דבר תורה לשבת וחוה"מ

1319

מאת חי כמוס מאזוז ג'רבה 

ידוע שאסור לעבוד בחוה"מ. אבל חז"ל התירו לנו מלאכת דבר האבד משל קנה סחורה במאה ואותה סחורה מחירה הולך וזול ואם ישאירנה אחרי החג יפחות מחירה ותהיה פחות ממאה {מלאכת דבר האבד יש בה הרבה מינים לפעמים דברים נראים לו אסורים והם מותרים ודברים נראים לו מותרים והם אסורים, ואף האנשים מחלקים כמעשה של רבי ינאי שפעם גמרו לו בישולן של הפירות בחוה"מ הסירם בחוה"מ, כל האנשים חשבו שהסרת התבואה מהעץ בחוה"מ מותר. בשנה שאחריה האנשים השאירו תבואתם בעץ עד שבא חוה"מ וסרו אותה, אותה שנה רבי ינאי הפקר כרמו כדי שימחלו לו העון שהטעה האנשים. לזה מי שנצרך לעשות מלאכה בחוה"מ ילך וישאל לרב} ולמה התירו לנו רבנן מלאכת דבר האבד בחוה"מ? משום שהאדם בהול על ממונו ר"ל שהאדם אינו סובל לראות הפסד בכספו ואם לא יתירו לו יעשה איסור ולזה התירו לו.

דבר אחר שהתירו לנו חז"ל מחמת שאדם בהול על ממונו אם לא אליכם אדם שנשרפה לו ביתו בשבת אפי' שהדין אסור לומר לגוי שיעשה לו מלאכה שאסורה מדאורייתא אפי' בדרך רמז כאן החכמים התירו לנו להביא גוי ואומרים לו מי שמכבה השריפה לא הפסד כדי שיבין הגוי שאם יכבנה מחר יתן לו שכרו.

יש לשאול למה בחוה"מ התירו לנו רבנן מלאכה גמורה ובשבת לא התירו לנו רק בדרך רמז שהדין אסור לאדם לומר לגוי שיעשה לו מלאכה בשבת וזה גזרה דרבנן. נכון שאין יכולים להתיר לנו שנכבה אנו שהכבוי הוא מלאכה דאורייתא אבל למה לא התירו לנו לומר לגוי שיכבה בלא רמזים?

אולם ידוע שאם אדם באים עליו יסורים הם כדי שיעירו אותו מעוונותיו וישוב בתשובה או עשה איזה עון קל ולא מגיע לו שיעניש עליו בעולם הבא שהעונש שם קשה מאד מביאים לו כאן עונש כדי שיהא קל. והאדם אם לא יעבוד בשבת ובחוה"מ מראה על עצמו שיש לו אמונה בהשי"ת שאפי' לא יעבוד בימים אלו שאסור לעבוד בהם הקב"ה מביא לו שכרו מושלם בזמן אחר ואם יש לו אמונה כזאת יודע ובטוח שהשריפה שבאה לו בשבת מאת הקב"ה כדי שישוב בתשובה ולזה רבנן לא התירו לנו לומר לגוי רק ברמז, אם הבין ידע שהקב"ה סלח לו והצרה הזאת נמחלה לו עוונותיו ואם לא הבין ידע שהקב"ה רוצה לעונשו. אבל מלאכת דבר האבד שהסחורה שיש לו הרבה אנשים יש להם ממנה ואפשר שהעונש לא יבוא לו אלא לאדם אחר שיש לו סחורה כמותה ולמה יענש הוא בגלל חבירו, והאדם אז אינו בטוח שהסיבה מעוונותיו ולזה רבנן התירו לו לעשות מלאכה גמורה כדי שיהיה לבו בנחת ואם לא נמכרת לו הסחורה ידע שהעונש הוא לו ורבנן אין עושים בדבר אחד דברים אסורים ודברים מותרים ואפי' שיש מינים של דבר האבד שלא יבוא בהם טעם זה, מחמת הטעם הזה התירו כל המינים.

מכאן אנו צריכים ללמוד הרבה דברים א} צריך שיהיה לנו אמונה שלמה בהקב"ה שהוא נותן לנו זכותינו יותר ממה שצריכים, והימים שאין עובדים בהם כשבת והחגים וחוה"מ הקב"ה נותן לנו במקומם בימים אחרים בלא שנרגיש, נחים ולוקחים כל זכותינו. ולא רק זה אלא בזכות השבת הקב"ה מברך לנו ברכושנו, ולזה צריכים להזהר שלא נטעה ונעשה דבר שנחלל בו השבת ונלמוד דיני שבת והחגים וחוה"מ כדי שלא נטעה. ב} לשמור עצמינו מכסף של האיסור, הנה הקב"ה נותן לנו כל זכותינו תמיד בהיתר יותר טוב. ג} שחוה"מ כשבת לא נאמר שהימים שלא עבדנו בהם הפסדנו אותם, לא! הקב"ה מחזירם לנו כשבת והחגים שכל יום שהקב"ה מצווה אותנו שלא נעבוד בו ולא נעבוד כספו מונחים בזוית כדי שיתנם לנו הקב"ה יום אחר ולא הפסדנו כלום רק הרוחנו וזכותינו לוקחים אותו היום או מחר.

ולפעמים האדם נראה לו שההפסד ניכר משל עסק היה מרויח בו הרבה כסף ויבוא לעשות חשבונו אח"ך ימצא עצמו שכל השנה לא הרויח כפי אותו עסק יאמר זה לא הפסד? לא! האדם אינו יודע אותם הכסף איפה היו אובדים אצל הרופא או אצל עורך דין יותר טוב שלא לקחת אותם או לא! הרויח בריאותו וישוב דעתו או לא! וצריכים לדעת שזכותינו לקחנו אותו בשלימותו והכסף שרוצה אותם הקב"ה שחוסכים אותם חסכנו אותם ואנו אין מבינים מעולם הזה כלום ולזה צריכים לשמוע לדברי חכמים ללא להרהר אחריהם זהו מה שמבוקש ממנו.

וכמה דברים האדם יאמר דבר זה אינו נכנס למוחי, ואפי' שהתורה לא נעשתה לפי מוחנו שהוא אינו מבין כלום ואם יבוא האדם ויעיין ימצא עצמו שאפי' לפי מוחנו הקטון יש ישוב למה דבר זה לא נכנס במוחנו ואפשר שיכנס אחר קצת עיון. משל חז"ל אמרו לנו שלפעמים הקב"ה לוקח צדיק כדי שיכפר על העון של אותו הדור יבוא אדם ויחשוב ויאמר מה עשה אותו צדיק ואנו יראה לנו שהצדיק מסכין והוא הפסיד. לא! הצדיק הרויח ולא הפסיד שכל דקה נוספת שיושב בעולם הבא התענוג שלה אין יכולים לתאר אותו כמו שכתוב בפרקי אבות יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הזה יותר מכל חיי העולם הזה. ואפי' המצוות שהיה עושה אותם אם לא היה נפטר יקבל שכרם שהחשבון הזה הוא אצל הקב"ה ולא מבינו אף אחד איך הוא חושב, וכל ההפסד הוא לנו שהיינו יכולים ללמוד ממנו הרבה דברים ועכשיו הפסדנו. ועוד שכל זמן שהצדיק לפנינו זכותו יבטל מעלינו הרבה גזרות, והקב"ה יתן לנו הזדמנויות אחרים כדי לשוב בתשובה אבל אחר שנפטר יכפר רק בזמן פטירתו. ולזה האדם צריך לו שלא יחשוב בדרכי הקב"ה והדברים שאמרו אותם לנו חז"ל נשימו אותם כנזם באזנינו ויהיה לנו אמונה שלמה שאין הקב"ה עושה עמנו רק הטוב, ובזכות האמונה הקב"ה יתן לנו הטוב והבריאות והשלום וישלח לנו משיח צדקינו במהרה בימינו אמן סלה.



אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.