רבי יצחק (השני) בר אברהם (הראשון) לומברוזו זצ"ל (נכדו של "זרע יצחק" לומבורוזו) תלמיד חכם דרשן בחסד עליון, כפי שמספר לנו רבי יהודה ג'רמון זצ"ל בספרו "פרי קדש" תוניס תרנ"א-1891 דף ט"ל.
"ונכדו של הרב מהרי״ל (יצחק לומברוזו) הנז׳(כר) אשר יישא את שמו מהר״י לומברוזו זיע״א הוא היה סוף חסידים וקטנותם של חסידי תונס יע״א היה חכם ומעיין מובהק ודרשן מופלא . ואני הדיוט הכרתי אותו כשהייתי כבר שש כבר שבע הוא ברכני רב ברכות . ומראהו כמראה מלאך האלקי׳ם נורא מאד . ועזוז ו ונפלאותיו וחסידותו היה דבר פלא . והרב היה ־ סגי נהור , ובכל ש״ק היה בא לבהכ״נ ללמד דעת את העם בנועם מוסרו סדרי יראה ועבודת ה׳ כמעט שזכה … עובדא לאהרן שפתותיו שמרו דעת ורבים השיב מעון חכו ממתקים וכלו מחמדים היה יושב ודורש לערך ג׳ שעות רצופות עד שעושה טבילה מזעת הדרוש . ויזל מים מדליו . כל זה עיני ראו ולא זר"
רבי יצחק לומברוזו זצ"ל היה סגי נהור על כן ציווה לחתום בשמו בשנת תקפ"ו-1826 יחד עם רבי חיים דוד ואלנסי זצ"ל על הסכמת הדיינים שלא ייוודע שם הצנועים אלא לגזבר המתמנה ע"י הק"ק הי"ו. (פנקס הקהילה הפורטוגיזיס דף 110 )
רבי יצחק לומברוזו נתבקש בישיבה של מעלה ביום י"א לחודש טבת שנת תקצ"ו-1836. (מנוחת צדיקים כ"ד)
ליקט וערך יוסי פרי
ט.ל.ח
נוסח המצבה שהועתק ע"י ר' רפאל ארדיטי בעיתון
REVUE TUNISIENNE 1920