קירואן-kairouan

402

 

בסוף המאה ה-8 לספירה קרע אדריס מצאצאי נכדו של מוחמד את הארץ מהכליפות העבסית וייסד מדינה עצמאית. היהודים בצפון אפריקה נחלקו בין שתי מדינות, חלק מהם נשארו בתחום שלטונה  של השושלת העבסית וחלק מהם באו תחת שלטונו של בית אדריס. בירת האדריסים הייתה פאס.
בית אדריס לא הייתה השושלת היחידה שעלתה לשלטון בצפון אפריקה בצידה קמו שושלות אחרות שאף הן החזיקו בשטחים בצפון אפריקה. כך למשל שלטו האמירים מבית אגלב כמאה שנה בתוניסיה ואחריהם הפאטימים ששלטו בתוניסיה כשישים שנה. שליטים אלו פיתחו את העיר קירואן, הייתה העיר הראשית בתוניסיה באותה העת, אשר נוסדה לראשונה בימי הכיבוש הערבי בשנת 663-4 לספירה ע"י עקבה אבן נאפע.
בשיא שלטון הערבים הייתה קירואן הממוקמת בצפון מרכז תוניסיה בירת צפון אפריקה כולה, ונחשבה למרכז דתי ותרבותי של האסלאם. קירואן שימשה כבירת האגלבים שליטי תוניסיה והייתה מרכז ללימודי דת האסלאם, ומרכז מסחרי ותרבותי, גם בימי השליטים הפאטימים המשיכה לשגשג כמרכז דתי ומסחרי. משנת 909 הועברה הבירה מקירואן לעיר החוף "אל-מהדיה", והחל משנת 969 שלטה בעיר קירואן השושלת המקומית – שושלת "הזירים".
 בקירואן ישנם כמה מסגדים עתיקים מימי היותה בירת האגלבים, ביניהם "המסגד הגדול" ומסגד "שלושת השערים", שניהם מהמאה ה-9 לספירה. "המחרב" (גומחה בקיר לכיוון מכה) במסגד הגדול מפורסם ביופיו ובעושר קישוטיו. "המנבר" (הבימה שממנה נושא הדרשן את דרשתו) הוא הקדום ביותר שעשוי עץ ומעוטר בתשליבים גיאומטריים ובצמחים.
ידוע כי העיר קירואן נוסדה ע"י 1,000 משפחות אשר היו ספק קופטים ספק יהודים שהועברו אליה בהוראתו של הכליף.
העיר קירואן הייתה מרכז כלכלי ותרבותי חשוב בחיי היהודים בצפון אפריקה עד לגבול מרוקו. לפני תחילת פריחתה של קורדובה הייתה קירואן המרכז התרבותי של אפריקה הצפונית וספרד המוסלמית גם יחד. ראשית הישוב היהודי בקירואן כנראה מהמאה ה-8 אך ידיעות ודאיות על קהילת קירואן שרדו רק מן המאה ה-9 לספירה ואילך. מאותה מאה כבר היו מצויות שאלות שתושבי העיר היהודית הריצו אל גאוני בבל.
בתקופה זאת התיישבו בקירואן יהודים רבים מכל קצוות תבל, ביניהם היה גם מר עוקבא ראש הגולה שגורש מבבל. ישיבת קירואן וראשיה שנשאו בתואר "ראש כלה" נודעו בישראל, וקהילתה היהודית העשירה הייתה מהתומכות החשובות של ישיבות הגאונים בבבל.
הרב הילאי, הרב נטרונאי  והרב נחשון שחיו במאה ה-9 קבלו על הנוהג הלקוי שפשט בין בני קירואן להפנות את שאלותיהם בעת ובעונה אחת אל שתי הישיבות הגדולות של בבל, זאת של סורא וזאת של פומבדיתא, והתשובות גרמו לעיתים מחלוקות חמורות. הרב נחשון אומר כי "הרבנים הקדמונים שהייתה כוונתם לשם שמים מעולם לא עשו כן, כי הרי עתה 37 שנים שהיו כותבים שאלות או כולן אלינו (לסורא) או כולן לפומבדיתא, או מקצתן אלינו ומקצתן לפומבדיתא".
ידוע כי הרב סעדיה גאון בשעה שישב במצרים עמד בחליפת מכתבים עם חכמי קירואן ובמיוחד עם הרופא והפילוסוף המפורסם רבי יצחק ישראלי, שהיה רופא החצר של האמירים האגלבים והכליפים הפטימים, ספריו הרפואיים תורגמו לרומית, וכן נודע בקרב המלומדים הנוצרים.                                  
 מאוחר יותר פעל בקירואן יחד עם רבי יצחק ישראלי גם   הפילוסוף  דונש בן תמים. אך בואו של רבי חושיאל בן אלחנן מאיטליה ציין נקודת מפנה בהתפתחות לימוד התורה בקירואן. רבנו חושיאל יסד ישיבה שבזכותה נעשתה העיר קירואן למרכז תורה חשוב ורב השפעה באפריקה. ישיבתו של רבנו חושיאל לא ראתה עצמה תלויה כבעבר בדעת גאוני בבל, הישיבה בראשותו קיימה קשר הדוק עם ראש ישיבת א"י במאה ה-11 רבי שלמה בן יהודה שמוצאו היה מפאס שבמרוקו.  בימי רבנו חננאל בן רבנו חושיאל בלטה קירואן בעצמאותה התורנית, ואז נקבעה השפעתה על תולדות לימוד התורה בעתיד, באמצעות שני פרשני התלמוד הגדולים שהעמידו ישיבותיה – רבנו חננאל ורבנו נסים גאון בן יעקב, שעמד בראש ישיבה אחרת בקירואן. למרות עצמאותם התורנית של חכמי קירואן נמשכו הקשרים בינם לבן גאוני בבל. פוסק הלכה ופרשן, תלמיד ישיבות קירואן, אשר הטביע את חותמו על העולם היהודי כולו היה הפוסק רבי יצחק אלפסי (הרי"ף).
 בקירואן היו יהודים עשירים מאוד ובעלי עסקים גדולים שעמדו בקשרי מסחר עם ארצות רבות מספרד ועד הודו. בראש הקהל עמד "הנגיד" שהייתה לו השפעה רבה בקרב חוגי השלטון. בין הנגידים המפורסמים מהמאה ה-11 היו אברהם בן עטא, תלמיד חכם עשיר ומצביא, ויעקב בן עמרם.
חורבן העיר קירואן

למעשה משנת 969 כאשר השתלטו הפאטימים על מצרים, משלה בקירואן שושלת מקומית "הזירים", מכאן ואילך ירדה קירואן פלאים, משום שהותקפה על ידי שבט בדואי "בנו הלאל" שפעל בשליחות הפאטימים. סוף המאה ה-11 והמאה ה-12 (תקופת מסעי הצלב) הייתה רצופה צרות ופגעים קשים ליהדות אירופה, ולישוב בארץ ישראל. הייתה זאת תקופה קשה גם ליהדות אפריקה וספרד. בשנת 1057 נשדדה העיר קירואן ונחרבה, והקהילה היהודית בה לא התאוששה עוד אחרי המהלומה שהונחתה עליה, וכעבור זמן לא רב העיר הוכרזה כאחת הערים הקדושות של האסלאם ובתור שכזו הייתה אסורה במגורים ליהודים ולנוצרים. גזירה זאת נתבטלה רק בסוף המאה ה-19 שעה שתוניסיה נמצאה תחת חסות צרפת. בצורה חמורה ביותר נפגעה יהדות צפון אפריקה בשנת 1159 בימי התפשטותם והשתלטותם של "המֻוַחִדוּן" – תנועה מוסלמית דתית קנאית באדיקותה שקמה במאה ה-12 ושמה לה למטרה להלחם במוסלמים שסטו מעקרונות האסלאם. "המֻוַחִדוּן" הציגו ליהודים את הברירה להתאסלם או לעזוב את הארץ, רבים קידשו את שם השם ומתו מות קדושים, רבים אחרים התאסלמו למראית עין והשאר ברחו לארצות אחרות כגון מצרים וסיציליה. רבי אברהם אבן-עזרא מבכה את אובדן קהילות ספרד וצפון אפריקה וכותב בקינתו המפורסמת:

"אהה ירד"
       "איך נחרב המערב ורפו כל ידים.  
ואוי ירד על ספרד רע מהשמים
עיני עיני ירדה מים"
 
כעבור שנים מעטות פנו "המֻוַחִדוּן" מזרחה ואז עברה כוס התרעלה על שאר קהילות תוניסיה. משורר בן האזור כותב בקינתו על חורבן הקהילות באזור המהווה מעין תוספת לקינתו
של אבן-עזרא והשאיר לנו את הרשימה הבאה של הקהילות שעליהן עברה הפורענות: תוניס, סוסא, מהדיה, גאבס, אל-חמה, גפסה והאי ג'רבה. ידוע כי אף אלה מבין היהודים שהתאסלמו בעקבות גזרות "המֻוַחִדוּן" נאלצו ללבוש בגדים בצבע כהה מיוחד לשם היכר כדי שאפשר יהיה להתחקות אחר מעשיהם.
באותה עת, בשנת 1165, עבר הרמב"ם באזור בדרכו מפאס לארץ ישראל ובראותו את סבל אחיו ואת צרת נפשם של האנוסים כתב את "אגרת השמד" המפורסמת שבה לימד עליהם זכות וייעצם לעזוב את תחום השמד, ועד אז "ישב בביתו. . .ואם צריך למעשה ידיו יעשה בסתר עד שיצא" האיגרת נכתבה כנגד חכם אחד, שהרמב"ם אינו נוקב בשמו. שהחמיר עם האנוסים מאוד, והרמב"ם קובע שחומרותיו הן בשל שלא עבר עליו את מה שקרה להם.
 
קירואן כיום
העיר קירואן שוכנת כ180 ק"מ דרומית לעיר הבירה תוניס. העיר קירואן נחשבת לרביעית בקדושתה לאסלם אחר מכה, מדינה וירושלים, בן היתר בזכות קברו של אחד מבני לוויתו של מוחמד המכונה "סידי סחבי" ובזכות קברים נוספים השוכנים בא. העיר קירואן נקראת גם "עיר 50 המסגדים" בזכות 50 המסגדים ומקומות התפילה שיש בא.
רובע המדינה (העיר העתיקה) מוקף חומה באורך של 3.8 ק"מ וברוחב של 2.7 מ' ובגובה של בן 4-8 מ', ובתוכה שוכנים 4 מסגדים "המסגד הגדול" ע"ש עוקבה איבן נאפע מיסדו. "מסגד שלוש הדלתות", "מסגד עמר עבדא"  "ומסגד הזקן" השוכנים מחוץ לחומה באזור המכונה "פרבר זלאס"
בצידה הצפוני של המדינה שוכנת הקסבה ובתוכה משתרע אזור השווקים. שוק התכשיטים, שוק הבשמים, שוק הניר והספרים, שוק הזכוכית, שוק הסוסים, שוק השטיחים, שוק הנחושת ושוק העור. בחומה קבועים חמישה שערים בארבעת צדדיה. "באב תוניס" "באב תוניס הג'דיד" "באב אל-החסן" "באב ג'לאדין" ובאב א-ג'דיד"
 
 
 

 

המסגד הגדול 

אולם התפילה במסגד הגדול 

המסגד הזקן 

חזית מסגד שלוש הדלתות 

                  

 

לבוש מסורתי של בנות קירואן


תגיות

אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


3תגובות ב “קירואן-kairouan

  1. חזז שמעון

    ליוסי שלום רב

    אין מילים להודות לך על הענותך הכלכך מהירה, נהנתי מכל שורה, נולדתי בעיר זו והנה לא ידעתי דבר עליה ,נכון בגיל 10עזבנו את קרואן ב48 לישראל דרך מרסי שם שהינו כ8חודשים. תודה על הכל. שמען חזז

  2. סיבוני שולה

    מחפשת מידע על משפחת סיידה שהתגוררה שנים בכפר קטן
    הנקרא חאג'ב על עיון ואחכ עבור לגור בטוניסיה עיר הבירה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *