פרשת תזריע מצורע

451

 

מאת חי כמוס מאזוז ג'רבה 
 
פרשיות השבוע יש בהם ששה עשר מצוות עשה ועשרים ואחת מצוות לא תעשה. מצוות עשה הם: א} האשה שתלד תהיה טמאה ומטמאת עד שתביא קרבן אם בן ארבעים יום ואם בת שמונים יום ב} האשה שתלד תביא קרבן ג} המצורע טמא ומטמא ד} המצורע אחר שהכהן יעשה לו חליטה יקרע בגדיו ויגדל שערו ויכסה ראשו כאבל לא אליכם ויבין בעצמו שהוא מצורע ה} לדון דיני נגעי בגדים ו} לטהר המצורע כשיתרפא ז} המצורע ביום השביעי אחר שיתרפא יגלח כל שערו ח} המצורע ביום השמיני אחר שיתרפא יקריב קרבן ט} המצורע יטביל במקוה יו"ד} לראות נגעי הבית יא} הזב טמא ומטמא יב} הזב בעל שלש ראיות יביא קרבן יג} שכבת זרע טמאה ומטמאת טו} הנדה טמאה ומטמאת טז} הזבה טמאה ומטמאת יז} הזבה תביא קרבן.
 
נתחיל לבאר איך יהיה מצורע, הצרעת היא אם נתחלף צבע העור של האדם ללבן, ויש ארבעה מינים של לבנות א} הצבע היותר לבן שאין דבר אחר לבן יותר ממנו כמו השלג והיא נקראת בהרת ב} פחות לבנה שהיא כמראה צמר נקי ונקראת שאת ג} פחות לבנה כצבע סיד ונקראת ספחת ד} פחות לבן שהוא צבע לובן הביצה ואף היא נקראת ספחת. אבל אם הלובן פחות מלובן הביצה טהור ואינו נקרא צרעת רק בוהק ואפי' שיש קצת אדמדומית בארבעה צבעים שאמרנו אותם טמא ונקראת פתוך. שלשה אותות בצרעת שנים בתחילה ואחת אחר שיסגור עליו הכהן, אומר לכהן שנראה לי כמין של צרעת ויבא הכהן ויראה אם מצא במקום הצרעת שתי שערות לבנות או מחיה ר"ל מקום שאין בו צרעת טמא וזה נקרא מוחלט ואם לא יסגור האדם עליו בבית יחידי וזה נקרא מוסגר וביום השביעי יראו אותו אם מצא בו שער לבן או מקום לבן או גדל המקום זה נקרא פשיון ומטמא ויהיה מוחלט ואם לאו יחזור ויסגור עליו שבעת ימים אחרים וביום השלשה עשר יראה אותו ואם עלה בו סימן מהשלשה טמא ואם לאו טהור ואם אחר שאמר טהור עלה בו אחד מן הסימנים טמא.
 
ויש בהרת המכוה או השחין, המכוה היא אדם שנכוה ונתקלף לו מקום המכוה, והשחין הוא אדם שנתקלף בשרו בלא שום סיבה. המכוה והשחין בכל זמן שעדיין לחים תמיד טהורים וכשיתרפאו לו לגמרי יהיו כשאר בני אדם אבל אם התחילו לרפאת ועלתה בהם גלידה נקראת צרבת השחין ומחית המכוה ונראית כצרעת ויראנה הכהן ואם מצא בה שער לבן צרעת היא ואם לאו יסגיר אותו שבעת ימים אחרים ואם צמח בו שער לבן או נתגדלו טמא ואם לאו טהור ולא יסגרו צרבת השחין ומחית המכוה אלא פעם אחת ואם אחר שטהר אותו צמח בו שער לבן או נתגדל המקום טמא. כל האנשים יכולים לראות הנגעים אולם ההערכה ביד הכהן ואם הכהן לא יודע הדינים כראוי יביאו לו רב שיראה ויאמר לו, והכהן הוא שיאמר טמא או טהור או יסגרו עליו שבעת ימים.
 
ויש נתק שהוא יבוא בשער הזקן או בראש אם נפל לו שערו ואין חוששין לצבע העור וסימן טומאתו הוא שתי שערות צהובות דקין או יגדל המקום וסימן טהרתו שיעלה לו שער שחור ואם אחר שבעת ימים לא ניכר בו סימני טומאה או טהרה יגלח סביבה וישאיר שתי שערות כדי שיוכר אם גדל וטהור.
ויש צרעת בגדים צבעו יהיה ירוק עמוק הרבה או אדום עמוק הרבה בגד שהוא ירוק או אדום יסגרו שבעת ימים אם גדל המקום ישרפו אותו ואם לא גדל או כהה או נוסף ונהיה ירוק יותר או נתוסף באדמדומית שלו יכבסו יותר קצת מהמקום ההוא ויחזור ויסגרו שבעת ימים וביום שלשה עשר יראו אותו אם כהה יכבסוהו וטהור ואם נתחלף הצבע מן הירוק לאדום או להפך יקרע המקום ההוא ויכבס השאר ויטבול אותו וטהור ואם נשאר כמו שהיה ישרוף אותו. ונגע בגדים לא יהיה רק בצמר או בפשתן שאינם צבועים וגודלו לכל הפחות שלשה אצבעות על שלשה אצבעות או בגדים של עור אפי' שהוא צבוע.
 
כשנקרא בפרשת השבוע נשאלת לנו שאלה, חז"ל אמרו למה הצרעת באה, מחמת עוון לשון הרע באה, בתחילה תבוא אליו בביתו, ואם לא שב תבוא אליו בכלי ביתו, ואם לא שב תבוא אליו בבגדיו, ואם לא שב תבוא לו בגופו, ואם לא שב יניחו אותו מחוץ לעיר ולא ימצא עם מי ידבר. יש לשאול למה כל זה, באה לו בבגדיו ובביתו ולא שב, יוסיף לו הכתוב שבעה ימים פעמים כדי שיחליט לבסוף שהוא מצורע, אם בכל האותות האלה לא שב צריך בתחילה לעשות אותות של מצורע יוציאו אותו מחוץ לעיר עד שישוב בתשובה ויתרפא?
 
אולם ידוע מה שאמרו חז"ל בפרקי אבות שבעון חלול ה' אפי' שעשהו בסתר השי"ת מענישו בגלוי. חז"ל שאלו איך אפשר להיות חלול ה' בסתר? ותירצו שזהו לשון הרע, שהאדם ידבר לשון הרע כאילו הוא אינו עושה כלום ושהוא מדבר רק האמת, אבל כשהוא מספר הוא עושה חלול ה', שאם אותו אדם ידוע במעשיו למה יספרו עליו, אלא שתמיד מספרים על האדם שאינו רגיל לעשות אותם מעשים, כשמספרים עליו אומרים וכי זה ירא שמים! או חושב עצמו רב ויעשה ככה! אז נהיה עושה חלול ה', ולזה המצורע הזה שדבר לשון הרע ועשה חלול ה' בסתר השי"ת מענישו בגלוי, ומעונש לעונש עד שישמעו עליו כל האנשים, ולזה הצרעת באה לו בביתו ובכל חפציו ובביתו, ובכל פעם יסגרו ואחרי שבוע או שתים אומרים מצורע, ואח"ך גם בו ככה, המעשה יתארך חודשים וכל מי שלא שמע ישמע, ונעשה העונש בגלוי.
 
ידוע שחז"ל למדו שמי שמדבר לשון הרע תבוא אליו הצרעת מהכתוב שאמר תזהרו מן הצרעת זכור את כל אשר עשה ה' למרים. יש לשאול למה הכתוב הביא לשון משל רק ממרים הנביאה, שהיתה צדקת גדולה. ואפשר שזאת הטעות היחידה שעשתה אותה, ענש אותה והוסיף והמשילה לנו כדי שנלמוד ממנה, ומי שלא שמע ישמע, היה יכול לעשות המשל באדם אחר, למשל המרגלים, יביא להם הצרעת ואח"ך יהרגם במגפה, ויזהר אותנו, מה רצה ללמדנו הפסוק כשהמשיל לנו במרים, ואם רצה לומר לנו שהשי"ת מעניש הצדיק על כל טעות, כבר למדנו אותו בפרשת השבוע שעברה, וכשנענשו נדב ואביהוא ומשה רבינו אמר בקרובי אקדש.
 
יש לתרץ שני תשובות לשאלה הזאת, התירוץ ראשון הוא שלפי התורה האיש אינו מוציא זמן לדבר לשון הרע, אם האדם יש לו זמן פנוי צריך ללמוד בו התורה, והנשים אינם מצווים על לימוד התורה יש להם זמן פנוי לדבור. ותירוץ שני, ידוע שהאשה משפעת הרבה על האיש, ואפי' שהאיש אומר הדבור שלי הוא שמתקיים בבית, אשתו תשפיע עליו. וזה ירושה אצל האנשים מאבינו הראשון אדם הראשון, כאילו הכתוב אומר נשים, תזהרו על בעלכם מחלול ה' שזהו לשון הרע, וראו שמרים הצדקת נענשה בגללו, שהיא משל לכל אשה ומקווה שתהיה כמותה.

האשה היא שיכולה להשפיע על אישה שיהיה ירא שמים, כמו שראינו בקרח שאשתו טבעה אותו, ר"ל האשה יש לה אחריות גדול מאד ביראת שמים של בעלה, ושלמה המלך ע"ה אמר מצא אשה מצא טוב, ר"ל מי שמוציא אשה טובה ימצא כל הטוביות ויהיה בשלוה, ולזה הכתוב כאן רצה לצוות הנשים חוץ ממה שאתם צריכים שתהיו יראי שמים, צריכים שתזהרו על בעלכם שיהיו יראי שמים. ויודע אני אנשים שנשותיהם השיבו אותם בתשובה, והניחו אותם יראי שמים בתכלית, אחרי שהיו חסרים הרבה בדין. ונביא מעשה שהביאו חיים וולדר בסדורו אנשים מספרים על עצמם חלק ב' שנדע ערך האשה כשתהיה טובה. המעשה הזה מספר אותו אדם גר בארצות הברית, מקטנותו חי בעשרות משפחתו היו עשירים גדולים, התחתן באשה שאביו היה אומר לו שהוא אינו מגיע לעקב שלה. הוא היה שמח שמשפחתם ישמחו כשקונים דבר בזול. אחרי שהתחתנו בקצת הזמן עשו חופש בפלורידה, והיה מוציא הרבה כסף, ואשתו היתה אומרת לו שלא יזלזל הכסף, והוא היה משתיקה בקצת הכסף שהיה נותן לה ואומר לה תוציאי אף את, והתענגי, יש לנו הרבה כסף. כשגמרו החופש רצו לחזור, הלך לקנות הכרטיסים, נבהל, מצא שאין לו כסף שוה הכרטיסים, אמר לאשתו הננו בבעיה, אשתו אמרה לו יש לי קצת כסף ממה שהיית נותן לי, הוא חשב שיש לה מאתים דולר, אמר הנה אקח המאתים דולר ויטלפין אביו וישלח לו מאתים דולר אחרים, דבר שלא עשה אותו מעולם, אמר לה יש לך מאתים דולר, אמרה לו לא, יש לי 3600 דולר ממה שהיית נותן לי אתה אבוד, אפי' שצעקה עליו הרבה שמח מאד. ובמטוס אמר לה הנה הוא כיסו נקוב ומוציא הרבה כסף, ולזה בכל פעם תקח כסף ותחביא אותם, אמר, לא אמצא אדם שיחביא לי כספי כמותה, וכן היה כשיצטרך לכסף היה תמיד הולך לאשתו ותתן לו, ומעולם לא שאל כמה נשאר לה, והוא היה בן יחיד לאביו ולא היה לו רק אחותו. נכנס לעבוד אצל אביו במפעלשלהם ועשה שינויים, אביו לא היה שמח בהם, ואפי' שהריוח נוסף היה אעומר לו אתה משעבד המפעליותר ממה שצריך, ולא היה מקבל רק השליש של העצות שלו והיו מוצלחים. אביו נזקן ורצה לשבת בשלוה, והמפעל נהיה ביד בנו הגדיל העבודה והריוח נוסף יותרא, והיה תמיד מספר לאביו מה עשה, אשתו בקשה ממנו לפתוח חשבון לבניו כל אחד בשמו, בתחילה לא רצה, שאמר לה יש לנו הרבה כסף וכשיגדלו יקחו מה שהם רוצים, והיא עמדה בדבריה, ולבסוף אמר לה קחי לבדך ותעשי ולא תאמרי לי, והוא הגדיל עבודתו ונהיה לעשיר גדול והיה מתנדב יהיה ונודע בכל ארצות הברית, ואביו נזקן ונפטר. אולם באותה שנה הפסיד, אמר לאשתו שהוא נעשה לעני וחייב עליהם הרבה כסף, אמרה לו זהו מה שחפץ השי"ת, אמר לה הננו לבסוף לא נמצא מה נאכל, אמרה לו זהו מה שכתב לנו השי"ת, אמר לה הנני חושב על הבנים שחמשה או ששה שנים אחרים צריכים לחתן אותם, אמרה לו לא תחשוב על הבנים, אז זכר שעשתה להם חשבון בבנך, אמרה לה רוצה לדעת כמה יש להם כסף, הביאה לו חשבונם כל אחד יש לו מליון דולר, והוא יש לו ששה בנים, האדם יתפלא איך לא ידע בחסרון של כסף כזה, אלא שמי שיודע אותו לא יתפלא שהיה מבזבז הרבה, אחרי זמן בא לאשתו ואמר לה שהבנק מלוה לו כסף וצריך עשר מליון דולר, הוא יכול להביא ארבעה ורוצה שיקח הכסף של בניו, בתחילה לא רצה אבל לבסוף אחרי לחץ גדול נתנה לו הכסף, אלא שאחרי ארבעה חודשים הפסיד הכל, חזרו לגור בבית קטן, ובכל פעם היה הולך לקבר של אביו שבחייו הוא שהיה מנהג אותו, גדלו הבנים ואשתו היתה מדברת עם השדכנים לבתו הגדולה רוצה הבחור היותר הגון, אמר לה הנה איננו עשירים, נכון שהיינו עשירים, ובחור ישיבה יפה כמו שאת רוצה צריך הרבה כסף שאין אנו יכולים לשלם אותם, אמרה לו לא תכניס עצמך הנני יודעת איך להביא, נפגשה אשתו עם אחד ובאו אביו ואמו לביתו, ואמרו לו הצדקות שעשה אותם אינם נשכחים, והוא אמר וכי מספיקים הם לבחור הזה במקום הכסף! אבל כשהגיעו לעיקר אמרו שבנם רוצים אותו על התורה, ורוצים להביא להם הבית וכל חפצי הבית ויעשה החתונה הכל על חשבונם, ויתנו לו כסף כדי שיכול להמשיך בלמוד על התורה ועל העבודה, ואז התחיל לרדת ממנו הזיעה מהצרה הזאת, אבל אשתו אמרה מסכימה, ונתנה להם החשבון של בתו בבנק שמספיקים יותר ממה שבקשו, ואמרו במזל טוב. הוא קרא לה על הצד ושאל אותה וכי החשבון שלהם לקחתי אותו, אמרה לו יודעת, שאפשר שיבוא יום ותבקש החשבון הזה ואינני יכולה שלא ליתנו לך, ולזה פתחתי חשבון אחר באותו מחיר לכל אחד, ואחד לנו ואינך יודע אותם, נתתי לך אחד שאתה יודע אותו והשארתי אחד, ועתה חתנו לכל בנותיהם והם חיים בנחת. נראה מכאן איך האשה שחושבת על בעלה וביתה איך תעשה. זה בדברים של עולם הזה. ואף בדברים של עולם הבא האשה צריכה לחשוב איך לראות הדרך הישרה לבעלה, ללא ריבות וצעקות, רק בדברים רכים, ואז תרויח היא והוא וירויחו בניהם שאמרו חז"ל הזכות הגדולה של הנשים הוא בעולם הבא, שמחכים לבעלם ובניהם עד שישובו מהלמוד, כ"ש וק"ו האשה שמניחה בעלה שילך ללמוד. יהי רצון שהשי"ת יתן לנו הטוב והשלום והבריאות וישלח לנו משיח צדקינו במהרה בימינו אמן סלה.
 



אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *