רבי אברהם הכהן יצחקי זצ"ל

193

רבי אברהם בר יצחק חי הכהן יצחקי זצ"ל גאון עצום ובקי בכל תחומי התורה מגדול דייני תוניס בדורו. בן דורו של רבי ישועה בסיס זצ"ל העמיד תלמידי חכמים גדולים ,רבי שלמה דאנה זצ"ל, רבי חיים דוד גז זצ"ל, רבי דוד אוזן זצ"ל ועוד.
מחבר הספרים
"משמרות כהונה" בשלושה חלקים, ליוורנו תרכ"ב-1862

משמרות כהונה - חלק א - יצחקי, אברהם בן יצחקמשמרות כהונה - חלק ב - יצחקי, אברהם בן יצחקמשמרות כהונה - חלק ג - יצחקי, אברהם בן יצחק

 

 

כף הכהן - יצחקי, אברהם בן יצחק

 

 

"כף הכהן" ובסופו קונטריס "חסדי כהונה" ליוורנו תרכ"ה-1865

"שלחנו של אברהם" ליוורנו תרכ"ה-1865

"עיני הכהן" ליוורנו תרכ"ה-1865

עיני הכהן - צחקי, אברהם בן יצחק

 

"מצות כהונה".ליוורנו תרכ"ה-1865

מצות כהונה - יצחקי, אברהם בן יצחק

 

"כתר כהונה" תוניס תרס"ד-1904

קיימת סברה (מלכי תרשיש דף קצ"א .תולדות חכמי תוניס דף רי"א) שרבי אברהם הכהן(באבא רבי) הוא אבי משפחת הכהן יצחקי לפי סדר הדורות הבא:

אברהם הוליד את שמואל. שימש כראש רבני תוניס לאחר אביו, חתום ראשון בהסכמה לספר "שתי ידות" בשנת תפ"ח-1728.

שמואל הוליד את יצחק. שימש כדיין בבית דינו של רבי אברהם טייב (באבא סידי), חתום שלישי בהקדמה לספר "תשב"ץ " בשנת תצ"ח-1738.

יצחק הוליד את יוסף. הוא רבי יוסף הכהן יצחקי הדיין אשר הוסיפו לו את השם יצחקי כי בדורו היו שני דיינים שנשאו את השם יוסף הכהן, רבי יוסף הכהן יצחקי נתמנה לדיין בהיותו בן שבע עשר, לאחר פטירתו של רבי מסעוד רפאל אלפאסי בשנת תקמ"ה-1775. נתמנה לראש רבני תוניס.

יוסף הוליד את שמואל. רבי שמואל הכהן יצחקי שימש תחילה כדיין בבית דינו של אביו רבי יוסף הכהן יצחקי, ולראיה חתומים שניהם בשנת תקמ"א-1781 בהסכמה לספר "עץ חיים-אשל אברהם" רבי יוסף הכהן ראשון ורבי שמואל במקום החמישי, לאחר פטירתו של רבי שלמה אלפאסי בשנת תקס"א-1801 נתמנה תחתיו.

שמואל הוליד את יצחק חי. רבי יצחק חי הכהן יצחקי שמש כסופר בבית הדין הרבני בתוניס, חתום בספר "מעשה בית דין" בדף נ"ב ע'ב יחדם אם רבי שלמה הכהן בשלהי חודש אדר שנת התק"ץ ואחד-תקצ"א-1831.

יצחק חי הוליד את אברהם. רבי אברהם הכהן יצחקי דיין בבית דינו של רבי ישועה בסיס ומחבר הספר "משמרת כהונה"
רבי אברהם הכהן יצחקי זצ"ל חתום על מספר פסקי דין והסכמות לספרים.

בהסכמת רבני תוניס משנת תקצ"ו-1836 לספר "שפתי רננות" ר' שאול הכהן ליוורנו תקצ"ז-1837 ראשון החתומים הוא ע"ה ישועה בסיס ס"ט, ע"ה נתן בורג'יל סלט"א, הצעיר יהודה הלוי ס"ט, הצעיר אברהם הכהן ס"ט, ע"ה מרדכי נג'אר ס"ט, הצעיר משה ברדע סול"ט, ע"ה יצחק חיים אשכנזי ס"ט, הצעיר שמואל צפג' ס"ט

בהסכמת רבני תוניס משנת תקצ"ט-1839 לספר "ירך יעקב" לרבי יעקב פיתוסי זצ"ל ליוורנו תקצ"ט-1839 ראשון החתומים הוא חיים דוד יצחק הכהן טנוג'י ס"ט, הצעיר אברהם הכהן ס"ט, ע"ה שמואל צפג' ס"ט, הצעיר משה ברדע ס"ט, ע"ה נתן בורג'יל ס"ט, הצעיר ישועה בסיס ס"ט..

בהסכמת רבני תוניס משנת תרי"ג-1856 לספר "פי המדבר" לרבי יוסף גג' ליוורנו תרי"ד-1857 ראשון החתומים הוא הצעיר ישועה בסיס ס"ט, הצעיר נתן בורג'יל סלט"א, הצעיר שמואל צפג' ס"ט, ע"ה שלמה שמאמא ס"ט, הצ' אהרן הכהן טנוג'י, הצ' שמואל בכ"ר דוד טייב ס"ט, הצעיר יוסף בורג'יל ס"ט, הצ' אברהם הכהן יצחקי ס"ט, ע"ה ישועה צפג' ס"ט, הצעיר אברהם חג'אג' ס"ט, הצעיר משה פיתוסי ס"ט, הצעיר שלום חי בשמוט סלט"א.

בהסכמת רבני תוניס משנת תרי"ט-1859 לספר "כרוב ממשח" לרבי שלמה אלפאסי ליוורנו תרי"ט-1859 ראשון החתומים הוא ע"ה ישועה בסיס ס"ט, ע"ה נתן בורג'יל סלט"א, ע"ה שמואל צפג' ס"ט, ע"ה אברהם הכהן יצחקי ס"ט, ע"ה ישועה צפג' ס"ט, ע"ה אברהם חג'אג' ס"ט, הצעיר משה פיתוסי ס"ט, הצעיר שלום יי בשמוט סלט"א, הצעיר נסים מעארך סלט"א.

בהסכמת רבני תוניס משנת תר"כ-1860 לספר "משכנות הרועים" לרבי עוזיאל אלחאייך זצ"ל ליוורנו תר"כ-1860 ראשון החתומים הוא הצ' נתן בורג'ל סלט"א, הצ' אברהם הכהן יצחקי ס"ט, הצ' אברהם חג'אג' ס"ט, הצ' משה פיתוסי ס"ט, הצ' שלום חי בשמוט סלט"א, הצ' נסים מעראך ס"ט.

בהסכמת רבני תוניס משנת תרכ"א-1861 לספר "ברית אבות" לרבי אברהם קוריאט ליוורנו תרכ"ב-1861 ראשון החתומים הוא ע"ה נתן בורג'יל ס"ט, ע"ה אהרן הכהן טנוג'י ס"ט, ע"ה אברהם הכהן יצחקי ס"ט, ע"ה אברהם חג'אג' ס"ט, ע"ה שלום חי בשמוט סל"ט.

בהסכמת רבני תוניס משנת תרכ"ג-1863 לספר "כיום יאיר" לרבי יחיאל יהודה לוינזון ליוורנו תרכ"ד-1874 ראשון החתומים הוא אני הח"ו בגושפנקא דמלכא הצעיר נתן בורג'יל ס"ט, ואחריו חתומים: ע"ה אברהם הכהן יצחקי ס"ט, הצעיר שלום חי בשמוט סילט"א, הצעיר משה פיתוסי ס"ט. הצעיר אהרן הכהן טנוג'י ס"ט, הצעיר אברהם חג'אג' ס"ט, הצעיר שלמה ס"ט.

בהסכמת רבני תוניס משנת תרכ"ו-1866 לספר "כרם חמר" לרבי אברהם אנקאווא זצ"ל ליוורנו תרכ"ט-1869 חתום "אני החתום בגושפנקא דמלכא ע"ה נתן בורג'ל ס"ט. ואחריו חתומים ע"ה אהרן הכהן טנוג'י ס"ט, ע"ה אברהם חג'אג' ס"ט, הצעיר שלום חי בשמוט סלט"א, ע"ה אברהם הכהן יצחקי ס"ט, ע"ה שמואל צפג' ס"ט.
בדף ל"ב ע'ב חתומים על תשובה מיום ר"ח מנחם אב שנת התרכ"א-1861 ע"ה נתן בורג'יל ס"ט. ע"ה אברהם אבוקארא ס"ט. ע"ה אברהם הכהן יצחקי ס"ט.

בספר "דברי דוד" חלק א' לרבי דוד טהרני ביתר תשנ"ח-1998 מבאי המחבר את דעתו של רבי אברהם הכהן יצחקי במספר נושאים.

בספר "כרם חמר" לרבי אברהם אנקאווא ליוורנו תרל"א-1871 . דף צ"ה ע'א ישנה הסכמה של רבי אברהם הכהן יצחקי על שאלה שנישאל המחבר.

בספר "משפט כתוב" לרבי ישראל זיתון ב"ב תש"מ-1980 מזכירו המחבר במספר מקומות.

בספר "מעשה בית דין" ג'רבה תר"ע -1910 חתום רבי אברהם הכהן יצחקי על 9 תשובות שסימנם: יז'. כ'. כח'. לד'. לה'. לז'. לח'. מ'. מב'.

בספר "רבבות אפרים" חלק ה' לרבי אפרים גרינבלט תשמ"ט-1989 בדף קי"ח ע'א מביא המחבר תשובה בשמו בנושא ברכת המזון.

בספר "תורת המנהגים" לרבי חיים דוד חזן ליוורנו תרל"ב-1872 בדף י"ח ע'א ישנה תשובת רבני תוניס ועליה חתומים : הרב הגדול כמוהר"ר נתן בורג'יל נר"ו. ומורנו הרב המופלא כמוהר"ר אברהם הכהן יצחקי נר"ו. והרב המובהק כמוהר"ר אליהו גאביזון נר"ו.

בהקדמה לספר "ווי העמודים" חלק א' לרבי יצחקי טייב ליוורנו תקצ"ז-1837 כותב בעל ההקדמה שהוא רבי אברהם בר יוסף בר יצחק טייב זצ"ל דברי תודה ושבח לרבי אברהם הכהן יצחקי על ההשתדלות והעזרה בהוצאת הספר.

בספר "זרעו של אברהם" לרבי אברהם חג'אג' ירושלים תרמ"ט-1889 בדף קי"ד ע'א דרוש ג'. דרוש שדרשתי בבהכ"נ הגדולה על מעלת הרב ר' אברהם הכהן יצחקי זיע"א בס' וישב שנת תרכ"ה-1865.

בספר "מקוה מים" חלק א' לרבי אהרון עזריאל ירושלם תרס"ב-1902 בדף ע"ו ע'א ישנו דרוש שדרש עליו המחבר בתשלום השנה (תרכ"ו-1866).

בספר "זבחים שלמים" לרבי אברהם אנקאווא ליוורנו תרי"ח בסוף הספר ישנו ספר נוסף "טהרת הכסף" מאותו מחבר , בדף ב' ע"ב ישנה אגרת שנשלחה מתוניס לווהראן (אלג'יר) ללא תאריך ועליה חתומים: הצעיר שמואל צפג', ישועה צפג', משה פייתוסי, נסים מעארך, אברהם חג'אג', אברהם יצחקי הכהן.

רבי אברהם הכהן יצחקי נפטר ביום ח' כסלו שנת תרכ"ה-1865(צילום מצבה)

ליקט וערך יוסי פרי

 

 



אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *