רשימת הרבנים הראשיים בתוניסיה-עדכונים חדשים

706

לידיעת הגולשים רשימה זאת נמצאת בעדכון תמידי 

בס"ד

רשימת הרבנים הראשיים בתוניסיה 

 "ויהיו עיניך רואות את מוריך"

משנה עד שנה שם הרב
1698 ? רבי מאיר לומברוזו זצ"ל
1705 1712 רבי צמח צרפתי זצ"ל יחד עם רבי אברהם הכהן זצ"ל 
 ?  1715 רבי אברהם הכהן זצ"ל יחד עם רבי צמח צרפתי זצ"ל 
 1718 1733  רבי שמואל הכהן זצ"ל 
 1733 1741  רבי אברהם טייב {הראשון} {באבא סידי} זצ"ל 
 1741 1752  רבי יצחק לומברוזו זצ"ל 
 1752 1757  רבי משה נג'אר זצ"ל 
 1757 רבי דוד צפג' זצ"ל 
 ? 1775  רבי מסעוד רפאל אלפאסי זצ"ל 
 1775 1786  רבי יוסף הכהן יצחקי זצ"ל 
 1786 1788  רבי נתן בורג'ל {הראשון}זצ"ל 
 1788 1801  רבי שלמה אלפאסי זצ"ל 
 1801 1804  רבי שמואל הכהן יצחקי זצ"ל 
 1804 ? רבי דוד טייב זצ"ל 
 ? 1818  רבי דוד חזקיה גז זצ"ל 
 1818 1830  רבי יצחק טייב זצ"ל 
 1830 1847  רבי דוד חיים יצחק הכהן טונג'י {מג'דורה} זצ"ל 
 1847 1860  רבי ישועה בסיס זצ"ל 
 1860 1873  רבי נתן בורג'ל {השני} זצ"ל 
 1873 1881  רבי אברהם חג'אג' זצ"ל 
 1881 1886  רבי דוד נתן בן עטר זצ"ל 
 1886 1898  רבי אליהו חי בורג'ל {השני} זצ"ל 

98

1900

1900

 1903

רבי מרדכי סמאג'א זצ"ל

רבי משה ברבי זצ"ל 

 1903 1918  רבי אליהו זרחי זצ"ל 
 1918 1921  רבי ישראל זיתון זצ"ל 
 1921 1928  רבי משה שתרוג זצ"ל 
 1928 1928  רבי נסים ירחי זצ"ל 
 1928 1934  רבי יוסף גז {השני} זצ"ל 
 1834 1940  רבי דוד כטורזא זצ"ל 
 1940 1947  רבי חיים בלעיש זצ"ל 
 1947 1954  רבי דוד בן בארון זצ"ל 
 1954 1974  רבי מרדכי אמיס הכהן זצ"ל 
 1974 1985  רבי פראג'י אוזן זצ"ל 
 1985 2005  רבי חיים מהדאר זצ"ל 
 2005   רבי חיים ביתן הי"ו 

 

  הקדמה

מצאתי לנכון, בטרם הציג את הביוגרפיות/ציונים על הרבנים אשר זכו לשמש כ"ראש רבני  בתוניסיה", לציין מספר דברים הקשורים לזה. מאחר והרבנים "רועה הצאן" לא השאירו אחריהם, תולדות חיים כגון, שנת לידתם, או אצל מי הם למדו או שנת בחירתם לתפקיד הרם.
נאלצתי לתור אחרי מקורות מימנים ככל האפשר. החיפוש היה מתיש ומיגע, אשר לקח זמן רב ושעות רבות של חיפוש אחר מקורות מדויקים ע"מ להציג מוצר מוגמר ומדויק ככל הניתן.                                          כל האינפורמציה המוצגת כאן, לקוחה מתוך ספרים, מהקדמות או הסכמות לספרים, כאשר לא מן הנמנע שנפלו טעויות כאלה או אחרות בהצגת הדברים.
השתדלתי ככל אשר משגת ידי, לדייק ככל האפשר, בהצגת הנתונים, בן בשנים, בן בסדר הדורות ובן בראיות. וכולי תקווה. שבעזרתו יתברך העמדתי דברים על דיוקם ככל האפשר.
"יבאו אליהו ויכריע"
ביוגרפיה/ציונים  על הרבנים ככול שמשגת ידי ט.ל.ח
רבי מאיר לומברוזו זצ"למשנת תנ"ח-1698
בספר "משמרת כהונה" חלק ג' לרבי אברהם הכהן יצחקי זצ"ל ליוורנו תרכ"ב-1862 בדף…
כך כתב "בעיר תוניס בשנת תנ"ח-1698 היו שני ת"ח, האחר ר' אברהם רומני, ואחד רבי מאיר לומברוזו, ונתמנה ר' מאיר לומברוזו ז"ל. וחלש דעתו של אברהם רומני והמיר בדת ישמעאלים"
בספר "משניות טהרת יום טוב לרבי חנניה יום טוב ליפה דייטש זצ"ל ברוקלין תשל"ח "שמעתי מהבחור כמה"ר רבי מאיר לומברוזו הי"ו שראה בכיה"ק לרב כמה"ר רבי דוד וזאן זצ"ל"
ההנחה היא שרבי מאיר לומברוזו זצ"ל בא לתוניס בשנת תנ"ח-1689 היה תלמיד חכם עצום וגדול בתורה נתמנה לדיין ולאחר מכן מונה לעמוד בראש רבני תוניס.
 

רבי צמח צרפתי זצ"ל משנת תס"ה-1705 עד שנת תע"ב-1712

הרב צמח צרפתי המכונה "צ"ץ" (כך היה חותם על גיליון הגמרא בבית המדרש הקדוש "בית יעקב" ב"צ"ץ ופרח") היה ראש רבני תוניס במאה ה-17. הדרוש הראשון בספר "זרע יצחק" לרבי יצחק לומברוזו זצ"ל הוא על רבי צמח צרפתי.              בספר "משכנות הרועים" לרבי עוזיאל אלחאייך זצ"ל בדף ק"צ סעיף קמ"ה "מנהגינו פה העירה יע"א עפ"י תקנת הרב תנאי דידן מוהר"ר צמח צרפתי ובית דינו הצדק נוחי נפש זיע"א".                                                                                   הרצ"ץ פעל יחד עם רבי אברהם הכהן המכונה "באבא רבי" לחידוש לימוד התלמוד בשיטות שהיו נפוצות בישיבות, כי קודם לכן לא היו לומדים תוספות בתוניס, למדו רק גמרא עם פרוש רש"י בלבד. התעמקותם של רבי צמח צרפתי ורבי אברהם הכהן הייתה בעיקר בספרי המהרש"ל והמהר"ש בעיון נמרץ.                                                                                            קצת מחידושיו נדפסו בשמו בספר "בני יוסף" מהרב רבי ישועה הכהן טונג'י ושם יש חידושים נוספים מהמאורות הגדולים מרבי אברהם טייב ורבי יצחק לומברוזו. מסופר שבזמן שרבי צמח היה בדרכו לארץ ישראל עבר דרך דמשק ושם חלה, במשך כשנתיים ימים סבל סבל רב עד שהתרחש נס ורבי צמח נרפא. כאשר נשאל הכיצד נרפא ממחלתו הקשה סיפר כי חלם חלום ובחלום נתגלה אליו אליהו הנביא זכור לטוב ואמר לו שאם יקבל על עצמו ללמוד בבית היולדת אשר ילדה בן זכר בליל השמיני להולדת הבן יתרפא, קיבל עליו רבי צמח לקיים את הלימוד ומיד נירפא, ומהיום הוא היה מנהגו להלך ברחובות העיר ולתור אחר בית שבו נולד בן זכר על מנת לקיים את הלימוד שקיבל על עצמו.                                                                       מנהג זה קיים עד עצם היום הזה אצל יהדות תוניסיה וניקרא "לילת אלבילדה" שיבוש של המילה "בן ילדה" בו מקיימים לימוד בספר הזוהר הקדוש וסעודת מצווה.                                                                                                                    קיים בית כנסת על שמו "צלאת רבי צמח" בתוניס.                                                                                                    רבי צמח צרפתי זצ"ל נפטר בירושלים ונטמן בהר הזיתים. לגבי שנת פטירתו נמצאה מחלוקת.                                      בספר "תולדות חכמי ירושלים"- לרבי אברהם ליב פרומקין זצ"ל. ירושלים תרפ"ח-1928 עמ' 106 הערה 1 "נח נפשיה דמר בעה"ק ירושלים ת"ו שנת התע"ז לב"ע".                                                                                                              בספר "קורות היהודים בתורכיה וארצות הקדם" חלק ד'  – לרבי שלמה אברהם רוזאניס זצ"ל. סופיה תרצ"ד-1934  עמ' 321 "רבי צמח צרפתי שבא מדמשק והתיישב בירושלים בשנת תט"ז בערך. נפטר לעולמו בירושלים שנת התע"ז"                 בספר "משפט כתוב" לרבי ישראל זיתון זצ"ל. בני ברק תש"מ-1980 במבוא לספר מאת נאמ"ן (רבי מאיר מאזוז שליט"א) "רבי צמח צרפתי זצ"ל זכה לעלות לירושלים ושם מנוחתו כבוד בשנת תע"ז".

בסוף ספר "זרע יצחק" לרבי יצחק לומברוזו זצ"ל, ישנו פרק של מדרשים שבו הדרוש הראשון פותח כך:

ציץ

 

נלענ"ד שמכאן למדו כולם ששנת "בעת"ה היא שנת תע"ז. אך בספר "תולדות חכמי תונס" לרבי יוסף כהן טנוג'י  זצ"ל בני ברק  תשמ"ח-1988 עמ' רעו' "בזקנתו עלה לירושלים ת"ו והייתה מנוחתו כבוד שם שנת התע"ב".                                         שנת תע"ז היא שנה פשוטה ולא חל בה "פורים קטן". אך שנת תע"ב היא שנה מעוברת וחל בה "פורים קטן"                        מכאן יוצא כי המילה "בעת"ה" היא לא גימטרייה כי אם שנה בחילופי אותיות . אם נעביר את האות ה' לראש המילה ואת האות ב' לסוף המילה נקבל התע"ב שהיא שנת פטירתו של רבי צמח צרפתי זצ"ל.                                                                  רב צמח צרפתי זצ"ל נפטר ב י"ד אדר א' שנת התע"ב.

ליקט וערך יוסי פרי

 

 

רבי אברהם הכהן (באבא רבי) זצ"ל עד שנת תע"ה-1715
רבי אברהם הכהן (באבא רבי) (הראשון) זצ"ל מגדול דיני תוניס בדורו. חי במאה ה17-18 ראב"ד בתוניסיה, כיהן יחד אם רבי צמח צרפתי זצ"ל או אחריו, בספר "תולדות חכמי תונס" בדף ס"ה כותב המחבר שמוצאו של רבי אברהם הכהן הוא מערי המערב(מרוקו) שבא לתוניס והרביץ תורה בבית ישיבתו הנקראת "ישיבת באבא רבי" או "ישיבת המקובלים" מול בית הכנסת הגדול וקרובה לישיבת חברו ובן גילו מוהר"ר צמח צרפתי זצ"ל.
בספר "זרע יצחק" לרבי יצחק לומברוזו זצ"ל מהדורה חדשה משנת תשנ"ג בדף 42 "בהתוכחי עם הרב ר' אברהם הכהן בזה אסיקנא תירוצא דלק"מ" וכן בדף 83 "ואני נשאתי ונתתי בדבר זה עם החכם השלם הדיין המצוין כמה"ר אברהם הכהן. ומה שעלה בידינו הוא דהוקשה לתוספות דלמה" "זרע יצחק" דף קפ"ד "אבל שמעתי מפי החכם השלם הדיין המצוין של העיר תונס יע"א כה"ר רבי אברהם הכהן כ"צ נר"ו שהרמב"ם רוח אחרת היתה אתו בפירוש השמועה"
 בספר "משכנות הרועים" לרבי עוזיאל אלחאייך זצ"ל דף רצ"ט ע"ב "ויענו אותו ויאמרו הלא ידעת שאנחנו מתלמידיו של אברהם אבינו הוא הרב ר' אברהם טייב זיע"א גדול אדונינו אשר יצק מים על ידי שני צנתרות הזהב קדושי עליונים גדולי הדור כמוהר"א הכהן ומוהר"ץ צרפתי ז"ל".
 בספר "מעגל טוב" לחיד"א זצ"ל בדף 57 "הרב אברהם טאייב שהוא היה גדול הדור ותלמיד הרבנים הרב אברהם הכהן שקורין לו באבא רבי והרב צמח צרפתי ועימהם למד הרב אברהם טייב וקודם להם לא היו לומדים תוספות בתונס, רק גמרא ורש"י לבד. והרבנים הנז' הפליאו עצה בעיון התוס' ומהרש"ל (מורנו הרב ר' שלמה לוריא) ומהרש"א (מורנו הרב ר' שלמה איגר) בעיון נמרץ, מאוד היו מעמיקים בדברי מהרש"ל ". רבי אברהם הכהן (באבא רבי)נפטר בשנת תע"ה-1715.(תולדות חכמי תונס דף שס"ח)
רבי שמואל הכהן זצ"ל משנת תע"ח-1718 עד שנת תצ"ח-1738
רבי שמואל הכהן זצ"ל מגדולי דייני תוניס במאה החמישית, בן דורו של רבי יצחק לומברוזו זצ"ל, יתכן כי הוא כיהן כ ראב"ד בתוניס כפי שראיתי בספר "משכנות הרועים" לרבי עוזיאל אלחאייך זצ"ל בדף קכ"ג ע"ב "מעשה ידיהם של צדיקים תלתא סרכין כחדא שריין מוהרש"ך ומוהר"א טייב ומוהר"י לומברוזו זכר כולם לברכה כי בשנת התפ"ג קנה א' מולק"י,בפסק דין זה משנת תפ"ג-1723 ומוזכר שם ראשון ואחריו רבי אברהם טייב זצ"ל ורבי יצחק לומברוזו זצ"ל, יתכן כי הוא בנו של רבי אברהם הכהן (הראשון) זצ"ל,
בספר "סמא דחיי" לרבי יעקב חיים זצ"ל אה"ע דף ע"א ע"א "אחר הדברים האלה נגלה אלי עדות אחר מפי החכם השלם הדיין המצוין כמה"ר יצחק ה"י שהעיד הר' שלמה חמיו של פרפרה לפניו ולפני החכם שמואל הכהן והחכם משה נאג'אר בבית הכנסת הגדולה".
בספר "שתי ידות" לרבי אברהם חזקוני זצ"ל בסכמה לספר זה משנת תפ"ה-1725 חתום ראשון ואחריו רבי אברהם טייב, רבי יצחק לומברוזו, רבי משה נג'ארה ורבי משה דרמון זצ"ל. 
בשנת תצ"ח-1738 החתום ראשון על שו"ת הרשב"ץ הוא רבי אברהם טייב (באבא סידי). כנראה שרבי שמואל הכהן כבר הלך לעולמו בשנת תצ"ח-1738(תולדות חכמי תוניס דף ש"א )
רבי אברהם טייב זצ"ל משנת תצ"ד-1733 עד שנת תק"א-1741
 רבי אברהם טייב (הראשון) זצ"ל המכונה "באבא סידי" (סבא רבא)שחי באמצע המאה ה17 בתוניס תלמידם של רבי אברהם הכהן "באבא רבי" ורבי צמח צרפתי זצ"ל. העמיד תלמידים רבים, עסק בתורת הנגלה ובתורת הנסתר, שימש דין בבית הדין בתוניס, ובסוף ימיו נתמנה לראש רבני תוניסיה,
בהסכמה ספר "תשבץ" חלק א' לרבי שלמה בן צמח דוראן זצ"ל נדפס באמשטרדם בשנת תק"א-1741 חתום בשנת תצ"ד-1734 ראשון , ואחריו רבי משה נהג'ר ורבי יצחק הכהן ורבי אברהם נטף ורבי דוד צפג' זצ"ל.
בספר "משכנות הרועים" לרבי עוזיאל אלחאייך זצ"ל בדף ק"ג ע"א בתקנה על חלוקת הבשר בין שתי הקהילות התואנסה לגראנה, כך כותב המחבר "וכשראו רבני קהל עדתינו של הדור הוא זלה"ה ובראשם הרב הגדול ר"מ ור"מ ר' אברהם טייב דמתקרי ר' באסידי" תנצב"ה"
רבי אברהם טייב (באבא סידי)נפטר בשנת תק"א-1741.(תולדות חכמי תוניס דף שס"ח)
רבי יצחק לומברוזו זצ"ל משנת תק"א-1741 עד שנת תקי"ב-1752
 רבי יצחק לומברוזו היה שייך לעדת הגורנים בעיר תוניס, ושימש כרב הקהילה וכדיין הראשון לקהילת הגורנים בעיר לאחר שזו נפרדה מהקהילה התוניסאית, אך בגלל יושרו ועדינותו היה מקובל על כל העדות בעיר. אחרי פטירתו של רבי אברהם טייב זצ"ל בשנת תק"א-1741 נתמנה לרב ראשי של שתי הקהילות.רבי יצחק היה תלמידו ובן דורו של רבי אברהם טייב המכונה "באבא סידי" וכן בן דורם של רבי יעקב סלאמה, רבי מרדכי ברוך קאראבאליו ורבי מסעוד רפאל אלפסי. רבי יצחק היה תלמיד חכם והעמיד תלמידים רבים, הוא חיבר את הספר "זרע יצחק" אשר הודפס בשנת תקכ"ח-1768, לאחר מותו, והיה לספר הראשון שהודפס בתוניס במאה ה18. ספר זה יצא בהשתדלותו של חברו הטוב, הקאדי הידוע ישועה הכהן טונג'י, אשר אף הדפיס מחדש את הספר "בני יוסף" שבו יש חידושים מהמאורות הגדולים, רבי צמח צרפתי, רבי אברהם טייב ורבי יצחק לומברוזו. את האותיות ומכבש הדפוס רכש מהעיר ליבורנו שבאיטליה ולמעשה היה אחד מהראשונים אשר ייסדו את בתי הדפוס בתוניס.
בספר "סמא דחיי" לרבי חיים יעקב זצ"ל אה"ע דף ע"א "אחרי הדברים האלה נגלה אלי עדות אחר מפי החכם השלם הדיין המצויין כמה"ר יצחק לומברוזו".
 בספר "שם בגדולים" חלק ב' לרבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) זצ"ל נדפס בליוורנו בשנת תקמ"ו-1786 דף כ"ז ע"ב "זרע יצחק המרב הכולל מהר"ר יצחק לומברוזו אב"ד ור"מ בעיר תונס"
 מתוך חיבורו של רבי מסעוד רפאל אלפסי ידוע כי רבי יצחק לומברוזו עמד בחליפת מכתבי שאלות ותשובות עם חכמי ליוורנו שבאיטליה. 
קיים על שמו בית כנסת בעיר תוניס בשם "זרע יצחק".
רבי יצחק לומברוזו נפטר  ביום ד' בשבת ח' שבט תקי"ד-1754 (תולדות חכמי תוניס עמ' ש"ט )
בתעודה "מנוחת צדיקים עמ' כ"ב כותב המחבר שנפטר  בשנת תקי"ב- 1752
רבי משה נג'אר זצ"ל משנת תקי"ב-1752 עד שנת תקי"ז-1757
רבי משה נג'אר זצ"ל מתלמידיו של רבי צמח צרפתי זצ"ל שמש בקדש כראש רבני תוניס אחרי רבי יצחק לומברוזו זצ"ל בן השנים תקי"ב-1752 לשנת תקי"ז-1757 .
בספר "פרי קדש" ולרבי צמח בר נתן הלוי זצ"ל תוניס תרנ"א-1891 בדף מ' ע"ב כך מסופר: "הרב הגדול סבא דמשפטים מהר"ר משה נג'אר זיע"א רב מופלא מגדולי תונס יע"א, וזכה להוליד רבנים מופלאים ו' דורות רבנן סמוכי גאוני מתא מחסייא תונס יע"א, ובנו סבא דמשפטים הרב המופלא מופת הדור כמהר"ר דוד נג'אר זיע"א ונדפס קצת מחידושיו קראו בשמותם ס' צמח דוד. ונכדיו הרב הדו"מ כמה"ר אברהם נג'אר והרב הדו"מ אשר ישא את שמו כמה"ר משה נג'אר זיע"א. ונכדו הרב המופלא כמהר"ר דוד נג'אר זלה"ה זכר כולם לחיי עד.והוזכרו הרבנים הנז' בס' חיים וחסד להרב המופלא כמה"ר עוזיאל אלחאייך זיע"א בעל המחבר ס' הבהיר משכנות הרועים.והרב המעוז הרא"ש משה שפי'ר ראש בית אב הנז' הוא חתום בהסכמת ס' שתי ידות עה"ת לגאון מהר"א חזקוני ז"ל עם רבני תונס יע"א".
בהסכמת רבני תוניס  משנת תפ"ה-1725 לספר "שתי ידות" לרבי אברהם חזקוני זצ"ל אמשטרדם תצ"ח-1738 חתומים: שמואל הכהן. אברהם טייב. יצחק לומברוזו. משה נגארה ומשה דרמון.    
 בספר "ברית יעקב" לרבי יעקב פיתוסי זצ"ל הודפס בליוורנו בשנת תק"ס-1800 דרוש כ"ח "ושמעתי מהחה"ש הדיין המצויין כמה"ר משה נג'אר".
 בהסכמה ספר "תשבץ" חלק א' לרבי שלמה בר צמח דוראן זצ"ל נדפס באמשטרדם בשנת תק"א-1741 חתום בשנת תצ"ד-1734 רבי אברהם טייב , ואחריו רבי משה נג'אר ורבי יצחק הכהן ורבי אברהם נטף ורבי דוד צפג' זצ"ל. חתימה זאת מוזכרת בספר "משמרת כהונה" חלק ג' לרבי אברהם הכהן יצחקי זצ"ל. 
 בספר "חיים וחסד" לרבי עוזיאל אלחאייך זצ"ל הודפס בליוורנו בשנת תרכ"ב-1865 בפרק "מערתא דדייני דרוש י"ג "בני מורנו הרב עמוד הימני מעוז ומגדול כמוהר"ר דוד ז"ל בן לאותו צדיק סבא דמשפטי מורנו הרב ר"מ ור"מ כמוהר"ר משה נג'אר זכר כולם לברכה"
 
רבי דוד צפג' זצ"ל משנת תקי"ז-1757 עד—–
רבי דוד בר ישועה בר דוד בר ישועה בר דוד צפג' זצ"ל בן לשושלת רבנים וחכמים מחוכמים , וקורין להם בשם "מנקיי הדעת שבתוניס" בגלל השקפתם הבהירה ותפיסתם המאירה.     
בספר "תולדות חכמי תונס" דף קכ"ד כך מספר המחבר. "הגדת עם אומרת כי הוא אחד מג' חריפי מתא אשר שיבח אותם הרב חיד"א ז"ל יותר מכל חכמי הדור, וכך היה המעשה כפי מה ששמעתי מזקן אחד ואמר ששמע זה מפי מהר"ח מגדורה הנ"ל, שבבוא הרב חיד"א לתונס היתה עיר מלאת חכמים וסופרים ככלוב (זה היה בשנת תקל"ד) וכאשר תהה על קנקנם נתן בהם סימן "אח"ד בדרא והאמצעי שלם", רמז על ג' חכמים צעירים תלמידי ביהמ"ד (כמדומה של מהר"י זרקא ז"ל), שמם: אליהו בלעיש(נדפס ממנו חידושים למס' פסחים בס' שרש ישי)חי טייב (נדפס ממנו חיבור על הש"ס נקרא "חלב חטים" אשר חיברו בעודו צעיר לימים), דוד צפג', והאמצעי היה יותר קולע אל השערה בשלושתם, זהו כוונתו באומרו אמצעי שלם".
בהמשך מספר המחבר את הסיפור הבא: "במות חכמנו זה צווה לחברו מו"ר ישועה בסיס שהיה אצלו בו בפרק לבל יניח את הרב עוזיאל אלחאייך ליכנס לבית ולעשות שם הספד, אולי מחמת קטטה שהייתה לו עימו בדבר הלכה אחת.וכאשר שמע הרע"ח (הרב עוזיאל אלחאייך) הנז' שמת מהר"ד רצה ליכנס להספד ולא הניחו מהרי"ב באמרו כי כך צוואת המת, והרע"ח הנז' רצה ליכנס לבית בע"כ ותהי מריבה גדולה ביניהם עד שהוכרחו ללכת לאב"ד, אב"ד הורה ליכנס, והביא ראיה מסוף מס' הוריות שאחרי מות האדם נמחה הכל כדכתיב בקהלת גם אהבתם גם קנאתם גם שנאתם כבר אבדה, על כן רבי אמר משום ר"מ במקום שהיה אומר מתחילה אחרים אומרים. כך שמענו".    
בהסכמה לספר "תשבץ" חלק א' לרבי שלמה בר צמח דוראן זצ"ל הודפס באמשטרדם בשנת תק"א-1741 חתומים בשנת תצ"ד-1734 רבי אברהם טייב רבי משה נג'אר רבי יצחק הכהן רבי אברהם נטף ורבי דוד צפג' זצ"ל.
חתימה זאת מוזכרת בספר "משמרות כהונה" ורבי אברהם הכהן יצחקי זצ"ל.
.בספר "משכנות הרועים" לרבי עוזיאל אלחאייך זצ"ל דף ר"ך ע"ב "בימי חרפי נשאתי את ידי לדון בקרקע לפני מורינו הגדול מורי ה' ר' אברהם טייב נר"ו וחבר עמית בתורה החכם השלם הדיין המצויין כמה"ר דוד צפג' נר"ו.
 בספר "והשיב משה" לרבי משה כלפון הכן זצ"ל בדף צ"ב "דדעת מרן כהרמב"ם וכך תפש בפשיט הרה"ג רבי דוד צפג' ז"ל בתשובה שהובאה  בספר זש"א.
בספר "בני שמואל" לרבי משה בר שמואל עדאוי זצ"ל הודפס בליוורנו בשנת תקי"ט-1759 בהסכמה משנת תקי"ח-.1758 חתומים: דוד צפג'. יוסף כהן. מרדכי ברוך כרבליו. מרדכי חאייך. אברהם כ'ייאט. דוד נג'אר. נתן בורג'ל. שמואל צוייד.יוסף זרקא. שמואל דרמון ויצחק בן דוד אלחאייך זצ"ל.
נפטר בשנת תקי"ח -1758 (אתר בורג'ל)

 

 
רבי מסעוד רפאל אלפאסי זצ"ל משנה—עד שנת תקל"ה-1775
רבי מסעוד רפאל אלפאסי זצ"ל מוצאו מפס שבמרוקו, בדרכו לארץ ישראל נתעכב בתוניס ושם קבע את מושבו(ראה סיפור באתר)  רבי מסעוד רפאל אלפאסי היה בקי בכל מקצועות התורה בנגלה ובנסתר, היה מלומד בנסים ובעל מופת. שאלות רבות בהלכה הופנו אליו ממדינות שכנות והשיב לכולם החריפות ובבקיאות רבה. הרב חיבר את הספר "משחא דרבותא" שו"ת ערוך לפי סדר השולחן ערוך יחד עם שני בניו רבי שלמה ורבי חיים אלפאסי ושמותיהם נרמזים "משח"א" נוטריקון מסעוד שלמה חיים אלפאסי. הספר משח"א דרבותא כולל פסקי הלכה חשובים, ועל הוראותיו סומכים רבני תוניס.
בספר "פרי צדיק" לרבי ידידיה שלמה בר ישועה צרור זצ"ל נדפס בליוורנו בשנת תק"ח-1747 בדף ע"ו " שמורה וערוכה ה"ה בחירי רצתה נפשי החכם השלם קדש הלולים כהה"ר מסעוד אלפאסי נר"ו יאיר ויזהיר כן יהיה רצון".
בשנת תקי"ד-1753 חתום יחד עם רבי דניאל לומברוזו ורבי שמואל דרמון זצ"ל על פסק דין בענין הקיר בן בית הכנסת רבי חיים ז"ל לבין בית גלאמז (מתוך פנקס הקהילה הפורטוגיזית בתוניס)
 בספר "זרע יצחק" לרבי יצחק לומברוזו זצ"ל נדפס בתוניס בשנת תקכ"ח-1768 בהסכמה משנת תקכ"ח-1768  חתום ראשון ואחריו רבי יוסף כהן. שמריה קטריוס. מרדכי קארבאליו. דוד נג'אר. אברהם כייאט. מרדכי אלחאייך. שמשון בוכארא ויצחק אלחאייך.
בספר "משחא דרבותא" בדף קנ"א חתום ראשון בשנת תקל"ב-1772 על פסק דין ארוך ומנומק יחד עם שמריה קאטאריואס. דוד נג'אר. יוסף זרקא. אברהם כטורזה. יוסף כהן. מרדכי אלחאייך. יעקב חג'אג'. שמואל צוייד ודניאל לומברוזו.
קיים בית כנסת על שמו "צלאת אלפאסי" בעיר תוניס
הרב מסעוד אלפאסי נפטר ביום א' טבת שנת תקל"ה – 1775 (תולדות חכמי תוניס דף שס"ח)
 
רבי יוסף הכהן יצחקי זצ"ל משנת תקל"ה-1775 עד שנת תקמ"ו-1786
רבי יוסף הכהן יצחקי זצ"ל (התוספת "יצחקי" לא ברורה כאן כלל, בכל החתימות שלו אין תוספת "יצחקי")מגדול חכמי תוניס נצר למשפחת רבנים גדולים, אבותיו שימשו כדינים ואבות בתי דין בתוניס. רבי יוסף הכהן יצחקי זצ"ל היה תלמיד חכם עצום בתורת הקבלה והתכתב אם המקובלים בירושלים בניהם הרש"ש זצ"ל ורבי יוסף קאלאמרו זצ"ל.מסופר כי את הסמיכה לדיינות קיבל בהיותו בן 17 שנה ע"י גדולי הדור שראו שכתב פסק דין אחד "קולע אל השערה".
בהסכמה משנת תקי"ח- 1758לספר "בני שמואל" לרבי משה בר שמואל עדאוי זצ"ל .ליוורנו תקי"ט-1759. חתום שני אחרי רבי דוד צפג' זצ"ל.
בספר "משחא דרבותא" לרבי מסעוד רפאל אלפאסי זצ"ל בדף ק"פ "חכמי שלומי אמוני ישראל החכמים השלמים הדיינים המצויינים הרבנים המובהקים אשר אור תורתם זורחת במתא תוניס יע"א ה"ה ראשי גולת אריאל כמוהר"ר מסעוד אלפאסי נר"ו. וכמהר"ר יוסף הכהן נר"ו וכמהר"ר שמריה קאטאריוס נר"ו".
 בספר "קרני ראם-זרע יצחק" לרבי יצחק חדאד זצ"ל. ליוורנו  תקכ"ה-1765. בהסכמה לספר משנת תקכ"ה-1765 חתום ראשון ואחריו רבי מרדכי אלחאייך רבי דוד נג'אר רבי יוסף זרקא ורבי נתן בורג'ל זצ"ל.
בספר "זרע יצחק" לרבי יצחק לומברוזו זצ"ל. תוניס  תקכ"ח-1768. בהסכמה משנת תקכ"ח-1768 חתום שני אחרי רבי מסעוד אלפאסי זצ"ל.
 בספר "משכנות הרועים" לרבי עוזאל אלחאייך זצ"ל. ליוורנו  תר"כ בדף ק"נ "ונשאו ונתנו בדבר כפעם בפעם ושוב נמנו עימהם לדין מאריה דאתרא ה' מוהר"י הכהן ז"ל.ועוד בדף רס"א "ראינו את דברי השאלה ומה שנגזר עליה מהבן יקיר לנו החכם השלם והכולל סוה"ר כהה"ר עוזיאל אלחאייך ס"ט ש' אשרי"ך (תקל"א-1771).
 בהסכמה לספר "יכין ובעז" ליוורנו תקמ"ב-1781 . משנת תקמ"א-1780 חתום ראשון ואחריו רבי שלמה אלפאסי רבי אברהם כייאט רבי יוסף זרקא רבי שמואל בכמוהר"ר יוסף הכהן רבי עוזיאל אלחאייך ורבי נתן בורג'ל.
 בהקדמה לספר "בגדי אהרן" לרבי אהרן פרץ זצ"ל ליוורנו תקנ"ו-1796 כותב בן הרב המחבר רבי חזקיה פרץ זצ"ל בשנת תקמ"ד-1784 "ואני אגיד לעולם על דבר אמת אוזן ששמעה מפי קדוש אישי –סבא דמשפטים מורנו הרב המובהק כמהר"ר יוסף הכהן זלה"ה אב"ד בעיר תהלה תוניס יע"א.
בהסכמה משנת תקמ"ו-1786 לספר "לימודי ה' " לרבי יהודה נג'אר זצ"ל ליוורנו תרנ"ט-1899. חתום ראשון ואחריו אברהם כייאט שלמה אלפאסי אליהו גאביזון שמואל כהן יצחק .משה נג'אר ונתן בורג'ל.    
 בשנת תקל"ה-1775 אחרי פטירתו של רבי מסעוד רפאל אלפאסי זצ"ל נתמנה לראב"ד .
רבי יוסף הכהן יצחקי נפטר בשנת תקמ"ו-1786.(מלכי תרשיש דף קצ"ב)
 

 

רבי נתן בורג'יל זצ"ל (הראשון) משנת תקמ"ו-1786 עד שנת תקמ"ח-1788
רבי נתן בר אברהם בורג'יל זצ"ל תלמידו של רבי אברהם טייב (באבא סידי)זצ"ל כפי שמעיד על עצמו בהקדמה לספר "מגדנות נתן" ח"ב לבנו רבי אליהו חי בורג'יל זצ"ל ליוורנו תקמ"ה-1785. רבי נתן חיבר את הספר "חק נתן" ליוורנו תקל"ו-1776. חיבור זה עשה לו שם גדול בקרב גדולי הדור וכך כונה על ידם "חק נתן".
בהסכמה משנת תקמ"א-1780 לספר "יכין ובעז" לרבי צמח בר שלמה דוראן זצ"ל ליוורנו תקמ"ב- 1781 חותם ראשון בשם רבני תוניס רבי יוסף כהן וסוגר את הרשימה במקום השביעי רבי נתן בורג'יל.
בספר "שם הגדולים" לחיד"א זצ"ל במערכת ספרים ח' "חק נתן שיטה על סדר קדושים והוריות מהרב מהר"ר נתן בורגיל עיר וקודש אחד ומיוחד שברבני תונס" .
 בספר "מראה עינים" לרבי רפאל אשכנזי זצ"ל שאלוניקי תקע"ו-1816 מזכירו המחבר מספר רב של פעמים.
רבי עוזיאל אלחאייך זצ"ל כותב עליו בספרו "משכנות הרועים" דף נ"ב ע'ב "ובשנת תקמ"ו בא מעשה בימי עט"ר ראש על ארץ מורי הרב חק נתן" ובעוד מספר רב של מקומות.
 בספר "זרעא דיוסף לרבי יוסף בורג'יל הראשון זצ"ל ליוורנו תר"ט-1848 כך כותב המחבר שהוא נכדו של חק נתן "ונכד למרן מלכא מר ברישא חסידא ופרישא מתעסק בקודשים קדוש יאמר לו הרב המופלא וכבוד ה' מלא "חק נתן" זצוק"ל.
בסכמה משנת תקכ"ה-1765 לספר "קרני ראם" לרבי יצחק חדאד זצ"ל ליוורנו תקל"ו-1772 חתומים ראשון רבי יוסף כהן והאחרון שהוא החמישי רבי נתן בורג'יל.
 בהסכמה משנת תקמ"א-1781 לספר "עץ חיים-אשל אברהם" לרבי אברהם טובייאנה זצ"ל ליוורנו תקמ"ג-1783 חתומים בשם רבני תוניס ראשון רבי יוסף הכהן ושני רבי נתן בורג'יל.
 בהסכמה משנת תקמ"ו-1786 לספר "לימודי ה' " לרבי יהודה נג'אר זצ"ל ליוורנו תרנ"ט-1899 ראשון החתומים רבי יוסף הכהן והשביעי שהוא האחרון רבי נתן בורג'יל.
בהסכמה משנת תקי"ח-1758 לספר "בני שמואל" לרבי משה בר שמואל עדאוי זצ"ל ליוורנו תקי"ט-1759 חתום רבי נתן שביעי.
בספר "חיים וחסד" לרבי עוזיאל אלחאייך זצ"ל ליוורנו תרכ"ה-1865 בפרק "מערתא דדייני" דרוש י"א כך כותב עליו רבי עוזיאל אלחאייך זצ"ל "את זו דרשתי בכ"ה הגדולה פה תוניס יה"א יום ש"ק לעת ערב פ' פקודי אל השמועה כי באה וקשי"א כולה מקש"ה משים נלקח דר' אבא הכ"מ נח נפשיה דר' אבא בתוככי ירושלים ת"ו בס' נח יום ש"ק אחר מנחה יום ר"ח שני חשון-התקנ"ב".
אחרי שנת תקמ"ח-1788 (כך כותב מלכי תרשיש) עלה לארץ ישראל ונתיישב בירושלים. ושם נפטר ביום א' חשוון שנת תקנ"ב-1792. (מלכי תרשיש דף קי"ב)
רבי שלמה אלפאסי זצ"ל אחרי שנת  תקמ"ח-1788 עד שנת תקס"א-1801
רבי שלמה הוא בנו של רבי מסעוד רפאל אלפאסי זצ"ל. חיבר יחד עם אביו ואחיו רבי חיים אלפאסי זצ"ל את הספר הגדול "משחא דרבותא". על גדולתו בתורה כתבו בני אחיותיו רבי ראובן רפאל קורקוס ורבי חיים עשור זצ"ל. "לא קים כמוהו יכנס הבן במקום האב אבן הראשה משיירי כנסת גדולה האי תנא דיידן מופלא הסמוך מו"ר ועט"ר המלך שלמה זיע"א, כל העם עונים אחריו בקודש שכבר קדשוהו"…. "המעתיק הרים וטוחנן והוא שאול בין דין לדין וכל דבר הקשה מעלוני העין היכי לידיינו דייני וישב שלמה גדולה תשובה בדברים המצדיקים"… רבי שלמה אלפאסי זצ"ל נתמנה אחרי עלייתו של רבי נתן בורג'יל זצ"ל לארץ ישראל, לראש רבני תוניס וזה היה אחרי שנת תקמ"ח-1788.
בספר "משכנות הרועים" דף קכ"ג ע"ב " והרב מוהר"ש אלפאסי היה חוכך בזה ועדין לא הסכמו לדעתו נר"ו, ולעת נסיעת מוה"ר חק נתן הי"ו לירושלים תובב"א גזר אומר ואותי צוה בעת ההיא להורות כדעת מוהרש"א נר"ו שנתמנה אחריו לאב"ד מו"ץ יצ"ו.
הרב שלמה אלפאסי מוזכר רבות בספר זה. בדף מ"ו ע"ב "והרב המו' מוהר"ש אלפאסי ז"ל חולק עליו בדבר זה" בדף צ"ד ע"א "ושאלתי את פי קודש תנא דידן מוהר"ש אלפאסי נר"ו. בדף ק"ב ע"ב חתום על תקנה משנת תקנ"ג-1793 כראש רבני תוניס ואחריו חתומים רבי אברהם נג'אר, רבי אברהם טייב, רבי דוד טייב, רבי דוד גג' רבי אליהו חי בורג'יל רבי עוזיאל אלחאייך ורבי יצחק אלחאייך זצ"ל. בדף רי"ז ע"א "ושאלתי על זה למורה צדק תנא דידן מוהר"ש אלפאסי נר"ו.
 בהסכמה משנת תקמ"ו-1786 לספר "לימודי ה' " לרבי יהודה נג'אר זצ"ל חתום שלישי אחרי רבי יוסף הכהן ורבי אברהם כייאט ואחריו חתומים רבי אליהו גאביזון, רבי שמואל הכהן יצחק, רבי משה נג'אר ורבי נתן בורג'יל.  
בהסכמה משנת תקמ"א-1780 לספר "יכין ובעז" לרבי צמח בר שלמה דוראן זצ"ל חתום שני אחרי רבי יוסף הכהן ואחריו חתומים רבי אברהם כייאט, רבי יוסף זרקא, רבי שמואל בר יוסף הכהן, רבי עוזיאל אלחאייך ורבי נתן בורג'יל זצ"ל.
בשנת תק"נ-1790 חתום יחד עם רבי אברהם נג'אר זצ"ל על קבלת שבועת עזיזה אלמנת ר' אברהם טייב על כתובתה, וזכתה בחלקה בירושת בעלה.
בשנת תקנ"ג-1793 חתום יחד עם רבי שמואל הכהן, רבי אברהם נג'אר, רבי אברהם אבוקארא, רבי דוד טייב, רבי דוד גיג', רבי אברהם טייב, רבי דניאל פראנקו, רבי אליהו בורגל ורבי יצחק בר דוד אלחאייך זצ"ל על תקנה בענין החזקות. בשנת תקנ"ה-1795 חתום יחד עם רבי יצחק בר דוד אלחאייך, רבי אברהם נג'אר, רבי עוזיאל אלחאייך, רבי יוסף זרקא, רבי דוד טייב, רבי אברהם אבוקארא, רבי אברהם טייב, רבי דניאל פראנקו ורבי אליהו חי בורג'ל זצ"ל על תקנת בענין המשכונות, כמה פירות למאה לחודש.(מתוק פנקס הקהילה הפורטוגיזית בתוניס)
 בסכמה משנת תקנ"ז-1797 לספר "ברית יעקב" לרבי יעקב פיתוסי זצ"ל חתום ראשון ואחריו רבי יוסף זרקא רבי יצחק אלחאייך רבי אברהם טייב רבי דוד טייב רבי אברהם אבוקארא רבי דניאל פראנקו רבי דוד גיג' ורבי אליהו חי בורג'יל זצ"ל.
רבי שלמה אלפאסי נפטר בערב שבת קודש ט"ו תמוז שנת תקס"א-1801.(תולדות חכמי תוניס דף רפ"ט)
 
 
רבי שמואל הכהן יצחקי זצ"ל משנת תקס"א-1801 עד שנת תקס"ד-1804
רבי שמואל הכהן יצחקי זצ"ל תלמיד חכם וגדול בתורה, בן למשפחה של רבנים ודיינים גדולים ועצומים. מלכי תרשיש כותב כי הוא בנו של רבי יוסף כהן (יצחקי) זצ"ל עפ"י סדר הדורות שהוא מציין בספרו. רבי שמואל הכהן יצחקי נתמנה תחילה לדין בבית דינו של אביו רבי יוסף הכהן (יצחקי) זצ"ל וזאת אנו רואים בחתימות על הסכמות לספרים ששם ראשון החתומים הוא רבי יוסף הכהן ואחריו רביעי או חמישי חתום "שמואל בכמוהר"ר יוסף הכהן".
 בספר "בית יעקב" לרבי אברהם הכהן מלאסק זצ"ל ישנה הסכמה של רבני תוניס וחתומים עליה רבי שלמה אלפאסי, רבי יצחק בר דוד אלחאייך, רבי יוסף זרקא, רבי שמואל הכהן יצחקי ורבי אברהם נג'אר זצ"ל.
בהסכמה משנת תקנ"ב-1792 לספר "עין פנים בתורה" לרבי אברהם הכהן מלאסק זצ"ל חתומים רבני תוניס. רבי שלמה אלפאסי, רבי יצחק בר דוד אלחאייך, רבי יוסף זרקא, רבי שמואל הכהן יצחק, רבי אברהם נג'אר, רבי עוזיאל אלחאייך, רבי אברהם אבוקארא, רבי אליהו חי בורג'יל, רבי אברהם טייב ורבי דניאל פראנקו זצ"ל.
 בהסכמה משנת תקמ"ב-1782 לספר "יכין ובעז" לרבי צמח בר שלמה דוראן זצ"ל חתומים רבי יוסף הכהן, רבי שלמה אלפאסי, רבי אברהם כייאט, רבי יוסף זרקא, רבי שמואל בכמוהר"ר יוסף הכהן, רבי עוזיאל אלחאייך ורבי נתן בורג'יל זצ"ל.
 בסכמה משנת תקמ"א-1781 לספר "עץ חיים-אשל אברהם" לרבי אברהם טובייאנה זצ"ל חתומים רבי יוסף הכהן, רבי נתן בורג'יל, רבי אברהם כייאט, רבי יוסף זרקא, רבי שמואל בכמוהר"ר יוסף הכהן ורבי עוזיאל אלחאייך זצ"ל.
 בהסכמה משנת תקמ"ו-1786 לספר "לימודי ה'" לרבי יהודה נג'אר זצ"ל חתומים רבי יוסף הכהן, רבי אברהם כייאט, רבי שלמה אלפאסי, רבי אליהו גאביזון, רבי שמואל כהן יצחק, רבי משה נג'אר ורבי נתן בורג'יל זצ"ל.
בספר "משכנות הרועים" לרבי עוזיאל אלחאייך זצ"ל ישנה תקנה לפיה לא ימכור איש את ביתו אלא לאחר שנועץ עם שותפו או המצרן, והסופר אשר יכתוב את שטר המכר מבלי לשאול לדעתם ייענש ע"י הדיינים משנת תקס"ג-1803שעליהם ראשון החתומים הוא רבי שמואל הכהן יצחק. האחד בדף ק"ה ע"א והשני בדף שס"א ע"א שעליהם חתומים רבי שמואל הכהן יצחק, רבי עוזיאל אלחאייך, רבי אברהם טייב, רבי דוד טייב, רבי דוד גג', רבי אברהם אבוקארא, רבי חזקיה יצחק מזרחי דידיע שרעבי, רבי משה סוזין, רבי יצחק טייב ורבי אליהו חי בורג'יל זצ"ל. אותה תקנה מופיעה בפנקס הקהילה הפורטוגיזית בתוניס עם שינוי קטן בחתומים: רבי שמואל הכהן יצחקי, רבי דוד גיג', רבי משה סוזין, רבי אברהם אבוקארא, רבי חזקיה יצחק מזרחי דידיע שרעבי, רבי דניאל פראנקו, רבי אליהו בורג'ל ורבי דוד טייב זצ"ל.
 בספר "חיים וחסד" לרבי עוזיאל אלחאייך זצ"ל בפרק "מערתא דדייני" דרוש כ' כך כותב המחבר "הנה נדרש על לא טובה השמועה כי באה ונהייתה כי נפקד מימני איש חיל אחימ"לך וכהן רבא דעמיה זרע שבמקדש דייני גולה הוא עדיני העצני וחי' אחי החכם השלם הדיין המצויין כמוה"ר שמואל הכהן תמ"ך נפשיה דשמואל בכפר נאבל ביום ג' כ"ג לאב" רבי שמואל הכהן יצחקי נפטר בכ"ג אב שנת תקס"ד-1804.                    (חיים וחסד.מערתא  דדייני דרוש כ') 
 
רבי דוד טייב זצ"ל משנת תקס"ד-1804 עד……..
רבי דוד טייב זצ"ל היה תלמיד חכם ונבון הוא בן למשפחת טייב המפורסמת. רבי דוד תחילה שימש כסופר גיטין וקידושין בב"ד בתוניס, לאחר מכן מונה לדיין לאחר פטירתו של רבי שמואל הכהן יצחקי בשנת תקס"ד-1804 מונה לראש רבני תוניס.
בשנת תקנ"ה-1795 חתום כסופר בית הדין יחד עם עם רבי מרדכי דרמון זצ"ל על תקנת אלמנות שמתו בלא שבועה.איך ינהגו היורשים בכסף כתובתן (פנקס הקהילה הפורטוגיזית בתוניס)
בהסכמה משנת תקנ"ז-1797 לספר "ברית יעקב" לרבי יעקב פיתוסי זצ"ל חתומים: רבי שלמה אלפאסי, רבי יוסף זרקא, רבי יצחק אלחאייך, רבי אברהם טייב, רבי דוד טייב, רבי אברהם אבוקארא, רבי דניאל פראנקו, רבי דוד גג' ורבי אליהו חי בורג'יל זצ"ל.
בשני פסקי דין משנת תקס"ג-1803 המופיעים בספר "משכנות הרועים" האחד בדף ק"ה ע"א והשני בדף שס"א ע"א. חתומים רבי שמואל הכהן יצחק, רבי עוזיאל אלחאייך, רבי אברהם טייב, רבי דוד טייב, רבי דוד גג', רבי אברהם אבוקארא, רבי חזקיה יצחק מזרחי דידיע שרעבי, רבי משה סוזין, רבי יצחק טייב ורבי אליהו חי בורג'יל זצ"ל.
בספר "מגדנות נתן" לרבי אליהו חי בורג'יל זצ"ל ליוורנו תקל"ח-1778 בדף כ"ד ע"א "וקרובינו החכם השלם כה"ר דוד טייב הי"ו". בדף ל"א ע"ב "וראיתי כתוב לשאר בשרנו החכם השלם והכולל הר"ר דוד טייב הי"ו .
בספר "גנזי שלום" לרבי שלום בר אליהו שמעוני זצ"ל תוניס תרע"ו-1916. בדף י"ט ע"א "וגם שאלתי את פי החו"ש הדיין המצויין כמהר"ר דוד טייב נר"ו ששימש עם גדולים וגם היה סופר גיטין וקידושין זה כמה שנים מקדם קדמתה ואמר שזה פשוט וכן הוא המנהג" .
בספר "מעשה בית דין חלק א' דף נ"ב ע"ב "בשלהי חודש תמוז יה"ל שנת התק"ס וחמש (תקס"ה-1804 ) ליצירה והכל שריר ובריר וקיים ע"כ הטופס הנז' והב"ד דחתימי עליה ע"ה דוד טייב ס"ט, ע"ה אברהם טייב ס"ט, הצעיר משה שלום ס"ט, ע"ה אליהו חי בורג'יל ס"ט ע"ה יצחק טייב ס"ט ע"ה דוד גיג' ס"ט.
רבי דוד טייב נפטר בשנת תקס"ה-1804 (אתר בורג'ל) 
רבי דוד חזקיה גיג' זצ"ל משנת ….. עד שנת תקע"ח-1818
רבי דוד חזקיה בר אברהם גיג' זצ"ל תלמיד חכם עצום חיבר כמה חיבורים והם "שאל דוד"- על הרמב"ם, "משפטי דוד"-על הש"ס, "המעלות לדוד"- חידושי תורה . אך כולם נשארו בכ"י פרט לחיבור "נר דוד"  ליוורנו תרל"ג-1873. אנו פוגשים אותו בספר "משכנות הרועים" בדף ק"ב ע"ב חתום על תקנה משנת תקנ"ג-1793 כראש רבני תוניס ואחריו חתומים רבי אברהם נג'אר, רבי אברהם טייב, רבי דוד טייב, רבי דוד גג' רבי אליהו חי בורג'יל רבי עוזיאל אלחאייך ורבי יצחק אלחאייך זצ"ל . בשני פסקי דין משנת תקס"ג-1803 המופיעים בספר "משכנות הרועים" האחד בדף ק"ה ע"א והשני בדף שס"א ע"א. חתומים רבי שמואל הכהן יצחק, רבי עוזיאל אלחאייך, רבי אברהם טייב, רבי דוד טייב, רבי דוד גג', רבי אברהם אבוקארא, רבי חזקיה יצחק מזרחי דידיע שרעבי, רבי משה סוזין, רבי יצחק טייב ורבי אליהו חי בורג'יל זצ"ל.
 בהסכמה משנת תקנ"ז-1797 לספר "ברית יעקב" לרבי יעקב פיתוסי זצ"ל חתומים: רבי שלמה אלפאסי, רבי יוסף זרקא, רבי יצחק אלחאייך, רבי אברהם טייב, רבי דוד טייב, רבי אברהם אבוקארא, רבי דניאל פראנקו, רבי דוד גג' ורבי אליהו חי בורג'יל זצ"ל.
בספר "מעשה בית דין חלק א' דף נ"ב ע"ב "בשלהי חודש תמוז יה"ל שנת התק"ס וחמש (תקס"ה-1795 ) ליצירה והכל שריר ובריר וקיים ע"כ הטופס הנז' והב"ד דחתימי עליה ע"ה דוד טייב ס"ט, ע"ה אברהם טייב ס"ט, הצעיר משה שלום ס"ט, ע"ה אליהו חי בורג'יל ס"ט ע"ה יצחק טייב ס"ט ע"ה דוד גיג' ס"ט. בדף נ"ג ע"א "תשובה מיום י"א לחודש סיון שנת תק"ע וחמש-(1815 ) ליצירה." חתומים ע"ה חזקיה דוד גג' ס"ט, ע"ה חיים דוד ואלאנסי ס"ט וע"ה יצחק טייב ס"ט.                                                                                    בספר "וישב יוסף" לרבי יוסף נסים בר חיים יעקב בורלא זצ"ל ירושלים תרס"ה-1905 דף מ"ב ע"א "וחתימי עליה הרב המחבר(רבי עוזיאל אלחאייך) והרב יצחק טייב ז"ל והסכים  עימהם הרה"ג חזקיה דוד גיג ז"ל.
על גדולתו של רבי דוד חזקיה גיג' זצ"ל כותב רבי נתן בורג'יל (השני) זצ"ל בהקדמה לספר "נר דוד"  משנת תרכ"ז-1867 ."ראשי סנהדראות, יושבי כסאות, עשרה יוחסין תפשוהו הושיבוהו על המט"ה, להו"ד לבני ישראל ראש ממשלה אב"ד נודע בשערים וישת לו הד"רים הדר"א ארעא והד"רא פירי רב משרש"יא מבני עלייה תנא דאורייתה חד מן קמייה הרב הגדול מעוז ומגדול כמהר"ר דוד גיג זצוק"ל" חתומים :נתן בורג'יל, שמואל צפג', אהרון הכהן טנוג'י, אברהם חג'אג', שלום חי בשמוט, דוד בן עטר, יוסף נטף, אליהו גאביזון, אברהם כ'לף, שלמה פייתוסח, אליהו חי בורג'יל וחיים בורג'יל זצ"ל.
רבי דוד חזקיה גז נפטר בשנת תקע"ח-1818(אתר בורג'ל-מלכי תרשיש דף ק"מ) 
רבי יצחק טייב זצ"ל משנת תקע"ח-1818 עד שנת תק"צ-1830
רבי יצחק טייב היה מגדולי תלמידיו של הרב רבי יוסף זרקה, אשר לשבחו כותב החיד"א ביומנו "מעגל טוב", כי הרב יוסף זרקה חכם, וסופר, וחסיד ונקי וצדיק, והיו לו כשישים תלמידים. על גדולתו של רבי יצחק טייב תלמידו, מספרות המילים הבאות שנכתבו בהקדמה לספר "פרפראות חוכמה" לרבי יוסף זרקה: "ומגדולי תלמידיו, שתים כהלכתן, צריכה לימוד אפילו שיחתן, גדולי ישראל, רבי יצחק טייב, ושני בקודש נהדר רבי יהודה נג'רה". רבי יצחק טייב היה פוסק הלכות עוד בצעירותו. מסופר כי פעם בביתו של הגביר שחטו כבשים לחג הפסח ובאחד הכבשים נמצא מים במוח. שאלו את יצחק הצעיר שלאחר עיון בפוסקים פסק להתיר את הכבש. דבר זה נודע לרב הראשי דאז רבי שלמה אלפסי, מיד שלח את שמשו להביא את יצחק הצעיר לפניו, וזאת שום שרבי שלמה אלפסי הקפיד מאוד שלא יורו הלכה ללא רשותו, אך כשהראה לו הפוסק הצעיר מחברת מלאה ובה כתוב פסק הדין המנומק עמד הרב ונשק לראשו, ומאז ניקרא רבי יצחק טייב.בתחילת דרכו שימש כדיין בספר "יתר הבז" לרבי נהוראי ג'רמון זצ"ל ליוורנו תקמ"ז-1787 בסוף הספר ישנם פסקי דין בעניין בתו של רבי נהוראי ג'רמון זצ"ל, חתומים עליו כל אחד ונימוקיו הוא לפי הסדר הבא: רבי יוסף זרקא , רבי יוסף הכהן, רבי אברהם לומברוזו, רבי משה שלום ואחרון רבי יצחק טייב זצ"ל.  בשני פסקי דין משנת תקס"ג-1803 המופיעים בספר "משכנות הרועים" האחד בדף ק"ה ע"א והשני בדף שס"א ע"א. חתומים רבי שמואל הכהן יצחק, רבי עוזיאל אלחאייך, רבי אברהם טייב, רבי דוד טייב, רבי דוד גג', רבי אברהם אבוקארא, רבי חזקיה יצחק מזרחי דידיע שרעבי, רבי משה סוזין, רבי יצחק טייב ורבי אליהו חי בורג'יל זצ"ל.בדף קפ"ב ע"ב חתום על תשובה בנושא קרקעות "מאתי הצעיר יצחק טייב ס"ט. בדף רל"א ע"ב חתום על תשובה בנושא נכסים וירושות "הצעיר יצחק טייב ס"ט". בדף רצ"ה ע"ב חתום על תשובה בעניין קטן שקדש לו אביו אשה "ע"ה יצחק טייב וצ"ו. בספר "גנזי שלום" לרבי שלום שמעוני זצ"ל חתום על תשובות רבות פעמים יחיד ופעמים עם רבנים נוספים. דף ח' ע"ב חתום בשנת תקפ"ה-1825 יחיד. דף י' ע"א חתום על תשובה בנושא הגעלת כלים לפסח יחיד.בדף י"א ע"ב חתום יחיד על תשובה בנושא אתרוגים. בדף י"ב ע"א חתום על תשובה בנושא הדסים יחיד. בדף י"ג ע"א חתום על תשובה משנת תרע"ח-1818 בנושא בדיקת הריאה הוא חתום ראשון ואחריו רבי יהודה נג'אר ורבי יצחק הכהן. בדף י"ד ע"א חתום על תשובה משנת תקפ"ה-1825 בעניין הפולין (פול) אחריו חתומים רבי שלמה זרקא ורבי יאודה בר אברהם הכהן טנוג'י זצ"ל. ועוד. 
בספר "מעשה בית דין" בדף נ"ג ע"א "תשובה מיום י"א לחודש סיון שנת תק"ע וחמש-(1815 ) ליצירה." חתומים ע"ה חזקיה דוד גג' ס"ט, ע"ה חיים דוד ואלאנסי ס"ט וע"ה יצחק טייב ס"ט. בדף ז' ע"א "בעשור אחרון לחודש אדר המהודר שנת חמשת אלפים וחמש מאות ושמונים ושלוש ליצירה" (תקפ"ג-1823) חתומים הצעיר יצחק טייב ס"ט וע"ה יאודה בר אברהם הכהן טנוג'י ס"ט זצ"ל. ועוד.
בשנת תקע"ט-1818 חתום יחד עם רבי יאודה בר אברהם הכהן טנוג'י ועוד נציג של הקהילה הפורטוגיזית בתוניס על תקנה לפיה על הסופרים לכתוב השטרות שהמלוה יהיה נאמן אפילו נגד יתומים קטנים ללא שבועה. בשנת תקפ"ט-1829 חתום יחד עם רבי יוסף ארכיס, רבי ישועה בסיס ורבי יאודה בר אברהם הכהן טנוג'י זצ"ל על מעשה בית דין בענין הר' שמשון אבוקארא אשר מתה אשתו וגם הבת מתה בגיל שמונה חודשים, והדיינים פסקו שאין מגיע ליורשים דבר, כי אם הבעל הוא היורש מאשתו כדין (פנקס הקהילה הפורטוגיזית בתוניס) 
רבי יצחק טייב עמד בראש בית הדין בתוניס ושימש כראש רבני תוניסיה., הוא חיבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה והגדול מכולם הוא "ערך השולחן" שחובר בשישה כרכים, והתפרסם כספר חשוב מאוד בהלכה והראשון לציון הרב עובדיה יוסף שליט"א מזכיר מדי פעם את דעתו בענייני הלכה. רבי יצחק טייב העמיד תלמידים רבים ובתוכם את רבי ישועה בסיס.
רבי יצחק טייב נפטר  ח' שבת בשנת תק"צ-1830.(תולדות חכמי תוניס דף שס"ט שנה בלבד.יום צילום מצבה)
רבי דוד חיים יצחק הכהן טנוג'י (רבי חוגה מגדורה) זצ"ל משנת תק"צ-1830 עד תר"ז-1847
רבי שושן הכהן זצ"ל אשר הוציא לאור את סיפרו של רבי דוד חיים יצחק הכהן טנוג'י זצ"ל הנקרא "תורת המלך" ג'רבה תש"ה- 1845 . כותב את תולדות חיו של הרב וכך הוא כותב:
"על השם מגדורה מספרת האגדה כי כאשר היתה אמו שלרבנו מעוברת ממנו וימלאו ימיה ללדת אחזוה חבלי לידה ותקש מאוד בלדתה ובעוה"ר נפטרה לבית עולמה, ואחרי אשר קברוה כמנהג ישראל קדושים, עבר יהודי אחד בתוך בית העלמין סמוך לקבר הנז' וישמע קול נער בוכה, וכאשר פנה אנה ואנה לראות מי הוא הבוכה וירא כי אין איש, הוסיף להקשיב היטיב וירא כי הקול יוצא מתוך הקבר החדש. וכאשר הבהיל להסיר את מכס הקבר ראה והנה ילד נולד לאישה הקבורה שם, ויוציאהו משם ויתנהו ליד מינקת עד כי גדל, והוא ניהו רבינו המחבר ועל שם המאורע הנפלא קראו את בנה "מגדורה" אשר תרגמו לעברית "נבגדת" על כי בגד הזמן באמו ויורידוה בשגגה חיים שאולה".
זה סיפור חייו של רבי דוד חיים יצחק הכהן טנוג'י זצ"ל. יש מחלוקת אצל מי הוא למד, יש הטוענים כי למד אצל רבי יוסף זרקא זצ"ל ויש הטוענים כי למד אצל רבי יצחק טייב זצ"ל, מה שברור לכולם כי שימש כדיין בבית דינו של רבי יצחק טייב זצ"ל. שנת מינויו בתור דיין לא ברור כך כותב רבי שושן הכהן בספר "תורת המלך" נודעה לנו והסופר החכם ר' יוסף הכהן טנוג'י (מחבר הספר "רבני תונס וחכמיה) העיד שראה באחת מתשובותיו של רבנו שכותב "זה לי ארבעים שנה שאני דיין" ואני משער שנתמנה דיין אחר פטרת הרה"ג מוהר"ר שלמה אלפאסי זצ"ל שהיתה בשנת תקס"א"-1801. רבי דוד חיים יצחק הכהן טנוג'י זצ"ל חתום על מספר רב של פסקי דין והסכמות לספרים שונים.
בספר "בריתי עקב" לרבי יעקב פיתוסי זצ"ל ליוורנו תק"ס-1800 מוזכר רבנו מספר פעמים . בדף נ' ע"א " וידי"ן החה"ש כמה"ר יצחק הכהן טנוג'י הי"ו". בדף נ"ה ע"ב "וידין החה"ש כה"ר יצחק הכהן טנוג'י יצ"ו". בדף ס"ה ע"ב "וידין החה"ש כמה"ר יצחק הכהן טנוג'י הי"ו.
בהסכמה משנת תקע"ז-1816 לספר "אשל אברהם" לרבי אברהם חיות זצ"ל ליוורנו תקע"ט-1818 חתומים:רבי אברהם טייב,רבי יצחק הכהן,רבי אליהו בורג'יל, רבי יצחק הכהן טנוג'י, רבי יהודה נג'אר, רבי יצחק טייב, רבי יצחק נטף ורבי יהודה הכהן טנוג'י זצ"ל.
בהסכמה לספר "ישמח משה" לרבי משה גג' זצ"ל ליוורנו תרכ"ג-1863 חתומים: ע"ה ר' יהודה אנג'אר, ע"ה ר' יצחק הכהן טנוג'י, ע"ה ר' יצחק נטף בכ"ר שלמה, ע"ה ר' יהודה בר אברהם הכהן טנוג'י, ע"ה ר' יצחק הכהן זצ"ל. 
בהסכמה משנת תקע"ט-1818 לספר "מחנה לויה" לרבי יהודה הלוי זצ"ל ליוורנו תקע"ט-1818 חתומים: רבי יצחק הכהן, רבי יהודה בר אברהם הכהן טנוג'י, רבי נתן בורג'יל, רבי שלמה זרקא ורבי חיים דוד יצחק הכהן טנוג'י זצ"ל.
בהסכמה משנת תקע"ט-1818 לספר "תוספות הרב רבי פרץ" זצ"ל ליוורנו תקע"ט-1818 חתומים רבי יצחק טייב, רבי יהודה נג'אר, רבי יצחק הכן, רבי יצחק הכהן טנוג'י, רבי יהודה ן אברהם הכהן טנוג'י ורבי יצחק ן שלמה נטף זצ"ל.
בהסכמה משנת תקפ"א- 1821 לספר "זרע אברהם" לרבי אברהם כטורזה זצ"ל ליוורנו תקפ"א-1821 חתומים רבי אברהם טייב, רבי יצחק הכהן, רבי יהודה נג'אר, רבי דוד יצחק הכהן טנוג'י, רבי יהודה בר אברהם הכהן טנוג'י, רבי יצחק בכ"ר שלמה נטף ורבי יצחק טייב זצ"ל. בספר "צמח דוד" לרבי דוד נג'אר זצ"ל ליוורנו תקפ"ח-1829 כותב המחבר בתחילת הספר "שלא להוציא הנייר חלק ראיתי להעתיק פה תשובה אחת אהובה מאת אהובי ומיודעי זה דודי וזה רעי הרב ר' יצחק הכהן טנוג'י המכונה ר' חוגא נר"ו.
בספר "מעשה בית דין" בדף מ"ו ע"ב "והעושר והכבוד והשלום כירא כ"ד חתומים בפה מתא תונס יע"א בעשרת ימי תשובה שנת תקב"ץ" (תקצ"ב-1832) חתומים: ע"ה דוד הכהן טנוג'י ס"ט, ע"ה מרדכי גג' ס"ט וע"ה יהודה בורג'ל ס"ט.
בהסכמה משנת תקצ"ט-1839 לספר "ירך יעקב" לרבי יעקב פיתוסי זצ"ל ליוורנו תקצ"ט-1839 חתום ראשון ואחריו רבי אברהם הכהן, רבי שמואל צפג', רבי משה ברדע, רבי נתן בורג'יל ורבי ישועה בסיס.
רבי דוד חיים יצחק הכהן טנוג'י –רבי חוגא מגדורה נפטר בר"ח סיון שנת תר"ז-1847. (תולדות חכמי תונס דף רי"ג)
 
רבי ישועה בסיס זצ"ל משנת תר"ז-1847 עד שנת תר"ך- 1860
המפורסם והידוע מבין כל רבני תוניסיה הוא רבי ישועה בסיס זצ"ל. מסופר כי הגאון מוהר"ר מסעוד רפאל אלפסי זצ"ל שהיה רבה הראשי של תוניס, בליל הולדת מוהר"י בסיס הלך עם בנו הגאון מהרש"א זצ"ל לבית היולדת ויגלה את אוזן בנו כי הולך הוא להקביל את נשמת רבנו האר"י זצ"ל המתעברת בנער הזה, ומאז היה גדול כבודו גם בעודנו נער אצל הרבנים הגדולים הידועים מזה (מתוך פלאי הצדיקים).
רבי ישועה בסיס היה גדול רבני תוניס מלומד גדול ובעל נסים ומופתים, עשרות רבות של ספורים התהלכו סביב אישיותו ותמיד עמד בפרץ כדי להגן על הקהילה היהודית מפני מתנכלים ופורעים ערבים. לאחר פטירתו של רבי דוד חיים יצחק הכהן טנוג'י זצ"ל, בשנת תר"ז-1847  נתמנה רבי ישועה בסיס לרבה הראשי של תוניס.
בספר "מעשה בית דין" חלק ראשון יש לו כחמש עשרה תשובות שעליהם חתום רבי ישועה בסיס יחיד או יחד עם אחרים.
בספר "שמחת כהן" לרבי רחמים חי חויתה הכהן זצ"ל מוזכר עשרות פעמים.
 בספר "גנזי שלום" לרבי שלום שמעוני זצ"ל מזכירו המחבר מספר רב של פעמים. בדף ד' "מורנו ורבינו ועט"ר הגאון המפורסם בכל קצות תבל כקש"ת כמהר"ר ישועה בסיס זיע"א".
בדף ט' ע"ב יש תשובה לרבי שלום שמעוני על שאלה בדבר גמלים משותפים ליהודי ולגוי "ביום ז' לחודש שבט שנת תרי"ו חתומים ע"ה ישועה בסיס. ע"ה משה פיתוסי ע"ה אברהם הכהן יצחקי.
דף כ' ע"א סימן ה' תשובה ארוכה על יבמה אחת שאחר שחולצה השתדכה עם בחור אחד ויצא עליה קול שהיא מעוברת. "כ"ד נאם ישועה בסיס ס"ט" . ועוד.
בספר "אשל אברהם" לרבי אפרים חיות זצ"ל ליוורנו תקע"ט-1818 דף ט"ו ע"ב "ואמרתי לידידי כנפשי הוד לבי הרב המאור הגדול נ"י פ"ה ע"ה אוצר נחמד כל רז גלי ליה כבוד קדושת שמו חכם הרזים אהוב למעלה ולמטה מוהר"ר יהושוע בסיס נר"ו יאיר לעולמי עד תוניס" רבי ישועה בסיס זצ"ל  חיבר את הספר "אבני צדק" בשני חלקים על שולחן ערוך,  
בימיו חדרה ההשכלה לתוניס הבירה והוקם בה בית הספר כי"ח. רבי ישועה בסיס ראה בעיני רוחו כי ג'רבה תירש את תוניס הבירה בחכמת התורה, ועל כן ציווה את ידידו ובן דורו רבי שאול הכהן שנחשב לראש רבני ג'רבה להרביץ תורה בכל כוחו באי ג'רבה כי "יגיע זמן ותוניס תתרוקן מחכמיה ונצטרך לכם" ואכן הנבואה נתקיימה.
קיים בית כנסת על שמו "צלאת רבי ישועה בסיס" בעיר תוניס.
רבי ישועה בסיס נפטר בשיבה טובה בהיותו בן פ"ז שנים  ט' טבת שנת תר"ך-1860 (תולדות חכמי תוניס דף רכ"ח) 
רבי נתן בורג'יל (השני) זצ"ל משנת תר"כ-1860 עד שנת תרל"ג-1873
בספר "מעשה נסים" לרבי נסים ביתאן ג'רבה תש"ח זצ"ל ספר מעשיות בערבית אשר תורגם לעברית על ידי רבי אברהם ביתאן בספרו "שמו אברהם" ישראל תשל"ו מבאי את סיפור התעברותה של אימו של רבינו.
 רבי אליהו חי שהוא אביו של רבי נתן (השני) כשהלכה אשתו לטבילת מצווה נתעכבה הרבה ולא חזרה לביתה ובזמן היה פחד מהאומות לכן הלך הרב חק נתן זיע"א בעצמו למקווה וקרא לה בשמה לבוא שהזמן מאוחר ענתה כלתו ואמרה לו אבי אבי ששה פעמים טבלתי וכשאני יוצאת אפגוש דבר טמא פעם גוי ופעם המור וכן על זה הדרך ולכן נתעכבתי עד עכשיו ויאמר לה הרב חק נתן הנה אני מחכה לך בפרוזדור ותחזרי לטבול וכשיצאה מבית הטבילה נתן לה הרב גלימתו ונתעטפה בה כדי שלא לראות שום דבר ואמר לה בואי אחרי הביתה ולקח אותה עד הבית שלה ויצו על בנו רבי אליהו חי ויאמר לו תסגור הבית ואני מזהיר אותך שלא לפתוח הבית ולא תדבר ולא תענה לאף אחד שיקרא לך ואפילו שתשמע הקול שלי או של אמך לא תצא ולא תענה כלום רק אחרי זריחת החמה בלילה שמע רבי אליהו חי קול אביו קורא לו להביא לו ספר פלוני והוא לא עונה שוב שמע את אמא שלו קוראת לו ומתלונות עליו איך לא ישמע לקול אביו להביא לו הספר שרוצה ובכל זאת לא פתח הדלח כלל כצוואת אביו בבקר אחרי שזרחה השמש בא אצלו אביו ויאמר לו עכשיו ירדה נשמה קדושה בהריון של אשתך ואם דברת או פתחת הבית היית מקלקל הכל ב"מ ובאותה לילה ירדה הנשמה של רבי נתן בורג"ל השני זיע"א שנתמנה אחר כך לראש רבני תוניס  והוא בעצמו אמר שאמו טבלה שבעה פעמים לפני שנתעברה בו.
רבי נתן בורג'יל זצ"ל מוזכר מספר פעמים רב בספר "מעשה בית דין" הציין רק מספר דוגמאות:
 דף מ' ע"ב חתומים על פסק דין משנת תקצ"ב-1832 הרבנים רבי ישועה בסיס, רבי אברהם הכן, רבי מרדכי נג'אר ורבי משה ברדע זצ"ל, בהמשך ישנה הסכמה לאותו פסק דין החתומה ע"ה נתן בורג'ל ס"ט.
 בדף ל"ד ע"ב חתומים על פסק דין משנת תקצ"ט-1839 לפי הסדר הבא: רבי יאודה הכהן טנוג'י, רבי שמואל צפג', רבי ישועה בסיס, רבי נתן בורג'יל, רבי יצחק חיים אשכנזי, רבי מרדכי גג', רבי מרדכי נג'אר ורבי משה ברדע זצ"ל.
בדף ס"ו חתום על פסק דין משנת תר"כ-1860 "אני החתום בגושפנקא דמלכא ע"ה נתן בורג'ל, יאודה הכהן טנוג'י ומשה פיתוסי זצ"ל.
בדף ס"ד ע"ב חתום על פסק דין משנת תרכ"א-1861 רבי נתן בורג'ל ורבי אברהם חג'אג'. בדף ס"ה חתום על פסק דין משנת תר"ל-1870 "חכם באשי בתונס הצעיר נתן בורג'ל וע"ה אברהם חג'אג'. ועוד.
בהסכמה לספר "שפתי רננות" משנת תקצ"ו-1836 חתום שני אחרי רבי ישועה בסיס זצ"ל.
בהסכמה לספר "ירך יעקב לרבי יעקב פיתוסי זצ"ל ליוורנו תר"ב-1842. חתום בשנת תקצ"ט-1839 חמישי ואחריו חתום רבי ישועה בסיס זצ"ל.
בספר "זרעא דיוסף" לרבי יוסף בורג'יל (אחיו) זצ"ל ליוורנו תר"י-1850 בשנת תר"י-1850 כתב הקדמה ארוכה ושם הוא מספר על מחלת הקולירא אשר פרצה בעיר. "לא תקום פעמים צרה. שפך באש חמתו. קפץ באף רחמיו כשאון מים כבירים טבח ולא חמל". בהסכמה לספר "משכנות הרועים" לרבי עוזיאל אלחאייך זצ"ל ליוורנו תר"כ-1860 חתום באותה שנה ראשון.
בהסכמה לספר "כרם חמר" לרבי אברהם אנקאווא זצ"ל ליוורנו תרכ"ט-1869 חתום בשנת תרכ"ו-1866 "אני החתום בגושפנקא דמלכא ע"ה נתן בורג'ל ס"ט.
בהסכמה לספר "אהבת ה'" לרבי יוסף סידבון זצ"ל ליוורנו תרל"א-1871 חתום באותה שנה ראשון ואחריו עוד שנים עשרה רבנים.
בהסכמה לספר "חיים וחסד" לרבי עוזיאל אלחאייך זצ"ל ליוורנו תרכ"ה-1865 (תרל"ג-1873) חתום בשנת תרל"ג-1873 "דא גושפנקא דשדר לן מלכא הצעיר נתן בורג'ל ס"ט (ואחריו) הצעיר אברהם חג'אג' ס"ט".
בספר "תעלומות לב" לרבי אליהו בכור חזן זצ"ל בדף ס"א חתום על הסכמה לתשובה "בחודש ניסן בשנת "להשי"ב אמרי"ם אמת"   (תרל"ג -1873 ) יחד עם ע"ה אברהם חג'אג' זצ"ל. ועוד לו בכתובים ובהסכמות.
נפטר ביום י"ט אייר שנת תרל"ג- 1873.(תולדות חכמי תונס דף שע"ב)
רבי אברהם חג'אג' זצ"ל משנת תרל"ג-1873 עד שנת תר"מ-1880
רבי אברהם חג'אג' זצ"ל תלמיד חכם עצום, בתחילת דרכו שימש כדיין בבית דינו של רבי ישועה בסיס זצ"ל, וחתום על כמה תשובות ופסקי דין והסכמות לספרים שונים. מחבר הספר "זרעו של אברהם" מבין תלמידיו רבי ישראל זיתון ורבי משה שתרוג זצ"ל. לאחר פטירתו של רבי נתן בורג'ל (השני) בשנת תרל"ג-1873 נתמנה תחתיו עד פטירתו בשנת תר"מ-1880. רבי אברהם חג'אג' זצ"ל מוזכר מספר רב של פעמים בספר "מעשה בית דין" הציין רק מספר דוגמאות:
בדף ס"ד ע"ב חתום על פסק דין משנת תרכ"א-1861 רבי נתן בורג'ל ורבי אברהם חג'אג'. בדף ס"ה חתום על פסק דין משנת תר"ל-1870 "חכם באשי בתונס הצעיר נתן בורג'ל וע"ה אברהם חג'אג'.
בדף ס"ו ביום כ"ג אייר שנת תרל"ו-1876 חתום בגושפנקא דמלכא יר"ה הצעיר אברהם חג'אג' ס"ט. ועוד.
בספר "תעלומות לב" לרבי אליהו בכור חזן זצ"ל בדף ס"א חתום על הסכמה לתשובה "בחודש ניסן בשנת "להשי"ב אמרי"ם אמת"   (תרל"ג -1873 ) יחד עם ע"ה אברהם חג'אג' זצ"ל
בהסכמה לספר "חיים וחסד" לרבי עוזיאל אלחאייך זצ"ל ליוורנו תרכ"ה-1865 (תרל"ג-1873) חתום בשנת תרל"ג-1873 "דא גושפנקא דשדר לן מלכא הצעיר נתן בורג'ל ס"ט (ואחריו) הצעיר אברהם חג'אג' ס"ט".
בהסכמה משנת תרי"ד-1854לספר "פי המדבר" לרבי יוסף גג' זצ"ל ליוורנו תרי"ד-1854 חתום במקום העשירי.
מוזכר בעוד כמה ספרים נוספים בספר "מנחת יצחק" לרבי יצחק בר ברכה הכהן זצ"ל. בספר "שמחת כהן" לרבי רחמים חי חויתה הכהן זצ"ל. בספר "זרע דוד" לרבי סאסי מעתוק כהן יהונתן זצ"ל.
בהסכמה משנת תרל"ט-1879 לספר "שיר חדש" לרבי משה זקן מאזוז זצ"ל חתום ראשון ואחריו חתומים רבי אליהו חי בורג'ל, רבי חיים בורג'ל, רבי שלום זרקא, רבי שלום לישע, רבי ישראל כהן טנוג'י, רבי מרדכי סמאג'ה, רבי משה שמאמא, רבי משה זמור ורבי בן ציון ג'ג'.
בסכמה משנת תרל"ה-1875 לספר "תפארת בחורים" לרבי רפאל שלום חי הכהן  "דא גושפנקא דמלכא דחתים ביה ע"ה אברהם חג'אג' ס"ט.
בהסכמה משנת תר"כ-1860 לספר "משכנות הרועים" לרבי עוזיאל אלחאייך זצ"ל חתומים רבי נתן בורג'יל, רבי אברהם הכהן יצחקי, רבי אברהם חג'אג', רבי משה פיתוסי, רבי שלום חי בשמוט ורבי נסים מעראך זצ"ל.
בספר "משפט הירושה" ליוורנו תרל"ח-1878 חתום בשנת תרל"ח-1878 "בגושפנקא דמלכא ע"ה אברהם חג'אג' ס"ט.
בשנת תר"מ-1880 חתום כ"חכם באשי" יחד עם רבי אברהם פינסי ורבי אברהם לומברוזו זצ"ל על שטר בענין ההקש "עץ חיים" תכב"ץ בין חכמי "עץ חיים" הי"ו. (פנקס הקהילה הפורטוגיזית בתוניס)
רבי אברהם חג'אג' נפטר כ"ב תשרי שנת תר"מ-1880.(פנקס הקהילה עמ' 231 הערה 14)
רבי דוד בן עטר זצ"ל משנת תרמ"א-1881 עד שנתתרמ"ו-1886
משפחת בן עטר מוצאה ממרוקו, לא ברור כיצד. אך באופן כזה או אחר הגיעו מבני משפחה זאת גם לתוניס. וכאן אנו פוגשים את רבי דוד בן עטר משמש כדין ולאחר מיכן כאב"ד בתוניס.
בספר "נר דוד" לרבי דוד גג' זצ"ל ליוורנו תרכ"ח-1868 חתום בהסכמה משנת תרכ"ז-1867. רבי נתן בורג'ל, רבי שמואל צפג', רבי אהרן הכהן טנוג'י, רבי אברהם חג'אג', רבי שלום חי בשמוט, רבי דוד ן' עטר, רבי יוסף נטף, רבי אליהו גאביזון, רבי אברהם כ'לף, רבי שלמה פייתוסי, רבי אליהו בורג'ל ורבי חיים בורג'ל זצ"ל.
בהסכמה משנת תרמ"ד-1884 לספר "פסקי הראש" לרבי פינחס סעדון זצ"ל תונס תרס"ב-1902. "צוה לי לחתום בעדו מו"ה כמה"ר דוד ן' עטר" הצעיר שלמה ן' עטר ס"ט. ע"ה אברהם חיים בורג'ל ס"ט, ע"ה שלום לישע ס"ט הצעיר ע"ה אליהו חי בורג'ל ס"ט.  
בספר "מעיני ישועה" לרבי ישועה כהן זצ"ל תוניס תרס"ו-1906 בסוף הספר בדף מ"ה ע"א בעניין החנויות המוכרות שכר וקאפ"י מצוין כי "צוה לי לחתום בעדו מו"ה כמה"ר דוד ן' עטר"-הצעיר שלמה ן' עטר ס"ט. אחריו לפי סדר זה חתומים כל הדיינים. הצעיר אליהו חי בורג'ל-סילט"א, ע"ה חיים בורג'ל ס"ט, ע"ה מרדכי סמאג'א ס"ט, ע"ה משה שמאמא ס"ט, ע"ה שלום לישע ס"ט, ע"ה סעדיה נטף סיל"ט הצעיר ן' ציון גיג' ס"ט. ביום י"ב לחודש אדר ב' מהאי שנ"ה את ה' האמר"ת היום לפ"ג (שנת תרמ"א-1881) אחרים חתומים עוד מספר רב של ת"ח.
רבי דוד בן עטר נפטר ביום י"ח טבת תרמ"ה- 1885. (צילום מצבה)
 
רבי אליהו חי בורג'ל (השני) זצ"ל.משנת תרמ"ו-1886 עד שנת תרנ"ט-1898
בספר "נר דוד" לרבי דוד גג' זצ"ל ליוורנו תרכ"ח-1868 חתום בהסכמה משנת תרכ"ז-1867. רבי נתן בורג'ל, רבי שמואל צפג', רבי אהרן הכהן טנוג'י, רבי אברהם חג'אג', רבי שלום חי בשמוט, רבי דוד ן' עטר, רבי יוסף נטף, רבי אליהו גאביזון, רבי אברהם כ'לף, רבי שלמה פייתוסי, רבי אליהו בורג'ל ורבי חיים בורג'ל זצ"ל.
בספר "מעיני ישועה" לרבי ישועה כהן זצ"ל תוניס תרס"ו-1906 בסוף הספר בדף מ"ה ע"א בעניין החנויות המוכרות שכר וקאפ"י מצוין כי "צוה לי לחתום בעדו מו"ה כמה"ר דוד ן' עטר"-הצעיר שלמה ן' עטר ס"ט. אחריו לפי סדר זה חתומים כל הדיינים. הצעיר אליהו חי בורג'ל-סילט"א, ע"ה חיים בורג'ל ס"ט, ע"ה מרדכי סמאג'א ס"ט, ע"ה משה שמאמא ס"ט, ע"ה שלום לישע ס"ט, ע"ה סעדיה נטף סיל"ט הצעיר ן' ציון גיג' ס"ט. ביום י"ב לחודש אדר ב' מהאי שנ"ה את ה' האמר"ת היום לפ"ג (שנת תרמ"א-1881) אחרים חתומים עוד מספר רב של ת"ח.
בהסכמה משנת תרל"ט-1879 לספר "שיר חדש" לרבי משה זקן מאזוז זצ"ל חתום ראשון ואחריו חתומים רבי אליהו חי בורג'ל, רבי חיים בורג'ל, רבי שלום זרקא, רבי שלום לישע, רבי ישראל כהן טנוג'י, רבי מרדכי סמאג'ה, רבי משה שמאמא, רבי משה זמור ורבי בן ציון ג'ג'.
 בהסכמה משנת תרמ"ד-1884 לספר "פסקי הראש" לרבי פינחס סעדון זצ"ל תונס תרס"ב-1902. "צוה לי לחתום בעדו מו"ה כמה"ר דוד ן' עטר" הצעיר שלמה ן' עטר ס"ט. ע"ה אברהם חיים בורג'ל ס"ט, ע"ה שלום לישע ס"ט הצעיר ע"ה אליהו חי בורג'ל ס"ט.
בהסכמה "מיום ר"ח אייר משנת זאת לשו"ש" (תרל"ו-1876) לספר "תפארת בחורים" לרבי רפאל שלום חי הכהן זצ"ל חתום "הצעיר ע"ה אליהו חי בורג'יל ס"ט" שהוא "משנה כסף בעיר עוז לנו עוב"י תונס".
בהסכמה משנת "השמש" תרמ"ה-1885 לספר "סבר פנים" לרבי משה זקן מאזוז זצ"ל חתום שני אחרי רבי אברהם חג'אג' זצ"ל.
 בשנת תרנ"ג-1893  חתום רבי אליהו חי בורג'ל ,רבי מרדכי סמאג'א ו רבי יצחק טאפיא זצ"ל על העתק של מעשה בית דין בענין הר' יעקב די חיים שלום. על אותו מעשה בית דין המקור חתומים רבי אליהו חי בורג'ל רבי גבריאל הלוי די ליאון ורבי יעקב אבוקארא זצ"ל.(פנקס הקהילה הפורטוגיזית בתוניס)
בהסכמה משנת תרנ"ז-1897 לספר "וישב משה" לרבי משה אסרוסי זצ"ל תונס תרס"ג-1903 "החתום בגושפנקא דמלכא יר"ה הצעיר אליהו חי בורג'ל סילט"ה".   
רבי אליהו חי בורג'יל נפטר בכ"ז כסלו תרנ"ט-1898 .(מלכי תרשיש דף קכ"ב)
רבי מרדכי סמאג'ה/א זצ"ל משנת תרנ"ט-1898 עד שנת תר"ס-1900
בספר "זרע דוד" לרבי סאסי מעתוק הכהן יהונתן זצ"ל נדפס בירושלים בשנת תרס"ה-1905 בדף פ"ו ע"ב סימן ז' חתום על תשובה שני אחרי רבי אליהו חי בורג'ל, רבי מרדכי סמאג'ה והשלישי הוא רבי משה שמאמא זצ"ל.
בהסכמה לספר "אהבת ה'" לרבי יוסף סדבון זצ"ל משנת תרל"א-1871 חתום במקום השנים עשרה.
הספר "שירי זמרה" לרבי יוסף סלאמה זצ"ל נדפס בליוורנו בשנת תרל"ב-1872.
 בהסכמה לספר משנת תרל"ב-1872 ראשון החתומים הוא רבי נתן בורג'ל זצ"ל וסוגר את הרשימה בסימן "טוב" (17) ע"ה מרדכי סמאג'א.
בספר "שמחת כהן" לרבי רחמים חי חויתה הכהן זצ"ל בדף שט"ז ע"א מוזכרת אותה תשובה מהספר "זרע דוד" עם אותם חתומים.
בהסכמה לספר "שיר חדש" לרבי משה זקן מאזוז זצ"ל הודפס בליוורנו בשנת תרמ"ה-1885 חתום בשנת תרל"ט-1879 רביעי אחרי רבי אברהם חג'אג' רבי חיים בורג'ל ורבי שלום לישע .
בספר "משפט כתוב" לרבי ישראל זיתון זצ"ל דף צ"ג ע"א אה"ע סימן פ"ג "וכסא סמוכות שלו על פשר הכתוב בידו בחודש ניסן הוחלף ע"י ההר"ג כמהר"מ סמאג'א יצ"ו .
בספר "סבר פנים" לרבי משה זקן מאזוז זצ"ל נדפס בליוורנו בשנת תרמ"א-1881. חתום בהסכמה לספר בשנת תר"מ-1880 שביעי אחר רבי אברהם חג'אג'. רבי אליהו חי בורג'ל. רבי אברהם חיים בורג'ל. רבי אברהם ואכיל. רבי סעדיה נטף ורבי שלום לישע זצ"ל.
בשנת תרנ"ג-1893  חתום רבי אליהו חי בורג'ל ,רבי מרדכי סמאג'א ו רבי יצחק טאפיא זצ"ל על מעשה בית דין בענין הר' יעקב די חיים שלום.(פנקס הקהילה היהודית הפורטוגזית בתוניס דף 254)
 בספר "מעיני ישועה" לרבי ישועה כהן זצ"ל תוניס תרס"ו-1906 בסוף הספר בדף מ"ה ע"א בעניין החנויות המוכרות שכר וקאפ"י מצוין כי "צוה לי לחתום בעדו מו"ה כמה"ר דוד ן' עטר"-הצעיר שלמה ן' עטר ס"ט. אחריו לפי סדר זה חתומים כל הדיינים. הצעיר אליהו חי בורג'ל-סילט"א, ע"ה חיים בורג'ל ס"ט, ע"ה מרדכי סמאג'א ס"ט, ע"ה משה שמאמא ס"ט, ע"ה שלום לישע ס"ט, ע"ה סעדיה נטף סיל"ט הצעיר ן' ציון גיג' ס"ט. ביום י"ב לחודש אדר ב' מהאי שנ"ה את ה' האמר"ת היום לפ"ג (שנת תרמ"א-1881) אחרים חתומים עוד מספר רב של ת"ח.
בהסכמה לספר "מנחת אברהם" לרבי אברהם חלאוה זצ"ל הסכמת רבני תוניס משנת תר"ס-1900 חתום תחת הכותרת "ראש רבני תוניס". ע"ה מרדכי סמאג'ה ס"ט.אחריו הצעיר ישראל זיתון ס"ט. ע"ה חיים זיתון ס"ט. ע"ה יעקב סלוירה ס"ט. והאחרון ע"ה דוד בלא"א ר' נתן ג'אוי סליט"א.
רבי מרדכי סמאג'ה נפטר ב' אב תר"ס-1900. (פנקס הקהילה הפור' בתוניס דף 254)
רב משה ברבי זצ"ל משנת תר"ס-1900 עד שנת תרס"ג-1903
בספר "חג הפסח" לרבי משה עידאן זצ"ל ירושלים תרס"ג-1903 דף נ"ו ע"ב ישנה הסכמה של "הרבנים המובהקים המורים בשחיטה ובדיקה בעוב"י תונס יע"א חתום בגושפנקא דמלכא יר"ה בעישור אחרון לחודש טבת שנת אמרת"ך (תרס"א-1901) שמרתי ושו"ב וקיים ע"ה משה ברבי ס"ט.
בספר "ישיב משה" לרבי משה שתרוג זצ"ל בדף ע"ט ע"ב סי' רפ"א "והסכמתנו והסכמת מוה"ר הראב"ד מקודש מהר"מ ברבי זצ"ל.
אותה הסכמה שנמצאת בספר "חג הפסח" נמצאת גם בספר "ישיב משה" בדף צ"ג ע"ב "מורנו הרב הגדול סוה"ר סבא דמשפטים עצו"ר הראב"ד מקודש בעוב"י תונס ואגפיה כקש"ת כמה"ר ר' משה ברבי זצוק"ל וזיע"א על זה חתום בעישור אח' לח' טבת שנת אמרת"ך (תרס"א) שמרתי ושו"ב וקיים ע"ה משה ברבי ס"ט.
בספר "כה לחי" לרבי חי הכהן בדף ע"ח ע"א "שמעתי חיילת בכולל גדולים וקטנים, הוא אדונינו הרה"ג מר קשישא סבא דמשפטים מוה"ר ר' משה ברבי תנצב"ה וילך משה".
רבי משה ברבי נפטר בשנת תרס"ב- 1902 (אתר בורג'ל) 
רבי אליהו זרח זצ"ל משנת תרס"ג-1903 עד שנת תרע"ח-1918
בתקופתו של רבי אליהו זרח זצ"ל כראש רבני תוניס שימש כאב"ד רבי ישראל זיתון זצ"ל כך ראיתי בספר "כג"ן הירק" ובספר "שלום דוד"
בספר "מעיני ישועה" לרבי ישועה הכהן זצ"ל בסוף הספר בדף מ"ה ע"א בעניין החנויות המכרות שכר וקאפ"י בשבת חתומים הדבוקה השנייה ביום י"ב לחודש אדר ב' שנת האמרת לפ"ג תרמ"א-1881 "הצעיר דוד וזהו ס"ט, ע"ה דוד גוזלאן ס"ט, ע"ה מסעוד חביב ס"ט, ע"ה ישועה חי שתרוג ס"ט וע"ה אליהו זרח ס"ט. ועוד מספר רב של ת"ח.
בהסכמה משנת תרס"ב-1902 לספר "ויעמיד פינחס" לרבי פינחס חדאד תוניס תרע"ז-1917 "הסכמת הרב הגדול ר"מ ור"מ גראן רבן בעוב"י תונס יה"א כמוהר"ר אליהו זרח נר"ו".
בהסכמה משנת תרס"ו-1906 לספר "כג"ן הירק" לרבי כלפה גג' זצ"ל ירושלים תשנ"ב חתום רבי אליהו זרח כראש רבני תונס.
בהסכמה מיום כ"ו סיון שנת תרס"ט-1909 לספר "שלום דוד" לרבי דוד הכהן גישא זצ"ל "הסכמת הרב הגדול רועה צאן קדושים ראש רבני תונס ואגפיה מורנו הרב אליהו זרח הי"ו החותם בגושפנקא דמלכא יר"ה ע"ה אליהו זרח".
בהסכמה משנת תרע"ג-1913 לספר "מגן דוד" לרבי דוד וזאן זצ"ל חתום כראש הרבנים בתונס "בגושפנקא דמלכא יר"ה ע"ה אליהו זרח ס"ט.
רבי אליהו זרח נפטר ביום ג' תמוז תרע"ז-1917 (צילום מצבה) 
 רבי ישראל זיתון זצ"ל משנת תרע"ח-1918 עד שנת תרפ"א-1921
רבי ישראל זיתון זצ"ל היה מגדול רבני תוניסיה בדורו. ראשית כיהן כראש בית הדין הגדול בתוניס, יחד עם הרבנים רבי משה זיתון זצ"ל ורבי דוד ג'אוי זצ"ל, ועל פסקי הדין שלהם היו חותמים יח"ד-ישראל, חיים, דוד. שלושתם יח"ד חיברו את הספר השו"ת "משפט כתוב". בסוף ימיו רבי ישראל זיתון כיהן כרבה הראשי של תוניסיה.רבי ישראל זיתון היה מתלמידיו של רבי אברהם חג'אג' זצ"ל אשר השתדל מאוד בהדפסת ספרו "זרעו של אברהם" בשנת תרמ"ט-1889. וכך הוא כותב בהקדמה לספר: "לא נחתי ולא שקטתי, גם שינתי מעיני נדדה, למען עשות כיום הזה להקים ספר תורה הזה ,אוצר כלי חמדה,…כי לדידי חזה בריא בחיובא לא אצא חופשי, הן בעודנו חי עט"ר מרן המחבר זי"ע כבודי ומרים ראשי כאב את בן ירצה אהבת עולם יאהבני אישי……
 על קורות חיו אנו למדים מהדרושים שנאמרו למנוחתו ומתוך מכתבים שונים שהוא שלח, אין אנו יודעים בוודאות את שנת לידתו, אך מתוך הספר "פקד משה" לרבי משה כלפון הכהן זצ"ל בדרוש כ"ג כך כתב, שהייתה לרבנו ידיעה בחוכמת הקבלה כי "מילדותו" היה מקשיב בכל ערב שבת לרבי ישועה בסיס זצ"ל ולרבי אברהם הכן יצחקי זצ"ל בלמודם יחד בחוכמה זו. שני הרבים אלו האחד נפטר בשנת תר"כ-1860. והשני נפטר בשנת תרכ"ה-1865. כיון שהיה בילדותו בעת שלמד אצלם יש לשער ששנת לידתו הייתה סמוך לשנת ת"ר-1840.
רבי ישראל זיתון זצ"ל נפטר בי"ט מנחם אב תרפ"א-1921 בהגיעו לגיל כ81 שנחשב אז לגיל מופלג וזאת מתוך ההספד שספד רבי משה כלפון הכהן זצ"ל בספרו "פקד משה" ושם נכתב כי רבי ישראל זיתון זכה לזקנה ולשיבה.
בטרם נתמנה לדיין התפרנס רבי ישראל זיתון בסחר בשעווה, ומתוך עיסוקו במסחר למד להכיר את דרכי המסחר השונים אשר היו לו לעזר רב בהיותו דיין.
רבי ישראל זיתון זצ"ל הצטיין בכוח הכרעה ושיפוט חד משמעים והוראותיו לא השאירו מקום לספק. הוא גם יצא נגד דרכם התקיפה והנוקשה של רבני ג'רבה, וכך הייתה דרישתו מהדיינים להתנהג "כפי העת והזמן" רבו רבי אברהם חג'אג' זצ"ל היה מבין ראשי החותמים על ההסכמה לפתיחת בי"ס "כל ישראל חברים" בתוניס, בשנת תרל"ח-1878. עוד קדם לכן בשנת תרל"ו-1876 תמך בהכנסת לימוד של שעה אחד שפה זרה בתלמודי התורה בתוניס, וזאת גם דרכו של רבי ישראל זיתון להמשיך באתו קו של רבו. רבי ישראל זיתון עמד בקשר מכתבים עם גדולי הדור במדינות אחרות. רבי אברהם אביכזר זצ"ל ממוגאדיר. רבי מרדכי בן ג'ו זצ"ל מטאנג'יר. רבי שלמה צרור זצ"ל מאלג'יר. רבי אברהם חביב זצ"ל מטריפולי. רבי יצחק פלאג'י זצ"ל מאיזמיר. רבי שמואל קולומבו זצ"ל מליוורנו. רבי שמואל סלנט זצ"ל אב"ד האשכנזי בירושלים ועוד
רבי ישראל זיתון זצ"ל חתום על כמה תשובות בספרים שונים להלן מספר דוגמאות:
בשנת תרנ"ז-1897 חתום על קבלה מן הרב בדבר קבלת הס"ך הנז' על ידו, ושובר לק"ק הי"ו השנים שעברו ויצוין שלקח שמונים פרנק מתנה. (פנקס הקהילה הפורטוגיזית בתוניס)
בספר "שמחת כהן" לרבי רחמים חי חויתה הכהן זצ"ל, בדף נ"ה ע"א חתום על תשובה מיום ד' תשרי שנת תרע"ח "ואין ארוך אליו ידע בני כי רגעי ספורים, וש"ד ממני הצעיר ישראל זיתון ס"ט. וכן מזכירו בדף קכ"ו סימן פ"ז וכן בדף קכ"ז וכן בדף ש"ז.
בספר "אהב משפט" לרבי פראג'י עלוש זצ"ל ג'רבה תרצ"ו-1936 בדף נ"ה ע"א חתום על תשובה בעניין שחיטה. בדף נ"ה ע"ב חתום על תשובה מיום כ' אייר תרע"ו-1916 . ובעוד מספר מקומות.
בספר "ישיב משה" לרבי משה שתרוג זצ"ל ג'רבה תרפ"ד-1924 חתום על כמה תשובות.
בהסכמה לספר "מנחת אברהם" לרבי אברהם חלאוה זצ"ל הסכמת רבני תוניס משנת תר"ס-1900 חתום תחת הכותרת "ראש רבני תוניס". ע"ה מרדכי סמאג'ה ס"ט.אחריו הצעיר ישראל זיתון ס"ט. ע"ה חיים זיתון ס"ט. ע"ה יעקב סלוירה ס"ט. והאחרון ע"ה דוד בלא"א ר' נתן ג'אוי סליט"א.
בספר "קול צעקת הרועים" לרבי אליהו בן גיגי זצ"ל תוניס תרע"ה-1915בדף י' חתום על תשובה בעניין מטחנת קמח (הסילאנדרי).
בספר "יצב גבולות" לרבי חיים אלחדיף זצ"ל משנת תרס"ד -1904 בדף נ' ע"א חתום על תשובה מיום ב' אלול שנת תרס"ג-1903.
בהקדמה לספר "כרם חמדה" לרבי חיים הכהן זצ"ל ג'רבה תרע"ט-1919 מזכירו בעל ההקדמה רבי פראג'י עלוש זצ"ל "וגם הרה"ג הראב"ד ועד ב"ד רבא מני"ר כמוהר"ר ישראל זיתון נ"י שר המסכי"ם לשיח אמרתי".
ומוזכר בעוד ספרים.
רבי ישראל זיתון נפטר ביום י"ט אב שנת תרפ"א-1921 (משפט כתוב דף ט"ז)
 רבי משה שתרוג זצ"ל משנת תרפ"א-1921 עד שנת תרפ"ח-1928
רבי משה שתרוג זצ"ל היה מגדולי רבני תוניס שמש כראש רבני תוניסיה משנת תרפ"א-1921 (שנת פטירתו של רבי ישראל זיתון זצ"ל) ועד פטירתו בי"ג כסלו תרפ"ח-1928 אנו פוגשים אותו לראשונה חתום בהסכמה שבספר "מעיני ישועה" בדף  מ"ה בעניין פתיחת בתי הקפה בשבת בשנת תרמ"א-1881. רבי משה שתרוג היה מתלמידיו של רבי אברהם חג'אג' זצ"ל בעל "זרעו של אברהם" שרבי משה שתרוג זצ"ל וחברו רבי דוד בן ג'אוי זצ"ל שניהם תלמידיו ערכו הגהה לספר "זרעו של אברהם".
עמיתו בתורה היה רבי שלמה דאנה זצ"ל שמזכירו בספרו "שלמי תודה" בדף ס"ב ק"ה ובעוד מקומות. רבי משה שתרוג זצ"ל יחד עם אחיו רבי ישועה חי שתרוג זצ"ל ועם רבי שלמה דאנה זצ"ל חיברו את הספר "שבת אחים" העוסק בדיני טריפות ומליחה עפ"י מנהגי תונסי ופסקי האחרונים, ספר זה זכה להיות כדברי רבי משה כלפון הכהן זצ"ל "אשר כל מורה ודיין נחוץ לו ספר זה כסידור תפילה".
הראב"ד בתוניס רבי ישראל זיתון זצ"ל כאשר היה נישאל בענייני טריפות היה מפנה את השואלים לרבי משה שתרוג זצ"ל משום בקיאותו בהלכות אלו.
רבי משה שתרוג זצ"ל חתום על מספר רב של תשובות ושל הסכמות בספרים רבים להלן מספר דוגמאות: בספר "מעיני ישועה" לרבי ישועה הכהן זצ"ל בסוף הספר בדף מ"ה ע"א בעניין החנויות המכרות שכר וקאפ"י בשבת חתומים הדבוקה השנייה ביום י"ב לחודש אדר ב' שנת האמר"ת לפ"ג תרמ"א-1881 "הצעיר דוד וזהו ס"ט, ע"ה דוד גוזלאן ס"ט, ע"ה מסעוד חביב ס"ט, ע"ה ישועה חי שתרוג ס"ט וע"ה אליהו זרח ס"ט. ע"ה משה שתרוג ס"ט. ועוד מספר רב של ת"ח.
בספר "אהב משפט" לרבי פראג'י עלוש זצ"ל ג'רבה תרצ"ו-1936 בדף ק"ג ע"ב סימן כ"ט חתום על תשובה.
בהסכמה משנת תרפ"ג-1923 לספר "חיים ושלום-דברי שלום" לרבי שלום הכהן זצ"ל ג'רבה תרפ"ג-1923 "ראש גולת אריאל, נשיא ישראל, יתד היראה, עמוד ההוראה,סבא קדישא, חסידא ופרישא, עטרת הלמדנים, וראש הרבנים כקש"ת כמה"ר ר' משה שתרוג הי"ו ראב"ד בעוב"י תונס ואגפיה ע"ה משה שתרוג ס"ט".
בהסכמה משנת תרפ"ה-1925 לספר "אורח חיים" לרבי כמוס חדאד זצ"ל ג'רבה תרפ"ו-1926 "הסכמת מו"ר ועט"ר הרה"ג מעוז ומגדול ראש הרבנים בעוב"י תונס וכל אגפיה יע"א כקש"ת כמהר"ר משה שתרוג נר"ו יאיר סלה אמן ע"ה משה שתרוג ס"ט".
בהסכמה משנת תרפ"ג=1923 לספר "מגן הדת" לחנ"א ג'רבה תרפ"ג-1923 "החותם בגושפנקא דמלכא יר"ה ע"ה משה שתרוג ס"ט".
בהסכמה משנת תרפ"ז-1927 לספר "אהל יוסף" לרבי יוסף בן הרוש זצ"ל תונס תרפ"ז-1927 "גם אני החו"ל מסכים עם הרבנים העליונים למעלה על חיבורי החכם הנז"ל וכל התומכו ה' יגן בעדו ויצליח דרכ אכי"ר ע"ה משה שתרוג ס"ט גראן רבן בתונס יע"א".  
בספר "פקד משה" לרבי משה כלפון הכהן זצ"ל ישנו דרוש למנוחתו ושם מתארו רבי משה כלפון הכהן זצ"ל "גדולנו ועטרת ראשינו החסיד העניו המקובל האלוקי צדיק יסוד עולם ראש רבני תוניס ואגפיה אבינו רוענו כמה"ר משה שתרוג זלה"ה.
רבי משה שתרוג זצ"ל קיים את התורה מעוני גמור, גם כשהוסמך להיות פוסק הלכות התפרנס בדוחק על  כן נהלץ לעסוק בהעתקה ובהגהת ספרים כמו "מאורת נתן" "חלב חיטים" "אבני צדק" ועוד.
רבי משה שתרוג זצ"ל חיבר את הספר "ישיב משה" שו"ת בשני חלקים.
רבי משה כלפון הכהן זצ"ל כותב עליו בדרוש למנוחתו שרבנו היה אוצר מלא בידיעת סתרי תורה וקבלה, והיה בקי בכל הש"ס כל דבר שהיו שואלים אותו היה משיב מיד ובעל פה,
רבי משה שתרוג זצ"ל היה ידוע מתלמידיו של אהרון אוהב שלום ורודף שלום, אדם פשוט ענו וצנוע, ומכבד את הבריות.
רבי משה שתרוג נפטר ביום י"ג כסלו שנת תרפ"ח-1928 (משפט כתוב דף ט"ז)
רבי נסים ירחי זצ"ל משנת תרפ"ח -1928 עד שנת תרפ"ח-1928
רבי נסים ירחי זצ"ל. אין לו הזכורים רבים בכתובים,  מין המעט  שידוע עליו שבתחילת דרכו שימש כדיין בבית הדין בתוניס ולאחר מכן שימש כראש ועד בית הדין הגדול ובסוף ימיו נתמנה לראש רבני תוניס אחרי פטירתו של רבי משה שתרוג זצ"ל בשנת תרפ"ח-1928. מהכתובים שמצאתי בספר "מעיני ישועה" לרבי ישועה הכהן זצ"ל בסוף הספר בדף מ"ה ע"א בעניין החנויות המכרות שכר וקאפ"י בשבת חתומים הדבוקה השנייה ביום י"ב לחודש אדר ב' שנת האמרת לפ"ג תרמ"א-1881 "הצעיר דוד וזהו ס"ט, ע"ה דוד גוזלאן ס"ט, ע"ה מסעוד חביב ס"ט, ע"ה ישועה חי שתרוג ס"ט וע"ה אליהו זרח ס"ט. ע"ה משה שתרוג ס"ט. ע"ה רחמים פרץ ס"ט, ע"ה נסים ירחי ס"ט ועוד מספר רב של ת"ח.
בספר "משפט כתוב" לרבי ישראל זיתון זצ"ל בני ברק תש"מ-1980, דף ס' סימן ט"ל פסק דין אשר ניתן לעורך דין א' אלאזר החתום "ע"ה נסים ירחי ס"ט והסכמת הדיינים על פסק הדין משנת תרס"ג-1903 .בדף קט"ז סימן ק"ט תשובה על יבום החתומה "ע"ה נסים ירחי ס"ט. דף קכ"ט סימן י"ז תשובה על יורש קטן ועליה חתום " ע"ה נסים ירחי ס"ט והסכמת הדיינים מיום כ"ז אייר שנת התר"ס-1900.
בספר "קול צעקת הרועים" לרבי אליהו בן גיגי זצ"ל תוניס תרע"ה-1912 דף י' ע"א "ואנכי בדרך נחני ה' בק"ק מוסטגאנים יע"א ושם כל גדולי העדה העידו לפני בעל פה ובכתב כי בשנת תרע"א-1911 בא לעירם הרה"ג כמוהר"ר נסים ירחי נר"ו שליח מצוה מחו"ר תונס".
רבי נסים ירחי לא הספיק לשמש ראש רבני תוניס זמן רב עוד באותה שנה תרפ"ח-1928 ביום ט"ז אדר השיב את נשמתו לבורא.  (משפט כתוב דף ט"ז)
  
רבי יוסף גז (השני) זצ"ל משנת תרפ"ח-1928 עד שנת תרצ"ד-1934
רבי יוסף גז (השני) זצ"ל בנו של רבי חיים דוד גז זצ"ל, שימש כדיין בעיר מהדייא ואחר כך כאב"ד בסוסא, ובסוף ימיו מונה לראש רבני תוניסיה עד שנת תרצ"ד-1934 ובאותה שנה נפטר. בספר "משפט כתוב" לרבי ישראל זיתון זצ"ל בני ברק תש"מ-1980 בדף קפ"א ע"א סימן נ"ה "דא פתקא דשדר מע' החו"ש והכולל מהר"ר יוסף גז יצ"ו חבר עיר כפר אלמהדייא" בעניין עיזבון המנוח הר' אהרן בונאן נ"ע. בדף קפ"ב ע"א סימן נ"ז "זאת תשובתנו לדזיו ליה כבר בתיה מעלת הרב הכולל בישראל להלל, בנן של קדושים כמה"ר יוסף גז יצ"ו שיחל"א למהדייא" תשובה זאת ניתנה ביום י"ב שבט תרס"ג-1903. ב"אוצר התורה" שנה א' מופיע מכתב תעודה מראש הרבנים בעבו"י תוניס כמהר"ר יוסף אלגז מיום ר"ח סיון התרפ"ט- 1929 חתום "מ"מ הרב הראשי בתוניסיה ע"ה יוסף גז ס"ט".
רבי יוסף גז נפטר ביום כ"ו אלול שנת תרצ"ד-1934 (צילום מצבה)
רבי דוד כטורזא זצ"ל משנת תרצ"ד-1934 עד שנת ת"ש-1940
רבי דוד בר סעדאני כטורזא זצ"ל היה תלמידו המובהק של רבי שלמה דאנה זצ"ל ראש מיסד ישיבת "חברת התלמוד" בתוניס. רבי שלמה דאנה מזכירו בספרו "שלמי תודה" תוניס תרע"ח-1918. מספר פעמים. בדף צ"ה ע"ב "ואמר אחד מבני הישיבה הבחור כמהר"ר רבי דוד כטורזא הי"ו" בדף צ"ז ע"ב "והקשה עליו הבחור כמה"ר רבי דוד כטורזא הי"ו" בדף קנ"ט ע"א "והחו"ש כמה"ר רבי דוד כטורזא הי"ו אמר לי אפשר דדברי רש"י לקמן"
בספר "משניות טהרת יום טוב" לרבי חנניה יום טוב ליפא דייטש זצ"ל ניו יורק תשל"ח-1978 בדף ס"א "הקשה אלי הבחור כמה"ר רבי דוד כטורזא הי"ו דאימא הא דקתני (שלמי תודה להג"מ שלמה דאנא זצ"ל טוניס)".
בספר "נוה ציון" לרבי ציון סופר זצ"ל ג'רבה תש"ב-1942 מזכירו המחבר בדף י' "וידי"ן הרה"ג כמה"ר דוד כטורזא הי"ו" . בדף י"א "וידי"ן הרה"ג כמה"ר ר' דוד כטורזא הי"ו במכתבו כ' אלי"
בספר "משפט כתוב" לרבי ישראל זיתון זצ"ל בדף ל"ב ע"א "תשובה זו היא מהרה"ג כמוהר"ר דוד כטורזה זצ"ל שנתמנה לראב"ד בתונס שנת התרצ"ה-1933 (בערך). בדף קצ"א ע"א "אני שאלתי את פי הרה"ג מהר"ר דוד כטורזה זצ"ל על זה כמדומה בשנת התרצ"ו היאך נוהגים לדון כאן בזה,, השיב לי כמובא במצות כהונה".
בספר "כתר כהונה" לרבי רחמים חי חויתה הכהן זצ"ל ישנו דרוש סימן ס' "דרוש הספד שדרשתי בבית הכנסת הגדולה פה כ"א כסלו—השמועה מפטירתו של הרה"ג מעו"מ ראש רבני עוב"י תונס ואגפיה הראב"ד מקודש כקש"ת כמוה"ר רבי דוד כטורזא זצוק"ל וזיע"א" רבי דוד כטורזא זצ"ל חיבר יחד עם רבי ישועה אלמאליח זצ"ל את הספר "תנובות שדי" ג'רבה תרצ"ו-1936. 
רבי דוד כטורזא נפטר ביום י"ט כסלו שנת ת"ש-1940 (צילום מצבה)
רבי חיים בלעיש זצ"ל משנת ת"ש-1940 עד שנת תש"ז-1947
רבי חיים בלעיש זצ"ל נולד בשנת תרכ"ד-1864, זאת אנו למדים מהדרוש למנוחתו אשר מופיע בספר "פקד משה" רבי משה כלפון הכהן זצ"ל, שם נכתב שנפטר בהיותו בן 83 שנים, זה היה בשנת תש"ז-1947.
רבי חיים בלעיש היה תלמידם של רבי מרדכי סמאג'ה ורבי שלמה דאנה זצ"ל כך כותב רבי מצליח מאזוז הי"ד בספרו "איש מצליח".ח"א ג'רבה תשכ"ט-1969.בעמוד 31 חתום השנת תש"ו "נאום הרועה צאן קדשים פה תונס וכל אגפיה יע"א ע"ה חיים בלעיש הרבנות הראשית בתוניסיא". בדף צ' ע"ב "וכן נוהג ראש הרבנים פה תונס הרה"ג כמה"ר ר' חיים בלעיש יצ"ו (ז"ל) ".( בעניין קראת שמע בלחש). בדף ק"י "וכן ראיתי להרה"ג כמה"ר ר' חיים בלעיש נר"ו".
 בספר "שמחת כהן אורח חיים" לרבי רחמים חי חויתה הכהן זצ"ל בדף צ"ג ע"א "וכן הסכים הרה"ג מוהרמ"ך נר"ו והרה"ג הראב"ד מקודש בעוב"י תונס יע"א כמה"ר ר' דוד בן בארון נר"ו והרה"ג ראש הרבנים שם כמה"ר חיים בלעיש זצוק"ל". ועוד.
בהסכמה מיום כ"ט שבט תש"ו-1946 לספר "מגיד דבריו ליעקב" לרבי רחמים חי חויתה הכהן זצ"ל ג'רבה תש"ו-1946 חתומים "ע"ה חיים בלעיש ס"ט. ע"ה ישועה אלמאליח ס"ט, ע"ה דוד בן בארון ס"ט, ע"ה שלמה בלא"א ר"מ שתרוג ס"ט וע"ה דוד ברדע ס"ט". רבי חיים בלעיש זצ"ל השתדל בהוצאת הספר "שלמי תודה" לרבו רבי שלמה דאנה זצ"ל ושמו מופיע בין המשתדלים. רבי חיים בלעיש זצ"ל נהנה רק מיגיע כפו וכל ימיו היה סוחר בדגן ולא נהנה מכספי ציבור
 כותב רבי משה כלפון הכהן זצ"ל בספרו "פקד משה" דרוש ל"ב.
שכל מכיריו מעידים ומגידים שכל ימיו היה מקודש לתורה ולגמ"ח מסייע בידי כלות וחתנים עניים, היה ממחזיקי ישיבת "חברת התלמוד" בתוניס, ואילולי הוא כמעט ונתבטלה. היה ניזהר מחשש אסור ולא היה שותה רק יין שנעשה בביתו, והיה מתנהג בחסידות. היה ענו וצנוע, אוהב שלום ורודף שלום רצוי ומקובל בחוגי השלטון התוניסאי. היה תלמיד חכם גדול בתלמוד, היה עושה גדרים וסיגים בתוניס למען קיום התורה.
 רבי רחמים חי חויתה הכהן זצ"ל בספרו "כתר כהונה" דרוש ס"ב כותב/דורש שהיה מלא וגדוש בתורה ויראה ומידות טובות וענו, היה אוחז ממש ב ג' עמודים שהעולם עומד עליהם, תורה, עבודה וגמ"ח.
בספר "מנוחה וחיים" לרבי מסיעד מהצ'אר ג'רבה תשכ"ב-1962 דרוש ט"ז "את זה דרשתי בביה"כ רבי בצלאל הנמיני זיע"א לעילוי נר"ן של הרב הקדוש החסיד העניו הראב"ד מוה"ר ועט"ר כמוה"ר רבי חיים בלעיש זיע"א שנבל"ע ביום כ' סיון התש"ז (1947 )לפ"ג.
 בעל "מעדני מלך" ר' אשר מזרחי ז"ל חיבר שיר לכבוד בחירתו לרבה הראשי של תוניסיה.
 
בסימן טוב והצלחה    ידיד וחביב לבריות
וצהלה והרווחה         תמיד רדפת במצות
מדינת תוניס שמחה    רץ כצבי לעשות טובות
על בחירת רבי חיים    ישמרוך אל חפץ בחיים
ליהודים הייתה אורה   שם טוב קנית לתהילה
בשומעם את הבשורה על זה זכית לגדולה
כי נכתרת בכתר תורה   כך נזכה לגאולה
יצליח דרכך אל חיים     ואתה עודך בחיים
עניו היית מנעוריך       חזק ואמץ ושרת בקדש
הרבית להיטיב אשרך    ושם ישראל ברבים קדש
אכלת מיגיע כפך         יהיה בעזרתך מחדש חודש
והחזקת בעץ החיים      ויוסף לך שנות חיים
.
היה בית כנסת על שמו בעיר תוניס שהיה מלא בספרים חשובים אשר חלקם הגדול הועבר לישיבה ע"ש רבי שלמה דאנה זצ"ל בגבעת אולגה.
 
רבי דוד בן בארון זצ"ל משנת תש"ז-1947 עד שנת תשט"ו-1954
רבי דוד נולד בעיר תוניס בשנת תרמ"ד-1884 ולמד בישיבת "כיד נסים" אשר נוסדה בתוניס    על ידי רבי שלמה דנא בשנת תר"ן- 1890.
בשנת תרע"ח-1918 בהיותו בן ל"ד שנים התמנה רבי דוד בן בארון לדיין בבית הדין הרבני בתוניס, היה ליד ימינו של רבי ישראל זיתון זצ"ל, ושירת בתפקידו זה במשך כשלושים שנה.    עם פטירתו של רבי חיים בלעיש נתמנה לראש רבני תוניס עד פטירתו בשנת תשט"ו-1954.  
בספר "איש מצליח" לרבי מצליח מאזוז הי"ד ת"א תשל"ה-1975 בדף רל"ה סימן ן' "ט' בשבט תש"ח-1948 חתום על תשובה בעניין הוצאות לקבורה "הצעיר דוד בן בארון ס"ט" . כמו כן בדף רמ"ו ,רס"א רס"ב ובעוד מקומות. בספר "משפט כתוב" לרבי ישראל זיתון זצ"ל בני ברק תש"מ-1980 מזכירו המחבר בכמה מקומו.
בספר "שמחת כהן יורא דעה חלק א'" לרבי רחמים חי חויתה הכהן זצ"ל בדף קפ"ב סימן קנ"ח "מכתב מאת מוה"ר זצוק"ל לראש הרבנים בעוב"י תונס יע"א נעתק מפנקס הב"ד ג'רבה יום י"ד תשרי התשי"א תז"ל רו"ן הרה"ג מעו"מ נר ישראל ראש גולת אריאל וראש הרבנים כמוה"ר דוד בן בארון הי"ו ונר"י יאיר לעד אמן"
בהקדמה לספר משנת תרס"ו-1906 "מעיני ישועה" לרבי ישועה הכהן זצ"ל כותב כי היה תלמידו של רב המחבר. חותם "רב למעט דוד הוא הקטן בלא"א אליהו בן בארון סליט"א". בחלק "בני יצחק" דף נ"א " ושמעתי מפי ידידי האברך התורני השנון החכם והנבון הבחו"ן כה"ר דוד בן בארון הי"ו".בדף נ"ג ע"ב "וידידי האברך התורני השנון הבחו"ן כה"ר דוד בן בארון יצ"ו" . בספר "מנחת יצחק" לרבי יצחק הכהן זצ"ל דף ו' ע"ב "א"ה כדי שלא להניח הנייר חלק הצגתי זה אני הצעיר דוד בלא"א אליהו בן בארון נר"ו בא סימן ב'ן דו'ד בא'"
בהסכמה משנת תרצ"ו-1936 לספר "תנובת שדי" לרבי דוד כטורזא זצ"ל "הלא כה דברי רועי צאן קדושים פה תונס יע"א הבאים על החתום ביום שנכפל בו כי טוב ערב חג השבועות זמן מתן תורתנו שנת התרצ"ו ליצירה הצעיר דוד בן בארון ס"ט, שלמה בלא"א ר' משה שתרוג ס"ט הצעיר דוד נחום ס"ט". הרב עשה רבות למען הקהילה היהודית בתוניס בעיקר בתקופת מלחמת העולם השנייה כאשר הגרמנים כבשו את תוניסיה והחלו להציק ליהודים בעזרתם הרבה של הערבים תושבי המקום.
רבי דוד בן בארון היה תלמיד חכם ונבון שהיה מאוד מקובל אצל השלטונות המקומים. בימי שלטונו של הביי "שדי למין פשה" שהיה ידידו ומוקירו של רבי דוד ניתנה לו לאות הוקרה "מדלית כבוד".
רבי דוד בן בארון נפטר ביום י' אייר שנת תשט"ו-  1954 (צילום מצבה) 
רבי מרדכי  כמוס אמייס הכהן אברי"ש זצ"ל משנת תשט"ו-1954 עד תשל"ד-1974
רבי מרדכי כמוס אמייס הכהן זצ"ל נולד לאביו ר' יצחק הכהן בשנת תרמ"ו-1886 (בערך) .למד תורה אצל רבי יוסף ברבי זצ"ל והיה תלמיד חכם ונבון. בשנת תר"ע-1910 כונה ע"י רבי משה זיתון זצ"ל ראש רבני תוניס כ"רב מובהק" . בשנת תרע"ב-1912 נתבקש על ידי הראב"ד ג'רבה רבי משה זקן מאזוז זצ"ל לשבת עם הב"ד בענייני גיטין. בשנת תרע"ה-1915 נתמנה לראש רבי ג'רבה. בשנת תש"י-1950 עבר להתגורר בתוניס בעקבות בנו. ואז פנה אליו ראש רבני תוניסיה רבי דוד בן בארון זצ"ל לשמש כאב"ד הגדול והוא נענה. בשנת תשט"ו-1954 עם פטירתו של רבי דוד בן בארון זצ"ל נתמנה תחתיו עד לפטירתו בשנת תשל"ד-1974.
בהסכמה מיום כ"א אדר תרע"ד-1914 לספר "ילדי יוסף" ח"א לרבי יוסף ברבי זצ"ל ג'רבה תרע"ד-1914 חתומים ע"ה ציון די שושאן הכהן ס"ט,ע"ה מרדכי כמוס די ר' יצחק הכהן ס"ט. 
בספר "כרם שלמה" לרבי שלמה מאזוז ירושלים תשמ"ג בדף ע' ע"א מזכירו המחבר בהלכות רבית "וכן ראיתי להרה"ג הרב מרדכי אמייס הכהן נר"ו (זצ"ל) תשובה שבספר "וידבר משה" (אחד מתוך ארבע ספרים המאוגדים לספר אחד הנקרא "שערי משה) למוה"ר הרב משה זקן מאזוז ז"ל. בדף ע"א "וראיתי בתשובת הרה"ג מרדכי אמייס הכהן הנז"ל (ז"ל) שהקשה על דברי הל"ש ז"ל" ועוד.
בהסכמת הרבנים היושבין על מדי"ן ג'רבה יע"א לספר "דגן בחורים" לרבי חתאתו דוד חדוק זצ"ל ג'רבה תרצ"ח-1838 מסופר שאביו של המחבר ר' זקן חדוק ז"ל "מסר את כל הכתבים והניירות הנמצאים לידי ידידינו הרה"ג החה"ש הדה"מ והכולל כמהר"ר ר' מרדכי אמייס הכהן"
בספר "בכור יעקב" לרבי יעקב הכהן זצ"ל ג'רבה תרע"ב-1912 תחת הכותרת "תשואות חן ותודה" "ידידינו שאר בשרנו חריף ובקי עט"ר כמה"ר ר' מרדכי אמייס הכהן יצ"ו". וכן בספר   "גן יעקב" לרבי יעקב הכהן זצ"ל.
בהקדמה לספר "שערי משה" לרבי משה זקן מאזוז זצ"ל מודה המחבר לרבי משה כלפון הכהן ולרבי מרדכי אמייס הכהן זצ"ל "אשר השתדלו טרחו ויגעו עם עושה המלאכה".
בספר "ישכיל עבדי" ח"א לרבי עובדיה הדאיה זצ"ל ירושלים תרצ"א-1931 בדף ק"ח ע"ב "וגם למנהג ג'רבה נגררים אחריה במח"ק דאין מגעילין לפני זה אך בצ"י כמה ספקי להקל יכולין להגעילו כמ"ש הרה"ג הרמ"ך נ"י משם הרה"ג המפורסם כמהר"ר ר' מרדכי אמייס הכהן נ"י". בספר "איש מצליח" ח"ב לרבי מצליח מאזוז הי"ד תל אביב תשל"ה מזכירו המחבר בדף קס"ב. ובדף של"ח יש שאלה המופנית לרבי מצליח מאזוז הי"ו מיום כ:א אדר ב' התשי"ט חתום ע"ה מרדכי אמייס ד' ר' יצחק הכהן ס"ט, תשובה לשאלה המופנית לכבוד מעלת הרב הראשי בתוניסיה כמה"ר ר' מרדכי אמייס הכהן יצ"ו". בדף שנ"ד יש שאלה מימנו ותשוב אליו מחודש אלול תשכ"ה וכן בדף שנ"ו ועוד.
בספר "שיח יצחק" לרבי יצחק חדאד זצ"ל כותב בנו ע"ה נסים חדאד הי"ו שאביו הוסמך שו"ב ועל ההסמכה חתומים הרה"ג מאיר גז והרב הראשי של תוניסיה הרה"ג מרדכי אמייס הכהן זצ"ל.
בהסכמה משנת תרע"ו לספר "שלום דוד" לרבי דוד הכהן ג'רבה תרנ"ה חתום שני אחרי רבי יוסף בוכריץ ואחריו רבי ציון ד' שושן הכהן זצ"ל.
בהסכמה משנת תרצ"ב לספר "שערי ציון" לרבי ציון הכהן יהונתן זצ"ל חתומים: ע"ה יוסף בוכריץ ס"ט, ע"ה מרדכי כמוס אמייס דר' יצחק הכהן, ע"ה חויתה בלא"א חנינא הכהן ס"ט,ע"ה כלפון משה הכהן סליט"א.  
רבי מרדכי כמוס אמייס הכהן נפטר ביום ו' סיון שנת תשל"ד-1974 (צילום מצבה)   
 

 המשך יבאו בימים הקרובים !



אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


4תגובות ב “רשימת הרבנים הראשיים בתוניסיה-עדכונים חדשים

  1. חן רחל

    בס"ד
    אנחנו מוציאים מצגת על סיפור שהיה בטוניס מבקשים קצת מידע על הלבוש שהיה נהוג אז בערך בתקופת מלחת העולם השניה
    שיהודים רבים עזבו לצפת לצרפת

  2. חן רחל

    בס"ד
    אנחנו מוציאים מצגת על סיפור שהיה בטוניס מבקשים קצת מידע על הלבוש שהיה נהוג אז בערך בתקופת מלחת העולם השניה
    שיהודים רבים עזבו לצפת לצרפת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *