יום פטירתו של רבי ישועה בסיס זצ"ל

690

המפורסם והידוע מבין כל רבני תוניסיה הוא רבי ישועה בסיס זצ"ל. מסופר כי הגאון מוהר"ר מסעוד רפאל אלפסי זצ"ל שהיה רבה הראשי של תוניס, בליל הולדת מוהר"י בסיס הלך עם בנו הגאון מהרש"א זצ"ל לבית היולדת ויגלה את אוזן בנו כי הולך הוא להקביל את נשמת רבנו האר"י זצ"ל המתעברת בנער הזה, ומאז היה גדול כבודו גם בעודנו נער אצל הרבנים הגדולים הידועים מזה (מתוך פלאי הצדיקים).

רבי ישועה בסיס היה גדול רבני תוניס מלומד גדול ובעל נסים ומופתים, עשרות רבות של ספורים התהלכו סביב אישיותו ותמיד עמד בפרץ כדי להגן על הקהילה היהודית מפני מתנכלים ופורעים ערבים.
לאחר פטירתו של רבי דוד חיים יצחק הכהן טנוג'י זצ"ל, בשנת תר"ז-1847 נתמנה רבי ישועה בסיס לראש רבני תוניס עד פטירתו בשנת תר"ך-1860.

רבי ישועה בסיס זצ"ל חיבר את הספר "אבני צדק" בשני חלקים על שולחן ערוך,

 אבני צדק - בסיס, ישועה, 1773-1860

בספר "שמחת כהן" לרבי רחמים חי חויתה הכהן זצ"ל מוזכר עשרות פעמים.

בספר "גנזי שלום" לרבי שלום שמעוני זצ"ל מזכירו המחבר מספר רב של פעמים. בדף ד' "מורנו ורבינו ועט"ר הגאון המפורסם בכל קצות תבל כקש"ת כמהר"ר ישועה בסיס זיע"א".
בדף ט' ע"ב יש תשובה לרבי שלום שמעוני על שאלה בדבר גמלים משותפים ליהודי ולגוי "ביום ז' לחודש שבט שנת תרי"ו חתומים ע"ה ישועה בסיס. ע"ה משה פיתוסי ע"ה אברהם הכהן יצחקי.
דף כ' ע"א סימן ה' תשובה ארוכה על יבמה אחת שאחר שחולצה השתדכה עם בחור אחד ויצא עליה קול שהיא מעוברת. "כ"ד נאם ישועה בסיס ס"ט" . ועוד.

בספר "אשל אברהם" לרבי אפרים חיות זצ"ל ליוורנו תקע"ט-1818 דף ט"ו ע"ב "ואמרתי לידידי כנפשי הוד לבי הרב המאור הגדול נ"י פ"ה ע"ה אוצר נחמד כל רז גלי ליה כבוד קדושת שמו חכם הרזים אהוב למעלה ולמטה מוהר"ר יהושוע בסיס נר"ו יאיר לעולמי עד תוניס"

בספר "מעשה בית דין" חלק ראשון יש לו 29 תשובות שעליהם חתום רבי ישועה בסיס יחיד או יחד עם אחרים. סימנם: ד'. ה'. ז'. ח'. ט'. יא'. יב'. יג'. יד'. טו'. טז'. יח'. יט'. יז'. כ'. כא'. כב'. כג'. כו'. כז'. כח'. לא'. לב'. לג'. לד'. לה'. לו'. לז'. לח'.

בשנת תקפ"ט-1829 חתום על שטר מעשה ב"ד בעניין הר"ש אבוקארא אשר מתה אשתו וגם הבת מתה בגיל שמונה חודשים, והדיינים פסקו שאין מגיע ליורשים דבר כי אם הבעל היורש מאשתו כדין תוה"ק. חתומים :הצעיר רבי יצחק טייב ס"ט, יוסף אריכס ס"ט, רבי ישועה בסיס ס"ט, ע"ה רבי יאודה בר אברהם הכהן טנוג'י (פנקס הקהילה היהודית הפורטוגיזית בתוניס דף 111)

בהסכמת רבני תוניס משנת תקצ"ו-1836 לספר "שפתי רננות" ר' שאול הכהן ליוורנו תקצ"ז-1837 ראשון החתומים הוא ע"ה ישועה בסיס ס"ט, ע"ה נתן בורג'יל סלט"א, הצעיר יהודה הלוי ס"ט, הצעיר אברהם הכהן ס"ט, ע"ה מרדכי נג'אר ס"ט, הצעיר משה ברדע סול"ט, ע"ה יצחק חיים אשכנזי ס"ט, הצעיר שמואל צפג' ס"ט.

בהסכמת רבני תוניס משנת תקצ"ט-1839 לספר "ירך יעקב" לרבי יעקב פיתוסי זצ"ל ליוורנו תקצ"ט-1839 ראשון החתומים הוא חיים דוד יצחק הכהן טנוג'י ס"ט, הצעיר אברהם הכהן ס"ט, ע"ה שמואל צפג' ס"ט, הצעיר משה ברדע ס"ט, ע"ה נתן בורג'יל ס"ט, הצעיר ישועה בסיס ס"ט..

בהסכמת רבני תוניס משנת תרי"ג-1856 לספר "פי המדבר" לרבי יוסף גג' ליוורנו תרי"ד-1857 ראשון החתומים הוא הצעיר ישועה בסיס ס"ט, הצעיר נתן בורג'יל סלט"א, הצעיר שמואל צפג' ס"ט, ע"ה שלמה שמאמא ס"ט, הצ' אהרן הכהן טנוג'י, הצ' שמואל בכ"ר דוד טייב ס"ט, הצעיר יוסף בורג'יל ס"ט, הצ' אברהם הכהן יצחקי ס"ט, ע"ה ישועה צפג' ס"ט, הצעיר אברהם חג'אג' ס"ט, הצעיר משה פיתוסי ס"ט, הצעיר שלום חי בשמוט סלט"א.

בהסכמת רבני תוניס משנת תרי"ט-1859 לספר "כרוב ממשח" לרבי שלמה אלפאסי ליוורנו תרי"ט-1859 ראשון החתומים הוא ע"ה ישועה בסיס ס"ט, עה נתן בורג'יל סלט"א, ע"ה שמואל צפג' ס"ט, ע"ה אברהם הכהן יצחקי ס"ט, ע"ה ישועה צפג' ס"ט, ע"ה אברהם חג'אג' ס"ט, הצעיר משה פיתוסי ס"ט, הצעיר שלום יי בשמוט סלט"א, הצעיר נסים מעארך סלט"א.

בחתימת העדים על הצוואה משנת תרל"ח-1878 לצוואתו של הקאיד נסים שמאמא המופיע בספר "משפט הירושה" ליוורנו תרל"ח-1878 ראשון החתומים הוא ע"ה יצחק בשמוט סלי"ט, ע"ה ישועה חי שתרוג ס"ט, ע"ה ישועה כהן ס"ט, ע"ה שלמה חיון ס"ט, ע"ה אברהם חיים ברדע ס"ט, ע"ה שלום חי גויטע ס"ט, ע"ה שלמה פיתוסי ס"ט, ע"ה דוד בלא"א ר' נתן ג'אוי ס"ט, ע"ה משה שתרוג ס"ט, ע"ה שלמה כהן ס"ט, ע"ה משה שאלתיאל ס"ט, ע"ה דוד סמול ס"ט, ע"ה אליהו זיתון ס"ט, ע"ה ישועה בסיס ס"ט, ע"ה שלמה דאנא ס"ט, ע"ה שמואל מאני ס"ט, וסוגר את רשימת החתומים "בגושפנקא דמלכא ע"ה אברהם חג'אג' ס"ט"

בימיו חדרה ההשכלה לתוניס הבירה והוקם בה בית הספר כי"ח. רבי ישועה בסיס ראה בעיני רוחו כי ג'רבה תירש את תוניס הבירה בחכמת התורה, ועל כן ציווה את ידידו ובן דורו רבי שאול הכהן שנחשב לראש רבני ג'רבה להרביץ תורה בכל כוחו באי ג'רבה כי "יגיע זמן ותוניס תתרוקן מחכמיה ונצטרך לכם" ואכן הנבואה נתקיימה.

קיים על שמו בית כנסת "צלאת רבי ישועה בסיס".
רבי ישועה בסיס נפטר בשיבה טובה בהיותו בן פ"ז שנים. ביום ט' לחודש טבת שנת תר"ך-1860 (צילום מצבה)

ליקט וערך יוסי פרי

 

 

מעשה נפלא ונורא מהגאון הקדוש

מוהר"ר ישועה בסיס

בעיר תוניס נוהגים מאז לעשות את סוכותיהם בימי החג מעצי הדס, וקנו מאת הגויים המביאים בערב החג אלומות הדס לרוב, ומחיר האלומה היה לכל היותר ארבעה כסף. ויהי באחת השנים נועצו כל הגויים לב יחדיו לפני החג להעלות במחיר האלומות, לחמשה ועשרים כסף האלומה, ויעמדו יחד בברית.

אחינו היהודים השכימו לקום בערב החג בבקר בבקר לקנות אלומות הדס ולהכין סוכותיהם בעוד היום גדול כחפצם ורצונם ואחר יפנו אל שאר צרכי החג והוצאותיו. ובצאתם לשוק למקום אשר ימכרו בו בכל השנים אלומות הדס מצאוהו מלא וגדוש מפה אל פה בעצי ההדס כברכת ה'. ויחשבו בלבם בלי כל ספק כי בשנה הזאת יוזל מחיר ההדס לפי רוב המצאי, וייגש אחד מאתנו לבעל אלומה הא לך שתים כסף בעד אלומתך זאת. ויען לו הנכרי: אל תדמה כי עוד תיקחנה במחיר הנהוג בשנים החולפות כי בשנה זו לא תשיגנה רק בעד חמשה ועשרים כסף". הישראלי כשמעו זאת חשב כי בעבור המעיטו המחיר לתת לו שני כסף דבר לו כזאת, ומפני כי נחפז היה לעסקיו הוסיף לו עוד שני כסף אחרים על השתים הראשונים ולא רצה, ויפן מעליו וילך אל נכרי אחר וייתן לו בעד אלומתו ג' כסף ויענהו כי לא תושג רק במחיר כ"ה כסף, ובראות הישראלי כי גם הראשון וגם השני לא רצו למכור במחיר זה פנה עוד אל יתר הנכרים המוכרים וגם הם בקשו כ"ה כסף עבור אלומת הדס, אז הבין כי כולם קשרו קשר בוגדים לבל ימכרו האלומה פחות מכ"ה כסף, ויצר לו מאד וביותר צר לו על יתר אחינו בית ישראל הדלים והאביונים אשר לא תשיג ידם לשלם מחיר גדול כזה. וילך מיד אל רבנו הגדול מוהר"י בסיס זצ"ל ויספר לפניו את כל הנעשה ואת הקשר אשר קשרו על אחינו בני ישראל וכי עיני כל ישראל עליו למען יתקן את הדבר בכוחו הגדול ובפעולותיו הנוראים. הרב כשמעו חרה לו מאד ויבטיחו כי בעבור שעות אחדות ישוב המחיר כיתר השנים ולא ידאג מאומה.

מיד יצא הרב בכבודו עצמו למקום ממכר ההדס וישאל לבעל האלומה כמה תבקש בעד אלומתך? ויענה ואחת אדבר כי מחירה כ"ה כסף, ויאמר לו הרב הא לך מחירה כאשר דברת רק שא מהר את האלומה אל ביתי והעלנה לעלייתי, וייקח את הכסף מידי הרב וילך אתו ויהי אך נתן רגליו על מדרגת העלייה ויישא הרב את עיניו לשמים ויתפלל אל ה' להיות הנכרי עולה יחד עם אלומתו בתוך אויר הרקיע להיות לנס ולפלא בעיני כל העמים ורואים אותו ולבבם ייכנע ולא יוסיפו לעשות סרה עוד. וכן היה כי הנכרי בעל האלומה גבה למעלה ויעל באוויר הרקיע ויגבה מאד עד כי נראה ברוב גבהו לעוף קטן בצורת אדם. וילכו ויגידו לבית המלך ויצא גם המלך החוצה וירא את המראה הנורא הזה ויתמה מאד ויאמרו לו עבדיו אין זה כי אם מעשה רב היהודים כי הוא מפליא לעשות וכבר נודע בשערים נוראות פעולותיו.

חיש מהר שלח המלך לרב זצ"ל מרכבה מפוארת עם שרים נכבדים לבוא עימהם במרכבה ויבואו השרים ויגידו לרב לאמור כה אמר המלך אל נא תמנע מהלוך אלי ויקום הרב תכף וילך עימהם ועלה המרכבה וישקף המלך בעד החלון וירא והנה בא הרב ובטרם יקרב הרב אל המלך עמד המלך לקראתו בכבוד גדול ויושיבהו לימינו על כסא נכבד, ואחר דבר אליו לאט ויאמר לו יואל כבודו להודיעני מי הוא זה ואי זה הוא האדם המעופף וידאה כעל כנפי רוח לעלות מעלה מעלה עד לב השמים והמשא על שכמו הנהו? פני הרב צהלו על זאת ויענהו גם בעיני יפלא איך הייתה כזאת כי זה האיש המעופף קניתי ממנו אלומת ההדס ואמרתי לו לשאת אותה ולעלותה לעלייתי כנהוג ומאז עלה על מדרגות העלייה עד לעת כזאת והנו עולה באוויר מעלה מעלה ולא ידעתי מה היה לו:

המלך נתאמת אצלו אז כי מאת הרב הייתה זאת ויאמר אל הרב ידעתי ידידי ידעתי בטח כי אתה סבות את כל זאת, ועתה אל תירא חי נפשי רק אל תפחד ממני להגיד לי מה זה ועל מה זה.

 אז אמר הרב אל המלך, הלא האיש המעופף ירד עתה ויבא לפני המלך ויגד לאדוני את כל אשר נעשה, עודם מדברים בזה וירד המעופף ויבוא לפני המלך ויגד את כל אשר קרהו כי מאז דרך על מדרגות העלייה רוח אלוקים נשאתהו למעלה עד לב השמים ואין מידה מציל רק לעת כזאת אשר הורידתהו כיורד על שלבי הסולם ותנהלהו עד בית המלך, גם הגיד אז לפני המלך הקשר אשר קשרו יחד לבלתי מכור את אלומות ההדס פחות מכ"ה כסף. ויהי כאשר שמע המלך התפלא מאד על מפעל הרב הנורא ועל כל הגויים חרה אפו על עשיתם זאת, ויצו להעביר קול בתוך העיר כי מחיר האלומות יהיה כמאז וישלח את הרב בכבוד גדול ולכל היהודים הייתה אורה שמחה.

(דברינו אלו לקוחים ככתבם מספר "פלאי הצדיקים)

                                             



אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


2תגובות ב “יום פטירתו של רבי ישועה בסיס זצ"ל

  1. שמואל חדד

    נודע לי כי מחר ליל יום חמישי ט' לודש טבת תתקיים ההילולא לר' יהושע בסיס באשדוד.
    האם מישהו יודע היכן ובאיזו שעה תתקיים ההילולא?

    אשמח לקבל תשובה בטלפון 050-6241600

    ברכות לכולם וברכות למייסדי האתר

  2. מאיר

    בס"ד
    האם ידוע לכם כיצד יש להגות את שם המשפחה: בָּסיס או בְּסיס [בפי הזקנים שמעתי כאפשרות ב']?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *