פרשת תצוה

163

 

נצטווינו 4 מצוות עשה ו4 מצוות לא תעשה.
 
מצוות עשה הן:
1.      שהכהן צריך לתקן נרות המנורה.
2.      שהכוהנים יעבדו בבית המקדש בלבוש הכהונה.
3.      שיאכלו הכוהנים בשר החטאת והאשם.
4.      שיקטירו הכוהנים קטורת בבקר ובערב.
 
מצוות לא תעשה הן:
1.      שלא להסיר את האפוד מעל החושן.
2.      שלא לקרוע בגדי כהונה.
3.      שהזר לא יאכל מקדשי הקדשים.
4.      שלא יקרבו הכוהנים קרבן על מזבח הזהב שמיוחד רק לקטורת.
 
הורה ה' יתברך למשה איך עושים את שמן המנורה ויצוויהו לעשות בגדים מיוחדים לכהן גדול ולשאר הכוהנים ויורהו בשבעת ימי המילואים איך לעבוד ולהקריב הקרבנות וציווהו לעשות מזבח הזהב לצורך הקטורת.
 
כתיב "ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך" ויש לשאול מה משמעות "אליך" והלא הזית הוא למנורה ולא למשה והיה לו לומר "לי" כמו שכתב בעשיית המשכן ובתרומה או יאמר "ויקחו אל אהרון" כיון שהוא עוסק במנורה ועוד שאחר זה כתיב "ואתה הקרב אליך את אהרון אחיך" היה לו לכתוב "הקרב אלי"?
 
ויש להקדים עוד שאלה שבמגילת אסתר ציוו מרדכי ואסתר בכל תוקף את היהודים לקיים את מצות הפורים וקריאת המגילה ויש לשאול למה ציווה אותם בכל תוקף והלא אוטוטו אינם שוכחים את הנס ואפילו אם הם שוכחים והלא הרבה נסים קורים לעם ישראל ואין עושים חג לזכרם?
 
אמרו חכמינו זכרונם לברכה שבני ישראל נענשו אז על שנהנו מסעודת המלך אחשורוש ויש לשאול למה אם כן יענשו כל עם ישראל והלא די שיענשו רק אותם שנהנו שמרדכי היה מוכיח אותם ולא רצו?
ועוד למה יענש מרדכי שהיה מוכיח אותם ואם תאמר שצדיק נתפס בעוון הדור ומיתתו מכפרת עליהם זה רק כשיש מחנה לפלטה אבל אם נגזרת הגזרה בא מינן על כללות עם ישראל אינו שייך שצדיקים מכפרים על עווןן הדור?
 
עוד שאלה כתוב בפיוט "מי כמוך "ממוכן הוא המן לפורענות מוכן" ויש לשאול מה רוצה הפייטן ללמדינו שממוכן הוא המן ומה אכפת למו אם הוא המן או לא ומה זאת אומרת לפורענות מוכן שאם בני ישראל חייבים עונש ה' יתברך הוא שעונשם ולא המן?
 
ברם ידוע שושתי היא מזרע נבוכדנאצר והייתה רשעית שהייתה מכריחה את בנות ישראל לעבוד בשבת וכשנהרגה ושתי בעצת ממוכן שהוא מזרע עמלק היה לבני ישראל להתעורר שה' יתברך רצה לעורר אותם לחזור בתשובה שלא תבא גזרה רעה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה שבגלל שהשתחוו לצלם נבוכדנאצר באה עליהם הגזרה   ולדעת שמזרע עמלק לא תבא הישועה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה מגלגלין זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב ורוצה לומר כשה' יתברך רוצה להציל בן אדם מצילו על ידי צדיק שהוא זכאי וכשרוצה להעניש אותו מענישו על ידי רשע שהוא חייב ולכן לא נאה ולא יאה להמן להציל את ישראל והיה להם להרגיש את זה ולכן המן המשורר "ממוכן הוא המן. ולפורענות מוכן" ולכן נגזרה הגזרה עכשיו ולא קודם שה' יתברך עורר אותם והם במקום להתעורר נהנו מסעודת אחשורוש.
 
ידוע שסיפור פורים המשך 9 שנים דהיינו מהתחלת מלוכת אחשורוש עד שנהרג המן כשרואה בן אדם נס פורים אינו נראה לו שהנס גדול שאחשורוש קרא לושתי ולא באה מטבע הדברים שכועס והורג אותה גדול השרים רע והפציר בו ושכנע אותו עד שהסכים להרג את עם ישראל מטבע הדברים כשידע שאשתו השנייה היא יהודייה שישמע לקולה ויבטל הגזרה וזה בשביל שהנס נמשך 9 שנים אבל כשקורים המגילה בשעה מרגישים את הנס ולכן מרדכי ואסתר תיקנו בכל תוקף לקיים את פורים שלא נאמר שזה קרא מדרך הטבע אלא נרגיש שזה באמת נס.
 
גם במנורת בית המקדש הי קורא נס גדול שבכל ערב נותן הכהן שמן במנורה כדי שתדליק לילה שלמה אפילו בלילי טבת הארוכים אבל ממחורת בערב כשבא עוד פעם להדליקה מוצא שכל בנרות כבו רק נר המערבי לא כבה יכול לחשוב שאין זה נס ובאקראי לא כבה נר המערבי אבל כשבכל יום ויום קורה כן שנר המערבי לא בה והשאר כבו מזה ראיה שזה נס ולכן אמר ה' אל משה "ויקחו אליך" פירוש שיביאו אליך כדי שתראה להם את הנס וגם תראה להם שמה שנבחר אהרון להיות כהן גדול מפני שהוא רודף שלום ולכן נאמר "הקרב אליך" פירוש שהוא מקריב את בני ישראל ועושה ביניהם שלום שאם יש לו איזה ריב עם אחרים כשיכפר על בני ישראל ויחשוב שאלו שרב עמהם אינו מכפר עליהם אם כן אפילו על עצמו אינו מכפר ולכן אלו שתי הדברים שבן אדם אינו מרגיש בהם נס המנורה ועשיית השלום שכל אחד אומר אני תמיד עושה שלום ואינו מרגיש שאינו עושה כלום לכן ציווה ה' למשה שיפרש את זה לבני ישראל.
 
ואם נתבונן נראה שיש קשר חזק בין נס המנורה ובין אהרון שהיה לכהן שאם נבין שכל מה שקורה בעולם אפילו מה שנראה שהוא על דרך הטבע הוא באמת נס מן השמים ושיש הרבה נסים ונפלאות שהאדם לא מרגיש בהם כלל אז כל אחד ואחד לא יריב ולא יעשה מחלוקת שהוא מבין שיש השגחה בשמים ואפילו שחבירו עשה לו רעה לא יגמול לו רעה כיון שה' יתברך צופה ומביט והוא עונשו נכון שצריך האדם לשמור על ממונו ורכושו ועל כבודו אבל בדרך שלום ולא בבעיות ומחלוקת ובפרט אם המחלוקת היא על דבר מצוה משל שכל אחד רוצה להיות חזן ורבים זה עם זה מי יתפלל ובודאי שה' יתברך לא רוצה אותה מצוה כלל אם היא על ידי מחלוקת ולהיפך כשרואה האדם שחבירו רב עמו יוותר ויתן לחבירו להתפלל וה' יתברך מעלה עליו כאילו הוא התפלל בכוונות אהרון הכהן.
היוצא מזה שיש שני דברים שצריכים ללמוד והם:
א} שכל חיינו הם בנסי נסים.
ב} שצריך להיות בינינו שלום שבזכות זה קורים לנו הנסים.
ויהי רצון שה' יתברך יעזרנו להתגבר על יצרנו ויהיה שלום בינינו אמן!!!
מאת חי כמוס מאזוז ג'רבה


אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *