יום פטירתו של רבי יעקב סלאמה זצ"ל

150

רבי יעקב סלאמה היה רב ומקובל שחי במאה ה-18 בתוניס. רבי יעקב שימש כראש ישיבה בתוניס והיה בן דורם של רבי אברהם טייב המכונה "באבא סידי" שנפטר בשנת 1741, רבי יצחק לומברוזו, רבי מרדכי ברוך קרבאליו ששימש כדיין לעדת הגורנים ונפטר בשנת 1785, ורבי מסעוד רפאל אלפאסי.

על חייו ופועלו של רבי יעקב סלאמה זצ"ל לא נשארו ידיעות בכתב וכל מה שידוע הוא מתוך סיפורים ואגדות. רבי יעקב סלאמה הגיע מתוניס לעיר נאבל לבקר את בתו שהייתה נשואה לרבי מרדכי אלגז (אולי אביו של רבי יעקב חי אלגז) ושם נפטר בשנת 1774 ונטמן תחת עץ זית ב"בית החיים" המקומי בנאבל.
האגדה מספרת כי ביום פטירתו נעשה לתלמידיו רבי יוסף הכהן יצחקי זצ"ל ורבי יוסף סיטבון זצ"ל, קפיצת הדרך מתוניס לנאבל מרחק הליכה של יום אחד, כדי להשתתף בלוויה של רבם.

לפי הספר "מלכי תרשיש" היו שני רבנים בעלי שם זהה, אשר חיו ופעלו במאה ה-19.אך בשל העובדה שמסופר לנו על תלמידו רבי יוסף הכהן יצחקי זצ"ל ורבי יוסף סיטבון זצ"ל אשר ידוע לנו כי חיו ופעלו במאה ה-18 נראה היה כי מדובר על רבי יעקב סלאמה אחר.

כמאה וששים שנה לאחר פטירתו שופצה והורחבה חלקת הקבר ונבנה חדר מקורה סביבו. על הנסיבות להקמת חלקת הקבר והמבנה מסופר שרבי יעקב סלאמה הופיע בחלום לפני בתו של מרדכי קארילה, מנכבדי הקהילה, שהייתה עקרה, ואמר לה שאם תקבל על עצמה להקים לו מצבה מכובדת כעת חיה לתקופות השנה היא חובקת בן לחיים טובים ולשלום, כחלוף זמן מה נתעברה האישה ותלך ותספר את דבר התעברות ואת החלום אשר חלמה לאימה ולאביה.
לאות הוקרה לרב זצ"ל לקח על עצמו מרדכי קארילה את שיפוצה של חלקת הקבר של רבי יעקב סלאמה זצ"ל, הזיז קברים, הקים מצבה חדשה ובנה סביב הקבר חדר מקורה ובו ספסלים ללומדים ולמבקרים.
המקום הפך למקום עליה לרגל ונקבע כי מדי שנה ביום ראשון בשבוע שאחרי חג השבועות תתקיים "זייארה" – הילולה לזכר הצדיק רבי יעקב סלאמה. וכך מדי שנה בשנה נהרו המונים מבני העיר נאבל ותושבי הבירה תוניס וסביבותיה, יהודים וגווים, ל"זייארה" של רבי יעקב סלאמה זצ"ל.

קיימת גרסה אחרת, ששמעתיה מפי אבי מורי ז"ל, האומרת כי כל סיפור החלום הוא סיפור בלבד, וכל השיפוץ וה"זייארה" נעשו על מנת לגייס תרומות לצורכי הקהילה שחולקו לטובת מוסד ה"תלמוד תורה" שבראשו עמד מרדכי קארילה, וקרן "ארגון העזרה הסוציאלית" שבראשה עמד חיים חדאד שהיה שותפו של מרדכי קארילה בתכנון ובארגון של שיפוץ הקבר. לחיזוק הגרסה מצאתי כי רבי משה חדאד כותב בהקדמה לספרו של אביו "חן טוב למרי נפש" על ההילולה "אשר העניין הזה הכניס ממון רב אל כיס הקהל".
חיזוק נוסף לגרסה מופיע במכתבו של יצחק מאמו זצ"ל הכותב שאלה לרבי עובדיה הדאיה זצ"ל מירושלים אשר ציין כי לא נמצאו כל חידושי תורה שהותיר אחריו של הרב זצ"ל, ועל כן תמה הוא מדוע עושים ההילולה לכבודו ובכל מקרה הוא נוכח לדעת שקיום ההילולה מכניס ממון רב לכיסה של הקהילה ופרנסיה.

למרות חילוקי הדעות בעניין זה, המשיכו יהודי תוניס לקיים את ה"זייארה" מדי שנה לכבוד רבי יעקב סלאמה בעיר נאבל.

בספר "תולדות חכמי תוניס" לרבי יוסף הכהן טנוג'י, דף ש"ט כך כתוב:

"מצאתי בכ"י אי"ה(יוסף הכהן אברי"ש) מחבר "צנצנת המן" וכך כתוב: "נפטר רי"ע כאח לי החו"ש כמה"ר (כבוד מורנו הרב) יעקב שלמא וחלי"ש (וחיים לכל ישראל שבק)יום הו'(שישי) בן השמשות ערב שבת מוצאי יוה"כ ונקבר בליל מוצאי שבת בנאבל יע"א (יגן עליה אמן) שנת תקל"ה-1774 לפ"ק תמ"ך (תהי מנוחתו כבוד)

באותה שנה תקל"ה ערב יום כיפור יום רביעי ט' תשרי 14.9 , יום כיפור יום חמישי י' תשרי. יום שישי י"א תשרי שזה ערב שבת. נקבר בי"ג תשרי.

רבי יעקב סלאמה נפטר ביום י"א תשרי שנת תקל"ה-1774 (תולדות חכמי תוניס דף ש"ט)
לכבוד יום ה"זייארה" לכבודו חוברה "שירה" בשפה הערבית-יהודית אשר זמן חיבורה לא ידוע, והמחבר חתם את כינויו באקרוסטיכון: "אני ע"ה הפרח חזק וברוך". השירה כוללת 18 בתי שיר חרוזים, ובה סיפור נס בואו של רבי יעקב סלאמה לנאבל, מעשי נפלאותיו בחייו והנסים שחולל אחרי פטירתו.

ליקט וערך יוסי פרי

 השירה לכבוד רבי יעקב סלאמה

scan0024

scan0025111295655_10204481865910047_5915787183851865274_n - עותק - עותק



אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


9תגובות ב “יום פטירתו של רבי יעקב סלאמה זצ"ל

  1. יהודה

    שלום לעורך או בעל האתר
    יש בידי העתק מקורי של התמונה התחתונה, שעבר מסבתתי אל אבי וכך אלי, לפי הבנתי מאבי שהיושב במרכז הוא סבא של סבתא שלי, שבעצםמשפחתו משאש והוא גלה ממרוקו לתוניס ונעשה לרב, זה במעט שאני יודע מה האמת לא ידוע לי אם יהיה אפשר לפקוח את עייני הודה מאוד, (משפחת סבתתי היינו סעדון או בן סעדון כידועה לי זאת אומרת שמי שבתמונה הוא אבא של אמא שלה)

  2. יוסי פרי Post author

    יהודה ערב טוב וברוך הבא לאתרנו.

    ראשית התמונה צולמה בעיר נאבל מקום קבורתו של רבי יעקב סלאמה זצ"ל. הרבנים המופיעים בתמונה מימין לשמאל הם:רבי חיים פריאנטי רבי דוד השמש רבי משה חדאד רבי כמוס חדאד רבי אליהו אלמושנינו זצ"ל כולם בני העיר נאבל ואף אחי סבי מופיע בתמונה, את הרב היושב באמצע אני הכרתי באופן אישי והוא רבי משה חדאד זצ"ל רבה ודינה של העיר נאבל למיטב ידיעתי הצנועה לא הייתה משפחת משאש בעיר נאבל.
    אגב משפחת סעדון מוצאה מהעיר ג'רבה והעמיד מספר רבנים רבי פנחס רבי דוד רבי רפאל ועוד
    בתקוה שעזרתי לך. ונשמח לראותך בין גולשינו.
    בברכה
    יוסי פרי
    מנהל האתר

  3. יוסי פרי Post author

    יהודה שלום רב.
    צר לי לאכזב אותך אך למיטב ידיעתי התמונה צולמה בשנות ה50 המוקדמות של המאה שחלפה ואומר בשנת 48-52. וזאת מהסיבה שרבי חיים פריאנטי זצ"ל אחי סבי המופיע בתמונה נפטר בשנת 52.
    לדברך אתה מציין כי האיש המצולם הוא הסבא של סבתך, יורשה לי לשאול בן כמה אתה ? לפי זה ניתן לעשות את החשבון. על פניו נראה לי כי חלה טעות בהעברת האנפורמציה..
    יתרה מכך לא הייתה משפחת משאש כלל וכלל בעיר נאבל.
    הנושא טעון בדיקה נוספת ומעמיקה יותר. אשתדל באמצעים שלי לעזור בעינין.
    בברכה
    יוסי פרי
    מנהל האתר 

  4. יוסי פרי Post author

    יוסף ערב טוב וברוך הבאה לאתר תוניסיה מורשת.
    לשאלתך: להלן מס' הטלפון של רבי בנימין הכהן בעל "מלכי תרשיש" 07-75070465 050-8789293
    ברכה והצלחה.
    יוסי פרי
    בשם הנהלת האתר

  5. יצחק גבריאל מימראן

    שבוע טוב ומזל טוב, מכתבו של הרב יצחק מאמו זצ"ל אל הרב עובדיה הדאיה זצ"ל, נדפס בשו"ת ישכיל עבדי חלק ג חלק יורה דעה סימן יט, עיין שם (נמצא בהיברו בוקס, שאלת הרב מאמו ותשובת המחבר אליו.

  6. website optimization

    אני חושב בעלי אתר אחר צריך לקחת את האתר הזה כמודל, משתמש בסגנון נקי מאוד מעולה בעיצוב ידידותי, שלא לדבר על התוכן. אתה מומחה בנושא זה!

  7. website seo

    אתה בהחלט יכול לראות את ההתלהבות שלך בעבודה אתה כותב. העולם התקוות סופרים נלהב עוד יותר כמוך שלא מפחדים להגיד מה שהם מאמינים. תמיד אחרי הלב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *