תוניסיה מורשת אתר וורדפרס חדש
בס"ד
תרבות במבחן
העיסוק בתרבות ייחודית לעדה מסוימת מעורר דילמה: האם נכון לחזק את המורשת העדתית ואת החקר בתרבות הייחודית שלה, או לפעול רק למען הדומה בחברה הישראלית, ובזה לחזק את המאחד בחברה.
הספר "מסורת במבחן" העוסק בקהילת ג'רבה ובתרבותה, השייכת לעדה התוניסאית, התקבל בברכה ובהתעניינות מרובה, אך עם זאת עורר גם תהיות:
בתגובה לפרסום הספר "מסורת במבחן" התקבל מייל העוסק בדילמה זו:
"האם לדעתך קיימת היום גאוות יחידה של יוצאי תוניסיה? האם נכון שתהיה כזו, או שנכון יותר לפעול למיזוג מוחלט?"
בתשובה שלי אליו כתבתי:
"לדעתי ולצערי, לא קיימת היום די גאווה עדתית וזו מהסיבה הפשוטה: יש בורות עצומה בכל הנוגע לתרבות הייחודית של העדה. תופסים את הייחוד בה בעיקר במה שכרוך בפולקלור.
זו בעצם הסיבה והתכלית של בחירת נושא המחקר שלי: לגלות את התרבות הזו ואח"כ לפרסם אותה. וזאת במסגרת המאמץ הכללי שצריך להיות בחשיפת התרבות המזרחית.
היום אין די חומר עיוני העוסק בתרבות יהודי המזרח באוניברסיטאות וכמובן לא בספרי הלימוד בבתי הספר. התרבות המזרחית באה לידי ביטוי בחברה הישראלית בעיקר בתחום הזמר ובמאכלים. תרבות המזרח המשתקפת בסרטי הבורקס, היא תרבות רדודה ומעוותת – ומהיכן תצמח הגאווה העדתית?
התרבות של יהודי המזרח היא תרבות שורשית ומעמיקה שצריך רק לגלות ולפרסם אותה, וגאוות היחידה תגיע, ואיתה יעלה הדימוי העצמי של בני המזרח, ויפחתו תחלואי החברה שפשטו בקרב חלק מבני המזרח.
מיזוג מוחלט בחברה הישראלית הוא אשליה, כי "המיזוג" שקורה היום הוא בעצם קבלת תרבות המערב, תוך התייחסות מזערית לכל הייחודי בתרבויות אחרות.
המיזוג המוחלט האמיתי בתרבות הישראלית צריך להיות שילוב של כל התרבויות מבני העדות השונות, תוך נתינת מקום של כבוד לכל אחת מהן, כולל לתרבות יהודי המזרח, ויצירת תמונת פסיפס צבעונית מכולם יחד- תמונה יפה ומגוונת."
אני קוראת מעל במה זו: הבה נחקור ונלמד לעומק את התרבות הייחודית של מוצאנו, ונצא מחוזקים ואף נחזק בתרומתנו את החברה הישראלית, כי רק המחוזק יכול לחזק.
נשמח לקבל למערכת את תגובתכם לכתבה .
ד"ר רבקה נגר,
מחברת הספר "מסורת במבחן– רבני ג'רבה בין שמרנות לתמורה (1914-1945)"
רבקה
כתבה מעניינת ותודה.
אשמח לקבל את המייל שלך בכדי להשתתף ביום ראשון הקרוב באשקלון.
ד,ש חם ממרים גז
יוסי בריח
052-6340033
אני לפעמים נכנס וקורא אצלכם.
התחקיר של ד"ר רבקה נגר חשוב מאין כמותו לבני העדה שלנו.
ישר כח לאתר הזה שלא מאפשרים לאנשים נוכלים להרוס את דרכי הנועם והמוסר שאתם שומרים ומקפידים עליהם.
המוכיח בשער מנסה כאן להכניס תגובות שמחבלות במטרתו של האתר.
לא חלמתי שתעיפו אותו כאן לכל הרוחות אחת ולתמיד.
כל הכבוד על האומץ והתעוזה.
יעקב ישי
יעקב שלום רב וברוך הבא לאתר "תוניסיה מורשת"
תודה על הפרגון.
אף אחד לא נכנס כדי להרוס את האתר , עד רבא כל הכניסות הם כדי לבנות ולא והרוס, המוכיח בשער נכנס כתב את הערות שלו למאמר של דר רבקה נגר שהם לגיטימיות ביותר, אך לאחר תגובתי לנושא החליט המוכיח בשער להוריד את תגובתו, וכך עשיתי, "רצונו של אדם כבודו"
בברכה
יוסי פרי
לד"ר רבקה נגר היקרה
נכון כתבת שכל התעסקות בתרבות יחודית תעורר דילמה, עד כמה שידוע לי שתי עליות גדולות היו מתוניסיה האחת ב-1948 והשנייה ב-1956 וגם אם ניקח את האחרונה עדיין עברו להן 55 שנה, וידוע הוא שהעם התוניסאי הינו עם הנחבא אל הכלים ולכן לא תוכלי למצוא משהו שמאחד או מקשר למעט מאכלים מסויימים שהיום רוב העדות הנמצאות בישראל למדו להכין, אמנם הנושא הדתי "משחק" חזק במורשת, אבל לצערי הרב גם את זה כמעט ואין היום מהסיבה הפשוטה, אנו בארץ ישראל וכאן רוב מנהגי התפילה הם בנוסח אחר, גם פעם כשנישאו בחו"ל זה היה בין משפחות והיום זה בין עדות מעורבות, ואין את האפשרות לשמר מנהגים, מאוד קשה לעמוד על נקודות מסויימות ולהגיד שזאת תרבותינו או מורשתנו, עם מי שנפגשתי מהמבוגרים של העדה (ילידי תוניס)היו מספרים שכמה היה נעים להם לשבת בבית קפה לשתות קפה או "בוכה" ולשחק "נובי" או שקובה" או "רונדה", וזכות זאת ניתנה רק לגברים, האשה מקומה היה בבית מבלי שתינתן לה זכות התפתחות עצמאית משלה,
בס"ד
לתמם יוסף חיים היקר,
תרבותנו ומורשתינו כוללת להכיר את גדולי הדור שזכינו שהנהיגו את הדור בתוניסיה ואת תורתם. המורשת היא להכיר את ההיסטוריה של אבותינו, והמורשת היא גם להכיר מנהגים, למרות שלא מקיימים אותם במלואם, את הפולקלור, את הניבים ועוד.
אל לנו לשכוח את עברינו ואת מאפייניו, שיש לנו להתגאות בהם.
בברכה, רבקה נגר