סוק אל-ארבע-SOUK AL ARBA

5589

 

העירה סוק אל-ארבע שוכנת כ150 ק"מ ממערב הבירה תוניס וכ 40 ק"מ מזרחית לגבול האלג'ירי. שמה ניתן לה משום שבכל יום רביעי בשבוע מתקיים במקום יום שוק.
שמה הפחות ידוע היה "ג'נדובה" על שם שבט נוודים "ג'נדובה" שחיי בסביבה.(משנת 1966 שונה שמה ל"ג'נדובה" באופן רשמי)העירה נוסד בסוף המאה ה19 אם תחילת הפרוטקטוראט הצרפתי, כאשר הונחה מסילת הברזל שקישרה בן העיר תוניס לבין הגבול עם אלג'יר.
תחנת הרכבת
תחילת הישוב היהודי במקום שהיה בעקבות מסילת הברזל, יהודים מהעיר תוניס קנו אדמות מדרום למסילה ובנו בתים להשכרה עבור הסוחרים והמתווכים בתבואה.
אם השנים נוספו משפחות נוספות מנאבל, סוסא ובג'ה . אליהם יצטרוף גם יהודים מאלג'יר הסמוכה.
המהגרים החדשים גרו תחילה בדירות שכורות אשר בנו החלוצים ,ולאחר מכן בנו בתים משל עצמם.
מהגרים נוספים בעירה היו "הבחוצים" (ראה מאמר נפרד בנושא) יהודים נוודים אשר גרו בקרב הערבים משני עברי הגבול תוניסיה לאלג'יר, תחילה גרו באוהלים או צריפים אך אט אט חלקם השתלב בחיי הקהילה היהודית וחלקם האחר ויתר על הרעיון ושב לחיי הנוודות.
מצבם הכלכלי של יהודי סוק אל-ארבע היה טוב, הם שלטו בכל תחומי המסחר בעירה.היו מספר משפחות עשירות שהיו בעלי נכסים ובעלי אדמות חקלאיות אשר הושכרו לחקלאים שונים, וכן היו גם יהודים שהיו בעלי עדר צאן והיה גם בנק קטן בעירה שנוהל על ידי משפחת עשוש,
לעומתם היהודים הבחוצים נותרו כמשפחות עניות ועסקו בעיקר בשאר המלאכות האחרות נפחות סנדלרות וכ"ו.
העירה סוק אל-ארבע התפרסמה בזכות תעשיית שמן הזיית המשובח שלה שהיה בידי משפחת כהן טנוג'י ומשפחת ביסמוט
בשנת 1926 מונה חיים עשוש אחד מעשירה העירה לנשיא הקהילה על ידי השלטונות, ואלבר בן מוסה מונה לגזבר.
רב הקהילה היה רבי משה מעלוק זצ"ל אשר שימש בכל משרות הקודש חזן שוחט וכ"ו, אחריו שמשו בקודש רבי מכלוף זצ"ל מג'רבה ורבי מעתוק זצ"ל מגאבס , אחרון הרבנים היה רבי מאיר גז זצ"ל.
לבני הקהילה היה בית כנסת צנוע שנבנה בראשית שנות התשעים של המאה ה19, על קרקע שנתרמה, אך הבניה של בית הכנסת נעשתה על ידי תרומות של יהודי המקום.
כל חיי הקהילה סובבו סביב בית הכנסת, תלמוד תורה בשעות אחר הצהרים התקיים בבית הכנסת. שם נערכו גם השמחות של יהודי העירה ושם גם ניהלו את כל הדיונים הקשורים בחיי הקהילה במקום , שם גם שמעו מיד פעם חדשות על הנעשה בבירה או מחוצה לה על יד החזן שהיה מגיע מידי פעם מעיר הבירה.
היחסים בין התושבים היהודים אם שכניהם הערבים והצרפתים היו די טובים, למעט תקריות בודדות בין היהודים והערבים.
אם קבלת העצמאות בתוניסיה בשנת 1956 עזבו היהודים את העיירה רובם הגדול עלה לארץ ישראל, ומיעוט הגר לצרפת.
ליקט וערך יוסי פרי
 

 

 

סוק אל-ארבע כיום

סוק אל-ארבע כיום



אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


11תגובות ב “סוק אל-ארבע-SOUK AL ARBA

  1. יגאל בוכניק

    היו שרים אחרי מלחמת העולם השנייה :
    פי סוק אל ארבע
    הטנק יגרבע
    היטלר אומקומבע
    כלאתו אדבנה.

  2. אוסונה יוסף

    אני נולדתי בעיר הזאת.והמוהל שלי היה הרב מאיר גז
    ולך יוסף פרי ידידי
    יישר כח על האתר שלך

  3. יוסי פרי Post author

    יוסף ערב טוב וברוך הבא לאתר "תניסיה מורשת"
    תודה על הפרגון, אתה מוזמן להכנכס ולכתוב בכל תחום.
    בברכה
    יוסי פרי
    בשם הנהלת האתר

  4. תמי בבליאן

    אם יש לכם את כל המילים של השיר כמוש זאנה הייתי רוצה את המילים כי אני מכירה חלק המשיר תודה ובברכת גמר חתימה טובה מתמי אליה בבליאן

  5. אליהו

    שלום רב
    שאלתי האם יש לך פרטים על אלבר בן מוסה ?…
    כמו איפה הוא נולד ? מאיפה הוא הגיע ל – סוק אל-ארבע-SOUK AL ARBA
    אשמח לקבל תשובה
    תודה אליהו

  6. יהודה ירון

    שלום לפי הידוע לי סבא רבה שלי היה רבה של סוק אל ארבע וקראו לו ר' יוסף קדוש

  7. יוסי פרי Post author

    יהודה שלום רב
    לצערי לא נתקלתי בשם הזה וגם לא בשם משפחת "קדוש" בתוניס.
    בהצלחה
    יוסי פרי

  8. מאיר חדד

    בס"ד
    קצת מוזר לקרוא לעיר ע"ש יום השוק שלה, והסיבה האמתית, ככל הנראה, שקראו למקום בשם זה עוד לפני היותו מקום יישוב, שכן לפני כניסת הצרפתים לתוניסיה ב-1988 היו במקום שווקים אליהם נאספו יושבי ההרים והנוודים למסחר ולחליפין, וקראו למקום לפי יום השוק שלו. לימים הפך המקום למקום ישוב, בתכנון המושל הצרפתי של האזור, ונשאר לו שמו הראשוני המקורי. (הבחוצים פרק ה' / נחום סלושץ). למי שאינו בקי בשפה היטב יכול היה להישמע מפי אנשי המקום כאילו המקום נקרא "שיק אל ארבע" (כך הוא מצויין בצפירה, 24.10.1910, במאמרו של סלושץ 'באהלי בידואים יהודים'). כנראה בשל ההגייה של שי"ן כסמ"ך וההפך, ובשל היחטפות תנועות האופיינית לשפות הברבריות. אגב, רבי אברהם עלוש זצ"ל רב גאבס היה מבני הבחוצים והשתייך לשבט עלוש, ובהיותו ילד-נער הביאו אביו לעיר ללמוד, ולמד עד שנעשה רב (ע"פ עדות עצמו, הובאה בצפירה שם). במפקד שנערך בשנת 1931 נמצא כי מס' יהודי סוק אל ארבע הוא 243 יהודים (נפוצות ישראל באפריקה הצפונית / סלושץ נחום).
    הנה מקום בשם זה "סוק אל ארבע" לא היה אופייני רק לתוניס, מצאנו שני שווקים בשם זה גם בתימן, כמאמר רבי יעקב ספיר זצ"ל (מסע תימן פרק י"ט): "כי פנה היום הננו עוד בין הרים גבוהים אשר ראשם מגיע השמימה והשמש נטה לערוב. פה מקום שוק גדול ליום הרביעי מהמתאספים מערי וכפרי ההרים וסביבותיהם…", ובהערה: שוק זה במרחק ששה קילומטרים לערך דרומית מערבית ליפיד, נקרא אף הוא "סוק אל רבוע" כמו השוק שנזכר לעיל בפרק ז', ולהבדילו ממנו נקרא לפעמים גם "סוק אל רבוע אל חימי" על שם שהוא במחוז חימה.
    וגם במרוקו קיימת עיירה בשם זה (ומספר תושביה ב-2014 כ-70,000). ומסופר כי בשנה גשומה במיוחד ביקשו יהודים לעלות לקברו של רבי עמרם בן דיוואן הנמצא בבית הקברות אסג'ן (7 ק"מ מצפון מזרח העיר ווזאן), והיה עליהם לחצות את נהר 'סבו' שזרם דרך 'סוק אל ארבע' ולא יכולו והצטערו. ובא אליהם הרב בחלום ואמר להם שהוא בהר הגדול שב'צפרו'. מאותו יום והלאה נקרא ההר ההוא הר רבי עמרם בן דיוואן (מחקרים בתרבותם של יוצאי צפון אפריקה עמ' 146). בלי קשר לאמיתות הסיפור, סוק אל ארבע נמצאת 54 ק"מ מערבית לווזאן, ומשונה שאין דרך אלטרנטיבית או המתנה של מספר שעות שתאפשר הגעה, יש מקום כזה במרוקו וייתכן שסבו של יהודה ירון היה רק בקהילה זו שבמרוקו ולא בזו שבתוניס.

  9. יוסי פרי Post author

    מאיר מועדים לשמחה.
    דברך מופיעים בגוף המאמר .
    תודה על התוספת מתימן ומרוקו.
    בברכה
    יוסי פרי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.