בס"ד
הקהילה היהודית הפורטוגיזית –גראנה בתוניס
בהקדמה לספר "פנקס הקהילה היהודית הפורטוגזית בתוניס"-יצחק אברהמי. כותב הרב משה עמר מנהל "אורות יהדות המגרב" שמגורשי ספרד ופורטוגל הגיעו לתוניס כבר בגרוש הראשון בשנת קנ"א-1391.והקימו במקום בית כנסת משלהם אך הם לא בלטו במיוחד. אלה נטמעו בקרב הקהילה היהודית הקיימת בעיר.
בגרוש השני בשנת רנ"ב-1492 הגיעו לתוניס מגורשים בניהם רבי אברהם זכות ורבי משה אלאשקר. אך רובם הגדול לא קבעו את מושבם בתוניס אלה המשיכו לנדוד מזרחה.
רק בתחילת המאה ה-17 התחילה הגירה מסיבית יותר של יהודים מצאצאי מגורשי ספרד ופורטוגל. אשר תחילה השתקעו באיטליה בערים ליוורנו ופלרמו ומשם הגרו לתוניס, ההגירה נעשתה ממניעים אישים פולטים וכלכליים.
בעקבות ההגירה התהדקו הקשרים בין איטליה לבין בני איטליה שישבו בתוניס.
המהגרים האיטלקים הקימו בתוניס חברות מסחריות גדולות אשר סחרו עם איטליה ואירופה, והטביעו את חותמם על חיי הקהילה, למרות היותם מיעוט בקהילה היהודית בתוניס.
יהודים אלה נקראו על ידי היהודים התוואנסה "גראנה" על שם עיר מוצאם באיטליה ליגורנו/ליוורנו.והם קראו לעצמם "ק"ק פורטוגיזיס",כפי שנהגו בארצות אירופה.
השוני התרבותי ופתיחותם לסביבה האירופית מחד וסירובם להשתלב בקהילת התוואנסה מאידך יצרו לעתים עימותים קשים בינם לבין התוואנסה. כך לדוגמא בשנת 1685 נתנו ק"ק פורטוגיזיס ליהודי שמואל די מדינה מליוורנו ייפוי כוח שעליו חתמו 49 נציגים בשם ק"ק פורטוגיזיס להיות בא כוחם בפני הקונסוליה הצרפתית (בנפרד מהתוואנסה).
מקורם של מנהגי הגראנה במסורת אבותיהם יוצאי ספרד ופורטוגל. המנהגים היו שונים בפרטים רבים ממנהגי היהודים בני המקום, ואף הופעתם החיצונית ולבושם היו שונים מזה של בני המקום. למרות שהם גרו בגטו – החארה של היהודים, הם התרכזו ברחוב אחד רחוב "אל-סנאדלי" המכונה בפי רבים רחוב הגראנה בו הם הקימו בית כנסת גדול שידוע בשם "צלאת ר' חיים"- "צלאת לגראנה".
תהליך הפרוד בן שתי הקהילות היה איטי ובשלבים. לפי המסורת בשנת 1710 הוכרז על הסכם הפרדה בין העדה "התוואנסה" לבן העדה "הגראנה". בהקדמה לספר "זרע יצחק" של הרב רבי יצחק לומברוזו מהקהילה הפורטוגיזיס מוצאים את שמותיהם של הרבנים החתומים עלההסכם: רבי מסעוד רפאל אלפאסי, רבי מרדכי אלחאיך. רבי מרדכי ברוך קארבליו ורבי שמשון אבוקארא .
הגורנים הקימו בעיר מערכת מסחר ענפה של יצוא ויבוא, סוכנות של ביטוח ימי, בתי מסחר סיטונאיים וחנויות שהתרכזו בשוק המרכזי שזכה לכינוי "סוק לגראנה" ואילו התוואנסה המשיכו לעסוק במשלוח ידם המסורתי ובמיוחד המלאכות והמסחר הקמעוני, הללו התרכזו בשוק החיטים, בשוק הצורפים ובשוק הנפחים, שהתפתחו בעיר ובעלי המלאכה היהודים תפסו בהם מקום חשוב.
במרוצת המאה ה-18 הלך הקרע בין העדות והעמיק, עד שבשנת 1741 הוחלט שיש להתקין תקנות נוספות, לא רק בנושאי בתי הכנסת אלא גם בנושאי השחיטה והמס המוטל עליה, שלא יהיו פורצי גדר ולא יגרמו הפסדים לאיזו משתי הקהילות. אז הורחבה ההפרדה בן שתי הקהילות, נקבעו לכל אחת מהן בתי כנסת משלהם, גבאים משלהם, קצבים, שוחטים, מוהלים, בתי דין רבניים ובתי עלמין נפרדים. כל הרבני העיר חתמו על ההסכם ובראשם רבי אברהם טייב המכונה "באבא סידי" מהתוואנסה. ורבי יצחק לומברוזו מהגראנה.
שתי הקהילות המשיכו לנהל את מוסדותיהן בנפרד, ורק בתום מלחמת העולם השנייה בשנת 1943 בוטלה הכפילות והמוסדות אוחדו. חשוב לציין שההפרדות בין שתי הקהילות היו ייחודיות לעיר תוניס ולא התקיימו בקהילות אחרות על אף שגם בערים אחרות התיישבו גורנים דוגמת הערים סוסא, ספאקס, ביזרטה ונאבל.
במאה ה-19 היו לגורנים שלושה בתי כנסת, "צלאת רבי חיים" שהוא הגדול. ועפ"י המסורת המקובלת, בית כנסת זה נקרא על שם רבי חיים הוא מצאצאי משפחת אבוקארא המפורסמת. בית כנסת זה קיים מסוף המאה ה-17 תחילת המאה ה-18.
צלאת רבי הלל, וצלאת "ג'אמע אלגראנה" או "צלאת אלמורג'אני" על שם הרחוב בו שכן בית הכנסת, על פי המסורת בית כנסת זה יסודו מיוחס לרבי אברהם זכות שחי בתוניס בין השנים ר"ס-1500 לרס"ז-1507 .
לקהילה היה גם רב ראשי ובית דין ובית עלמין לקבור בו את מתיהם, יש הטוענים כי הקהילה לחצה על השלטונות המוסלמים שיכירו בנציג ניפרד לקהילת הגורנים, אך לא נימצא סימוכין לדבר.
הקהילה הפורטוגיזית-גראנה תיעדה את כל קורותיה , מיום הוסדה בשנת תק"ע-1710 בפנקס הקהילה שנקרא "אלזמאם אלקדים"- הפנקס הישן.
הפנקס הישן הועתק על ידי רבי יעקב בר יוסף אלחייאך זצ"ל בן לאותה משפחה של רבנים.
רבי יעקב אלחייאך זצ"ל קרא לפנקס החדש "ספר הזכרונות". בדף השער הוא כותב בכתב "אלמעלק" (חצי קולמוס) "מנקל מן אלזמאם אלקדים"- מועתק מהפנקס הישן.
הפנקס הישן מכיל 116 עמודים מהם 109 מסומנים במספר, הוא מכיל 114 תעודות, חציין כתובות ישירות על דפי הפנקס וחציין מודבקות. התעודות כתובות ע"י סופרים שונים ובשפות שונות.
47 תעודות כתובות עברית. 46 תעודות כתובות בערבית יהודית, 9 תעודות כתובות בספרדית ו12 תעודות כתובות באיטלקית. התעודה הקדומה ביותר היא משנת תקי"ד-1753 וחתומה ע"י רבי מסעוד רפאל אלפאסי ורבי דניאל לומברוזו ורבי שמואל דרמון. התעודה המאוחרת ביותר היא משנת תרנ"ז-1897 ועליה חתום רבי ישראל זיתון.
בפנקס המועתק 24 תעודות שהועתקו מהמקור שבפנקס הישן, ועוד 38 תעודות שהועתקו מתעודות שאבדו או שלא נמצאו היום. בהם צווי מלכות בערבית תקנית ובכתב מעלק, בין השנים 1883-1899 בימי ממשלת הפרוטקטוראט הצרפתי, ותוכנם של הצווים נוגע בארגון מחדש של מוסדות הקהילה, בית המטבחיים והכנסות מהבשר הכשר, קופת צדקה ייצור המצות לפסח, בית הדין הרבני. ועוד.
בפנקס קימות תקנות שונות אשר תקנו ראשי הקהילה ורבניה בתחומים שונים מגורלות לספרי תורה אשר יצאו כספר "כל נדרי" בערב יום כפור דרך רשימות של תשמישי קדושה הקיימים באוצרות הקהילה ועד להנחיה לבית הבשר(בית המטבחיים) שנותנים את העצמות של הצואר לילדי "הכותאב" כדי שהיה להם מה לאכול.
פנקס זה מעיד על הסדרים שהנהיגו ראשי הקהילה ורבניה באופן מופתי. והמשמשים כמסמך היסטורי לכל חוקר. מרבית התעודות חתומות ע"י רבני הקהילה או ראשי הקהילה.
דף השער הפנימי של הפנקס המועתק ע"י רבי יעקב בר יוסף אלחייאך זצ"ל.
התעודות המופיעות בפנקס
מס |
שנה |
תוכן |
הרבנים החתומים |
|||||||||||||||||
1 |
1710 |
סדרי הגורל של ספר כל נדרי של ליל כפור כל שנה |
|
|||||||||||||||||
2 |
1710 |
שכר סופרי ההגהה של ספרי התורה בשלושת בתי הכנסת של הקהילה |
|
|||||||||||||||||
3 |
1710 |
אירועי נישואין, בריתות , פקידות חייבים להתקיים בבית הכנסת הגדול ביכ"נ רבי חיים. |
"זרע יצחק" |
|||||||||||||||||
4 |
1710 |
הכרוז חייב להכריז בבתי הכנסת של ההילה על דרשות וחתנים גם של העניים ולא יבקש מהם שכר רק מעשירים כל אחד לפי יכולתו. על הקהילה לעזור לבנות הקהילה העניות להינשא, העני המקבל חלוק מהקהילה אסור לו לבקש נדבה, אלו תקנות משנת 5470 המקבילות לשנת 1710 |
|
|||||||||||||||||
5 |
1710 |
תקנות הק"ק פורטוגיזיס בבית הכנסת הגדול ע"ש רבי חיים. |
|
|||||||||||||||||
6 |
1726 |
תקנות והסכמות שהועתקו מפנקס הק"ק הישן בעניני צניעות בלבוש ועוד: (בספרדית ותורגם לעברית) |
|
|||||||||||||||||
7 |
1736 |
כנ"ל |
|
|||||||||||||||||
8 |
1748 |
|||||||||||||||||||
, דבר דבר במועדו. |
||||||||||||||||||||
13 |
1784 |
תקנת חלוקת בתי הבשר תואנסה וגר
אנה וסדריה מועתק מספר "משכנות הרועים" ומספר "די השב" |
||||||||||||||||||
14 |
1789 |
המלתחה של הכלה רחל בן בארון נשואה למשה בן אליהו די פאס |
||||||||||||||||||
15 |
1790 |
שבועת עזיזה אלמנת הר' אברהם טייב על כתובתה וזכתה בחלקה בירושת בעלה |
שלמה אלפאסי אברהם נגאר |
|||||||||||||||||
16 |
1793 |
התחייבות הק"ק פורטוגיזיס לשם כל שנה שלושים וששה ריאל לכוללות עיה"ק טבריה |
יצחק בר דוד אלחאייך דניאל פרנקו אברהם אבוקארא -1 |
|||||||||||||||||
17 |
1793 |
תקנה בענין החזקות, הסכמות דייני שתי הקהילות |
10 רבנים |
|||||||||||||||||
18 |
1795 |
תקנה אודות האלמנות שמתו לפני שנשבעו שבועת אלמנה, איך ינהגו היורשים בכסף כתובתן |
הסופרים דוד טייב מרדכי דרמון |
|||||||||||||||||
19 |
1795 |
תקנה בענין המשכונות, כמה פירות למאה לחודש |
10 רבנים |
|||||||||||||||||
20 |
1797 |
שטר מתנה לקופת הצדקה מרבקה אלמנת דוד אריכס ז"ל |
הספרים ?. מרדכי דרמון |
|||||||||||||||||
21 |
1799 |
יצחק בן בארון נבע כאפוטרופוס על עיזבון אביו דוד ודודו אברהם ועל שלושת אחיו ואחותו, באישור בית הדין. |
יצחק בר דוד אלחייאך אברהם אבוקארא-1 |
|||||||||||||||||
22 |
1800 |
רשימת כלי הכסף שהיו לפנים אצל הק"ק מהם שנמכרו מהם שנשארו אצל בעליהם. |
||||||||||||||||||
23 |
1801 |
שטר הקדש שלמה אזולאי אשר קנה בית בבית החיים עבור הק"ק הי"ו. |
מרדכי דרמון |
|||||||||||||||||
24 |
1803 |
תקנה לפיה לא ימכור איש את ביתו אלא לאחר שנועץ עם שותפו או המצרן, והסופר אשר יכתוב את שטר המכר מבלי לשאול לדעתם ייענש ע"י הדיינים. |
8 רבנים |
|||||||||||||||||
25 |
1806 |
חשבון כלי הכסף שמכרו הגזברים מכלים של בהכ"נ וכמה הסתכם. |
|
|||||||||||||||||
26 |
1806 |
תשלום הכסף הנ"ל והיכן הוא שולם. |
|
|||||||||||||||||
27 |
1806 |
שטר על עמנואל כאריליו בענין לימודי רפואה שלו בפיסה בכספי ירושת אביו יוסף כאריליו הרופא המובהק, וקיבל על עצמו להשיא את אחיותיו על חשבנו כשתגדלנה. |
יצחק בונאן |
|||||||||||||||||
28 |
1811 |
ציון רשימת כלי הכסף שנשארו מהכלים הנז' (סי' כה כו) |
|
|||||||||||||||||
29 |
1815 |
מעשה ב"ד בדבר המשכונה שהייתה על בית הכנסת ר' חיים אותה שילמו הגזברים מכספי הק"ק הי"ו. |
מרדכי דרמון אליהו לומברוזו |
|||||||||||||||||
30 |
1815 |
שובר מגזברי הק"ק ליורשי שרה אשת רפאל אנריקס (אריכס) ז"ל בענין המתנה שנתנה לק"ק בחייה. |
יוסף אריכס דוד בונאן |
|||||||||||||||||
31 |
1818 |
תקנה משלושה ב"ד לפיה על הסופרים לכתוב השטרות שהמלווה יהיה נאמן אפילו נגד יתומים קטנים ללא שבועה |
יצחק טייב יאודה בר' אברהם הכהן טנוג'י ? |
|||||||||||||||||
32 |
1819 |
שטר לזכות הק"ק הי"ו בענין החלונות של עולי חליילו אשר ליד בית הכנסת ר' חיים ז"ל והפונים לבית הכנסת, ולפי שטר זה הק"ק הי"ו רשאים בכל עת שירצו לבטלם. |
דוד בונאן יוסף לומברוזו |
|||||||||||||||||
33 |
1819 |
דרישת ר' יהודה עידן מורשה הק"ק לקבוע מחדש את שכירות הבתים בחצר דאר גלאמז בה מוחזקים הק"ק פורטוגיזיס וביעה בגורל מי ישכון בכל בית שבחצר. |
אליהו לומברוזו דוד בונאן |
|||||||||||||||||
34 |
1821 |
רשימה בדבר ההיטל שהוטל בפקודת הבאי משנת התקפ"א וחלוקתו ע"י הדיינים ז"ל כראות עיניהם. |
חיים דוד ואלנסי אברהם אבוקארא 2 יוסף אריכס |
|||||||||||||||||
35 |
1821 |
תזכורת שלקחו את החוזים הנוגעים לבית הכנסת ר' חיים ובית הבשר מסי' יצחק חי לומברוזו, לצורך משכונה אלף ריאל מר' חיים בר אברהם טייב. |
דוד בונאן |
|||||||||||||||||
36 |
1821 |
שבועת אלמנה של אשת חיים די פאס. |
אליהו לומברוזו מאיר לומברוזו דויד ? |
|||||||||||||||||
37 |
1823 |
שכירות בית בעליה אשר בבית הכנסת ר' חיים ז"ל לג'ודיכה אלמנת אברהם טאפיא ז"ל, שמשית בהכ"נ. |
אליהו לומברוזו |
|||||||||||||||||
38 |
1826 |
הסכמת הדיינים שלא יוודע שם הצנועים אלא לגזבר המתמנה ע"י הק"ק הי"ו. |
חיים דוד ואלנסי יצחק לומברוזו |
|||||||||||||||||
39 |
1829 |
שטר מעשה ב"ד בענין הר"ש אבוקארא אשר מתה אשתו וגם הבת מתה בגיל שמונה חודשים, והדיינים פסקו שאין מגיע ליורשים דבר כי אם הבעל הוא היורש מאשתו כדין תוה"ק |
יצחק טייב יוסף אריכס ישועה בסיס יאודה בר אברהם הכהן טנוג'י |
|||||||||||||||||
40 |
1831 |
עדות ע"י שני סופרים אודות ס"ת בכתב ידו של כמהר"י זרקה זלה"ה,אותו מכרו הגזברים של בהכ"נ ר' חיים ז"ל לסי' משה סלוירה ז"ל. |
יוסף לומברוזו אברהם אבוקארא 2 |
|||||||||||||||||
41 |
1831 |
שטר משכונה על בית הבשר מיזאכי לומברוזו בסך מאתים ריאל. |
||||||||||||||||||
42 |
1832 |
מעשה ב"ד לפיו לא יתמנה דיין בק"ק פורטוגיזיס הי"ו אלא בהסכמת כלל קהל הק"ק הי"ו. |
||||||||||||||||||
43 |
1833 |
חמש קבלות מק"ק תואנסה הי"ו, בדבר המשכורות המגיעות לעובדי השיש בחלק אלואד בחתימת הקאיד הגדול כה"ר מר יוסף בלעיש משנת התקצ"ג-התקצ"ד. |
||||||||||||||||||
44 |
1833 |
כנ"ל |
||||||||||||||||||
45 |
1833 |
כנ"ל |
||||||||||||||||||
46 |
1833 |
כנ"ל |
||||||||||||||||||
47 |
1833 |
כנ"ל |
||||||||||||||||||
48 |
1835 |
הקדש פרנכיתי- 4 תעודות |
ליאון פרנכיתי |
|||||||||||||||||
49 |
1836 |
הקדש פרנכיתי -4 תעודות |
||||||||||||||||||
50 |
1860 |
הקדש פרנכיתי |
3 דיינים |
|||||||||||||||||
51 |
1772-1836 |
רשימת ספרי תורה אשר היו לפנים בבהכ"נ ר' חיים ז"ל משנת התקל"ג |
||||||||||||||||||
52 |
1772-1836 |
רשימת ספרי תורה אשר יצאו בתפילת כל נדרי כל שנה החל מהשנה הנז' לפי הגורל. |
||||||||||||||||||
53 |
1840 |
מעשה ב"ד בענין העזבון של ר' אליהו לומברוזו ז"ל ואפוטרופסות הדיינים אביהם של יתומים. |
יצחק בונאן |
|||||||||||||||||
54 |
1840 |
תקנת חלוקת בתי הבשר תוואנסה וגראנה וארגונם, מועתק מספר "משכנות הרועים" וספר "די השב" |
||||||||||||||||||
55 |
1845 |
מעשה ב"ד בדבר ביטול החרם וההכרזה מטעם ק"ק פורטוגינוס הי"ו, הדבר יקום בנוכחות ובהסכמת כל הדיינים ושלושה אישים מגדולי הק"ק הי"ו |
דוד בונאן |
|||||||||||||||||
56 |
1845 |
אותו מעשה ב"ד בנוסח שונה ובחתימת ארבעה דיינים. |
יהודה הלוי דניאל חיים לומברוזו דניאל קרטוזו דוד בונאן |
|||||||||||||||||
57 |
1850 |
מעשה ב"ד בענין העזבון של ר' יעקב בן ארוש ז"ל,בין האחים ובין האלמנה ובתה. |
אברהם אבוקארא 2 יצחק בונאן |
|||||||||||||||||
58 |
1852 |
שובר בין יצחק פלוס אשר יש לו חזקה בבית האיד יהודה בדריבת אלגראנה בין הק"ק הי"ו, בנוגע לחנות היוצאת מבית הבשר. |
אברהם אבוקארא2 ? |
|||||||||||||||||
59 |
1853 |
מעשה ב"ד בענין הנז' (עזבון של ר' יעקב בן ארוס, ס' סג) ושובר לקביעה לאפוטרופוסים את שני האחים הגדולים על הקטנים, הבת ואמה. |
יצחק בונאן דוד טייב |
|||||||||||||||||
60 |
1855 |
הצעת סי' יצחק לומברוזו לגנות ר' דוד בונאן על הפרתו את תקנת ההכרזה והחרם עליה הוא חתם באיטלקית |
|
|||||||||||||||||
61 |
1856 |
שטר משכונה על יעקב לוי די ליאון נ"ע מאחותו רחל ולאחר מותה יירש אותה ויישא בהוצאות הנחוצות לה. |
אברהם אבוקארא2 יצחק בונאן |
|||||||||||||||||
62 |
1858 |
שטר קנית בית המרחץ אותו קנו הגזברים לזכות הק"ק פורטוגיזיס |
אברהם אבוקארא2 יצחק בונאן |
|||||||||||||||||
63 |
1859 |
שטר משכונה על הק"ק הי"ו אותו שילמו הגזברים. |
יצחק בונאן |
|||||||||||||||||
64 |
1860 |
תנאים המוטלים על מי שרוצה לשכור את בית המרחץ הידוע של הק"ק הפורטוגיזיס הי"ו |
||||||||||||||||||
65 |
1861 |
מעשה ב"ד ושובר אודות פרעון המשכונה של אברהם אלחאייך על בית המרחץ. |
יצחק בונאןיוסף לומברוזויצחק סלוירה |
|||||||||||||||||
66 |
1861 |
שובר מאברהם אריכס ז"ל אודות פרעון הק"ק הי"ו עבור כל ההוצאות שהוצאו לבנית הבית החדש שנבנה בבית החיים בשנת התרכ"א. |
אברהם אבוקארא2 אברהם די יוסף אריכס יצחק סלוירה |
|||||||||||||||||
67 |
1862 |
שטר הרשאה מהדיינים וכלל הק"ק הי"ו, לגזבר סי' דניאל בונאן הי"ו, בענין בני תלמוד תורה של ק"ק פורטוגיזיס הי"ו בדבר קביעת איש בוגר ממונה עליהם שידאג להאכילם, להשקותם ולהלבישם ולשלוט בהם כמו הורים. |
יוסף לומברוזו אברהם אבוקארא2 דניאל קרטוזו יצחק בונאן אברהם אבוקארא3 |
|||||||||||||||||
68 |
1864 |
חתימות הדיינים וכלל הק"ק בדבר ביטול התפילה בישיבות במועדים ר בבתי הכנסת של הק"ק הי"ו תותר תפילה במועדים. |
יוסף לומברוזו אברהם אבוקארא דניאל קרטוזו |
|||||||||||||||||
69 |
1867 |
רשיון מטעם ראש חברה קדישא של ק"ק תוואנסה לקבורת מרת מסעוד גויטע בחלקת הגראנה, חידי דניאל בונאן ראש חברה קדישא של ק" פורטוגיזיס. |
|
|||||||||||||||||
70 |
1867 |
חתימות אישי ק"ק פורטוגיזיס על מנת שכל יום יקחו ילדי תלמוד תורה מבית הבשר את כל העצמות של הצואר בכדי לבשל אותם למרק בכותאב של ת"ת. |
חתומים 26 ת"ח ועוד 30 עסקני ציבור. |
|||||||||||||||||
71 |
1868 |
תקנה בדבר עלית הנשים לבית החיים כל ערב ר"ח. |
חתומים 106 ת"ח ועסקני ציבור |
|||||||||||||||||
72 |
1868 |
באותו נושא תיון התקנה הקודמת מזמן הרב זרע יצחק זלה"ה |
יוסף לומברוזו ועוד יותר ממאה ת"ח ועסקני ציבור. |
|||||||||||||||||
73 |
1868 |
שטר משכונה על זודיכא אלמנת ר' יעקב שלום ז"ל על סי' גבריאל וולאנסי הבן הי"ו |
גבריאל ואלנסי |
|||||||||||||||||
74 |
1868 |
שטר הקדש לקופת עץ חיים תכב"ץ מזודיכא הנז' תנצב"ה |
שאול בובליל |
|||||||||||||||||
75 |
1869 |
מעשה ב"ד בענין בית הרחיצה אשר לפיו הסמכות לניהולו היא בידי ראש חברה קדישא המתמנה מטעם הק"ק הי"ו והנמצא בתפקיד, ברם ראש החברה הקודם אין לו זכות יותר משאר האנשים. |
דניאל קרטוזו אברהם אבוקארא2 |
|||||||||||||||||
76 |
1869 |
חתימות הדיינים וכלל הק"ק בדבר ביטול התפילה בישיבות במועדים, רק בבתי הכנסת של הקהילה תותר תפילה במועדים. |
חתומים 45 ת"ח ועוד כ20 עסקני ציבור. |
|||||||||||||||||
77 |
1870 |
רשיון מטעם ראש חברה קדישא תוואנסה לקבורת ר' אליעזר אשכנאזי בחלקת הגראנה. |
רחמים נטף |
|||||||||||||||||
78 |
1870 |
רשיון קבורה עבור רחל אשת יוסף זירח ממשפחת מונטפיורי מקהילת הגראנה. |
רחמים נטף ראש הח"ק |
|||||||||||||||||
79 |
1870 |
שטר משכונה על ק"ק הי"ו לר' יעקב קוריאל הי"ו. |
גבריאל הלוי די לאון דניאל בונאן יעקב אבוקארא. |
|||||||||||||||||
80 |
1870 |
הראשה לדיינים מהר' יעקב קוריאל בכדי שיעמדו על קבורתו לאחר מותו. |
גבריאל הלוי די לאון יעקב אבוארא. |
|||||||||||||||||
81 |
1870 |
רשימת ספרי תורה אשר בבכ"נ ר' חיים ובבכ"נ ר' הלל ז"ל שהם כשרים בת' חשון התרל"א |
||||||||||||||||||
82 |
1871 |
רשיון קבורה עבור יזאכי בן שמעון בחלקת הגראנה. |
רחמים נטף |
|||||||||||||||||
83 |
1871 |
רשיון קבורה ליזאכי בן שמעון לאחר ששילם לקופת ק"ק תואנסה. |
רחמים נטף |
|||||||||||||||||
84 |
1872 |
שובר הק"ק הי"ו ביד סי' גבריאל ואלנסי הבן, בענין כלי הכסף שהיו אצלו בפקדון לידי הדיינים. |
דניאל קרטוזו אברהם אבוקארא |
|||||||||||||||||
85 |
1874 |
רשיון לקבורת חנה לבית קטן. |
יצחק דאנה מיכאל וזאן |
|||||||||||||||||
86 |
1875 |
רשיון קבורה למנוח רפאל צמח, אלמנתו שילמה מאה ריאל עבור הרשיון. |
יצחק דאנה מיכאל די ר' חי וזאן |
|||||||||||||||||
87 |
1875 |
על אותו רשיון קבורה לרפאל צמח. |
" |
|||||||||||||||||
88 |
1875 |
רשיון קבורה עבור רחל אשת אברהם זרקא ממשפחת בונאן. |
יצחק דאנה מיכאל די ר' חי וזאן |
|||||||||||||||||
89 |
1876 |
על סדרי עבודתם של הרוחצים בחברה קדישא. |
20חתומים ת"ח |
|||||||||||||||||
90 |
1876 |
שטר בענין סידור בית הרחיצה ואיך ינהג כל אחד לפי תור. |
שאול בובליל אברהם אבוקארא גבריאל הלוי די לאון. |
|||||||||||||||||
91 |
1879 |
רשיון לקבורת אשת אנגלו פלוס בת דניאל לומברוזו. |
יצחק דאנה מיכאל וזאן |
|||||||||||||||||
92 |
1880 |
שטר משכונה על יוסף באיץ ז"ל אפוטרופוס על יעקב אנקאש נכדו אותו שטר הוא שילם. |
יצחק בונאן +3 ? |
|||||||||||||||||
93 |
1880 |
שטר בענין ההקדש "עץ חיים" תכב"ץ בין חכמי "עץ החיים" הי"ו |
אברהם חגאג' אברהם פינסי אברהם לומברוזו |
|||||||||||||||||
94 |
1892 |
עדות בדבר ספר תורה של בן הרב מהי"ץ כרטוזו ז"ל אשר הוציאו מבכ"נ ר' הלל ז"ל. |
יעקב סלוירה שמשון די מאיר אבוקארא ? |
|||||||||||||||||
95 |
1892 |
גילו אוזן לאחר שנקרא לבית עולמו הרי"ק הנז' הגזברים בדקו ואשרו כל מה שנזכר ראה סי' פו פז . |
יעקב אבוקארא גבריאל הלוי די ליאון. |
|||||||||||||||||
96 |
1892 |
התקנה מן הדיינים והק"ק בדבר סדרי ישיבת "עץ חיים". |
יצחק טאפייא דניאל בונאן |
|||||||||||||||||
97 |
1892 |
חתימת הגזברים בענין התיבה החדשה אותה עשה סי' אנג'לו סיזאנה ז"ל והקדישה לבית הכנסת בשנת התרנ"ח ליצירה. |
|
|||||||||||||||||
98 |
1893 |
התחייבות הק"ק הי"ו לשלם לכוללות עיה"ק טבריא ת"ו חצי ריאל כל שבוע ועשרה ריאל כל שנה בסה"כ שלושים וששה ריאל כל שנה משנת בי"ת נאמ"ן-התקנ"ג-1793. |
דניאל בונאן דניאל די? |
|||||||||||||||||
99 |
1893 |
קבלה מן השד"ר כמהר"ש בן קיקי בענין הפרעון הנז' של שש שנים. |
שמואל בן קיקי |
|||||||||||||||||
100 |
1893 |
חתימת הנציגים על הרשאה לקופאי לשלם את הסך הזה. |
גבריאל ואלנסי דניאל בונאן דניאל די ? |
|||||||||||||||||
101 |
1893 |
שובר הק"ק הי"ו ביד סי' גבריאל ואלנסי הבן, בענין כלי הכסף שהיו אצלו בפקדון מטעם הק"ק הי"ו מסרם לדיינים והושמו בארון הק"ק הי"ו. |
יצחק טאפייא |
|||||||||||||||||
102 |
1893 |
שובר לזכות הק"ק מן הבחור יעקב די חיים שלום ומעשה ב"ד בענין הנז'. |
גבריאל הלוי יד ליאון יעקב אבוקארא אליהו חי בורג'ל. |
|||||||||||||||||
103 |
1893 |
העתק מעשה ב"ד בענין הר' יעקב די חיים שלום. |
אליהו חי בורג'ל מרדכי סמאג'א יצחק טאפייא |
|||||||||||||||||
104 |
1895 |
התחייבות הק"ק הי"ו לשלם לכוללות ספרדים של עיקו"ת ירושלים ת"ו ריאל כל שבוע מניסן התרנ"א. |
||||||||||||||||||
105 |
1895 |
קבלה מן השד"ר כמהר"מ טאג'יר הי"ו עבור התשלום הנז' עד סוף שנת התרנ"ז וסוף חודש אייר. |
משה בר' יצחק טאגיר |
|||||||||||||||||
106 |
1897 |
קבלה מן הרב כמהרי"ש זיתון הי"ו בדבר קבלת הסך הנז' על ידו ושובר לק"ק הי"ו עבור השנים שעברו וציון שלקח שמונים פרנק מתנה. |
ישראל זיתון |
רשימת הרבנים הראשים לקהילה הפורטוגיזית-גראנה בתוניסתאריכי הפטירה הם מתוך "מנוחת צדיקים"
מס |
שם |
תפקיד |
משנה |
עד |
נפטר |
||||||
1 |
רבי יצחק לומברוזו |
אב"ד |
1738 |
1752 |
תקי"ב |
||||||
2 |
רבי מרדכי קאראבליו |
אב"ד |
1752 |
1785 |
ח' טבת תקמ"ה |
||||||
3 |
רבי יצחק אלחאייך |
אב"ד |
1785 |
1802 |
סיון תקס"ב |
||||||
4* |
רבי אברהם אבוקארא 1 |
אב"ד ? |
1802 |
1817 |
כ"ד תשרי תקע"ח |
||||||
5 |
רבי דניאל פרנקו |
אב"ד |
1817 |
1820 |
תק"פ |
||||||
6 |
רבי דוד חיים ואלנסי |
אב"ד |
1820 |
1826 |
ח' טבת תקפ"ז |
||||||
7 |
רבי יוסף אריכס |
אב"ד |
1826 |
1840 |
כ"ב טבת ת"ר |
||||||
8 |
רבי יהודה הלוי |
אב"ד |
1840 |
1849 |
ה' טבת תר"ט |
||||||
9 |
רבי יוסף לומברוזו |
אב"ד |
1849 |
1868 |
י"ח אייר תרכ"ח |
||||||
10 |
רבי דניאל קרטוזו |
אב"ד |
1868 |
1872 |
י"ט סיון תרל"ב |
||||||
11 |
רבי אברהם אבוקארא 3 |
אב"ד |
1872 |
1879 |
י' כסלו תר"מ |
||||||
12 |
רבי אברהם פינסי |
אב"ד |
1879 |
1888 |
י"ט אדר תרמ"ח |
||||||
13 |
רבי יצחק טאפייא |
אב"ד |
1888 |
1894 |
כ"ו שבט תרנ"ד |
||||||
14* |
רבי יעקב סלוירה |
דיין |
1894 |
1904 |
ח' סיון תרס"ד |
||||||
15* |
רבי יעקב אלחאייך |
דיין |
1904 |
1914 |
כ"ה שבט תרע"ד |
||||||
16* |
רבי יעקב אבוקארה |
דיין |
1914 |
1941 |
ב' טבת תש"א |
||||||
17* |
רבי דוד בן בארון |
דיין |
|||||||||
1*רבי אברהם אבוקארה זצ"ל : בספרון "מיכאל" –חנה ויצחק אברהמי עמ' י"ט מציינים את רשימת אבות בית דין של הגראנה שמו של רבי אברהם "הגדול" אבוקארה לא מופיע. בפנקס הקהילה עמ' 65 הערה 12 מופיע רבי אברהם "הגדול" אב"ד. היה או לא היה?
2* רבי יעקב סלוירה זצ"ל : מעל מצבתו של רבי יעקב סלוירה מופיע GRAND RABBUN DE LA PORTUGAISE ב"מנוחת צדיקים" עמ' י' "נראה לנו שלק"ק פורטוגיזיס קמו שני דיינים בלבד לאחר ר' יעקב סליורה… " בשנת תר"ס חתום על הסכמה לספר "מנחת אברהם" לרבי אברהם חלואה יחד עם ראש הרבנים ע"ה מרדכי סמאג'ה . הצעיר ישראל זיתון, ע"ה חיים זיתון, ע"ה דוד בלא"א ר' נתן ג'אוי.מזה נראה לי כי לא היה אב"ד כי אם דיין בלבד.
*3 רבי יעקב אלחאייך זצ"ל :"מלכי תרשיש" עמ' צ' כותב שהיה "דיין בבית הדין הגדול של הראב"ד המקודש ר' ישראל זיתון זצוק"ל".
מכאן אנו למדים שהיה דיין ולא אב"ד
4* רבי יעקב אבוקארה זצ"ל: במודעת האבל שפורסמה בתוניס בשנת 1941 כתוב: "גראו רבן ק"ק פורטוגיז". "מלכי תרשיש עמ' פ"א "בירחון "אור תורה" (אב תשמ"א) כתוב ששמש כרב ראשי בק"ק "גראנה" בתוניס בין השנים התרע"ד- התש"א".
למרות מה שכתב "מלכי תרשיש". בזמן הפרוטקטוראט הצרפתי בית הדין הנפרד של קהילת הגראנה לא התקיים עוד. חכם ליבורנזי ישב בבית הדין הכללי של יהודי תוניס.
ולכן רבי יעקב אבוקארה היה דיין ולא אב"ד.
5*רבי דוד בן בארון זצ"ל: בספרון "מיכאל" עמ' י' נראה לנו שלק"ק פורטוגיזיס קמו עוד שני דיינים………ורבי דוד בן בארון. הרב הראשי של תוניס 1947-1955 . עם רבי דוד "הגורני" דיין ק"ק פורטוגיזיס התמזגו שני הקהילות"
רבי דוד בן בארון היה דיין של קהילת הגראנה ולאחר מכן מונה לראש רבני תוניס
הערה כללית לתעודה "מנוחת צדיקים"-אין הדגשה או סימן המבדיל בין דיין לאב"ד למעשה כולם רבנים וכולם דיינים .
ליקט וערך יוסי פרי
ט.ל.ח
על קורות חייהם של הרבנים ראה מאמרים נפרדים בקטגורה "שושלות של רבנים".
עבדתי רבות עבור הרב משה עמאר בפענוח כתבי יד מסוג חצי קולמוס בין היתר ספרים המוזכרים כאן אשמח לקבל עבודה בפענוח ותרגום מערבית מכל הלהגים ללשון הקודש פרטים באתר שלי http://www.solitreo.us
רבי יצחק טאפייא נפטר ב1894. בין 1894-1904, הרב הראשי היה רב יעקב סלוירה שמופיע בפינקס בתעודה 94 והוא בנו של רב יצחק סלוירה שמופיע בתעודות 65 ו66. הוא נפטר ב1904 ורב יעקב אל-חייק התמנה לתפקיד רב הראשי של הקהילה עד 1914.
ב1941, אחרי פטירטו של רבי יעקב אבוקארא, רבי דוד בן בארון התמנה לתפקיד רב הראשי של הקהילה עד שנהיה רב הראשי של תוניסיה ואיחד את שני התפקידים.
כל זה מופיע בפתיחה לספר ויכתב דוד של רבי דוד בן בארון שהוצאתי לאור לפני שנה וחצי.
אברהם ערב טוב.
תודה על ההערות בדקתי בתעודה "מנוחת צדיקים" ותיקנתי בהתאם.
בברכת
שנה טובה
יוסי פרי
גיליתי את המאמר שלכם אתמול במקרה תודה.
בתי היא נכדתו של נינו שלי רבי יעקב אלחייאך
יכול להיות שמצאתי עותק,אבל שום מידע עד כה על המחבר.
כל מידע יתקבלו בברכה
איילת ערב טוב
על הזה עותק את מדברת? אשמח להתעדכן
בברכה
יוסי פרי
תאור המצב הפוליטי היסטורי של יהודי תוניסיה במשך הדורות מוסבר בהרחבה בספר די חדש שנכתב על ידי רון בובליל, ישראלי, יליד תוניס. שם הספר "השתקת העבר" http://www.amazon.com/Silencing-Past-Spring-Israel-Tunisia/dp/1492191426/ref=tmm_pap_swatch_0?_encoding=UTF8&sr=&qid=
מאמר מאוד מעניין. אני גם חוקרת ומתעדת את קורות משפחתי.
אני הנינה של רבי יעקב אלחייאך. אבי מרדכי. בן פנחס אלחייאך ז"ל היה נכדו.
תודה
שרה חאיק
שרה ערב טוב
תודה על הפרגון עבודת נמלים אך מה שחשוב כאן זה התוצאה הסופית.
ישנו ספר מאוד חשוב על הקהילה הפורטוגיזית /גראנה "פנקס הקהילה היהודית הפורטוגיזית בתוניס" מאת יצחק אברהמי שבאו מפוענחים כל התעודות שסבא רבא של כתב/העתיק. מאוד מענין
בברכה
יוסי פרי