יום פטירתו של רבי יהודה בר יעקב חי גז זצ"ל נאבל

134

 

רבי יהודה בר יעקב חי אלגיז נולד בנאבל, למעשה החליף את אביו בתפקיד רבה של העיר נאבל.
על קורות חייו כגון מי היה רבו ואצל מי הוא למד וכ"ו אין בידי דבר.
אך מתוך הספרים "חן טוב למרי נפש" (דף י"ז ע' ב ובעוד מקומות) לרבי נסים בר חנאני חדאד ו"מאמר אסתר" (דף ז' ע' א ) לרבי משה דוד בר נסים חדאד. על עצם היותו רבה של העיר נאבל כך כתוב:
"עוד עלי לספר עובדא אחת שנעשית בקהל עדתנו בשנת 1878( התרל"ח) התגלע ריב ומחלוקת בין אחדים מאנשי העדה עם הרב של העיר בזמן ההוא הרה"ג אוצר התורה החוכמה והיראה, החסיד העניו זר"ק הדו"מ ר' יהודה גז זצ"ל שחפצו להדיחו ממשרתו".המחלוקת הייתה בגין שמועה שהופצה על עיסוק במעשה כשפים לגוים והשבעות לשדים. מחלוקת זאת באה לפתחו של הקאיד בישי (משה) שמאמא בעיר תוניס להכרעה.

רבי יאודה גיז מחבר הספר "נחלי יעקב" הודפס בירושלים בשנת תרע"ה-1915

נחלי יעקב - גיז, יהודה בן יעקב חי

בתוכו הוא מאגד את "אבי הנחל" "נחל יאודה" ובסוף הספר בדף שפ"ז ע'ב נוסף הספר "ירך יעקב" וכך כתוב: "זה הספר מאדוני אבי הרב כה"ר יעקב אלגיז זצל"ה".
הספר "אשר ליהודה" פרוש לספר תהלים.
הספר "בני יהודה" פרוש לספר משלי.
הספר "גבול יהודה" פרוש למסכת אבות, ספר זה נתגלה לאחרונה באחד הספריות בכתב יד.
הספר "דברי יהודה".
הספר "היתה יהודה" פרוש על התורה.
הספר "ויגש יהודה" פרוש על אחד המסכתות בגמרא.
ששת החיבורים האחרונים נותרו בכ"י ועדין לא הודפסו.

רבי יאודה גז עזב את כס הרבנות בנאבל ועלה לירושלים (לא ברורה השנה).
בספר "מאמר אסתר" (דף ז' ע' ב) כותב המחבר "ר' אברהם צוקרמאן בעל הדפים של חלק בראשית סיפר לי כי סיבת התמנותו היה ע"י מעשה. כשהיה מתפלל בבית הכנסת "ר' יוחנן בן זכאי" נכנס לשם רב אחד צדיק ומקובל וניגלה לפניו עמוד אור מזהיר על ראש הרב יג"ן (רבי יאודה גז) ואז נתפרסמה גדולתו וקדושתו ובחרו בו לשרת ברבנות עם ועד בית הדין"

רבי יאודה אלגיז נפטר ביום כ' לחודש סיון שנת תר"נ 1890 נטמן בהר הזיתים בירושלים(נחל יאודה)

"חן טוב למרי נפש" –ג'רבה 1946 תש"ו רבי נסים בר חנאני חדאד (נאבל)
"מאמר אסתר"– ג'רבה 1946 תש"ו רבי משה דוד בר נסים חדאד (נאבל)
ליקט וערך יוסי פרי

יגן_2
המצבה מעל קברו של רבי יהודה אלגיז זצ"ל בהר הזיתים
צילם יונתן מאמו מצאצאי הרב 

 



אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *