רבי משה דרמון היה מדייני הקהילה הפורטוגיזיס (גראנה) בתוניס, והיה מכונה "המקובל האלוקי" כפי שמופיע במצבת קבורתו. (תולדות חכמי תוניס דף שס"ח)
האגדה מספרת עליו נפלאות. בדרכו לתוניס על ספינה בים עמד עליה נחשול לטובעה וניצל ע"י נס, והיגיע לתוניס ביום שביעי של פסח וקרא שירת הים עם הקהל שבאו לשם(מקובל בקהילת תוניס שביום שביעי של פסח היו קוראים את שירת הים על שפת הים)
רבי משה דרמון היה מראשוני לומדי הקבלה בתוניס והיה כנראה אחד מן החבורה שיצקה מים על ידי הרב אברהם בן מוסא זצ"ל כשזה בא מהעיר תטואן. בחבורה זו היו גם רבי יצחק לומברוזו ורבי מרדכי קאראבליו זצ"ל.
שני בתי כנסת היו על שמו של רבי משה דרמון האחד ברחוב הליבורנזים (הגראנה) בתוניס, והשני בסמטת דרמון בלב החארה היהודית בתוניס.
קימת תקנה משנת ת"ע-1710 אשר מובאת בספר "פנקסה הקהילה היהודית הפורטוגיזית בתוניס" דף 5.תקנה זאת תוקנה על ידי הרבנים רבי יצחק לומברוזו ורבי משה דרמון זצ"ל אשר לפיה כל שרותי הדת להם יזדקקו חתן בחור בתולה אבי הבן התקיימו אך ורק בבית הכנסת הגדול ע"ש ר' חיים.
רבי משה דרמון חתום בהסכמה לספר "שתי ידות לחזקוני" לרבי אברהם בן יחזקיה הודפס באמשטרדם תפ"ו-1728 "בחודש מנחם (אב) שנת תגלנ"ה (תפ"ה-1727) חתומים: רבי שמואל כהן, רבי אברהם טייב, רבי יצחק לומברוזו, רבי משה נג'ארה ורבי משה דרמון.
רבי משה דרמון נפטר בשנת תק"א-1741(מנוחת צדיקים דף כ"ב)
ליקט וערך יוסי פרי