פרשת כי תשא

 

נצטווינו 4 מצוות עשה ו5 מצוות לא תעשה.
 
מצוות עשה הן:
א} כל אחד צריך לשלם מחצית השקל בשביל הקרבנות.
ב} קודם עבודת בית המקדש צריכים הכוהנים והלויים ליטול ידיהם.
ג} לעשות שמן המשחה שמושחים בה כוהן גדול ומלך.
ד} בשנה השביעית לא לעבוד את האדמה ונקראת שנת השמיטה.
 
מצוות לא תעשה הן:
א} לא למשוח בשמן המשחה.
ב} לא לעשות כמו שמן המשחה שבבית המקדש לצורכינו.
ג} לא לעשות כמו קטורת שבבית המקדש לצורכינו.
ד} לא לאכול או לשתות מדבר שנתקרב לעבודה זרה.
ה} לא לאכול בשר שנתבשל בחלב וכן להיפך לא לשתות חלב שנתבשל עם הבשר.
 
ה' יתברך ציווה את משה רבינו כשימנה את בני ישראל אסור לו למנותם לפי נפשות שלא תכנס בהם עין הרע אלא ציווה למנותם על ידי שיתנו כל אחד מחצית השקל ואחר כך ימנה כמה יש מחצית השקל וידע מספר הנפשות אחר כך ציווה את משה שצריך למשכן ויאמר לו שבצלאל בן אורי בן חור הוא שיעשה את המשכן ויעזור לו אהוליאב בן אחיסמך ועוד עוזרים אחרים ויצווה אותו שמלאכת המשכן אינה דוחה את השבת ויתן לו את הלוחות.
 
אחר זה מסופר על מעשה העגל שמשה רבינו אמר לבני ישראל שהוא עולה להר סיני בששה בסיון ושם ישאר ארבעים יום ובני ישראל טעו בחשבון וחשבו שיום ששה בסיון יחשב יום אבל הוא אינו נחשב כיון שעלה בו משה ביום ואין לילו עמו ולפי חשבון בני ישראל צריך משה לרדת בששה עשר בסיון ואילו לפי חשבון משה האמיתי צריך לרדת בשבעה עשר בתמוז.
 
ביום ששה עשר בסיון המתינו בני ישראל לרדת משה וכשלא ירד התחילו לחשוב ולהרהר אחריו והשטן הטעה אותם ויראה להם בשמים מלאכים מוליכים מיטת מת כאילו משה מת ויחשבו בני ישראל שמשה נפטר וגם הערב רב הבהילו אותם ובאו אל אהרון ויאמרו לו שמשה מת והם רוצים מנהיג תחתיו וחור בן כלב ומרים אחות משה ואהרון הוכיח אותם ויאמר להם ה' יתברך לא העלה את משה להורגו אלא לתת לו את התורה ומה שאתם רואים זה מעשה שטן שרוצה להטעות אתכם והתאזרו בסבלנות עד שיבא משה אבל הם לא שמעו בקולו ויהרגו אותו.
 
כשראה אהרון שנהרג חור חשב שאם יוכיח אותם יהרגו גם אותו ויעבדו עבודה זרה ואי אפשר אחר כך לשכך חרון אף ה' והדרך היחידה היא למשוך בזמן עד למחר שיבא משה ולא יעלה זממם ויאמר להם אהרון הביאו את הזהב אשר אצל נשיכם ויחשוב אהרון שהנשים חביב עליהם זהבם ולא יתנו להם אבל האנשים הביאו את הנזמים אשר באפם ויתנו אותם לאהרון ויחשוב אהרון שהוא ישהה בהתכה ועשיית העגל עד שיבא משה אבל מעשה שטן שעם הנזמים הייתה חתיכת זהב שכתוב בה עלי שור וברגע אחד בלי מאמץ עלה עגל זהב והערב רב אמרו לבני ישראל אלה אלוהיך ישראל.
 
ואמרו חכמינו זכרונם לברכה איזה סגולה יש באותה חתיכת זהב שכתוב בה עלי שור עד שעלה העגל ואיך נתגלגלה? ברם נחזור אחורה כשהיו בני ישראל במצרים היו המצריים מענים אותם מאוד ומי שלא השלים את מניין הלבנים שצריך לבנות היו לוקחים את בניו ובונים אותם במקום הלבנים קבל על זה משה רבינו לפני ה' יתברך ויאמר לו במה חטאו אלו התינוקות שנקטפים בדמי ימיהם אמר לו ה' יתברך אם אתה רוצה להציל תציל ואז תדע למה לא הצלתי אותם אז משה הציל אחד מהתינוקות ששמו היה מיכה.
 
כשיצאו בני ישראל ממצרים היו עוסקים באספת ושאלת הכסף והזהב מהמצריים אבל משה יודע היה שאינם יכולים לצאת אלא אחר שיביאו איתם את עצמות יוסף {עיין פרשת ויחי ופרשת בשלח} ופרעה היה יודע את זה מה עשה הניח את עצמות יוסף בארגז ברזל שהוא כבד מאוד והשליך אותו עמוק בים ובזה נחה דעתו שבני ישראל לא יצאו עוד לעולם מארץ מצרים כיון שאינם יכולים להוציא איתם את עצמות יוסף אבל משה סכל את עצת פרעה שהביא חתיכת זהב וכתב בה בכוונות גדולות עלי שור שיוסף נמשל לשור דכתיב "וליוסף וכו' בכור שורו" והשליך אותה לים ועלה ארון יוסף שהיה כבד ויקח אותו משה ויוציא עמו את עצמות יוסף ויצאו בני ישראל ממצרים.
 
כשהגיעו בני ישראל לים סוף ונקרע בפניהם הים מצא מיכה שהציל אותו משה ובינתיים גדל והיה לאיש את אותה חתיכת זהב והשליך אותה עם הזהב ועלה העגל וזה מה שאמר ה' יתברך למשה שיציל אחד מהם ובזה ידע למה ה' יתברך היה הורג אותם כיון שאותם תינוקות כשיגדלו יהיו רשעים כמו מיכה שהוציא את העגל.
כשראה אהרון שעלה העגל מהר רצה למשוך בזמן עד למחורת ויאמר להם שהוא רוצה לבנות מזבח ורק הוא לבדו יבנה אותו כדי שיתעכב בו כשגמר המזבח אמר להם שמחר חג ולא היום ויחשוב שבינתיים יבא משה מחר ולא יעבדו את העגל אלא יעשו חג לה' יתברך אבל מעשה שטן הצליח שבני ישראל השכימו בבוקר קודם ביאת משה ויעבדו את העגל.
 
ה' יתברך כעס מאוד על בני ישראל ויאמר למשה שהחליט להרג אותם ויוציא ממשה אומה אחרת ויצאו מלפני ה' יתברך חמישה מלאכי חבלה להרג אותם חס ושלום ויתפלל משה לפני ה' יתברך ויאמר "זכור לאברהם ליצחק ולישראל" ויהרג מהם שלושה ויבקש מה' יתברך לעזור לו להרג עוד אחד ונשאר רק אחד.
 
וירד משה מן ההר וימצא את יהושע ממתין לו וישמעו רעש ויאמר יהושע קול מלחמה במחנה ויאמר לו משה אין זה קול שמחה ולא קול צער אלא קול העוון ויתקרב משה אל המחנה וירא את העגל ומחולות וישלך מידיו את הלוחות וישבר אותם.
 
וילון משה על אהרון ויאמר לו אהרון שהוא עשה כל מה שיכול לדחותם אבל מעשה שטן הצליח ויאמר משה אל בני ישראל מי הוא השבט שלא עשה את העגל ויאספו אליו כל שבט לוי ויצו אותם להרג את החוטאים ויהרגו ביום ההוא שלושת אלפי איש ועל ידי זה ניצח משה את המלאך הנשאר ויבטל אותו.
 
ויקח משה את האוהל ויפרש אותו מחוץ למחנה וכשהיה משה נכנס אל האוהל ירד הענן על האוהל וישתחוו כל בני ישראל לכבודו.
 
אחר זה עלה עוד פעם משה להר והיה מתפלל לפני ה' יתברך כדי שיסלח לבני ישראל ארבעים יום וארבעים לילה בראש חודש אלול שהוא יום הארבעים קבל ה' יתברך תפילת משה ויצווה אותו לעשות עוד לוחות אחרות לכתוב עליהם עשרת הדברות וישאר עוד פעם ארבעים יום וארבעים לילה וביום כפור אמר ה' יתברך למשה "סלחתי כדבריך" פירוש שסלח ה' יתברך לבני ישראל על עוון העגל.
 
וירד משה מהר סיני ביום כפור והיו פניו קורנים ויפחדו בני ישראל מגשת רליו ויקרא אליהם משה ויתקרבו אליו והיה שם על פניו סודר ולא היה מסיר אותו אלא כשהיה מלמד את בני ישראל תורה או כשהיה מדבר עם ה' יתברך.
 
ויש לשאול כמה שאלות:
א} כתיב כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם ונתנו איש כופר נפשו לה' בפקוד אותם ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל בשקל הקודש" פירוש שה' יתברך ציווה למשה כשיבא למנות את בני ישראל לא ימנה אותם לפי נפשות כיון שיש סכנת עין הרע אלא כל אחד יתן מחצית השקל של בית המקדש שהוא כפול על השקל הנורמלי כפרה על בני ישראל ויש לשאול למה לא אמר להם שיתנו שקל שלם נורמלי ולמה אמר להם מחצית השקל של בית המקדש שהוא שקל נורמלי?
ב} למה כתב הפסוק פרשת שקלים עם פרשת העגל ולא כתבה לעיל עם פרשת תצוה ופרשת העגל יכתוב אותה לבד?
ג} עם פרשת השבוע קוראים פרשת פרה והיא בפרשת חוקת שבה ציוונו ה' יתברך על פרה אדומה וכתב לנו שהיא חוקה ואין לנו רשות להרהר אחריה.
 
ואמרו חכמינו זכרונם לברכה למה ציוונו ה' יתברך על פרה אדומה כדי לכפר על מעשה העגל תבא האם שהיא ותקנח את הלכלוך שלכלך בנה העגל.
 
ושאלו חכמינו זכרונם לברכה למה אם כן כתיב "זאת חוקת התורה" שאין לנו רשות להרהר אחריה בשביל שאין לזה טעם.
והשיבו שאם נאמר הטעם ילגלגו עלינו אומות העולם ויביישו אותנו על מעשה העגל.
 
ויש לשאול והלא אמרו חכמינו זכרונם לברכה שאסור לומר לבעל תשובה זכור מעשיך הראשונים ואם יש אדם רשע והזכיר את בעל התשובה במעשיו הראשונים אל לו להתעצב אלא להיפך ישמח כיון שעל ידי זה מתכפרים עוונותיו ולכן מה בכך אם הזכירו אותנו אומות העולם וביישו אותנו על מעשה העגל והלא עלינו לשמוח כיון שעל ידי זה תהיה לנו כפרה?
 
ברם כשנתן לנו ה' יתברך את הטומאה הלכה לה זוהמת הנחש וכשחטאנו בעגל חזרה הטומאה ועל ידי מעשה הזאת מימי פרה אדומה נטהר ותלך לה טומאת וזוהמת הנחש וערך הטהרה אינם מכירים אלא בני ישראל כיון שהרגישו מה היא טהרה ומה היא טומאה אבל אומות העולם שכולם טומאה ואין להם טהרה כלל אינם מרגישים את טהרה ויבואו להתלוצץ ולשכנע את בני ישראל שלא יטהרו שיאמרו אליהם למה לכם הצער הזה כדי להיטהר והלא אנחנו טמאים ולא מרגישים שיש לנו דבר חסר ותהיו כמונו ולכן אמר הפסוק "זאת חוקת התורה" שהטעם הזה לא נאמר לאומות העולם כדי שלא לשכנע אותנו וילכו אחריהם הקלי דעת.
 
ידוע שהאדם הוא גוף ונשמה הנשמה רוחנית ושייכת לעולם הבא והגוף גשמי ושייך לעולם הזה ולא נברא אלא בשביל הנשמה והבחירה ביד הגף אם להרע או להיטב ולכן אמר לנו הפסוק לתת מחצית השקל איש כופר נפשו שהגוף אין ערכו אלא מחצית השקל אבל כשהאדם יטהר ויקדש את עצמו אז יהיה מחצית השקל בשקל הקודש שהוא שקל שלם ומושלם כיון שהוא מושלם וכל כמה שיעשה עוד מצוות ויתרחק מן העבירו כל כמה שיתקדש ויטהר לפני ה' יתברך ויעלה ממדרגה למדרגה שאפילו אחר מיתתו רמה לא תשלוט בו.
 
ומעשה ברבי אלעזר בן רבי שמעון שהיה בעל בשר והיה תופס את הגנבים והיה פוחד שמא טעה ותפס מי שחף מפשע מה עשה היה מוציא את השומן מבטנו ומניחו בשמש לבדוק אם תצא ממנו רמה אז הוא מושלם ואם לאו אינו מושלם ויש בו חטא ולא היה מוציא בו רמה כשמת כשמת הניחה אותו אשתו בביתו כמה שנים ולא הבאיש ורמה לא הייתה בו והיה נראה כאילו הוא ישן ולא מת פעם מצאה אשתו שרמה יצאו מאוזנו ופחדה שמא יבאיש בלילה בא אליה בחלום והניח דעתה ויאמר לה שהוא לא יבאיש אלא אותה רמה יצאה כיון ששמע פעם אחד מבזה תלמיד חכם ולא הוכיח אותו כראוי.
 
ולכן כתב הפסוק ערך האדם בפרשת העגל לומר שאפילו שעוון העגל חמור מאוד אפילו הכי יכול האדם לתקן שאפילו במחצית השקל שנותן לצורך הקורבנות ויחזור בתשובה יכפר לו ה' יתברך על עוונותיו ופרה אדומה זה משהו אחר ואפילו עכשיו שחרב בית המקדש ואינו יכול לתת מחצית השקל יכול לקיים מצוה זו על ידי לימוד פרשת מחצית השקל שאמרו חכמינו זכרונם לברכה שה' יתברך הראה לאברהם אבינו את היסורים והגלויות שעתידים לבא על בני ישראל ויאמר לו שלא יפחד כיון שבזכות הקרבנות ולימוד תורה יתכפרו עוונותיהם ויגאלם ואפילו אחר שנחרב בית המקדש יכולים לקיים מצות הקרבנות על ידי שילמדו תורת הקרבנות ומכל מקום צריכים ללמוד בהבנה ולא כמצליף.
 
עוד אמרו חכמינו זכרונם לברכה שהעיקר הוא בחזרת בתשובה שאפילו הקריב אלפי קרבנות ולא חזר בתשובה לא עשה כלום ולפי זה אמרו שבזמן בית המקדש צריך מי שעשה הקרבנות לדמיין ולחשוב שמה שעושים לבהמה ששוחטים ומקריבים אותה מן הדין שישחטו ויקרבו אותו על המזבח ולא הבהמה אלא ברחמי ה' יתברך אמר לו להביא בהמה במקומו ועל ידי זה יישבר לבו ויחזור תשובה שלמה.
 
ולכן עלינו לדעת שהכול הוא קיום התורה והמצוות ואותם אנשים שחושבים רק על התענוגות ובפרט אם זה על ידי איסור לא יפה הם עושים שמחליפים חיי עולם שהיא העולם הבא בחיי שעה שהיא העולם הזה ולכן צריכים לרוץ אחרי התורה והמצוות ולהתרחק מן העבירות. ואין זה אומר שלא להתענג אלא שאין להתענג על חשבון התורה והמצוות.

ויהי רצון שה' יתברך יאיר עיני שכלנו לדעת איך להתנהג כדי שנזכה לחיי העולם הבא ויחיש לגאולינו במהרה בימינו אמן.!!!  

מאת חי כמוס מאזוז ג'רבה    

Check Also

ההילולה של רבי שמעון בר יוחאי- ל"ג בעומר

הפיוט בר-יוחאי מפי הפיטן נתן כהן ז"ל   https://www.youtube.com/watch?v=uPLOGO2zrDc&sns=fb           הולדתו …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *