יום פטירתו של רבי ישועה הכהן טנוג'י זצ"ל

בספר "משחא דרבותא" לרבי מסעוד רפאל אלפאסי זצ"ל מהדורה חדשה בדף 94 מובאת סקירה על הקאייד רבי ישועה הככן טנוג'י זצ"ל. וכך נכתב "רבי ישועה הכהן טנוג'י היה תלמידו של רבי אברהם נטף זצ"ל כפי שנכתב בדרשה שכתב רבי עוזיאל אלחאייך זצ"ל בספרו "חיים וחסד" בפרק "מערתא דדיני" בדרוש ט'..

בהיותו כבן שלושים שנה בשנת תק"ו-1746 נתמנה לקאייד של היהודים. תפקיד זה העניק לו סמכויות רבות אף להכניס אנשים לבית הסוהר של המדינה. רבי ישועה הכהן טנוג'י פעל רבות לטובת צאן מרעיתו הוא עמד בפני השלטונות וביטל מעלה ליהודים גזרות רעות וקשות. הוא גם סייע ללומדי ועמלי התורה, עזר לעניים ולאביונים רבי היו מאוכלי שולחנו.

בספר "מעגל טוב" השלם לחיד"א בדף 55 מספר לנו המחבר על עושרו של הקאייד וכך הוא כותב . "בא הגביר ר' משה בן הקאייד הש' רבי יהושע (ישועה) כהן טנוג'י והזמין אותי בשם אביו, והלכנו שם והוא מחוץ לגטו ויש לו חצר מלכות באבני שיש ומרמרא ונתן לי חדר יפה" בדף 56 כותב לנו החיד"א כך "והגביר הקאייד עצמו הוא חריף גדול ומעיין, והי תלמיד הרב ר' אברהם טייב שהיה מעיין גדול (באבא סידי)

בשנת תקכ"ח01768 מקים רבי ישועה הכהן טנוג'י את בית הדפוס הראשון בתוניס. את בית בדפוס הוא מביא מאיזמיר שבמדינת תורכיה. שם מודפס הספר הראשון שהודפס בתוניס והספר הוא "זרע יצחק" לרבי יצחק לומברוזו זצ"ל. אבל מכיוון שפועלי בית הדפוס לא היו מנוסים

בהדפסה וכלי בית הדפוס היו ישנים הספר "זרע יצחק" יצא מטושטש מאוד. בעקבות זה בית הדפוס הזה נסגר.
החיד"א בספרו "מעגל טוב" השלם מספר לנו על כת המקובלים שבאו לבקרו. זה היה נס כי הגביר הקאייד היה מתקוטט עמהם ושם בבית הסוהר את גודליהם.

בהסכמה לספר "מגן אבות" לרשב"ץ ליוורנו תקנ"ג -1793נמצא שהקאייד רבי ישועה הכהן טנוג'י חתום ראשון, ואחריו בית הדין של תוניס בימים ההם: רבי מסעוד רפאל אלפאסי. רבי יוסף הכהן (הדיין) רבי שמריה קאטאריואס. רבי מרדכי אלחאייך. רבי דוד נג'אר. רבי נתן בורג'יל (הראשון)רבי שמואל דרמון. רבי שמשון אבוקארה רבי מרדכי קארבאליו. רבי יצחק בכ"ר דוד אלחאייך.

בשנת תקנ"ה-1795 עולה רבי ישועה הכהן טנוג'י לארץ הקודש יחד אם רבי יוסף הכהן (הדיין) ומתיישבים בעיר הקודש ירושלים.

רבי ישועה הכהן טנוג'י נתבקש בישיבה של מעלה ביום י' לחודש טבת בשנת תקנ"ו.-1796 וניטמן בהר הזיתים.(דובב שפתי ישנים)

ליקט וערך יוסי פרי

באדיבות דובב שפתי ישנים

אודות יוסי פרי

עוד כתבה שתעניין אתכם

יום פטירתו של רבי אבא יהודה חדאד זצ"ל

רבי אבא יהודה חדאד זצ"ל (תוספת המילה "אבא" שם של כבוד)היה תלמיד חכם ובעל זיכרון …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *