קאיידים בתוניסיה

708

קאיידים בתוניסיה

בימי החפצים הקאייד הערבי היה נציגו של השליט באזורים ובמחוזות השונים. הקאייד מילא תפקיד  שיטור, שיפוט וגבית מסים. באותה עת אנו מוצאים את הצרוף "זקן היהודים", הוא "שיח אליהוד".  מוסד הקאייד היה קיים לפני כיבוש תוניס ע"י התורכים העות'מאניים (1574). העות'מאניים אימצו את המונח קאייד גם לגבי היהודים, נוסף לייצוג היהודים, הטילו עליו את התפקיד של ניהול כספי השליט והמדינה. "קאייד אליהוד" קאייד היהודים הוא מורה דרך, מנהיג ומפקד. "הוא גדול הקהל שהיה עוסק בעבודות המלך" כך כותב רבי מסעוד רפאל אלפאסי זצ"ל בספרו "משחא דרבותא" בניסוחו של הקונסול צרפת בתוניס "הקאייד הגדול של הבאי או גזבר ראשי הוא יהודי" .

קאיידים  כראש היהודים משמשים עוד לפני עלית החוסיינים, לא רק בתוניס הבירה. הקאייד "שר וטפסר"  היה למוסד שלא השליט ולא היהודים יכלו לוותר עליו. הקאייד הוא נציג היהודים בפני הבאי ונציג הבאי  בפני היהודים. הוא מנהל האוצר, הוא ממונה על הגביה, על תשלום המשכורות החיילים ופעמים אף שותפו לעסקים של הבאי השליט.

לעתים נשמעה ביקורת על קשיחותו של הקאייד כלפי היהודים. כך כותב החיד"א בספרו "מעגל טוב" עת ביקר בתוניס השנת תרל"ג- תרל"ד-1774-1773 .

כמעת בכל המקרים מונה הקאייד מאחד המשפחות העשירות בקרב הקהילה היהודית בתוניס ומשרה זאת עברה בירושה  מאב לבן.

לקאייד היו תפקידם נוספים אך בהחלט פורמאליים בלבד כגון מינוי דיינים, סופרים ושוחטים.  אך מינוים אלה נקבעו רק עפ"י כישוריהם ומידותיהם וידעתם המעמיקה בתורה.  ט.ל.ח

                                                      

                                                                                                                     תמציתם של הדברים לקוחים מהספר

                                                                                                                   "פנקס הקהילה היהודית הפורטוגיזית בתוניס"

                                                                                                               יצחק אברהמי

הקאייד- ישועה הכהן טנוג'י.

הספר "זרע יצחק" לרבי יצחק לומברוזו זצ"ל נדפס בתוניס בשנת תקכ"ח-1768 בבית הדפוס של ר' ישועה הכהן טנוג'י. בימי הבאי "אלבאשה עלי באי" וכך כתוב בדף השער " דזרע יצחק לנהורא דהוא גניז וטמיר באמתא….אלה היה הגביר הנעלה החכם השלם השר וטפסר כמוהר"ר ישועה הכהן טנוג'י נר"י"

בספר "מעגל טוב השלם" עמ' 55 –בשנת תקל"ג-1773 ביום י"ט אלול מגיע החיד"א לתוניס וכך הוא כותב  "בא הגביר ר' משה בן הקאייד החכם הש' רבי יהושע (ישועה) כהן טנוג'י. והזמין אותי בשם אביו לביתו והלכנו שם והוא חוץ לגטו ויש לו חצר מלכות באבני שישא ומרמרא ונתנו לי חדר יפה……"

בדף השער לספרים "כתם פז ח"א, "כתם פז ח"ב" לרבי שמעון לביא ליוורנו תקנ"ה-1795. "החכם השלם השר והטפסר כמה"ר ישועה הכהן טנוג'י"

נפטר בשנת תקנ"ו-1796.

הקאייד- שלום הכהן טנוג'י

בספר "בני יוסף" לרבי יוסף הכהן טנוג'י ליוורנו תקנ"ג-1793 בדף השער "יוסף בכ"ר הגביר הנעלה השר והטפסר המו"ן ה"ר שלום הכהן טנוג'י זלה"ה"

הקאייד- מנחם הכהן טנוג'י

בספר "יכין ובעז" חלק א'  לרבי צמח בר שלמה דוראן עמ' כ"ג "ברי בחיובא לתת את השבח להגביר המרומם השר והטפסר כה"ר מנחם הכהן טנוג'י יצ"ו"

 

הקאייד- רבי דוד נטף.

בספר תולדות חכמי תונס עמ' קכ"א כותב המחבר על הנגיד הרב דוד נטף:

"מצאתי בכ"י של ה"ר דוד נטף ז"ל קונטריס אחד בו הרבה עניינים (זכרתיו בערכו) ובו נמצא בתים אלו:

"שאו קינה עלי נגיד- ערירי עת לקחו יה.

אשר הנהיג קהילתו- הישרה וצדקות יה.

ילדיו לו רצון קונו- אשר עשה בגנזי יה.

בשיבה עת נסיעתו- ביום נתלו מאורי יה.

ודוד הוא לבית נטף- בי"ג טבת אספו יה.

שנת התע"ט  גויעתו- מנוחו עם תמימי יה"

נפטר בשנת התע"ט- 1719

הקייאד- שלמה נטף

(בנו של הקאיד דוד נטף תולדות חכמי תונס דף קכ"ב)

ההגדה עם אומרת כי לעת חתונת השר והטפסר שלמה בנו של השר דוד נטף הכין המשורר ר' פראג'י שוואט את השיר היקר "ירח יקר".

בספר "מעגל טוב" ליוורנו תרל"ט-1879 לחיד"א עמ' ה " וסעדתי יום אחד אצל הקאייד שלמה נטף והיו שם רבנים וב"ה שנשאתי ונתתי עימהם הרבה בתורה והיה לי פתחון פה"

בספר "כרוב ממשח" לרבי שלמה אלפאסי" בדף השער "הגביר החכם המרומם כמה"ר שלמה נטף.

בספר "יכין ובעז" חלק א' לרבי צמח בר שלמה דוראן עמ' כ"ב " איש שר וגדול ליהודים הנגיד המעולה השר והטפסר אב המון שיר המעלות לשלמה מגזע היחס נטף הי"ו "

רבי עוזיאל אלחאייך מזכירו בספר "משכנות הרועים" בדף ר"נ עמ' ב'.

בספר "שירי דוד" לרבי דוד בן משה הכהן ליוורנו תרמ"ב-1882 " וידי"ן היקר  הגביר המרומם הר' שלמה נטף הי"ו.

בהקדמה לספר "יכין ובעז" לרבי צמח בר שלמה דוראן ליוורנו תקמ"ב-1782 "השר והטפסר אב אמון שיר המעלות לשלמה נטף"

 

הקאייד- שמואל נטף

בספר "יכין ובעז" חלק א' עמ' כ"ד " כה"ר שמואל יצ"ו בר הגביר המרומם אב המון כה"ר יצחק נטף הי"ו בן הנגיד השר והטפסר החכם השלם כה"ר שמואל ממ"ק תוניס יע"א ,

 

הקאייד- יאודה הכהן יהונתן

בספר "מעגל טוב השלם" לחיד"א עמ' 61." בשנת תקל"ד-1774 "בחודש אדר נפטר הקאייד יאודה הכהן יהונתן" בספר "פנקס הקהילה היהודית הפורטוגזית" בתעודה מס' נז-1836 אשר כתובה בספרדית ובכתב מעלק (חצי קולמוס). תעודה זאת היא רשימת בעלי  ספרי התורה הנמצאים בבית הכנסת הגדול של הקהילה  הפורטוגיזית ע"ש רבי חיים. בעמ' 144  סי' 56 "די קאיד יאודה הכהן יאונתן"

נפטר בשנת תקל"ד-1774

 

הקאייד- אליהו הכהן יהונתן.

בספר "יכין ובעז" חלק א' לרבי צמח בר שלמה דוראן עמ' כ"ב " אדם הגביר המרומם השר והטפסר כמ"ר אליהו הכהן יהונתן יצ"ו.

 

הקאייד- משה הכהן שולל

בספר "פנקס הקהילה היהודית הפורטוגזית" בתעודה מס' נז-1836 אשר כתובה בספרדית ובכתב מעלק (חצי קולמוס). תעודה זאת היא רשימת בעלי  ספרי התורה הנמצאים בבית הכנסת הגדול של הקהילה  הפורטוגיזית ע"ש רבי חיים. בעמ' 145  סי' 57 "די קאיד משה הכהן שולל"

 

הקאייד- יוסף בשמוט/בסמוט

  מדברי רבי מאיר מאזוז להקדמה לספר "משפט כתוב" לרבי ישראל זיתון זצ"ל. הקאייד יוסף בסמוט  היה מכונה "יוסף אלכטאף" כשהיה רואה ת"ח שאינו רוצה להינות מאחרים ולבוש בלויי סחבות מיד היה שולח את עבדיו הסרים למשמעותו לחטוף לו את הגלימה הבלויה מעל ראשו ולזרוק לו גלימה חדשה ויפה תמורתה.

נפטר בשנת תקל"ד-1774.

 

הקאייד- יוסף בלעיש.

בספר "אמרי קודש" לרבי יצחק אברהמי סוסא. עמ' ד' ס"א דרוש ט"ו. "את זה דרשתי לפקידת השלושים על מצבת החשוב אמון מ"ן גביר וענו צמח בלעיש נ"ע אחיו של השר והטפסר המו"ן כשר יוסף בלעיש הי"ו"

 בספר "פנקס הקהילה היהודית הפורטוגזית" מובאות 5 תעודות (קבלות) החתומות ע"י יוסף בלעיש. אשר במפתח הפנקס סי' 114 מוגדר כ"קאיד הגדול" התעודות (קבלות ) הם  משנת תקצ"ג-1833.

 

 

הקאייד- נתן שמאמא.

בספר "לדרש אלוקים" לרבי אברהם שלום חי חמוי ליוורנו תרל"ט-1879 בתחילת הספר יש "מודעא רבא לאורייתא" בזה הלשון "וזכור לי אלוקים לטובה מעלת השר והטפסר הקאבאלייר הגביר החה"ש סי' נתן שמאמא נר"ו"

בספר "יסוד עולם" רבי משה בר מרדכי זכות ליוורנו תרל"ד-1874

 

מנחה שלוחה

 אל איש חיל רב פעלים

 ולו שם בגדולים

 הגביר המרומם והנעלה

הכוולייר כה״ר יוסף שמאמא יצ״ו

(שימש בתפקיד זה בימי הבאי מחמד באשא)

בכ״ר הקאיד כה״ר נתן שמאמא נ״ע

 אחי

 החכם הקאיד הקונטי הג׳יניראל

 כמהר'ר נסים שמאמא נ"ע

 לעולם לא יכבה אשו

 ולא יבא עוד שמשו

 זאת מאתי הצעיר

 דוד יעקב מארוני

 המשתחווה אל יקר תפארת גדלו

 ולכל המסתופפים בצלו

 יהי ה' את יוסף

 

 

הקאייד- אברהם שמאמא

הקאייד -יצחק שמאמא

בספר "נפלאים מעשיך" לרבי אברהם שלום חי חמוי זצ"ל ליוורנו תרמ"א- 1881 עמ' י' דף ב' 

הני מילי דברכות

 לכל עושה צדקות ע׳כ בשר ורוח ולעמו ישראל • עיקר שרשוהי:

 מעיר גדולה של חכמים ושל סופרים תונס רבתי כריעות עיר

 ואם בישראל • מעלת החו״ש השר והטפסי כה״ר סי

 קאיד שלמה  שמאמא יצ״ו נשיא ישראל •

 

והבנים בניו מנייהו מלכי ומנייהו

אפרכי מן שמייא מהיב והבי להו החיים והשלום והעושר והכבוד

 סמוכי אהדרי חיים וקיימים בקרב ישראל • הראשין אדם בחורי

 רצתה נפשי כבכת עיני • תוך מורשי לבני החכם השר

קאיד :

 אברהם  שמאמא יצ״ו אוהבי •

 

ומשנ׳הו יקר רוח איש תבונה ילד שעשועים נטעי נעמנים

כה״ר השר קאייד יצחק  שמאמא  יצ"ו

 

 

 

הקאייד- נסים שמאמא.

בספר "משכנות הרועים" לרבי עוזיאל אלחאייך . בהקדמה משבח המחבר את הקאיד נסים שמאמא.

בהסכמה לספר "משמרת כהונה" לרבי אברהם הכהן יצחק זצ"ל משנת תרכ"ב-1862 מופיע שמו של השר והטפסר נסים שמאמא.

שימש בתפקיד זה בימי הבאי מחמד אלצאדק.

בספר "נחלת אבות"  צוואתו של הקאייד נסים שמאמא הוא מזכיר את בני משפחתו עם התואר "שר". לדעתי דבר זה מעיד שהם שמשו כראשי הקהל "קאייד"

 בן אחי השר נתן שמאמא זל

 בנו של השר אליהו  שמאמא יצ״ו

 בן השר שלמה   שמאמא יצ״ו

 ודודי הח״ון השר המנוח  כמ״ר יצחק שמאמא ז״ל   

הקאייד נסים שמאמא נפטר בשנת תרל"ג-1873

הקאייד- שלמה שמאמא.

מחבר הספר "שש אנוכי" ליוורנו תרל"ד-1874.

בהקדמה לספר כותב הרב המשתדל (ע"ה שמואל חי הכהן) "השר והטפסר, החכם השלם בחוכמה ומוסר, אוהב תורה ולומדיה, כל מחמדיה אלקאייד שלמה שמאמא נר"ו " שימש בתפקיד זה בימי הבאי מחמד אלצאדק.

נפטר בשנת תרט"ו-1855

 

הקאייד- אליהו שמאמא

אליהו שמאמא הוא בנו של הקאייד שלמה שמאמא. בספר "פנקס הקהילה היהודית הפורטוגזית בתוניס"  יצחק אברהמי לוד תשנ"ז עמ' 185 תעודה מס' עה-1867 " בעה"ו אחינו וידי"ן סניור דניאל בונאן הי"ו נא לקבר אצלכם העלובה אשת מסעוד גויטע יצ"ו  כי בקשה ורוצה להקבר בחלקת אביה ז"ל אצלכם ומאחר וקבלנו מאחינו וידי"ן קאייד סי' אליהו שמאמא הי"ו את הרשות לקחת ערך הקרקע……."

תעודה זאת משנת תרכ"ז-1867.

 

הקאייד- אברהם סדבון

 מעגל טוב השלם לחיד"א עמ' 60  "ובאמת כמעט כל הגבירים שלחו לי מתנות גדולות ובפרט קאייד אברהם סדבון"

 

הקאייד- מאיר חי סבאג

בספר "חיים וחסד" לרבי עוזיאל אלחאייך בהקדמה משנת תרל"ג-1873 "הגביר החו"ש השר והטפסר, לדעת חוכמה ומוסר, בשובה ונחת, איש אשר המלך חפץ ביקרו, יראת ה' היא אוצרו, רצ"ו ומצותיו חפץ מאד, הלא זה תו'ד, כמה"ר סי' מאיר חי סבאג הי"ו"

 

 

הקאיד- הרב רבי אליהו חי בורג'ל

שימש בשתי המשרות רב ראשי וקאיד. היה  אחרון הקאיידם נפטר בשנת תרנ"ט-1898.

 

 

אין לי ספק כי רשימה זאת לוקה בחסר , אשמח לקבל עדכונים ותיקונים.

 

 


תגיות

אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


8תגובות ב “קאיידים בתוניסיה

  1. יוסי פרי Post author

    חברים ערב טוב
    האם יש מי שיכול ללמד אותנו דברים נוספים על התפקיד שנקרא "קאייד" בתוניס?
    אשמח להתעדכן
    בברכה
    יוסי פרי

    1. Charles BAR TOV

      שלום רב לכולם.

      בהתייחס למשמעות הישירה, והפרשנות למילה קָ'אִייַד…, Kq'aiad או Kq'ayad = רָשַם. אני יוצא מתוך הנחה שהָגִייַת המילה הינה כפי שכתבתי עם הניקוד ולא אחרת. גם בלטינית. זהו מינוי שילטוני בר סמכא. הפרשנות הישירה הינה בדומה למינויים בכול מדינה מתוקנת כמו: רשם בתי הדין הרבניים, רשם בתי הדין לעבודה, רשם החברות, רשם המשכונות, רשם העמותות, רשם המיסים, רשם המקרקעין, רשם הירושות, רשם הקבלנים, רשם המתווכים, רשם המהנדסים, רשם האגודות השיתופיות. המינוי הינו בהחלט מתיישב עם ייעודו של בעל התפקיד שהוזכר בתוכן המאמר.

      שרלו

  2. יוסי פרי Post author

    שרלו ערב טוב
    כפי שמצאתי בגוגל הכיתוב הוא CAID וכן בספר "פנקס הקהילה היהודית הפורטוגיזית בתוניס"
    שאלתי היא האם מן דהוא יכול לעדכן אותנו בפרטים נוספים על בעלי התפקיד כגון: שנת פטירה, שנות הפעילות התפקיד בימי הזה באיי פעל. הסדר הכרונולוגי מי קדם למי וכ"ו.
    המענין הוא שלא מצאתי בשום מקום אנפורמציה על הקאייד (קאיידים) בתוניס כלל. כל מה שריכזתי נמצא בספרי קודש כפי שמצוין במאמר. אגב בנאבל קראו לזה לא קאייד כי אם "גאייד".
    בברכה
    יוסי פרי

    1. Charles BAR TOV

      בוקר טוב יוסי,

      איני רוצה להתיימר כאחד שמכיר את המילה. אבל היות ובגוף המאמר זה נכתב עם פעמיים י', כלומר "קאייד", אין זה מתיישב עם ההגיה, בוודאי לא עם הפורטוגזית. אם מתוך המילה "קאייד" משמיטים י' (יוד) אחת, הכול משתנה.

      בכול מקרה, זהו מינוי שילטוני בר סמכא.

      חופן ברכות, ויישר כוח רב.

      שרלו

      אני רואה לנכון שחשוב מאוד לנבור ולחקור, מה שבהחלט יכול להביא לתוצאות.

      1. Charles BAR TOV

        יוסי,

        בכול מקרה, בשפה הערבית הטוניסאית המדוברת: קָאִייַד…Kq'aiad = רשם. קַאִיד… Caid = תרשום.

        נ.ב. ברצוני להעיר את תשומת ליבך לכך, שהמשבצת המיועדת לכתיבת תגוביות איננה ידידותית.

        שרלו

        1. יוסי פרי Post author

          שרלו ערב טוב.
          מאחר והמילה היא בערבית אתה יכול לכתוב זאת עם יוד אחד או עם 2 יודים המשמעות בעיקרון לא משתנה. בל נשכח שזה שם תואר.
          לגבי המשבצת לתגובות הנושא יטופל.
          בברכה
          יוסי פרי

    2. מאיר חדאד

      בס"ד
      איני בקי בהגיית בני נאבל. אולם תופעה נפוצה בכל מדינות ערב הרבות מאֹד, שהעיצור ק הגוי אצל חלק כעיצור ג ואפלו כעיצור א.
      ההגיה המוכרת לי היא: קאִיד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *