תוניסיה מורשת אתר וורדפרס חדש
כתבות דומות
רבי משה שתרוג זצ"ל היה מגדולי רבני תוניס שמש כראש רבני תוניסיה משנת תרפ"א-1921 לאחר פטירתו של רבי ישראל זיתון זצ"ל ועד פטירתו בשנת תרפ"ח-1928.
אנו פוגשים אותו לראשונה חתום בהסכמה שבספר "מעיני ישועה" בדף מ"ה בעניין פתיחת בתי הקפה בשבת בשנת תרמ"א-1881.
רבי משה שתרוג היה מתלמידיו של רבי אברהם חג'אג' זצ"ל בעל "זרעו של אברהם" שרבי משה שתרוג זצ"ל וחברו רבי דוד בן ג'אוי זצ"ל שניהם תלמידיו ערכו הגהה לספר "זרעו של אברהם".
עמיתו בתורה היה רבי שלמה דאנה זצ"ל שמזכירו בספרו "שלמי תודה" בדף ס"ב ק"ה ובעוד מקומות.
רבי משה שתרוג זצ"ל יחד עם אחיו רבי ישועה חי שתרוג זצ"ל ועם רבי שלמה דאנה זצ"ל חיברו את הספר "שבת אחים" העוסק בדיני טריפות ומליחה עפ"י מנהגי תונסי ופסקי האחרונים, ספר זה זכה להיות כדברי רבי משה כלפון הכהן זצ"ל "אשר כל מורה ודיין נחוץ לו ספר זה כסידור תפילה".
רבי ישראל זיתון זצ"ל כאשר היה נישאל בענייני טריפות היה מפנה את השואלים לרבי משה שתרוג זצ"ל משום בקיאותו בהלכות אלו.
רבי משה שתרוג זצ"ל חתום על מספר רב של תשובות ושל הסכמות בספרים רבים להלן מספר דוגמאות:
בספר "מעיני ישועה" לרבי ישועה הכהן זצ"ל בסוף הספר בדף מ"ה ע"א בעניין החנויות המכרות שכר וקאפ"י בשבת חתומים הדבוקה השנייה ביום י"ב לחודש אדר ב' שנת האמרת לפ"ג תרמ"א-1881 "הצעיר דוד וזהו ס"ט, ע"ה דוד גוזלאן ס"ט, ע"ה מסעוד חביב ס"ט, ע"ה ישועה חי שתרוג ס"ט וע"ה אליהו זרח ס"ט. ע"ה משה שתרוג ס"ט. ועוד מספר רב של ת"ח.
בספר "אהב משפט" לרבי פראג'י עלוש זצ"ל ג'רבה תרצ"ו-1936 בדף ק"ג ע"ב סימן כ"ט חתום על תשובה.
בהסכמה משנת תרפ"ג-1923 לספר "חיים ושלום-דברי שלום" לרבי שלום הכהן זצ"ל ג'רבה תרפ"ג-1923:
"ראש גולת אריאל, נשיא ישראל, יתד היראה, עמוד ההוראה,סבא קדישא, חסידא ופרישא, עטרת הלמדנים, וראש הרבנים כקש"ת כמה"ר ר' משה שתרוג הי"ו ראב"ד בעוב"י תונס ואגפיה ע"ה משה שתרוג ס"ט".
בהסכמה משנת תרפ"ה-1925 לספר "אורח חיים" לרבי כמוס חדאד זצ"ל ג'רבה תרפ"ו-1926:
"הסכמת מו"ר ועט"ר הרה"ג מעוז ומגדול ראש הרבנים בעוב"י תונס וכל אגפיה יע"א כקש"ת כמהר"ר משה שתרוג נר"ו יאיר סלה אמן ע"ה משה שתרוג ס"ט".
בהסכמה משנת תרפ"ג=1923 לספר "מגן הדת" לחנ"א ג'רבה תרפ"ג-1923 "החותם בגושפנקא דמלכא יר"ה ע"ה משה שתרוג ס"ט".
בהסכמה משנת תרפ"ז-1927 לספר "אהל יוסף" לרבי יוסף בן הרוש זצ"ל תונס תרפ"ז-1927 :
"גם אני החו"ל מסכים עם הרבנים העליונים למעלה על חיבורי החכם הנז"ל וכל התומכים ה' יגן בעדו ויצליח דרכ אכי"ר ע"ה משה שתרוג ס"ט גראן רבן בתונס יע"א".
בספר "פקד משה" לרבי משה כלפון הכהן זצ"ל ישנו דרוש למנוחתו ושם מתארו רבי משה כלפון הכהן זצ"ל "גדולנו ועטרת ראשינו החסיד העניו המקובל האלוקי צדיק יסוד עולם ראש רבני תוניס ואגפיה אבינו רוענו כמה"ר משה שתרוג זלה"ה.
רבי משה שתרוג זצ"ל קיים את התורה מעוני גמור, גם כשהוסמך להיות פוסק הלכות התפרנס בדוחק על כן נאלץ לעסוק בהעתקה ובהגהת ספרים כמו "מאורת נתן" "חלב חיטים" "אבני צדק" ועוד.
רבי משה שתרוג זצ"ל חיבר את הספר "ישיב משה" שו"ת בשני חלקים.
רבי משה כלפון הכהן זצ"ל כותב עליו בדרוש למנוחתו שרבנו היה אוצר מלא בידיעת סתרי תורה וקבלה, והיה בקי בכל הש"ס כל דבר שהיו שואלים אותו היה משיב מיד ובעל פה,
רבי משה שתרוג זצ"ל היה ידוע מתלמידיו של אהרון אוהב שלום ורודף שלום, אדם פשוט ענו וצנוע, ומכבד את הבריות.
רבי משה שתרוג נתבקש בישיבה של מעלה ביום י"ג לחודש כסלו שנת תרפ"ח-1928 ת.נ.צ.ב.ה (משפט כתוב דף ט"ז)
ליקט וערך יוסי פרי
בית העלמין בלוד
בס"ד
מה שמפתיע [וחסר היום] היה שמכל רחבי תוניס שלחו אליו שאלות, ואיני מדבר על תלמידי חכמים ודיינים אלא על תלמידים בהתפתחות, תלמידים שלימים הפכו לגדולים ומוכרים כמו רבי שושן כהן בן רבי כ'לפון. רבי מרדכי סג'רון, רבי מצליח מאזוז ועוד רבים רבים זכר כולם לברכה.
ספרו המפורסם ישיב משה יצא בהשתדלותו הנמרצת של רבי כלפון משה הכהן זיע"א. אגב, ר"מ שתרוג זצ"ל הוא ששלח לחכמי ג'רבה שביכולתם למנות ולסמוך שוחטים [מבלי שיצטרכו לעבור בחינה בעיר הבירה].
אחיו המוזכר כאן, הוא אחיו הגדול!