שלוחי ארץ ישראל בתוניס

801

 

בס"ד
השלוחים-שדרי"ם
השלוחים נקראו שדרי"ם "שלוחי דרבנן".עיקר תפקידם היה גיוס כספים לישיבות, לקהילות וכוללים, הכסף נועד  לעניים החזקת ת"ח ועוד. היו שדרי"ם אחרים אשר נשלחו גם כדי להדפיס ספרים ולהפיץ ספרים. היו שדרים אשר עסקו בזה וגם בזה. והיו אחרים אשר יצאו בשליחות של עצמם.
השדרים נחלקו לשלוש קבוצות.
א.שלוחים למען ארץ ישראל.
ב. שלוחים של הקהילה.
ג. שלוחים של עצמם .
השדרים נשלחו לטובת קופות וקהילות שונות.
1.קופה למען ארץ ישראל.
2. קופה למען ירושלים.
3. קופה למען חברון.
4. קופה למען טבריה.
5. קופה למען צפת.
הייתה חלוקה מסודרת של יהודי הגולה לפי אזורים. ערביסתאן, סוריה, כורדיסטן, פרס, אפגניסטן, בוכרה הודו ותימן. המערב הפנימי,מרוקו גיברלטר ומלטה המערב החיצוני,טריפולי, תוניס ואלג'יר. פראנקייא. אירופה, אטליה,צרפת, הולנד, גרמניה, פולין, ליטא ואוקראינה..
היו שליחים אשר יצאו פעם למערב הפנימי ופעם לאירופה, היו גם אחרים אשר יצאו מספר פעמים לאותו איזור,
היו גם פעמים שנשלחו שני שדרים יחד לאותו אזור. היו פעמים ששדרים שבו לארץ לאחר מספר שנים בגולה.
היו גם כאלה אשר נשארו לשמש בקודש עפ"י בקשת יהודי המקום באותם ערים שבהם השתקעו .
היו גם שדרים אשר עלו לארץ ישראל ממדינה מסוימת ונשלחו חזרה לארץ מוצאם על מנת לעשות מגביה לטובת הקהילות השונות בארץ ישראל.
חלק מהשליחים השאירו "חותם" במקום אמצאם ע"י הסכמה לספר זה או אחר. ש"ת אשר נכתב באחד מהספרים של רבני המקום, או הסכמה של רבני המקום לספר אשר חובר על ידם.
לא כל השדרים זכו להיקבר בארץ ישראל, היו כאלה אשר נהרגו בדרכים ושם נקברו והיו כאלה אשר זכו כאן להיקבר בארץ ישראל והיו גם כאלה אשר נקברו באותם ערים שבהם השתקעו.
השליחים היו חותמים על שטר התחיבות לפני צאתם לשליחות ובו היה פרוט מלא על הפנקסים שהם אמורים לנהל , והרישומים על קבלת כספים וחלוקתם בין השליח לבין הקהילה השולחת כיצד ומתי יכול השליח לקחת את חלקו, וכ"ו. שליחי חברון היו חותמים על שטר התחיבות ובו עשרה סעיפים שונים.
בתום השליחות השליח היה מקבל שטר פרעון אשר מעיד כי עמד בכל ההתחיבויות שהתחייב, אותו היה יכול להציג בפני קהילה אחרת במידה ויצא שוב לשליחות.
השליחים היו מקבלים מהקהילה השולחת אגרת חתומה ע"י מספר ת"ח אשר הייתה מופנית לקהל היעד שאליהם נשלחו אם הסבר מפורט (פחות או יותר) על צורכי הקהילה והקשים שבהם היא שרויה. 
רשימת השדרי"ם המצורפת היא רשימה חלקית  של שדרי"ם אשר נשלחו למערב החיצון. תוניס, אלג'יר וטריפולי (לוב). כאשר ההתמקדות היא על שדרים אשר נשלחו לתוניס.
רשימה זאת לקוחה ברובה מהספר "שלוחי ארץ ישראל" מאת אברהם יערי, בהוצאת מוסד הרב קוק. וממספר הקדמות לספרים אשר חוברו ע"י השלוחים או רבנים אחרים.

ט.ל.ח

 

שלוחי ארץ ישראל לתוניסיה
 
1.רבי יצחק אבואלעפיא זצ"ל
רבי יצחק אבואלעפיא זצ"ל הוא בנו של רבי חיים נסים אבואלעפיא זצ"ל המכונה "חנ"א". רבי יצחק מוצאו מירושלים אך יצא בשליחות טבריה לטריפולי ולתוניס, חתום בהסכמה לספר "ויקן יוסף" לרבי יוסף בורג'ל זצ"ל, הספר הודפס בליוורנו בשנת תרי"א-1852. וכך הוא כותב: "צעיר אנוכי מצעירי צאן ירושלים והעם היושב עליה, בדרך נחני ה' דרכי נועם וכל נתיבותיה, צעיר המשתלח מעיק"ות אמ"ת זו טבריה יכננה זרועיה….. ויביאני אל המקום  הזה העיר הזאת נעמ"י תוניס ומהוללה" הצעיר יצחק אבואלעפיא ס"ט.
רבי יצחק אבואלעפיא נפטר ביום כ"ז אייר תקפ"ה-1825.
 
2.רבי אברהם אזולאי זצ"ל
     רבי אברהם אזולאי זצ"ל הוא בנו של רבי חיים יוסף דוד אזולאי זצ"ל המכונה החיד"א. בשנת תקמ"ב-1782  
 נישלח בשליחות ירושלים לצפון אפריקה. רבי אברהם יוצא לצפון אפריקה דרך איטליה-ליווורנו ולשם הוא מגיע ביום ה' אייר שנת תקמ"ב-1782. שם הוא נשאר למעלה מארבעה חודשים. ביום י' אלול תקמ"ב-1782 מפליג באוניה לטריפולי. לשם הוא מגיע סמוך לערב יום כיפור. מטריפולי הוא שב לליוורנו. בשנת תקמ"ד-1784 הוא שוב מפליג מליוורנו לצפון אפריקה ומגיע לתוניס ולאלג'יר.משם הוא שב לליוורנו ומשם חוזר לארץ ישראל. אחרי ארבע שנים הוא שוב יוצא בשליחות מיוחדת בקשה לעזרה להקמת בית כנסת שהתמוטט ביום שלג בירושלים. הפעם הוא נשלח לאירופה המערבית. את שליחותו זאת הוא מתחיל באיטליה ומשם הוא ממשיך להולנד ולארצות אשכנז. מארצות אשכנז-פולין הוא שב לאיטליה ומשם הוא ממשיך לתוניס. מתוניס הוא שוב יוצא לארצות אשכנז וחוזר לליוורנו. ביום כ"ז אדר שנת תקנ"ד-1794 הוא שוב נמצא בתוניס. מתוניס הוא חוזר לליוורנו. בשנת תקנ"ט-1799 הוא כבר נמצא בירושלים. חתום שם באותה שנה על מספר אגרות שליחות. באותה שנה תקנ"ט-1799 הוא משיב את נשמתו לבורא. 
 
 3.רבי רפאל ישראל  אליקים זצ"ל.
רבי רפאל ישראל  זצ"ל היה בנו של רבי יום טוב אליקים זצ"ל, רב גדול ושקדן בתורה, רבי אברהם ריבלין זצ"ל סבור שהוא הרב המופלא ישראל אליקים שהיה סופר ומזכיר ופקיד ראשי לכוללות הספרדים בירושלים שעליו מדובר בספר "המעלות לשלמה" לרבי שלמה חזן זצ"ל. וכן מזכירים את שליחותו בשם חברון לערי המערב החיצון,תוניס, טריפולי ואלג'יר. בין השנים תר"י-1850 לתרי"ז 1857.
     חתום בשנת תרי"א-1851 על הסכמה לספר "ויקן יוסף" לרבי יוסף בורג'ל.
"קדוש יושב תהילות ישראל שד"ר מעיקו"ת חב"ת הקד"ש בנש"ק אר"י ן' אר"י הרב השקדן בתורה מופלא הסמוך כמהר"ר רפאל ישראל אליקים בהילו נר"ו יאיר ויזהיר.
 חתום על תשובה בעניין זכות הירושה של מומר בספר "די השיב" לרבי דוד בונאן זצ"ל הספר הודפס בשנת תרי"ז-1857.
חותם את תשובתו:"עמ"ק חברון שושנת העמקים. הלומד תורה לפרקים,בין צוקו"ת ובין צרת"ן נותן ריוח בין הדבקים, שפיל ואזיל בשליחותיי הו דרבנן קדישי להחיות נפשות עצובים, הנאנחים והנאנקים, שם בה' מבטחו שלוחי מצווה אינם ניזוקים". הצעיר ישראל אליקים ס"ט.
רבי רפאל ישראל אליקים נפטר בירושלים ביום י"ז תשרי תרכ"ה-1865.
 
  
4.רבי בכור אלמוסנינו זצ"ל
רבי בכור אלמוסנינו זצ"ל נשלח בשליחות ירושלים לצפון אפריקה למערב החיצון. בשנת תקל"ד-1774 הוא נימצא בתוניס. החיד"א שנזדמן באותה עת בתוניס כותב ביומנו ביום ר"ח ניסן תקל"ד-1774 היה כמה חודשים קודם שבאתי ח"ר בכור אלמוסנינו שליח ירושלים והיה מבזה את עצמו,  משם הוא נדד לטריפולי ושם הוא מוסיף לעצמו את השם רפאל מפאת חוליו.
 
 
   . 5. רבי אברהם אשכנזי זצ"ל
רבי אברהם אשכנזי זצ"ל בנו של רבי שמעון אשכנזי זצ"ל. יצא בשליחות צפת בשנת תרכ"ז-1867 למערב החיצון. בספר "נר דוד" לרבי דוד גז זצ"ל אשר הודפס בליוורנו בשנת תרכ"ח-1868 ישנה הסכמה של רבני תוניס, אך ניראה לי כי מפאת כבודו נתנו לו לחתום ראשון וכך הוא כותב "ואני בתוך הגולה גולה ונידח דרך זו אלך בשליחותיי הו דרבנן קדישי ההר הטוב צפ"ת היא"ור ת"ו אורה ושמחה, הבוטח בה' עוזו….הצעיר אברהם בכ"ר שמעון אשכנזי.זלה"ה ס"ט.
 
6.רבי חיים בן ואליד זצ"ל
רבי חיים בן ואליד זצ"ל היה שליח של כוללות עדת המערבים בירושלים.בשנת תרל"ז-1877 בתוניס. שם יזם וכונן קרן מיוחדת לייסוד ישיבה בירושלים. שלושים שנה לאחר מכן בשנת תרס"ז-1907 שב לתוניס באותו עניין. ואז מסרו בידו חכמי תוניס אגרת המלצה לקהילות קטנות יותר בתוניס וכך נכתב בה: "שכל גבירי ושועי העיר וכל חכמיה תמכו בידו ובראשם רבי אברהם חג'אג' זלה"ה ומעלת השר המנוח ר' מיכאל ווזאן ז"ל ואיתו מעלת הרב כמה"ר יצחק דאנה ז"ל הטילו חוק קבוע על בית המטבחיים ס"ך חמשה עשר פרנק בשבוע והיו שולחים שנה בשנה למעלת הרב השד"ר הנ"ל ויהי כאשר נתקלקל עניין מכירת הבשר ונקבע מקולין עפ"י חוקי השררה יר"ה נתבטל הפרס הנ"ל".
 
 
7.רבי אפרים בן משה זצ"ל
רבי אפרים בן משה זצ"ל מאנשי בית המדרש של המקובלים "בית אל" בירושלים, יצא בשליחות ירושלים למערב החיצון (טריפולי אלג'יר ותוניס)בשובו משליחות זו לפני שנת תרל"ח-1878 הדפיס בירושלים את הספר "דת יהודית" לרבי אברהם לארידו ורבי יצחק הלוי זצ"ל בלאדינו, לזכר אשתו מזל טוב שמתה.וכך הוא כותב: בהיותי שד"ר מעה"ק ירושלים בערי אפריקה …..בסוף הספר הדפיס סגולות למחלות שונות שעל ידן נתרפאו כמה בני אדם בהיותי שד"ר מעה"ק ירושלים בעיר תוניס ואגפיה.בהקדמה לספר "ספר התכונות" לרבי חיים ויטאל זצ"ל נכתב עליו ועל אחיו רבי ששון בן משה זצ"ל "רבנים מפורסמים בתורה ובמצוות, מבני עליה מרישומי יחדי ק"ק בית אל היודעים והמכוונים"
רבי אפרים בן משה נפטר בירושלים ביום י"ד טבת תרמ"ב -1882.
 
 
8.רבי יוסף נסים בורלא זצ"ל
רבי יוסף נסים בורלא זצ"ל נולד בירושלים בשנת תקפ"ח-1828 לרבי חיים יעקב בורלא זצ"ל. נשלח כשד"ר בפעם הראשונה מטעם כוללות הספרדים בירושלים לתורכיה.
 בשנת תרי"ט-1859 נשלח יחד עם רבי ברוך פינטו זצ"ל למרוקו.
בשנת תרכ"ג-1863 נשלח למערב החיצון (תוניס אלג'יר טריפולי)
בשנת תרל"ח-1878 נשלח יחד עם בנו רבי חיים שוב למערב החיצון.
בשנת תרמ"ב-1882 מבאי לדפוס בירושלים את הספר "מקור ישראל ונחלת יהודה" לסבו רבי ישראל יעקב בורלא זצ"ל ולאבי סבו רבי יהודה בכור בורלא זצ"ל. בהקדמה לספר זה מספר רבי יוסף נסים בורלא זצ"ל שכאשר היה" בשליחות דרבנן קדישי לכונן את ירושלים דדהב'א נחני ה' הרועה אותי בעוע"י מתא מחסיא תונס מהוללה יע"א התאכסנתי בבית המלך שר בשרים ונגיד נגידים החכם השלם והכולל ענותן כהלל חפץ חסד….סי' חי מאיר סאבג זלה"ה….הייתי בביתו ובחומותיו כמו שישה חודשים".
רבי יוסף נסים בורלא נפטר בירושלים בשנת תרס"ג-1903.
 
 
9.רבי שלום משה חי גאגין זצ"ל
רבי שלום משה חי גאגין זצ"ל נולד לרבי חיים אברהם גאגין ב כ"ה אלול שנת תקצ"ד-1833. בן השנים תרכ"ב-1862 לתרכ"ה-1865 היה בשליחות ירושלים למערב החיצון טריפולי, תוניס ואלג'יר. בשובו משליחות זאת שב דרך פריז, בעיתון "הלבנון" נכתבה ידיעה זאת. "זה ימים אחדים עבר דרך פאריש ירושלימה הרב שלום משה חי גאגין הי"ו, חכם זה בא מן המערב…. בהיותו בתוניס עוד ישב שמה על כסא כבוד הקאיד נסים שמאמא הי"ו. והשר הצדיק הזה מלבד נדבת ידו המלאה ומלבד התנדבו להדפיס ספר אחד על הקבלה הספר "שער הפסוקים" לרבי חיים ויטאל זצ"ל. ספר זה נדפס בירושלים בשנת תרכ"ג -1863. בדף השער כתוב: "איש צדיק תמים דורש טוב לעמו רצ"ו השר והטפסר כמהר"ר קאיץ (קאיד) נסים שמאמא יצ"ו . פרי צדק זרע רב מעלת הגביר המרומם החכם השלם עוצר סיני ועוקר הרים השר והטפסר כמו הר"ר שלמה שמאמא זלה"ה על בעל המחבר "שורש יש" תנצב"ה איתן מושבו נשיא ישראל במתא מחסייא תוניס יע"א.
רבי שלום משה חי גאגין נפטר בירושלים ביום י"ב אלול תרמ"ג-1883.
 
 
10.רבי אליעזר גאלימידי זצ"ל
רבי אליעזר גאלימידי זצ"ל היה בשליחות ירושלים למערב החיצון.בזמן שהותו בתוניס נהרג באחד הכפרים בן השנים תקס"ד-1804 לתקס"ו-1806 . זאת אנו למדים מהדרוש בספר "חיים וחסד" לרבי עוזיאל אלחאייך זצ"ל בחל "מערתא דדייני" דרוש י"א "ואת הדבר הקשה כי נפקד ממנו איש אחד מן הרמתים בני ציון היקרים שד"ר הרב הכולל כמוהר"ר אליעזר גאלימידי שנעלם מן העין בן כפר לכפר.
 
 
11.רבי מאיר גדילייא זצ"ל
רבי מאיר גדילייא זצ"ל יצא בשליחות חברון לצפון אפריקה למערב החיצון. בתוניס הוא נושא ונותן בתורה עם רבי מרדכי ברוך קאראבליו זצ"ל בעל "תועפות ראם" אשר הודפס בליוורנו בשנת תקכ"א-1761. בדף א' הוא מבאי כמה חידושים בשמו ,הקשה לי החכם השלם הר"ר מאיר גדיליא וצ"ו שליחא דארעא קדישה דחברון תובב"א כשהיה כאן,
 
12.רבי נסים אברהם הכהן זצ"ל
רבי נסים אברהם הכהן זצ"ל שליח מירושלים יש חידושי תורה ממנו הובאו בספר "מראה עיניים" לרבי אלעזר בהלול מחכמי מקנאס שנתחבר בשנת ת"ע-1710. השליח ביקר בתוניס וכתב שם שאלה-תשובה לרבי יצחק לומברוזו זצ"ל ועליה חתום. "צעיר המשתלח מעה"ק ירושלים תוב"ב נסים אברהם הכהן ס"ט. בספר "בני יוסף" לרבי יוסף הכהן טנוג'י בחלק "זרע יצחק" בדף ע"ג.
 
 
13.רבי חיים הכהן דוויך זצ"ל
רבי חיים הכהן דוויך זצ"ל היה שליח טבריה לצפון אפריקה, בשליחות זו עבר את תוניס לפני שנת תק"כ-1760. ושם נשא-ונתן בהלכה עם רבי מרדכי ברוך קארבליו זצ"ל בעל "תעופות ראם" ודפס בליוורנו תקכ"א. ומביא בספרו זה קושיה בשמו:"הק' לי הכם השלם כה"ר חיים הכהן הי"ו מתושבי א"ק(ארעא קדישא) טבריה תוב"ב כשעבר עלינו" דף נ"ז.
 
  
14.רבי בן ציון (פריסיאדו) הכהן זצ"ל
רבי בן ציון המכונה פריסיאדו הכהן זצ"ל נשלח בפעם הראשונה בשנת תרכ"ה-1865 על ידי קהילת המקובלים "בית אל" ירושלים למצרים. בשליחותו השנייה יצא מטעם עדת המערביים בירושלים לערי המערב החיצון תוניס טריפולי אלג'יר.
 
15. רבי יעקב דוד יקותיאל הכהן זצ"ל.
רבי יעקב דוד יקותיאל הכהן זצ"ל יצא בשליחות ירושלים בשנת תקס"ו-1806 יחד עם רבי רפאל יעקב מאטאלון זצ"ל לאירופה המערבית. בתום שליחותו שב לירושלים ומשם יצא לקושטא. שם קיבל בשנת תקס"ז-1807 אגרת שליחות לצפון אפריקה למערב החיצון. בהקדמה לספרו "דעת קדושים" הודפס בליוורנו בשנת תקס"ט-1809 כך הוא כותב. "צורבא מרבנן החכם השלם והכולל בישראל… כמוה"ר אליהו לומברוזו נר"ו מעיר ואם בישראל תוניס יע"א מדי עוברי דרך שם בשליחותיי הו דרבנן קדישי מעה"ק ירושלים תובב"ה.
 
16.רבי יעקב הכהן זצ"ל
רבי יעקב הכהן זצ"ל יצא בשליחות צפת למערב החיצון , בהגיעו לתוניס התאכסן בביתו של הגביר מאיר חי סבאג כפי שמופיע בספר "חיים וחסד" לרבי עוזיאל אלחאייך זצ"ל, בהסכמה לספר כך הוא כותב."אנכי בדרך נחני ה' בית הח"י שר וגדול ליאודים….אנא קטינא דארעא, צעיר המשתלח בשליחותיי הו דרבנן ער' וקדיש דרבנן נה"ר דע"ה עיה"ק צפת היאור, מנורת המאור…..והוא הצעיר יעקב הכהן נר"ו יאיר. הסכמה זאת משנת תרל"ג-1876 שבה חתומים גם רבני תוניס.
(לא ברור מי הוא רבי יעקב הכהן זה ניראה כי הוא רבי יעקב הכהן סקילי שנולד בטבריה בשנת תר"ו-1846 גם הוא היה שד"ר, בערוב ימיו היה ראב"ד בטבריה. נפטר בכ"א חשוון תרע"ט-1919.).

17.רבי דוד הכהן זצ"ל

רבי דוד הכהן זצ"ל שליח ירושלים בצפון אפריקה בשנת תפ"ג-1723 נמצא במרוקו וחותם בתמוז שנת תפ"ג-1723 בפאס על תקנות יחד עם רבני העיר. תקנה זאת מופיעה בספר "כרם חמר" חלק ב' לרבי אברהם בן מרדכי אנקאווא זצ"ל הודפס בליוורנו בשנת תרכ"ט-1869 דף כ"ח ע"ב. בהמשך הוא מגיע לתוניס. בספר "תועפות ראם לרבי מרדכי ברוך קאראבליו זצ"ל הודפס בליוורנו בשנת תקכ"א-1761 דף י"א כך כתב: "בספר קרני ראם הק' משם החכם דוד כהן שליחא דירושלים תובב"א על הפסוק……" לא ברור מי הוא זה.

 
18.רבי אברהם הכהן מלאסק זצ"ל
רבי אברהם הכהן מלאסק זצ"ל היה בן זוגו של רבי הלל מזרחי זצ"ל זוג שליחים האחד אשכנזי והאחד ספרדי אשר נשלחו לאירופה המזרחית.בשנת תקמ"ד-1784 הם נפרדים, רבי הלל מזרחי המשך לנדוד עד לשנת תקמ"ח-1788 ואז שב לירושלים. רבי אברהם הכהן מלאסק זצ"ל ממשיך גם הוא בנדודיו וחי חיי סיגופים, בדרך הוא מספיק להדפיס את סיפרו "וחשב לו הכהן" הספר הודפס בפיורדא בשנת תקמ"ד-1784. בן השנים תקמ"ז-1787 לשנת תקמ"ח-1788 היה בליוורנו והדפיס שם את ספרו "ושב הכהן". מליוורנו עבר לניצה ושם ישב קרוב לארבע שנים בבית הגביר יעקב טריויש. אולם באותו פרק זמן היה גם בתוניס וישב שם זמן מה, שם חיבר ביום י' תמוז שנת תקנ"א-1791 את הספר "בית יעקב" וקיבל הכמה של רבני תוניס. ראשון החותמים הוא רבי שלמה אלפאסי זצ"ל ואחרון החותמים שהוא העשירי רבי דניאל פראנקו זצ"ל.הספר הודפס בליוורנו בשנת תקנ"ב-1792.
רבי אברהם הכהן מלאסק מסיים את חיו באופן טרגי ביותר. כאשר שב לירושלים נקלע למחלוקת בין היהודים לתוגרמים ובעת מרדף הוא נופל ונחבט בראשו ומת.     
  
 
19.רבי צדוק הלוי זצ"ל
רבי צדוק הלוי נולד לאביו רבי ירחמיאל הלוי במאהלב ועלה בשנת תקפ"ב-1822 לירושלים. בן השנים תקפ"ט-1829 לתקצ"ז-1837 יצא בשליחות הפורשים בירושלים למערב החיצון (טריפולי, אלג'יר ותוניס). בשובו משליחות זאת יצא לשליחות נוספת מטעם כולל הו"ד בשנת תר"ט-1849 יחד עם רבי יהוסף שווארץ לאמריקה . בשנת תרי"ב-1852 שב לירושלים.
רבי צדוק הלוי נפטר ביום ה' בניסן תרכ"א-1861.
  
 
20.רבי רפאל שלמה הלוי זצ"ל
רבי רפאל שלמה בר יוסף הלוי שליח ירושלים בתוניס. עליו סיפר שנים רבות לאחר מיכן רבי אברהם בלעיש זצ"ל "בהיותי קטן בן י"ד שנה כשבא לעוב"י תוניס יע"א בשליחות מצווה הוא הרב…..חיד"א זיע"א ותרעש ארץ תונס מקול בן לוי זצוק"ל וחכמי תונס יע"א הידועים בכל תפוצות ישראל בחוכמה ובינה נעשו כקליפת השום לפניו" .
 
 
21.רבי שמואל הלוי זצ"ל
רבי שמואל הלוי זצ"ל נמצא בשנת ת"ע-1710 בשליחות חברון במרוקו, שם הוא פוגש את רבי יעקב בן צור זצ"ל מחכמי מכנס, מוסר בידו כתב אישור על כל הכספים שאסף בצפון אפריקה.בראש האיגרת כך כתב: "פרי שליחות של כה"ר שמואל הלוי נר"ו שליח חברון" סדר הקהילות שמהם מאסף הכסף. טריפולי, ג'רבה, תוניס תלמסין צפרו ועוד.
 
22.רבי אליהו בכור חזן זצ"ל
רבי אליהו בכור חזן זצ"ל נולד באיזמיר שבתורכיה לרבי יוסף רפאל חזן זצ"ל בשנת תר"ח-1848. בהיותו בן עשר שנים נפרד מהוריו שבאיזמיר על מנת לבקש תורה מציון עיר אלוקים.זאת עפ"י עצת זקנו הרה"ג רבי חיים דוד חזן זצ"ל.
בשנת תרכ"ה-1865 הוסמך להוראה ע"י זקנו הראש"ל רבי חיים דוד חזן. בשנת תרכ"ו-1866 נתמנה לסופר ומזכיר ראשי של הכוללות עיה"ק ירושלים. מלבד היותו גדול בתורה היה חכם ומשכיל, שלט בשפות צרפתית איטלקית וערבית על בורין.  בשנת תרל"א-1871 יצא לשליחות מצווה מטעם כוללות הספרדים בירושלים לצפון אפריקה, אלג'יר תוניס וטריפולי. בעוברו בטריפולי מונה לראב"ד עד שנת תרמ"ח-1888. רבי אליהו בכור חזן זצ"ל חיבר את הספר "תעלומות לב" בארבע חלקים. בדף ק"ג כותב המחבר" בהיותי בעוה"י תוניס יה"א בשנת תרל"ב-1872 בשליחותיי הו דרבנן קדישי חסידי דארעא דישראל תבו"א הקשה אלי אחד מדייני העיר חסיד שבכהונה הרב השלם הדה"מ כמה"ר אברהם הכהן טנוג'י נר"ו. באותו ספר בדף ס"א ישנה הסכמה של פסק הלכה מרבי נתן בורג'יל ורבי אברהם חג'אג' זצ"ל מחודש ניסן תרל"ח-1878.
נפטר באלכסנדריה ביום כ"א סיון תרס"ח-1908.
 
 
    23. רבי אברהם חלואה זצ"ל.
רבי אברהם חלואה זצ"ל נולד בירושלים בשנת תרי"ח-1858 לרבי יצחק חלואה זצ"ל. היה שליח של כוללות הספרדים בירושלים. עדת המערבים בירושלים וקהל המקובלים בית אל. בהיותו בן כ"ט שנים נשלח לארצות ערב, פרס, צפון אפריקה, אטליה וארצות הבלקן. בשנת תר"ס-1900 התאכסן בתוניס בביתו של רבי יהודה ג'רמון זצ"ל כפי שמופיע בהסכמה לספרו "מנחת אברהם" אשר הודפס בליוורנו בשנת תרס"א-1901. בהקדמה לספר זה יש הסכמה מרבני תוניס משנת תר"ס-1900 מרבי מרדכי סמאג'ה, רבי ישראל זיתון, רבי חיים זיתון, רבי יעקב סלוירה ורבי דוד בר נתן ג'אוי. רבני סוסא: רבי נסים טובייאנה ורבי דוד ג'אוי. בהקדמה הוא מזכיר את רבי נסים חדאד זצ"ל מהעיר נאבל. בשנת תר"ס-1900 הוא מעתיק את דירתו מירושלים לליוורנו,.
רבי אברהם חלואה נפטר במרסי ב י"ט אדר א' תרפ"א- 1921.
 
24.רבי חיים יעקב זצ"ל
רבי חיים יעקב זצ"ל נולד באיזמיר לרבי יעקב דוד זצ"ל. למד בקושטא אצל רבי חיים אלפנדרי זצ"ל. בשנת תע"ז-1717 כבר ישב בצפת. בשליחות צפת יצא פעמים, פעם אחד יצא לצפון אפריקה לבד והשניה יצא כבן זוגו של רבי מאיר די שיגורא זצ"ל לאירופה. בשליחותו לצפון אפריקה עבר במרוקו אלג'יר ותוניס. בספרו "סמא דחיי, נדפס באמשטרדם בשנת תצ"ט-1739 בחלק ג' אהע"ז סימן א' הלכות עיגונא דאתתא שאלה א' "נדרשתי לאשר שאלוני פה תוניס יה"א על ענין עיגונא דאתתא בטופס זיכרון עדות". חתום בסוף השאלה "יום ו בשבת שילהי חודש אדר שני שנת התע"ח-1718 ליצירה. באותו ספר פרק או"ח חלק א' שאלה ט' בהילכות פסח "נשאלתי פה טוניס יע"א ניסן שנת התפ"א-1721 ליצירה.  
 
25.רבי שמואל מאג'אר זצ"ל.
רבי שמואל מאג'אר בנו של רבי דוד מאג'אר זצ"ל מגיע לתוניס בשנת תקפ"ז-1827 בשליחות ירושלים. חתום בהסכמה לספר "מחנה לויה" לרבי יהודה בר נתן הלוי זצ"ל. הספר הודפס בליוורנו בשנת תקע"ט-1819 "כ"ד צעיר המשתלח מרבנן תקיפי עה"ק ירושלים תובב"א משום עשה דכבוד התורה על החתום הצעיר שמואל בכ"ר דוד דידיע מאג'אר ס"ט.וכן חתום בהסכמה לספר "מועד דוד" לרבי דוד בונאן זצ"ל, הספר הודפס בירושלים בשנת תרמ"ז-1887 "אנוכי בדרך נחני ה' לסובב נתיבות בשליחותיי הו דרבנן קדישי ירושלים דדהבא וחזקת שליח עושה שליחותו, ויביאני ה' אל עיר הזאת נעמי מתא מחסיא רבתי בדעות היא תוניס יע"א" הסכמה זאת ניתן בשנת תקפ"ז-1827 ונעתקה לספר זה על ידי ע"ה יוסף ארוואץ.
נפטר בשנת תר"ח-1848 .
 
 
26.רבי יצחק מוטרו זצ"ל
רבי יצחק מוטרו זצ"ל נשלח בשליחות חברון בשנת תר"ח-1847 לצפון אפריקה למערב החיצון. בידו הייתה אגרת לקאיד בתוניס נסים שמאמה, באגרת מתוארים חייהם הקשים של יהודי חברון ועל החובות הרבים שבהם הייתה שרויה הקהילה.
 
27.רבי מרדכי חיים מיוחס זצ"ל
רבי מרדכי חיים מיוחס זצ"ל המכונה "מחני"ם" בנו של רבי יוסף מיוחס מרבני ירושלים,יוצא בשליחות ירושלים למערב החיצון. "מגנזי ירושלים" חוברת ט"ו. ישנו שטר התחיבות משנת לקצ"ח-1838 אשר חתום עליו שלמה סילוירה מתוניס. וזה נוסח השטר."מודה אני הח"מ ותא חתימת יד נאמנה עלי אשרי עדים אשרכם איך קבלתי עלי נדר גמור לשלם לה' לשלוח לו לעצמו למעלת רב חביבנו ואור מכירו רב משרשאי מגזע מיוחס והמעלה לו נאבה תהילה רב שהד"ר הרב הכולל חן ערכו מי ימלל כמוהר"ר מרדכי חיים מיוחס הי"ו בכל שנה ושנה……לשלם סך מאה חמש ועשרים ריאל מ"ט תוניס……..באתי על החתום בש"א לח' סיון שנת "על גורל הצדיקים" תקצ"ח-1838…. הצעיר שלמה סילוירה.

28.רבי יונה נבון זצ"ל

רבי יונה נבון זצ"ל נולד בירושלים בשנת תע"ג-1713 לרבי חנון נבון זצ"ל. למד בישיבת "בית יעקב" ובישיבת "כנסת ישראל" בשנת תצ"ז-1737 יוצא בשליחות ירושלים לצפון אפריקה. בשנת תצ"ח-1738 היה בתוניס ונפגש עם רבי יצחק לומברוזו זצ"ל בעל "זרע יצחק" כפי שמספר לנו תלמידו רבי חיים יוסף דוד אזולאי- החיד"א זצ"ל בספרו "מעגל טוב" בדף 57. באתה שנה היה גם בטריפולי, ישנו שו"ת בספרו "נחפה בכסף" נדפס בקושטאנדינא בשנת תק"ח-1748 חלק י"ד סימן א' דף כ"א. בשובו מהשליחות נתמנה לראש ישיבת "גדולת מרדכי". רבי יונה נבון נפטר בן מ"ו (47) שנים  בירושלים ביום ט"ז שבט תק"כ-1760.

 

29.רבי חיים ישראל רפאל סגרי זצ"ל.
רבי חיים ישראל רפאל סגרי זצ"ל הוא בנו של רבי אברהם סגרי זצ"ל. נשלח בשליחות חברון בשנת תקנ"ו-1796 לצפון אפריקה למערב החיצון. באותה שנה היה בטריפולי ומשם המשך לתוניס. בספר "ויקן יוסף" הודפס בליוורנו בשנת תרי"א-1852 מובא חידוש תורה בשמו בדף קס"ג ע"ב "וזה חזותי ואספרה בהגלות נגלות עלינו החכם השלם הרב הכולל שד"ר ישראל חיים רפאל סגרי נר"ו"
נפטר בירושלים כ"ג טבת שנת תקצ"ג-1833.
 
30.רבי שלמה משה סוזין זצ"ל.
רבי שלמה משה סוזין זצ"ל היה מחשובי חכמי ירושלים, שמו מופיע על מספר תעודות רב מאוד. יצא בשליחות חברון יחד עם רבי אליהו הלוי זצ"ל לתורכיה, עוד לפני כן היה בשליחות בתורכיה לבד, אחרי שובו משליחות זאת יוצא רבי שלמה משה סוזין בשליחות ירושלים לצפון אפריקה למערב החיצון. בשנת תקס"ב-1802 היה בטריפולי ובתוניס. בספר "משכנות הרועים" לרבי עוזיאל אלחאייך זצ"ל אשר הודפס בליוורנו בשנת תר"כ-1860 בדף קנ"א ע"ב "ר' משה סוזין נר"ו שד"ר אר"ץ ירושלים תובב"א וערער……… בדף ק"ה ע"א חתום בהסכמה משנת תקס"ג-1803 תשעי מתוך אחד עשרה רבנים על תקנת "מכירת חזקה" ראשון החותמים הוא רבי שמואל הכהן יצחקי זצ"ל. ואחרון החותמים הוא רבי אליהו חי בורג'ל זצ"ל . בספר "מועדי ה' " לרבי יהודה נג'אר זצ"ל אשר הודפס בליוורנו בשנת תקס"ח-1808 ישנה הסכמה שלו משנת תקס"ט-1809. "הסכמת הרב המובהק ונוגה לו ברק שד"ר כמוהר"ר משה סוזין נר"ו". בקונטריס "שבות יהודה" בדף י' ע"ב " הנה הרב המובהק שד"ר לי נפש כמהר"ר משה סוזין נר"ו הקשה אלי לדבריהם….." בספר "ויקן יוסף" לרבי יוסף בורג'ל זצ"ל אשר הודפס בליוורנו בשנת תרי"ב-1852 דף ל"ב ע"ב סימן ב' "ומידי עבו"ר בזה זכר אזכרנו מה ששמעתי כד הוינא טליה בר תליסר מהרב ראשון לציון מהר"ם סוזין זצ"ל כד נגה עלינו אור פנו עליון בשליחותיי הו דרבנן דארעא קדישה תובב"א ". בשנת תקפ"ד-1824 נתמנה רבי משה שלמה סוזין לראשון לציון ושימש בקודש שתים עשרה שנה עד לפטירתו ביום כ"ח כסלו תקצ"ו-1836.
 
31.רבי חיים אברהם סורנאגה זצ"ל 
רבי חיים אברהם סוראנגה זצ"ל נולד בירושלים בשנת תע"א-1711. בשנת תק"ח-1748  הוא כבר נימצא בשליחות ירושלים בצפון אפריקה.עובר במרוקו תוניס אלג'יר וטריפולי.לטריפולי הוא מגיע בסוף שליחותו בחודש אלול שנת תק"ח-1748 כך כותב רבי אברהם כלפון בסיפור "סדר הדורות" "בא שליח מארץ ישראל תוב"ב החכם השלם הדיין המצויין מורי ורבי במוהר"ר אברהם סורנאגה אלול שנת תק"ח". בתוניס הוא נושא ונותן בהלכה עם רבי מרדכי ברוך קאראבליו זצ"ל אשר מבאי חידושי תורה מפיו בספר "תועפות ראם" לרבי מרדכי ברוך קאראבליו נדפס בליוורנו בשנת תקכ"א-1761 בדף ל"ג "מהחכם אברהם חיים סורנאגא הי"ו שליחא דע"ק ירושלים שמעתי ששמע מהרב זאבי שפי'".
.
 
32. רבי אהרון עזריאל זצ"ל
רבי אהרון עזריאל נולד בירושלים בשנת תקע"ט-1819 לאביו רבי עזריאל המכונה קונורטי.במשך שישים שנות חייו יצא רבי אהרון כמה פעמים בשליחות כוללות ירושלים וחברון ובשליחות קהל "בית אל" שבירושלים.
בן השנים תר"ט-1849 תרי"ג-1853 עבר במערב החיצון טריפולי תוניס ואלג'יר. בהקדמה לספרו "מקוה מים" אשר הודפס בירושלים בשנת תרס"ב-1902 הוא מציין את שמות הנדבנים אשר התנדבו להוצאת הספר. מהעיר נאבל שבתוניסיה הוא מציין את הגביר ס' יעקב מאמו ועוד 13 תורמים נוספים. וכן מהעיר סוסא, מונסתיר.מוכנין ובאז'ה ואל-כף. בדף ע"ו ישנו דרוש שדרש בתוניס לתשלום השנה לרבי אברהם הכהן יצחקי זצ"ל בשנת תרכ"ו-1866. בדף פ"ב ישנו עוד דרוש שדרש בתוניס בשנת תרכ"ג-1863 על פטירתו של רבי יאושע (ישועה) צפיז' זצ"ל ועוד .
 בספרו "כפי אהרן" מזכיר את הספר "משכנות הרועים" לרבי עוזיאל אלחאייך זצ"ל .
רבי אהרון עוזיאל נפטר ביפו ביום ט' סיון שנת תרל"ט-1879.
 
      33.רבי חיים יהודה עייאש זצ"ל
רבי חיים יהודה עייאש הוא בנו של רבי יעקב משה עייאש זצ"ל. היה שליח מטעם ישיבת "כנסת ישראל" אשר נוסדה על ידי רבי חיים בן עטר זצ"ל. ראשית נשלח לאיטליה ומשם נתבקש בשנת תק"ע-1810 לצאת בשליחות חברון למערב החיצון. תוניס אלג'יר וטריפולי. את שליחותו הוא מסים בשנת תקע"ז-1816.
 
34.רבי דוד פאפו זצ"ל
רבי דוד פאפו זצ"ל נולד לרבי שלמה פאפו בכ"ג אייר שנת תר"ח-1848 בקושטא, בהיותו בן שבע שנים עלה עם הוריו לארץ ישראל,בשנת תרמ"ד-1884 יצא בשליחות ירושלים לתורכיה ומצרים, אחר שובו משליחות זאת , יצא שוב בשליחות חברון לתורכיה גרוזיה וצפון אפריקה. בספר דרושיו "בני מאיר" בדף ל"ד כותב: "דרוש למעלת עיר בתי אבות חברון תוב"א אשר דרשתי בעוב"י תוניס בהיותי שד"ר מעיה"ק חברון ת"ו". בשנת תרס"א-1901 נתמנה לרב במוניסטיר שבתוניס, ושימש בכהונה זאת שנתיים ימים. משם נתמנה לרב ראשי בבגדד. בשנת תר"ע-1910 שב לירושלים ונתמנה לראש בית הדין.
רבי דוד פאפו נפטר בירושלים ביום כ"ב ניסן תרפ"ז-1927.
 
 
35.רבי רפאל מאיר פאניז'יל זצ"ל
רבי רפאל מאיר פאניז'יל המכונה "מרפ"א" נולד בבולגריה בשנת תקס"ד-1804 לרבי יהודה פאניז'יל זצ"ל.
בשנת תקס"ז-1807 עלה לארץ ישראל ולמד תורה בירושלים. בהיותו בן 27 יצא בשליחות רבני ירושלים למערב הפנימי(מרוקו). בשנת תרכ"ג-1863 יש הסכמה שלו לספר "מעשה רקח" לרבי מסעוד חי רקח זצ"ל בטריפולי. בספרו "לב מרפ"א בדף צ"ח ישנו דרוש שדרש בתוניס על פטירתו של רבי יאושע (ישועה) בסיס זצ"ל. בדף ק"ז יש דרוש נוסף שדרש בתוניס על הגביר יום טוב דאנה זצ"ל.לאחר פטירתו של רבי אברהם אשכנזי זצ"ל ראש"ל עלה על כסא הרבנות ביום ט"ו מנ"א שנת תר"מ-1880.כעבור מספר שבועות נשלחו אליו מקושטא הגלימה והמצנפת כנהוג. שימש בקודש כי"ג שנים עד פטירתו.
רבי רפאל מאיר פאניז'יל נפטר בירושלים ביום י"ד שבט שנת תרנ"ג-1893.
 
36.רבי יעקב פיתוסי זצ"ל
רבי יעקב פיתוסי זצ"ל עלה לארץ ישראל מתוניס, נשלח בשליחות למערב החיצון. טרם צאתו לשליחות זאת קבל בשנת תקס"ו-1806 הסכמה של חכמי ירושלים לשני ספריו "מזבח כפרה" ו"מראה האופנים" אשר הודפסו בליוורנו בשנת תק"ע-1810.בהקדמה לספרים הוא חותם "הלא כה דברי צעיר המשתלח בשליחותיי הו דרבנן תקיפי ארעא ירושלים תוב"ב יעקב בלא"א אברהם פיתוסי זלה"ה" במסגרת שליחותו הגיע לתוניס ושם השאר את בנו יחידו חיים דוד והמשיך בשליחותו לאלג'יר.
רבי יעקב פיתוסי נפטר באלג'יר בשנת תקע"ב-1812.
 
37.רבי יצחק פראג'י זצ"ל ורבי משה שפירא זצ"ל
בשנת תק"כ-1760 נמצאים זוג השדרי"ם שלוחי צפת, רבי יצחק פראג'י ורבי משה שפירא זצ"ל בתוניס. שנהם חתומים בהסכמה לספר "תולדות יצחק" לרבי יצחק חדאד זצ"ל אשר הודפס בליוורנו בשנת תקכ"ב-1762 וכך כתוב: "הסכמת שלוחי גליל עליון תוב"ב הצעיר יצחק פראג'י. משה שפירא ס"ט". בספר "קרני ראם" לרבי יצחק חדאד זצ"ל אשר הודפס בליוורנו בשנת תקכ"ה-1766 כך כתוב: "הסכמת שלוחי גליל עליון תוב"ב….. נאום המתגורר פה בעיר תוניס יה"א רבתי בדעות בשליחות דתקיפי דארעא ורבי גליל עליון כה דברי החתום. הצעיר יצחק פראג'י. משה שפירא ס"ט" בספר "משכנות הרועים" לרבי עוזיאל אלחאייך זצ"ל נדפס בליוורנו בשנת תר"כ-1860 בדף קנ"ג ע"ב סעיף ט"ו "כתב יד נשאלתי מרוחמו דנפשין החו"ש והכולל שד"ר מאר"ק צפת תוב"ב כה"ר יצחק נר"ו זרע רב מוהר"י פראג'י ז"ל. אם תביעתם של יורשי המלווים לקבל לידים את הכנסות קהילת אלג'יר המיועדת לצפת הן בעלות תוקף על פי התחייבותם של מנהגי צפת משנת ת"ס או שמא הן בטלות. לפיכך יהיה רשאי לקבל לידיו כשליח צפת את תרומת אלג'יר" רבי משה שפירא נפטר בדרך חזרה מהשליחות באיזמיר. בספר "חיים וחסד" לרבי עוזיאל אלחאייך זצ"ל נדפס בליוורנו בשנת תרכ"ה-1865 דף ו' ע"ב דרוש ג' "דו"ד מלך ישראל בר מיניה דמר ניהו רבא סבא דנשפטי ר"מ ור"מ משה שפיר רבא דישראל…..בר אוריין ובר אבהן זיע"א שניפטר בליל יה"ך שנת טו"ב ויש"ר לפ"ק" (תקלג-1773 )
רבי יצחק פראג'י שב לצפת.
 
38.רבי רחמים יוסף פראנקו זצ"ל
רבי רחמים יוסף פראנקו זצ"ל נולד לרבי רפאל נסים פראנקו זצ"ל אשר נודע בשם "החרי"ף" כך היה חותם ברוב תשובותיו ברודוס בשנת תקצ"ה-1835. בשנת תרכ"ח-1868 עלה לירושלים, בשנת תר"ל-1870 נשלח מטעם כוללות הספרדים בירושלים לפריז ולונדון, בשובו משליחות זאת יצא שוב לשליחות לקושטא ולווינה. שם נפגש עם הקיסר פרנץ יוסף הראשון. בשובו משם יצא בשליחות חברון לצפון אפריקה למערב החיצון. בספרו "שער רחמים" שהודפס בירושלים בשנת תרמ"א-1881 בסימן ג' דף ה' ע"ב עונה תשובה בהלכה וכך הוא כותב."אנכי הדל באלפי מצעירי ירושלים, יושב ומצפה רחמי האל אותי ישיב על כני ועל מי מנוחות ינהלני, על הארץ הטובה רחבת ידיים, הכותב בנחוצה רבה פה תוניס המעטירה בש"א לח' תמוז ….התרל"ה"-1875.בשנת תרל"ח-1878 נתמנה ע"י הראש"ל לרב העיר חברון ושימש בקודש עד יום מותו.
נפטר בחברון ביום כ"ט מרחשוון תרס"א-1900.    
 
  
39.רבי ישועה צבי זצ"ל
רבי ישועה צבי זצ"ל שליח מירושלים, בשנת תקמ"ו-1786 היה בתוניס והתאכסן בביתו של רבי עוזיאל אלחאייך זצ"ל. אישר לו תשובה בהלכה בספר "משכנות הרועים" לרבי עוזיאל אלחאייך דף של"ח של"ט. וחותם: מקטני ארץ הצבי, הצעיר ישועה צבי ס"ט.
.
 
40.רבי שמריה קאטאריואס זצ"ל
רבי שמריה קאטאריואס זצ"ל. חתום על אגרת שליחות לרבי מסעוד בונאן זצ"ל משנת תק"ח-1748 יחד עם חכמי טבריה.בחלוף הזמן  היה גם הוא שליח טבריה לצפון אפריקה, בשנת תקט"ו-1755 היה באלג'יר ושם נשא-ונתן בהלכה עם רבי יהודה עייאש זצ"ל, השליח הראה לרבי יהודה עייאש תשובה בהלכה שהשיב לרבי יצחק בונאן זצ"ל בעל "אהלי יצחק" ודפס בליוורנו תקפ"א-1821 בשולי התשובה הדף קע"ד הוא כותב: "בהיותי בעיר ארג'יל הרציתי הדברים לפני הרב הכולל מהר"י עייאש". בסוף תשרי תקי"ט-1758 עבר לפאס אשר במרוקו ואישר תשובה בהלכה מאת רבי יעקב בן צור זצ"ל בעל הספר "משפט וצדקה ביעקב" הודפס בנא-אמן-אלכסנדריה תרנ"ד-1894. "גם אנוכי הבא מעה"ק טבריא ראיתי את פס"ד הכתוב לעיל וכל דבריו אמת וצדק" דף קי"א. באותה שנה היה בתוניס והסכים לספרים "תולדות יצחק" הודפס בליוורנו בשנת תקכ"ב-1762. ולספר "קרני ראם" הודפס בליוורנו תקכ"ה-1765. לרבי יצחק חדאד זצ"ל. חתום בהכמה לספר "תעופות ראה" לרבי מרדכי ברוך קארבאליו זצ"ל הודפס בליוורנו בשנת תקכ"א-1761. הרב שמריה קאטאריואס זצ"ל  ונתחבב מאוד על חכמי העיר תוניס ובקשו מימנו לשמש להם כרב והוא נענה לבקשתם והחליט להשתקע בתוניס. נשארו ממנו תשובות וחידושים רבים  בספרים הנ"ל: "משחא דרבותא" דף קמ"ז. "משכנות הרועים" דף רס"א "אברהם יגל" בסוף הספר ישנו קונטרס בשם "זכר צדיק" פרוש על המשניות בסדר זרעים ממנו, "ירך יעקב"  דף קט"ו  "ברית אברהם"  דף כ"ד ע"ב."קורבן אהרון" דף ל"ח.
רבי שמריה קאטאריואס נפטר בתוניס בראש חודש ניסן בשנת תקל"ד-1774.
 
 

 



אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


8תגובות ב “שלוחי ארץ ישראל בתוניס

  1. מאיר

    בס"ד
    בג'רבה היו אומרים: שד"ר = שלוחא דרחמנא ולא שלוחא דרבנן.
    בקציר האומר מס' הערות:
    לא רק בן החיד"א הגיע לתוניס, גם החיד"א עצמו [רק שספק גדול אם מסעותיו בעולם נבעו מחמת היותו שד"ר או מחמת 'גלות' לכפרה על נסיון הקדמת הקץ].
    הרב ועקנין הגיע כשד"ר [אומרים שהוא סבו של הרב מאיר ועקנין זצ"ל רבה של טבריה לשעבר].
    הרב אליהו משה פאניזיל זצ"ל, שהוידוי המרגש שלו בתרס"ג ריגש את הכל עד שתרגמוהו מספניולית לערבית בספר 'בני משה'.
    ישנו ספר שהודפס בתוניס ומצויין עליו שמחברו הוא 'איש פולין', והיות וספרי אינם תחת ידי כעת, איני יכול לבדוק האם הוא נקלע לתוניס או נשלח אליה.

  2. יצחק גבריאל מימראן

    מה שכתב על הרב ועקנין [אומרים שהוא סבו של הרב מאיר ועקנין וכו'] לא היה סבו אלא אחיו, והוא הרב שמעון ועקנין זצ"ל שספרו דב"ר השו"ה נדפס בג'רבה תשי"ח. והיה גם במארוקו.

    1. מאיר

      בס"ד
      הרב מימראן, שלומות!
      תודה רבה. אני מכיר את הספר הנ"ל. לא ידעתי שהוא אחיו של הגר"מ ועקנין זצ"ל, ומעניין הדבר כי אחת ההסכמות לספר הנ"ל היא מבי"ד בטבריא ובין השאר חתום הגר"ם ועקנין הנ"ל על ההסכמה ובמתנדבים מזכירו ומציין שהוא אחיו.
      כוונתי לא היתה לשד"ר בתקופה מאוחרת יחסית, אלא שנים רבות לפניו [כך שמעתי]. אפשר שסבו היה שד"ר והוא המשיך בדרכו?

      1. יצחק גבריאל מימראן

        שבוע טוב וחדש טוב ומבורך בכל מכל כל, לעת עתה זה מה שידוע לי על שד"ר בשם הרב ועקנין, נדמה לי ואם זכרוני אינו מטעני, שגם אביהם הרב דוד ראב"ד טבריה היה שד"ר וגם אחיהם הגדול הרב יעקב היה שד"ר, והדבר צריך בדיקה. אשמח מאד אם תמצא משהו בזה, ותעדכן אותי.
        בברכת התורה החיים והשלום

  3. יוסי פרי Post author

    ערב טוב לכל העוסקים במלאכת הקודש.
    בברור שנעשה בספרים "שלוחי ארץ ישראל" א. יערי לא נימצא שד"ר ששם משפחתו ואעקנין.
    שם משפחה זה מוזכר בספר בעינין רבי דוד יעקב ואעקנין זצ"ל אחד החכמים הדרים בטבריה אם שאר תלמידי חכמים,
    אך כשד"ר לא נימצא אחד כזה.
    בברכה
    יוסי פרי

    1. יצחק גבריאל מימראן

      לבנם של קדושים מנהל האתר הנכבד, יוסי פרי הי"ו.
      בספר "טוב רואי" לרבי יוסף חיים ילוז זצ"ל מובא בערכו של הרב דוד ואעקנין שהיה שד"ר בטריפולי ותונס, והוא אביהם של הרבנים יעקב מאיר ושמעון זצ"ל. ובספר "שלוחי ארץ ישראל" לא מביא את כל השדרי"ם, הוא מביא רק שדרי"ם שהכיר וידע עליהם, אולם יש שדרי"ם שהוא לא הכיר, דרך אגב כל השדרי"ם שכתבת עליהם במאמר ידועים לי ומוזכרים ומובאים בספרי על השדרי"ם העומד לצאת לאור בס"ד.

  4. מאיר חדאד

    בס"ד
    תחת ידו של מו"ר רבי בנימין רפאל כהן שליט"א, רב ברכיה, יש חומר רב על השד"רים שהיו בתוניס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *