברהם חלואה זצ"ל ליוורנו תרס"א-1901. ההסכמה מיום ה' לחודש תמוז שנת סת"ר-תר"ס-1900. החתום הדו"מ ע"ה יהודה ג'רמון סליטא ס"ט. כמו כן חתום בהסכמת יחיד על הספר "פרי קדש" לרבי צמח בר נתן הלוי זצ"ל תוניס תרנ"א-1891. ההסכמה מיום ר"ח תמוז שנת תרנ"א-1891. רבי יהודה ג'רמון חיבר את הספרים הבאים:

וכן את הספר "מוסבות שם" אשר נשאר בכ"י אך חלקו הקטן פורסם בספר "פרי קדש" לרבי צמח בר נתן הלוי זצ"ל. ב דף ל"ח מובאים סיפורים.: "קצת משבחי חכמי תונס זיע"א אשר העתקתי מספר הבהיר "מוסבות שם" כ"י לרב המופלא שושלת יוחסין ומור"י גם הוא כמהר"ר יהודה ג'רמון בהילו נר"ו……."

על גדולתו של רבי יהודה ג'רמון זצ"ל כותב לנו רבי אליהו בר אברהם אלמליח זצ"ל בספרו "מגלה עמוקות מני חושך" ליוורנו תרל"ח-1878: בדף נ"ט "ראיתי פה ליוורנו את רבי יהודה ג'רמון וכבדני לבוא בביתי וליבי נוקפי שלא עשיתי לו כל הכבוד הראוי לרב מופלג ובר אוריין כזה כי לא ידעתי שהוא אחד מהגדולים והמופלאים אשר בארץ וגם אנשי תונס הדרים בליוורנו לא היגידו לי כי רב וגדול הוא בישראל"

רבי יהודה ג'רמון זצ"ל נתבקש בישיבה של מעלה  ביום י' לחודש אייר שנת תרע"א-1911 (תולדות חכמי תונס דף קס"ד)

ליקט וערך יוסי פרי

"נחלת אבות" תוניס תרל"ז-1877 .

"נוסף על נחלת" ליוורנו תרמ"ג-1883.

"שובה ישראל" ליוורנו תרמ"ו-1886.